רויטל אבן צור - קלינאית תקשורת

16/09/2022

מדי פעם אני חייבת לרענן קצת את העבודה בקליניקה. השבוע קניתי ספר מהמם, והיום הוא ליווה את כל הטיפולים וקידם עבודה על:
▫️קריאה
▫️חשיפה לשפה אוריינית
▫️הרחבת ידע עולם ומושגים
▫️העשרת האינטראקציה
▫️הרחבת המשחק הסימבולי

הריענון הוסיף כיף גם לי וגם למטופלים 🌸

06/07/2021

ילדים משחקים, כולנו יודעים את זה. אבל למה המשחק הזה חשוב?
◻️המשחק תורם להתפתחות התחושתית והמוטורית של הילדה – באמצעות המשחק הילדה מתנסה במגוון חומרים ותחושות וכן בהפעלת הגוף בדרכים שונות ושכלול היכולות המוטוריות.
◻️המשחק תורם להתפתחות הרגשית של הילדה – במרחב המשחקי הילדה יכולה לעבד חוויות מהיומיום, להתנסות בהן ממרחק רגשי, ולקחת תפקידים שונים. למשל, היא יכולה להרגיע את הדובי מהרעש של האופנוע שבדרך כלל מפחיד אותה, או להיות הרופאה שבודקת את הבובה.
◻️המשחק תורם להתפתחות הקוגניטיבית של הילדה – באמצעות המשחק לומדת הילדה על העולם, לומדת יחסי סיבה-תוצאה, דמיון ושוני, הסקת מסקנות ועוד. חשובה במיוחד להתפתחות השפה היא התפתחות יכולת ההסמלה שנתמכת בצורה משמעותית על ידי המשחק.
◻️המשחק תורם להתפתחות החברתית-תקשורתית של הילדה – כבר בגיל הינקות במשחק ראשוני בין התינוקת לדמות המטפלת, מונחת התשתית להתפתחות היכולות התקשורתיות שלה, למשל: יצירת קשר עין, חיקוי, הדדיות, הנאה משותפת, לקיחת תור וכיו"ב. בהמשך, כשהילדה מגיעה לשלב ההתפתחותי בו היא בשלה למשחק עם ילדים אחרים, מזמן לה המשחק שלל התנסויות חברתיות, כגון: שיתוף פעולה, מציאת פשרה, פתרון בעיות, התמודדות עם הפסד ועוד.

▪️ידעתם שקלינאיות תקשורת עוסקות גם במשחק? לא רק כאמצעי בטיפול אלא גם כמטרת טיפול בפני עצמה. עוד על כך בפוסט הבא ▪️

** הפוסט מתייחס לבנים ובנות כאחד 😉

16/05/2021

▪️אחד הכלים שמשמשים אותי רבות בקליניקה הוא יצירת סדר פעולות לפגישה, "סדר יום". סדר היום מלווה את הפגישה. אני מכינה אותו ביחד עם המטופל.ת על הלוח המחיק שלי, מאפשרת לו.ה לבחור פעילות אחת או יותר מתוכו, ומתייעצת באיזה טוש לכתוב או לצייר אותו (תלוי ביכולות השפתיות של הילד).
▪️הכלי הזה יעיל במיוחד עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי שזקוקים להבניה, לסדר ולהמחשה קונקרטית של הזמן החולף, אבל לא רק. עבור ילדים רבים שמתמודדים בחדר הטיפולים עם אתגרים, מוריד סדר היום שלנו את מפלס החרדה ועוזר להם לקבל תחושת שליטה.
▪️הכלי הזה יכול לשמש אותנו גם בבית, במיוחד בימים המטורפים שעוברים עלינו, שמלאים במתח, חרדה ושגרה משובשת. הצגה ויזואלית של סדר היום של הילדים (גם אם יש בו רק עוגנים קבועים מעטים כמו התארגנות בוקר, ארוחות וטקס שינה) והשארתו זמין וגלוי להם יכול לחזק את תחושת הביטחון שלהם ולהפחית חרדה.
▪️חג שמח לכולנו וימים שקטים יותר 🙏🌾

