18/01/2020
על בדיקות מיותרות, חרדות ומה שביניהן...
לפני כ-4 חודשים פנה בחור בן 35 לטיפולי.
ביקש לעשות את כל הבדיקות שרק אפשר. הכל הכל הכל, כך אמר.
עברתי על התיק, שאלתי על הרקע, בדקתי לב וריאות, מדדתי לחץ דם, הסתכלתי בבדיקות האחרונות שהיו רק לפני כשנה והיו מצויינות.
בחור צעיר, בריא, ללא כל תחלואה או סיפור משפחתי. בדיקה גופנית תקינה, ללא כל תלונה מיוחדת.
הוצאתי הפניה לבדיקות מעבדה תוך ציון שבפועל אין סיבה ליטול בדיקות בתדירות כזו בגילו ובמצבו הבריאותי ובכל זאת כיבדתי את אי השקט שלו ונתתי הפניה.
בדיקות דם חזרו לאישורי לאחר מספר ימים והיו מצויינות כצפוי.
לפני שבועיים הגיע אותו הבחור שוב למרפאתי.
ציין כי מאוכזב מהטיפול שקיבל.
לאחר שבלעתי את גוש העלבון בגרוני, עברתי מהר על תיקו.
מה פיספסתי? מה עשיתי לא נכון? מה קרה?
מעבר מהיר הבהיר לי שוב כי בסה״כ יושב מולי בחור צעיר ובריא ללא כל סיפור אישי או משפחתי של תחלואה.
שאלתי ממה הוא מאוכזב?
הוציא ספר של בדיקות סקר שעבר במכון פרטי שבוע קודם לכן. אמר לי שביקש ממני כל בדיקה אפשרית וכשלא הרגיש מסופק מהבדיקות שחשבתי שנכונות עבורו, פנה לסקר מנהלים וביצע בירור רחב.
בבירור נלקח מרקר אונקולוגי (סמן לממאירות) מסיבה עלומה, והתקבל ערך גבוה במעט מהנורמה.
הופנה להמשך בירור רופא מטפל.
כך מצאתי עצמי יושבת בחדר עם בחור צעיר ובריא, מאוכזב ממני, עם דמעות בעיניו וחרדה עצומה, כי הוא כבר עשה לעצמו אבחנה.
בלית ברירה נשלח בחור צעיר ובריא זה לבדיקת קולונוסקופיה שהולידה עוד ממצא עלום וזה הוביל לבדיקת סיטי בטן שאישרה שהכל תקין.
מטופל בריא זה ביקר אותי 4 פעמים בשבועיים, ביקר פעמיים רופא גסטרו, ביצע שתי בדיקות יקרות עם אפשרות לנזק וכל זאת מבלי שתהיה כל התוויה רפואית.
אז רק כמה מילים על בירור יתר וסכנותיו:
בירור רפואי מיותר מעמיס על המערכת, גוזל משאבים ומייצר חרדה אצל המטופל.
רבות כבר נכתב בגנותו של בירור יתר ועם זאת, בכל יום, ממשיכים המטופלים לדרוש בדיקות מיותרות, לבצע בדיקות סקר מנהלים ולהגיע עם המלצות לבדיקות שונות מגורמים חיצוניים שהקשר שלהם לרפואה לפרקים, הוא מקרי בהחלט.
צילומי גב לבירור כאבים של שבוע.
בדיקת שתן רק כדי לראות שהכל תקין.
מבחן מאמץ כי רוצה להרשם למכון כושר.
ועוד ועוד ועוד.
בדיקה מיותרת לא תקינה, מולידה עוד בדיקה מיותרת וזו מולידה עוד אחת. חלק מהבדיקות הן פולשניות וכרוכות בסיכונים. חלקן יקרות מאוד.
זאת ועוד, בירור יתר מייצר חרדה אצל המטופל שעובר מבדיקה לבדיקה בציפיה לגזר דינו, מייצר עומס על המערכת וגורם לאנשים החולים להמתין יותר זמן לבדיקות הנדרשות.
אז איך זה שבכל יום, בכל זאת, ממשיכים אנחנו, הרופאים, לשלוח לבדיקות מיותרות, שמולידות תוצאות כוזבות (false positive), שמובילות לבירורים מיותרים, שבחלקם פולשניים ותוצאות שלרוב חסרות משמעות קלינית.
הסיבה לכך טמונה בהיותנו חברה חרדה. אנחנו חרדים לבריאותינו כי אנחנו קוראים, יודעים ומתעניינים. כי כולנו קצת רופאים וכי מסביבנו המון אנשים חולים.
כל שאנו רוצים הוא לגלות את המחלה שלנו מוקדם ככל הניתן כי אצל השכנה זה התגלה מאוחר מדי, ואיזה אסון ומחדל, וכמה היא התלוננה ואף אחד לא הקשיב...
