נעמה שיראזי-תזונאית קלינית

נעמה שיראזי-תזונאית קלינית דיאטנית קלינית בבית החולים "הדסה" הר הצופים ומנחת סדנאות תזונה

ממשיכים.....אחרי הצגת גודל התופעה עברנו לאסטרטגיות להתמודדות עם העליה המתמדת במשקל בקרב אוכלוסיית הילדים והנוער בעולם.כד...
21/09/2025

ממשיכים.....

אחרי הצגת גודל התופעה עברנו לאסטרטגיות להתמודדות עם העליה המתמדת במשקל בקרב אוכלוסיית הילדים והנוער בעולם.

כדי להגיע לחלק שלנו בנושא, היכולת שלנו לשנות ולהשפיע והמקום בו אנחנו צריכים לקבל החלטות, לקחת אחריות ולהשפיע הצגתי את הגרף הזה ממאמר שפורסם ממש עכשיו בג'ורנל המדעי המוביל - ניצ'ר

המאמר דן בגורמים המשפיעים על בקרת משקל גוף מגנטיקה, דרך סביבה ורגישות לסביבה.
הגרף מציג את השפעת הסביבה כתלות ברגישות האישית על משקל גוף וניתן לראות שבסביבה אוביסגנית (מקדמת השמנה) אותו פרט יכול להתייצג עם משקל גוף הרבה הרבה יותר גדול מאשר אם היה חי בסביבה אחרת (כתלות ברגישות האישית שלו לגורמי הדחיפה להשמנה).

בסביבה אוביסגנית כמובן שיש גורמים שלא בשליטתנו ויש גם גורמים שנדמה לנו שהם לא בשליטתנו אך יש בהחלט לא מעט גורמים שהם אכן בשליטתנו והגרף הזה מפנה אותנו לחלק שלנו בהשפעה ולחלק שלנו ביצירת סביבה אוביסגנית וזה בהחלט המסר העיקרי בהרצאה.

נורא קל לברוח לשמנופוביה, להתעלמות מהמצב הגרוע בסביבה שלו, למקום בו לנו אין שליטה , בחירה או אחריות.
אבל... זו טעות!
יש לנו שליטה, יש לנו בחירה ועד לנו אחריות.
לא על משקל הגוף של הילדים
אלא על איכות סוג התזונה שלהם, תרבות האוכל שלהם, תפיסת האוכל שלהם (מי אמר, ילדי דור האכילה הרגשית? אנחנו מעבירים להם את האכילה הרגשית שגדלנו עליה).

תעצרו רגע ותחשבו, בכמה נקודות ובחירות אתם יכולים להכתיב את איכות התזונה של הילדים שלכם?
וכמה מהם אתם בוחרים ליישר קו עם המצב הקיים שהוא מצב גרוע? ולמה?

קרדיט לחשיפה למאמר המעניין הזה אתן ל- Tal Ben Moshe אשר אצלו פורסם הגרף הזה תחילה ומשם התגלגל להרצאה שלי.

אז נתחיל מהקיף התופעה.בישראל, כל יחד 3-4 חי עם עודף משקל או השמנה.אני חוזרת, כל יחד שלישי או רביעי.אתם קולטים?וזה לא היק...
19/09/2025

אז נתחיל מהקיף התופעה.
בישראל, כל יחד 3-4 חי עם עודף משקל או השמנה.
אני חוזרת, כל יחד שלישי או רביעי.
אתם קולטים?
וזה לא היקף התופעה, התופעה רחבה יותר אך נדבר על זה בהמשך.
נדבר רגע רק על עודף משקל והשמנה.

בקרב ילדים, כ-20% חיים עם עודף משקל או השמנה.

אך המצב מחמיר כשהם גדלים, הנוער, 30% חיים עם עודף משקל או השמנה.

אני לא יודעת אם אתם קולטים את הטירוף, אך אין עוד תחלואה כזו נפוצה בקרב ילדים.

אם נסתכל רק על השמנה, אשר מוגדרת מחלה (כן, זו הגדרה שקשה לבלוע, בעיקר לדיאטנית כמוני, אך התעלמות מהגדרה זו היא התעלמות מהבעיה)
בני נוער - 13 אחוז חיים עם השמנה
ילדים 8 אחוז חיים אם השמנה

אין מחלה כרונית אחרת עם אחוז כזה בקרב ילדים ונוער!!!