02/04/2021

טיפול של קלינאית תקשורת מכיל המון רבדים - הערכה מדויקת של היכולות, קביעת מטרות טיפול ועדכון שלהן עם ההתקדמות, הדרכה של ההורים, בחירת אמצעי טיפול שיעוררו מוטיבציה גבוהה ועוד. הרבה פרטים, הרבה דיוק.
אבל אני מרגישה שבבסיס של המגדל הזה נמצאות העיניים שלי שמביטות בעיניים של מי שיושב.ת מולי ומאמינות. מאמינות ביכולת לעשות שינוי, להתקדם ולהשתפר, לפעמים גם לנוכח קשיים מאוד משמעותיים.
וזה הקסם הגדול ✨

15/03/2021

חשוב לקבל את כל המידע!

גם אתם ראיתם בבוקר את הכותרת הזאת רגע לפני שהתחלתם את התשבץ היומי של מעריב?
מבולבלים? בשביל זה אנחנו כאן!

נראה שצריך להמשיך ולהבהיר את המציאות לציבור!
אין מחסור בקלינאיות תקשורת, גם לא במרפאות בעיסוק - יש מחסור חמור בתנאי העסקה ראויים!!

נעשה סדר בבלאגן:
נפתחו שלושה חוגים אקדמיים חדשים ומקצועיים להפרעות בתקשורת - באוניברסיטת אריאל, בקריה האקדמית אונו ובמכללת אחוה.
#בנוסף, קיימים גם החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב - במסלול רגיל ומסלול חרדי, באוניברסיטת חיפה, במכללת הדסה בירושלים - במסלול רגיל ומסלול חרדי.
יוצאות ויוצאים לשוק העבודה מאות קלינאיות וקלינאי תקשורת שמשתלבים בכל תחומי המקצוע ובין המעסיקים השונים: בתי חולים, קופות חולים, מסגרות חינוך מותאמות מגיל 3 חודשים ועד סוף תיכון, מוסדות שיקומיים, מכונים להתפתחות הילד, מכוני שמיעה וקליניקות שונות ברחבי הארץ.
#קלינאיות וקלינאי תקשורת נדרשים להשתלמויות רבות והדרכות מקצועיות לאורך שנות עבודתם - ובצדק!
המחקר מתפתח כל הזמן והמקצועיות בשטח נשארות מעודכנות ושומרות על רמת טיפול מעולה ככל יכולתן לטובת המטופלים.
# תנאי_ההעסקה במגזר הציבורי ובעמותות שפועלות באותו קו, רחוקים מלהיות מתגמלים, השכר השעתי נמוך, העבודה 'מחוץ לשעות העבודה' לא מתוגמלת ותלוש המשכורת לא תואם את ההשקעה, הותק, ההכשרה המקיפה והערך המקצועי שהמטפלות והמטפלים מביאים איתם אל חדר הטיפול.
כאחד, מרוויחות בשוק העבודה הישראלי שכר של *35-45 שקלים לשעת טיפול*. פחות ממלצר, עובד תברואה, מוקדן בשירות לקוחות או שליח פיצה. ולא, אין טיפים בין מטפל למטופל.
יודעות מה הן שוות ולא מוכנות לעבוד עבור תנאים שאינם הולמים את ערכן!
#מעסיק שרוצה עובדים - יכול לנסות לשפר את החוזה הגנרי שהוא מציע ולראות את האפקט..


מעריב אונליין Maariv Online
משרד הבריאות
Yuli Edelstein - יולי אדלשטיין
משרד החינוך
יואב גלנט - Yoav Gallant
אלו"ט
לאומית שירותי בריאות
מכבי שירותי בריאות
Clalit כללית
מאוחדת

30/01/2021

ממליצה לקפוץ על ההזדמנות להעמיק וללמוד מהניסיון והרגישות שיש לד"ר רונית ולגרין להציע
❤️

קורס אוטיזם- החיים עצמם ד"ר רונית ולגרין

22/06/2020

הצצה לתהליך בטיפול רגשי של מור, מטפלת בתנועה, מבית קישורים - צמיחה והתפתחות 🥨

מחשבות על החיבור בין המחשבה, הגוף והרגש...