בתוך קלחת החרדה של המטופלים, מועברת החרדה גם לרופאים. החרדה לפספס, לא לגלות, לא לרצות את המטופל. אבל בבחירתנו להכנע לזה, אנחנו פוגעים לפני הכל במטופל עצמו.
אנחנו נוטים לשים את עתיד בריאותנו בבדיקות ובתרופות על פני שמירה על אורח חיים בריא, כי זה פשוט קל יותר. אבל בפועל, כדי להיות בריא, לא צריך בדיקות מיותרות ויתרה מכך, מחקרים מוכיחים כי אנשים שעושים בירורים מיותרים, חיים בחרדה גדולה והם דווקא אנשים בריאים פחות.
דבר חשוב נוסף: שום בדיקה מוקדמת לא תמנע את מקרי הקיצון עליהם שומעים לפרקים בחדשות או קוראים בעיתון. כי החיים קשים, ודברים קורים ולא הכל ניתן לגלות מראש ולמנוע. ישנן מחלות אלימות שפשוט לא ניתנות לאבחון מוקדם ומניעה.
בירור יתר מוליד חרדה רבה בהמתנה מורטת עצבים לתוצאות ובהמשך לפרקים תוצאות לא תקינות המגבירות חרדה. ברוב המוחלט של המקרים כאמור, התוצאות הינן כוזבות. המשך הבירור והחרדה הנוצרת, מובילים לצריכה עודפת של משאבים, שירותים רפואיים, שירותי הדמיה ועוד. יש לזכור כי כל הנ״ל נדרשים בעבור אוכלוסיית האנשים החולים. הדבר מייצר עומס מיותר על מערכת הבריאות ופוגע ביכולת שלנו לתת רפואה מיטבית למטופלים שאכן זקוקים לה.
גם בהנתן דברים שכבר מתגלים בבירורים אלה, חשוב לשאול ולהבין האם הממצא שמצאנו והטיפול שניתן, משנים פרוגנוזה של אותו החולה? או שמא מדובר בגילוי יתר שגם אם לא היינו יודעים על קיומו, היה האדם חיי את אותה כמות שנים?
כן כן, זה קיים. אפילו במחלות ממאירות שונות, כולל חלק ממאירויות התריס, חלק ממאירויות השד, ערמונית ועוד. כך שלא מספיק לדעת שמשהו התגלה, יש משמעות רבה להבין מהו אותו הממצא.
למרות זאת, עובדה נכונה היא, שפעם ב...תשמעו גם על האדם שחייו ניצלו במסגרת אחת מאותן בדיקות לא נחוצות. זה נכון וזו האמת. אולם בנקודה זו חשוב להכיר את המושג number needed to treat. משמעותו לעניינו היא:
כמה חולים ניצטרך לבדוק כדי לאבחן נכון פרט בודד. במקרה של בדיקות סקר לא נחוצות, מדובר במספרים עצומים של אנשים שיבצעו המוני בדיקות מיותרות, על מנת לאבחן אדם אחד. המוני האנשים יעברו בירור, סטרס רב ואף בדיקות פולשניות מיותרות: ניקור בלוטת תריס, קולונוסקופיות, מבחני מאמץ ועוד. חלק מהפרוצדורות עלולות להוביל לסיבוכים מיותרים - דימומים, נקב במעי, זיהומים מפרוצדורות ועוד...ויש לזכור שכל זאת... על מנת לאבחן נכון אדם בודד.
לכן, כל בדיקה רפואית וכל בירור מחייבים מחשבה, התייחסות לתלונות המטופל והבנה מלאה של עלות מול תועלת בבירור של מצב מסויים.
הדאגות של המטופל והחרדה שלו, חייבים לקבל התייחסות נכונה בחדר הרופא. אבל התייחסות נכונה היא לא לשלוח לעוד ועוד בדיקות שלא לצורך, אלא לגלות אמפטיה ופשוט להקשיב למטופל בכדי להבין את פחדיו. אולי נגלה שאיבד את חברו הטוב ביותר למחלת הסרטן בגיל 40 בלבד, אולי נגלה שאביו לקה בהתקף לב בגיל 50 ואולי נגלה שלאמו יש אלצהיימר וזה מפחיד אותו מאוד. כל אחד וסיבותיו.
אם נבין סיבות אלה, נוכל להקדיש עוד כמה דקות להסבר נכון ומנומק ולהרגעה של האדם היושב מולנו.
באם נוכל לתת מענה נכון לאנשים שרוצים בירור מלא בלי סיבה מספקת, נוכל לתת גם מענה נכון לאנשים שלא מבקשים שום ברור אבל יש להם את כל הסיבות בעולם לבקש.
המון בריאות ❤️
