25/09/2025
הורים שליוויתי שמעו אותי אומרת שסליחה היא מילה קדושה בעיני.
"תבקש יפה סליחה"
נשמע נכון, חינוכי, אבל מה קורה בפועל?
הילד בדרך כלל מבקש סליחה כדי לסגור עניין: לחזור למשחק, להפסיק את הכעס שלנו, או פשוט לרצות.
האם זו סליחה אמיתית? כזאת עם כוונה? לא תמיד.
סליחה אמיתית היא לא מילה – היא תהליך.
לעצור, לחשוב על מה שעשיתי, להבין מה הצד השני הרגיש, ולבחור לא לחזור על הטעות.
זה שיעור באמפטיה ואחריות, לא רק מילה יפה.
אז במקום לדרוש מהילד לבקש סליחה, נסו לשאול:
מה גרם לך לעשות את זה?
איך החבר הרגיש?
מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה?
כשאנחנו מגדלים ילד שמבין את האחריות שלו כלפי אחרים, כשהוא מבין אמפטיה מהי - תסמכו עליו שהוא יבקש סליחה כשירגיש שזה מה שנכון לו, ואם לא עדיף שלא (בעיני לפחות...)
ופה נכנסת הדוגמה האישית שלנו.
כהורים, כשאנחנו אומרים סליחה, אנחנו מראים לילד שסליחה איננה חולשה, להיפך, היא גדולה.
זו לקיחת אחריות, כבוד הדדי, ובנייה של קשר אמיתי.
הסליחה שלנו פותחת פתח לשיח רגשי: על מה שגרם לנו לכעוס, על מה שגרם לנו להתחרט, ועל המקום שבו כולנו, גם הורים, אנשים עם רגשות ויכולים לטעות.
זה הרגע לזכור שלסליחה יש שני צדדים: זה שמבקש וזה שמחליט אם לסלוח.
קרה לכם שביקשתם סליחה אמיתית מכל הלב, ולא סלחו לכם? זה מעליב מאוד.
אבל גם בסדר, כי לצד השני יש זכות שלא לסלוח או לא מיד.
אם אני יודעת שהסליחה שלי כנה, ממקום נקי, זה כבר מספיק. עכשיו זה בידי הצד השני, אני את שלי עשיתי הכי טוב שאני יכולה.
וכשאנחנו בצד שמתבקש לסלוח, כדאי שנזכור כמה אומץ וכוונה היתה למבקש הסליחה, אולי נכון שנושיט יד, נחבק, נסלח – זה תמיד עושה נעים יותר מסביב.
ולבסוף , הסליחה הכי חשובה: הסליחה לעצמנו.
על הימים שפחות הצלחנו, על חוסר הסבלנות בלילה בלי שינה, על הסיפור לפני השינה כשדילגנו על עמודים, על ארוחת הפיצה במקום לבשל ועל היום שלא שמנו לב שבן/בת הזוג שלנו חזרו מבואסים מהעבודה ולא עצרנו לשאול לשלומם.
כולנו טועים, כולנו אנושיים.
מחר יום חדש – דף לבן להתחיל בו מחדש.
שתהיה לכולנו שנה טובה
שנה של חוויות והתרגשויות ודמעות של אושר
שנה שישיבו לביתם את כל החטופים
והחיילים יהיו משועממים
שלכם קרן קרן
מדריכת הורים
יועצת שינה וגמילה מחיתולים