כאשר הוריה של ליאת (שם בדוי), פנו אלי לטיפול היא היתה בת 8.5. הם תארו אותה כבעלת "פתיל קצר", נוטה להתקפי זעם, מתקשה להירגע, רגזנית שלא יודעת להתפשר, צעקנית ודורשת.
בפעם האחרונה שנפגשנו היא סיפרה לי על תקרית שבגללה נותרה עצבנית עד כדי כך שהיא הרגישה שהיא עומדת להתפוצץ.

הפעם החלטתי להשתמש ב"מד וויסות הרגשות". ציירנו אותו יחד ולה זה הזכיר רמזור. כאשר שוחחנו על הצבע האדום, היא אמרה: "אל תתקרבו אליי! אני מסוכנת!!!"; את הצהוב הגדרנו כמצב הביניים; ועל הירוק היא אמרה שזה השטח בו מותר להתקדם אליה, לדבר איתה, שם רגוע מספיק בשביל להיות עם אחרים, ואפשר לשמוע את המחשבות בבהירות.
המשכנו ודיברנו על איך מרגישים בכל "אזור", מה מרגישים בגוף, אילו מחשבות שומעים, איך מגיבים ועוד. היא שיתפה שכשהיא "אדומה" קשה לה לחזור לאזור הירוק, שהיא מוכנה אפילו להגיע רק לצהוב אבל היא מרגישה תקועה באדום ולא מצליחה להירגע, מרגישה שכל הזמן היא דרוכה.

לאחר מכן, דיברנו על טכניקות הרגעה (ויש המון!). אך חשוב לזכור שבשעת הצפה רגשית קשה לילדים (וגם למבוגרים) לגשת אל המידע הקוגניטיבי שבמוחם. כלומר, קל לחשוב על הטכניקות כאשר רגועים אבל "לדבר על זה" זה לא מספיק, צריך גם להבין זאת דרך החוויה הגופנית. זה דומה ללרכוב על אופניים: אפשר להסביר שוב ושוב כיצד לעשות זאת, ובראש הכל יהיה ברור, אבל בלי באמת לנסות לעולם לא נדע לרכוב.

אז הפעם בחרתי להציע מסלול ובנינו אותו יחד. הוא התחיל בתחנה בה נעזרנו בכדור על מנת לבעוט ולצעוק חזק כמה הכל מעצבן ומכעיס (היו גם כמה "אני שונאת אותך"... מזל שהכדור לא לוקח ללב). המשכנו והיא בחרה גלילי ספוג ארוכים איתם הרבצנו בחוזקה לקיר. משם עברנו אל קפיצות בטרמפולינה, דרך מנוחה בנדנדה עד לנחיתה בתוך הר פופים ענק מלווה בצחוק מתגלגל.

אז בעצם מה שקרה זה שליאת למדה לעצור ולהתבונן כיצד היא מרגישה בכל מצב רוח שלה, איך זה מרגיש לה בגוף, כיצד היא פועלת והאם זו פעולה שמקדמת אותה אל עבר רצונה. היא למדה טכניקות שחרור מתחים גופניים באופן שמתאים לה, אשר מאפשרות ביטוי של הרגש ולא ביטולו ומייצרות בסוף רגיעה. נוסף לזאת גם גופה למד מה התחושה של לעבור מעוררות גופנית גבוהה למצב של רגיעה.
זו האינטגרציה לה אנו זקוקים על מנת להתפתח, לצמוח ולהיות שלמים.