ואלה רק נתוני ישראל 2023 (ממש בימים הקרובים יתפרסמו נתוני 24 ולא צפוייה בשורה טובה עם המלחמה ברקע)

קצת על מגמות בישראל
ישנה עליה בשכיחות ההשמנה משנות ה-90
בשנת 2015 הייתה הטבה מסויימת
אך בקורונה הקפיצה את השיעור ומאז הוא לא משתפר
בשנת 2023 הייתה הטבה מסויימת בקרב ילדים אך החמרה בקרב בני הנוער.

השמנה נמצאת יותר בקרב בנים, במגזר הערבי ובמעמד סוציו-אקונומי נמוך.

כל הנתונים סקר איכות הרפואה.

אז מה דעתכם?
איך אפשר לשפר את המצב?

הגעתי לרגע שיש לי זמן שניה להתחיל את סדרת הפוסטים מההרצאה שלי.לפני שנצלול לעומק חשוב לי להבהיר,ההרצאה כפי שביקשו ממני עס...
16/09/2025

הגעתי לרגע שיש לי זמן שניה להתחיל את סדרת הפוסטים מההרצאה שלי.

לפני שנצלול לעומק חשוב לי להבהיר,
ההרצאה כפי שביקשו ממני עסקה בטיפול התזונתי והתרופתי בהשמנת ילדים, בדגש על חידושים.

אבל!

וזה אבל גדול.

העיסוק בהשמנת ילדים, זה ממש קצה הקרחון.
הקצה הבולט מעל פנה המים.
הקצה שרואים מרחוק ולא ניתן להתעלם ממנו.
אבל רק הקצה.

ולמה אני מתכוונת?

כל התוכן כאן יסבוב סביב השמנת ילדים.
זו אליה וקוץ בה.
כי כאשר אנחנו רוצים לטפל בהשמנת ילדים אפשר בקלות להידרדר לשמנופוביה ולברוח מהנושא הסופר חשוב הזה והסופר רגיש.

אז חשוב להגיד, טיפול בהשמנת ילדים איננו עוסק בגודל גוף, בנראות או באסטטיקה. ומי שמתחמק מזה, כי זה לא נוח ולא נעים עושה טעות גדולה לבריאות הילדים.

ההרצאה דיברה על השמנת ילדים, אל זה רק קצה הקרחון

התזונה של הילדים, התזונה הסופר לקויה היום, כוללת בריחה מאחריות על התזונה ותוצאותיה הקשות מאוד שממש אינן מסתכמות בהשמנת ילדים.

הקפדה על תזונה נכונה ואורחות חיים בריאים כמו שיוצג פה ימנעו לא רק השמנה, אלא כבד שומני (מגפה בפני עצמה שקיימת גם בילדים במשקל תקין), הפרעות קשב, הפרעות בשינה, הפרעות בפרופיל שומני הדם ועוד מחלות כרוניות רבות שהפכו מאוד שכיחות בילדים בכל גודל גוף ובכל משקל.

אז ההרצאה הזו קוראת ללקיחת אחריות (ממש מילה גסה בימים אלו) לתזונה של הילדים בשביל שמירה על בריאותם ולא רק כדי למנוע השמנה, כי זה רק קצה הקרחון הבולט מעל פני הים.

אל תסיעו אותם.בחייאת.הילדים שלנו לא צריכים טרמפ.יש להם ברוך השם רגליים.אל תסיעו אותם לחברים בישוב.אל תסיעו אותם למכולת.א...
01/08/2025

אל תסיעו אותם.
בחייאת.

הילדים שלנו לא צריכים טרמפ.
יש להם ברוך השם רגליים.

אל תסיעו אותם לחברים בישוב.
אל תסיעו אותם למכולת.
אל תסיעו אותם לחוג.

כן, גם אם חם.
וכן, גם אם קר.
וכן, גם אם גשם.

אל תסיעו אותם לבית ספר.
ואל תסיעו אותם מהצהרון הביתה.
ואל תסיעו אותם לחוג הספוריטיבי.

תנו להם ללכת.
אין בריא מזה.
אין פעילות טובה מהליכה.
תנו להם לזוז, ללכת.
הם יסתדרו מצויין.

למעשה ילד שהולך עצמאית ממקום למקום יסתדר הרבה יותר טוב, באלף סיטואציות שונות מאשר ילד שמקפיצים אותו כל היום.
הוא מתמצא, הוא עצמאי, הוא מחשב מסלול, הוא אחראי לזמנים, הוא לא פוחד להסתובב, הוא לא מחכה שיעזרו לו, שיפנקו אותו, שירחמו עליו והוא גם לא מתעצל.
יש לנו כושר גופני חזק יותר והוא מתרגל ומשתמש בגוף שלו.

