Dr. Marina Landau - Dermatology and Aesthetic Medicine

27/06/2025

26/06/2025

I am a for so many years. I have probably seen it all. From every possible angle….😃

22/06/2025

At last we met.
and me.
We actively follow each other for almost two years. I knew that she is ex Iranian, currently living in Sweden, has a teenage daughter and a special interest in the Persian food. Nothing else….Even not her name.
As I was about to travel to BTS congress in Stockholm, which I published in my IG page, we decided to meet.
For those, who do not know me, I am definitely not a spontaneous person. Everything is preplanned to the smallest details.
But not this time…
We met one day before Israel attacked in Iran.
The tension was already there- strong and loud.
Solmaz, her daughter and husband came to meet with me. I found out that she is an architect. Nothing to do with food. Gentle, almost fragile, Iranian woman, living far away from her country. And again I was struck by the mysterious resemblance between Jewish and Iranian people. I felt like our DNA is communicating.
Do not get mistaken. According to MyHeritage DNA testing, I am 98.2% ashkenazi jewish. No Persian blood in my system… and yet…
We spoke. We discussed the issues currently happening in our countries, than some skin problems, skin care line and more.
And then we said goodbye, knowing that we are not going to meet soon again.
The next night Israel attacked in Iran and Iranian missiles started to bombard my country.
Dear Solmaz- I hope so much that nobody in your family got injured. Because, one day when Iranian people and their country will be free again, we must go there together . I have to find out what is this mysterious spiritual bond between me and Iranian people…

20/06/2025

החלטתי לעלות שוב את הפוסט הזה. העליתי אותו לראשונה לפני שנה וחצי. ואני עדיין מאמינה שהוא רלוונטי מתמיד.

כמו רבים מכם, גם אני חושבת בימים אלה המון על מה יזכרו הנכדים שלי מהימים הקשים שכולנו עוברים ואיך זה ישפיע עליהם- יחזק או יחליש? יוסיף לבטחונם או יערער אותו? האם יהיו לאנשים טובים והומניים יותר או ירגישו שאין יותר חוקים בעולם, יהיו יהודים וישראלים אמיתיים יותר או יחפשו דרך קלה יותר בחיים?
בשנת 1991 כשפרצה מלחמת המפרץ, הייתי רופאה בשירות קבע בצה״ל ואמא לילדה בת 8 וילדה בת 6. ורק להזכיר למי שלא זוכר או לא יודע, בינואר 1991 עירק פלשה לכווית. הממשלה העיראקית הודיעה עוד טרם הפלישה כי במקרה של מלחמה היא תתקוף את ישראל. מחשש שישראל תותקף בנשק כימי, חולקו לתושביה ערכות מגן שכללו מסכות גז ומזרקי אטרופין. כל משפחה התבקשה להכין בביתה חדר אטום, שבו תשהה בעת מתקפת טילים.

יממה לאחר פתיחת מבצע סופה במדבר, בלילה שבין 17 ל-18 בינואר 1991 הותקפה ישראל בטילי קרקע־קרקע מסוג סקאד, ששוגרו ממערב עיראק לעבר תל אביב וגוש דן, בעיקר.
התחילו אזעקות, נצטוונו לחבוש מסכות גזים ולהסתגר בחדרים אטומים. היה ברדס פסיבי, ברדס אקטיבי לילדים. לא היו ימים פשוטים. באזעקה הראשונה ישבנו בחדר האטום וחיכינו להפגזה של גז עצבים או משהו עוד יותר גרוע. וברקע נחמן שי, דובר צה״ל יעץ לכולנו לשתות מים. כי מה אפשר ליעץ ברגעים שמצפים להכי גרוע? אז כששאלתי את הבנות שלי היום, כשהן עצמן כבר אמהות לילדים- מה הן זוכרות ממלחמת המפרץ. ענתה לי הדר- אני זוכרת שהיה איש אחד נחמד והוא היה מקשט לכל הילדים את הקופסאות של מסכות האב״כ. ואז נרגעתי. לילדים יש יכולת לזכור את הרגעים הבהירים, הטובים, המלטפים. תזכרו! תחייכו ותהיו טובים אחד לשני! במיוחד בימים אלה!
דרך אגב, הנכד שלי כשהסתכל על התמונה, שאל אם הייתי צלמת צבאית 😄.
עם ישראל חי!