שיהיה שבוע נפלא ורגוע לכולם🙏
מור

18/06/2020

היום!
דר' אריאלה יוקל- קלינאית תקשורת Ariela Jokel ואני נשוחח על טיפול קלינאי/ת תקשורת בתינוקות בשנה הראשונה לחיים, נושא מרתק במיוחד! אנשי מקצוע מתחומי התפתחות הילד, הורים וכל מי שמתעניין, מוזמנים להצטרף בשעה 20:30 בזום.

קישור להרשמה בתגובה הראשונה.
נתראה בקרוב 🌸

14/06/2020

דר' אריאלה יוקל- קלינאית תקשורת Ariela Jokel ואני אוהבות מאוד את מה שאנחנו עושות, ואוהבות גם לדבר על זה... :)
הפעם הוזמנו על ידי העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו לשוחח על טיפול קלינאי/ת תקשורת בתינוקות בשנה הראשונה לחיים. אנשי מקצוע מתחומי התפתחות הילד, הורים וכל מי שמתעניין, מוזמנים להצטרף אלינו ביום חמישי הקרוב (18.6) בשעה 20:30 בזום.

קישור להרשמה בתגובה הראשונה.

נתראה!

03/06/2020

לפני כמה שבועות ישבנו אריאלה ואני לשוחח על התפתחות מוקדמת של תקשורת, שפה, דיבור ומשחק ועל חשיבות ההתערבות המוקדמת. אני התרגשתי נורא ודמיינתי שאף אחד לא צופה 🙈

הוובינר "כמה מוקדם זה מוקדם" זמין
לצפייה באתר האגודה של קלינאי התקשורת בישראל.
לינק בתגובה הראשונה.
רביעי שמח! 🌸

31/05/2020

החודש מור, שותפתי ב- קישורים - צמיחה והתפתחות ואני נצטרף לצוות המנחים בתוכנית ההרצאות "קפה שלישי", במרכז קש"ת לאוטיזם של בית החולים "שיבא".
ביום שלישי ה-30.6 נדבר על פיתוח אוצר מילים מנטלי בגיל הרך. ההרצאה פתוחה לקהל הרחב ללא עלות (מותנה בהרשמה מראש).
מוזמנים להצטרף דרך הזום ולפגוש אותנו.
לינק להרשמה בתגובה הראשונה

19/05/2020

❓איזה משחקים כדאי לנו לקנות?

לעיתים קרובות הורים למטופלים שואלים אותי אילו משחקים אני ממליצה להם לקנות על מנת להמשיך ולהעשיר את השפה של ילדיהם בבית. השאלה הזאת נשאלת בדרך כלל בתחילת תהליך טיפולי כשההורים מלאי מוטיבציה לעבודה בבית.

התשובה שלי היא תמיד אותה תשובה: לא צריך, כי שפה היא בכל מקום.

🚗 השפה איתנו באוטו בדרך לגן או לחוג או לסבא וסבתא

🛁 השפה איתנו בזמן האמבטיה

🌳 השפה איתנו בדרך לגינה

🧩 השפה איתנו כשאנחנו אוספים את הצעצועים ששיחקנו בהם

🍝 היא איתנו בזמן ארוחת ערב

👩‍👧השפה איתנו בהתכרבלות של ערב או של בוקר

🗣️ לכל סיטואציה במהלך היום אנחנו יכולים להוסיף שפה – לתאר מה אנחנו עושים, להגיד את שמם של הדברים שאנחנו רואים, להמציא סיפורים מהדמיון, לשתף בחוויות שלנו ועוד. זה כמובן כיף לשחק במשחקים מגוונים, אבל אין הכרח לקנות משחקים מיוחדים עם "ערך שפתי". בעזרת הדרכה של הקלינאי/ת המטפל/ת אפשר לרתום כל סיטואציה יומיומית לטובת תרגול נוסף בין טיפול לטיפול. בדרך זאת, התרגול יכול להיות תדיר יותר, לגזול פחות משאבים מההורים ולהקל עליהם להתמיד בו לאורך זמן.

בהצלחה ובהנאה!