אז ביחייאת, אל תקפצו אותו לחוג.

בתמונה:
אני משתדלת, ללכת ברגל לאימון כושר שלי ובחזרה.
היתרונות ברורים.

מכירים את המשחק "מורעל"????אני לא הכרתי.ואני מבטיחה לכם שזו לא המצאה שלי, דיאטנית משוגעת.למדתי את זה מהילדים שלי.הם סיפר...
31/07/2025

מכירים את המשחק "מורעל"????

אני לא הכרתי.
ואני מבטיחה לכם שזו לא המצאה שלי, דיאטנית משוגעת.
למדתי את זה מהילדים שלי.
הם סיפרו לי שהם משחקים את זה כל ארוחת צהרים כשאני בעבודה.

בצלחת ירקות שמרגישים, כל ילד בוחר ירק "מורעל" והמטרה לא לאכול את המורעל.
מי שאכל ירק מורעל פסול.

ואללה צאו לדרך.
כל אחד בוחר בתורו ירק ואוכל, בתקווה שלא בחר מורעל.
עד שילד נופל על ירק מורעל ונפסל.

זה מדהים איך הצלחת ירקות נעלמה ברגע.

ומי ניצח?
לא אני, אני אכלתי מורעל.

אבל וואלה, יצאו ילדים של דיאטנית
מצאו דרך משחקית וכיפית לקדם אכילת ירקות.
אהבתי.

כדי לייצר שינוי התנהגותי, חייבים ליצר שינוי סביבתי עמוק.שינוי התנהגותי לא קורה גם כשיש המון המון ידע ובטח לא קורה תחת הפ...
30/07/2025

כדי לייצר שינוי התנהגותי, חייבים ליצר שינוי סביבתי עמוק.
שינוי התנהגותי לא קורה גם כשיש המון המון ידע ובטח לא קורה תחת הפחדות.

אני נותנת את ההקדמה הזו כדי להדגיש שהפוסט הזה מטרתו איננה הפחדה.
כי הפחדה לא יוצרת שינוי.

אבל...... אולי לעורר.

השמנה עדין נתפסת כבעיה אסטטית שלא כדאי לטפל בה כי פוטנציאל הנזק גדול מהיכולת לשפר (זה נכון מאוד! אבל נכון רק לגבי דיבור. במעשים יש פוטנציאל ענק להצלחה- שינוי סביבתי)

בכל מקרה,
בהמשך הקריאה שלי לקראת הכנס וההרצאה שלי , קראתי מאמר שפורסם בניו אינגלנד (בין הג'ורנלים המובילים ביותר בתחום) בשנת 2023 ועוסק בטיפול בהשמנת נוער.

כבר בהצגה של הנושא, ממש תחילת המאמר, בפסקה השנייה, בוחרים לצטט מאמר.
הנושא- הסיבוכים עקב השנת נוער.
הממצא- עליה גדולה מאוד בסיכון למוות פתאומי או מוות ממחלות לב או שבץ בגיל הנערות.
ארץ במחקר- י-ש-ר-א-ל (פרופ' טוויג כמובן, מחקרי צה"ל)

אז מטרת הפוסט איננה הפחדה.
אבל חייבים להתעורר.
זה כאן אצלנו, לא באמריקה הגדולה.
ויש גנטיקה ויש פיזיולוגיה (אך לרוב זה עקב שינוי שלא חייב היה לקרות)

אבל יש סביבה וזה עלינו
ויש חינוך וזה עלינו
ויש תזונה וזה עלינו
ויש פעילות גופנית וזה עלינו
ויש תזוזה יומיומית וזה עלינו

יש לנו אחריות, לא על השמנת הילדים, אלא על התזונה והתזוזה והסביבה שלהם

קחו אחריות, זה בידיים שלנו

"וואלה את היית יכולה להיות גאה בי היום"ככה התחילה השיחה שקיבלתי מחבר, קולגה, רופא ילדים שעבדנו יחד ועוד מתייעצים ומפנים ...
30/07/2025

"וואלה את היית יכולה להיות גאה בי היום"
ככה התחילה השיחה שקיבלתי מחבר, קולגה, רופא ילדים שעבדנו יחד ועוד מתייעצים ומפנים במקרים של השמנת ילדים.