04/05/2020

מתרגשת לשתף את הוובינר שאעביר יחד עם דר' אריאלה יוקל- קלינאית תקשורת Ariela Jokel ב- ב- 14.5.20 בשעה 20:30, כחלק מסדרת הרצאות שיתקיימו בשבוע הבא לכבוד שבוע המודעות להפרעות בתקשורת ומטעם האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת בישראל.

אריאלה ואני נשוחח על ההתפתחות המוקדמת של התקשורת והשפה אצל תינוקות ופעוטות, נציג רעיונות להעשרת האינטראקציה, ואולי גם נפריך מיתוס או שניים...

הוובינר מיועד להורים ולאנשי מקצוע ללא עלות עם הרשמה מראש בקישור:
http://ishla.org.il/seminars/

נתראה!

03/05/2020

הצצה לחדר הטיפולים 👀
טיפול שפה
בטיפול אני משתמשת לעיתים קרובות בתרחיש מהחיים כדי לעבוד על מגוון מטרות שפתיות. בחגים, לדוגמה, אני אוהבת לשחק עם המטופלים משחק סימבולי הקשור למנהגי החג ובאמצעותו לעבוד על הרחבת אוצר מילים, חיזוק מיומנויות שליפה, או חיזוק יכולות דקדוקיות. אפשר למשל לשחק בארוחת חג, בניית סוכה, הדלקת נרות חנוכה וכו', ובאמצעות המשחק לתרגל שליפת מילים משדה סמנטי רלוונטי, כגון: כלי מטבח, מאכלים, פריטים שקשורים לחג ועוד. בעבודה עם ילדים צעירים אני תמיד שמחה לשתף את ההורים בטיפול, כך שיוכלו להמשיך לשחק ולהעשיר את שפת ילדם גם בבית.
רויטל

03/05/2020

מחשבות על אקולליה

הביטוי של אוטיזם אצל ילדים (ובוגרים) יכול להיות מאוד שונה. זה נכון לגבי מאפייני התקשורת, היכולות הקוגניטיביות, ההתנהגויות החזרתיות, עוצמתן ועוד. גם בתחום השפה השונות מאוד גדולה בין ילדים עם אוטיזם והתפקוד שלהם יכול לנוע מהעדר שפה אקספרסיבית ועד ליכולות שפתיות מעל הממוצע.

אחד המאפיינים שעשויים להופיע אצל ילדים עם אוטיזם הוא אקולליה- חזרה מיידית או מאוחרת על מבעים שהילד שמע. בעבר נתפסה האקולליה כדיבור חסר משמעות וללא פונקציה תקשורתית, אך בעשורים האחרונים יותר ויותר מחקרים מראים כי לאקולליה יש תפקיד בסגנון מיוחד לרכישת שפה (גשטלט). כלומר, הילדים לומדים תחילה מקטעים שפתיים ארוכים כפי שהם, מבלי להבין את גבולות המילים בתוכם או את המבנה התחבירי שלהם. בהדרגה, ככל שמתפתחת ההבנה של תחביר ושל חוקים תחביריים, מצליחים הילדים "לפרק" את המקטעים הללו, ובסופו של דבר להרכיב מבעים חדשים ממרכיביהם. בנוסף, אקולליה יכולה לשמש ילדים עם אוטיזם כדי להביע כוונות תקשורתיות כמו: מחאה, בקשה, אישור ועוד.

אז מה אפשר ללמוד מזה?
שכדאי שכולנו – מטפלים, צוות חינוכי ובני משפחה של ילדים עם אוטיזם – נזכור שדברים אינם תמיד כפי שהם נראים. מה שלעיתים נראה לנו חסר משמעות, עבור הילד שנמצא מולנו הוא מלא במשמעות וזו הדרך הייחודית שלו להביע את עצמו ולתקשר עמנו. חשוב שנהיה צנועים ולפני שננסה "לתקן" ננסה להתבונן ולהבין באופן המכבד ביותר שניתן.