"הגיעה אלי אמא, להתייעץ על בנה בן 14 שחווה עלייה חדה במשקל בתקופה האחרונה.
שאלתי אותה למה לדעתה יש עלייה חדה במשקל לאחרונה והאמא ענתה שהוא אוכל שטויות וממתקים"
הרופא ענה לאמא שהילד פשוט לא אוכל את הדברים הנכונים ואת זה צריך לשנות. הרופא ביקש מהאמא לא להכניס יותר הביתה במבה וביסלי וכאלה.
האמא ענתה לרופא:" אבל אי אפשר"
הרופא בתמורה: "אפשר, זה אפילו יותר קל מלהכניס, זה פשוט לא להכניס הביתה"
האמא: "אבל הילד רוצה את זה, אני צריכה להגיד לו להפסיק להכניס את זה
הביתה"
הרופאה בתמורה:" לא לא, זה לא הילד. הילד לא עובד ומרוויח כסף וקונה את הדברים האלה הביתה"

הרופא ממשיך ומספר לי: "טוב הייתה שם עוד שיחה ארוכה ועמוקה, ואני בראשי דמיינתי אותך!"

אני מאוד שמחה וגאה.
חלק עיקרי בעבודה שלי זה להשפיע על המשפיעים האמיתיים.
המורים, המדריכים בתנועה, רופאי הילדים ובראש ובראשונה ההורים!

לפעמים גורמים לנו לחשוב שאין לנו יכולת להשפיע או אחריות.
זה בסדר, זה ניסיון למנוע שמנופוביה ותחושת אשמה.
אבל, האמת היא שלסביבה יש השפעה עצומה ולהורים יש אחראיות, לא על השמנת הילד אלא על הזנה נכונה ובריאה שלו.
ומאוד חשוב שנחזיר את האחריות להורים ונדגיש להם שהם צריכים לשנות את ההחלטות שלהם ובכך את הסביבה האוביסיגנית של הילדים.
זה כן בידיים שלנו!

אני גאה שאני משפיעה על רופאי ילדים שבתורם, בסטינג המתאים ובמילים והעדינות הנדרשת מעבירים מסרים חשובים להורים.

מסרים חשובים:
אפשר לבצע החלטה.
זה בידיים שלנו וזה גם אחריות שלנו.
החלטה פסיבית קלה יותר מהחלטה אקטיבית וזה התחלה טובה.
האוכל בבית זה לא אחריות הילד/הנער, אלא עלינו ההורים.
האחריות לחינוך לבריאות זה קודם כל על ההורים.
רוםאי הילדים חייבים להיות חלק מהמחנכים לבריאות.

גאה בך!

27/07/2025
אנחנו מגייסים! שוב!היחידה למחקרים קליניים בסוכרת, הדסה עין כרם, מגייסיםאך הפעם לא מטופלים סוכרת.הפעם-מחקר לירידה במשקלאנ...
23/07/2025

אנחנו מגייסים! שוב!

היחידה למחקרים קליניים בסוכרת, הדסה עין כרם, מגייסים

אך הפעם לא מטופלים סוכרת.

הפעם-
מחקר לירידה במשקל
אנשים בריאים עם BMI מעל 30
מעל לגיל 18

נא ליצור קשר עם אתי שלנו-050-787-4420‬

הילדים שלכם אוהבים רוטב שום????זוכרים ששאלתי אתכם אם אתם או הילדים שלכם משתמשים ברטבים ?אז ילדים אוהבים רטבים וזה יכול ל...
21/07/2025

הילדים שלכם אוהבים רוטב שום????

זוכרים ששאלתי אתכם אם אתם או הילדים שלכם משתמשים ברטבים ?

אז ילדים אוהבים רטבים וזה יכול לעזור בהנגשת מזון בריא.
לדוגמא כאן בארוחת הערב של בת ה-4 מוגשים שלושה מלפפונים חתוכים עם רוטב שום (ילדים מתים על רוטב שום)

והכל נגמר......

אבל.....
רטבים גם מפוצצים בסוכר, כן כן גם רוטב לא מתוק כמו רוטב שום מלא בסוכר, כף רוטב שום יכולה להכיל בקלות כפית סוכר.

אז מה עושים?

קבלו מתכון לרוטב שום הכי טעים בעולם שאין בו סוכר ויש בו אפילו ערך💪💪💪

2 כפות יוגורט יווני
כפית מיונז אמיתי (שימו לב לקנות כזה ללא סוכר)
כפית חומץ
רבע כפית שום גבישי (תבלין יבש, לא אבקת שום)

לערבב טוב
ולהגיש.
אם תגישו לצד הפר-מיל, כל הירקות יחטפו.

בתאבון.

ולצערנו יש גם קייטנות כאלה..... לא מעטאנחנו ההורים משלמים את מיטב כספינו והם בתמורה לא רוצים לחשוב, להיות יצירתיים, לתת ...
18/07/2025

ולצערנו יש גם קייטנות כאלה..... לא מעט

אנחנו ההורים משלמים את מיטב כספינו והם בתמורה לא רוצים לחשוב, להיות יצירתיים, לתת ערך.
הם רוצים שקט.
ומה עובד הכי טוב כשרוצים שקט- ממתק ומסך.

מדובר בקייטנה לגן טרום טרום חובה, ילדים בני 4 בפיקוח משרד החינוך.

האמת, שזה אפילו לא בייביסיטר גרוע.
כשאני משלמת את כספי לנערה צעירה כבייביסיטר אני לא מרשה לה לזלזל בעבודה ולהושיב את ילדי מול מסך עם ממתק.

הורי הגן פה לא הסכימו, לא היו אדישים ופעלו מהר.
ההורים התנגדו ודרשו תוכן עם ערך ולא תוכן עם טעם והדבר בוטל.

ממליצה לכם לא לאפשר למסגרות החינוכיות לחשוף את הילדים שלכם למסכים וממתקים.
זה לא המקום, זה בכלל אסור וזה זילזול המערכת בנו ,בכספנו, בילדנו, בריאותם והבאינטליגנציה שלנו.

שיהיה חופש בריא, זה בידיים שלנו.

רעבמה יש במילה הזו שכל כך מפעיל אותנו?אמא, אני רעבמה זה מפעיל אצלי?והאם אני כאדם בוגר חושש בעצמי לחוש את תחושת הרעב?אנחנ...
15/07/2025

רעב
מה יש במילה הזו שכל כך מפעיל אותנו?

אמא, אני רעב
מה זה מפעיל אצלי?
והאם אני כאדם בוגר חושש בעצמי לחוש את תחושת הרעב?

אנחנו חווים כל כך הרבה תחושות במהלך היום, עייפות, שמחה, עונג, שיעמום, פחד, עצבות
אבל רק התחושה "רעב" מקבלת אצלנו מענה מיידי, לעיתים אפילו מענה לפני שחשים אותה, הכנה, מניעה של התחושה, יש ממש חשש מלחוש אותה או לשהות בה.
הרי אף אדם עייף לא מוריד ראש באמצע יום עבודה ונרדם, או מנמנם קצת לפני פגישה חשובה כדי לא לחוש עייפות במהלך הפגישה.
ואף אדם עצובלא מתחיל לבכות מול כולם או אדם שמח לצהול ולקפוץ מול כולם.
התחושות האחרות מוציאות מאיתנו מידת איפוק ויכולת הכלה של מנעד התחושה תוך המשך תפקוד רגיל עם התחושה בלי לתת לה מענה (כמובן, בלי יוצאי דופן ומצבי קיצון)

מה זה מפעיל אצלנו?
למה אנחנו כל כך חוששים מהתחושה הזו?
למה אנחנו לא יודעים לשנות בה, לקבל אותה, לדחות אותה, לסבול אותה?

אני טרם פגשתי אנשים רעבים באמת.
תודה לאל.
לא היו לי מטופלים שסבלו מרעב
(על רקע החטופים שלנו שסובלים מרעב הורג)
המטופלים שלי רוב הזמן שבעים.
פגשתי הרבה ילדים רעבים לאוכל אך שבעים מלא אוכל.
הם לא באמת חשים רעב.
רובנו לא באמת חווינו רעב אמיתי.
יש סביבנו אוכל, בשפע כל הזמן.
הרבה מטופלים שלי צריכים לעבור איתי תהליך כדי בכלל להיזכר מה זו תחושת הרעב מרוב שהדחיקו אותה וחסמו אותו.

אז למה אנחנו כל כך חוששים מהמילה רעב?

אשמח לשמוע.

Address

נוף הרים
Har Adar

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when נעמה שיראזי-תזונאית קלינית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to נעמה שיראזי-תזונאית קלינית:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

Category