שרית רבניאן דיאטנית קלינית, טיפול בהפרעות אכילה ובהשמנה

06/08/2025

האוכל כעוגן רגשי- להבין את הקשר בין אוכל לרגש

האוכל הוא הרבה יותר מתזונה, הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה הרגשית והחברתית שלנו.
בילדות, האוכל הוא מקור לנחמה, ביטוי לאהבה, ולעיתים גם לאמצעי שליטה או פריקה.
אכילה רגשית אינה בהכרח דבר שלילי, היא דרך אנושית ובריאה כל עוד היא חלק ממכלול מאוזן של התמודדות.

עם זאת, כשהאוכל הופך להיות הדרך המרכזית או היחידה להתמודד עם רגשות, מתעורר קושי.
יש מי שיאכלו כדי להרגיע חרדה, להפיג שעמום, לשכך בדידות או להקהות כאב רגשי.
יש מי שימנעו מאכילה בתקופות של מתח, כדי להרגיש שליטה או כדי לנתק עצמם מחוויה רגשית כואבת.

העבודה הטיפולית סביב אכילה רגשית אינה נועדה “לבטל” את הקשר בין אוכל לרגש, אלא לעזור להבין אותו, לזהות את הרגשות, ולהרחיב את מנעד דרכי ההתמודדות.
אנחנו לא עובדים רק על מה שנמצא בצלחת, אלא על הקשר בין הלב, הראש והגוף.
זו הזמנה להכיר את עצמך טוב יותר, ללמוד להיות קשובה, ולפתח כלים שמחזקים גם את הגוף וגם את הנפש.

03/08/2025

שיקום היחסים עם הגוף ושיקום היחסים עם עצמנו , שני חלקים של אותו תהליך

היחסים שלנו עם הגוף לא מתקיימים בנפרד מהיחסים שלנו עם עצמנו.
הם שזורים זה בזה, משפיעים זה על זה, ומשקפים זה את זה.

כשאנחנו נוקשים כלפי עצמנו, מבקרים, שופטים או מתאכזבים,
הגוף הופך לא פעם ליעד למאבק.
אנחנו מנסים לשלוט בו, לשנות אותו, להפעיל עליו כעסים ופחדים שמופנים בעצם כלפי עצמנו.

וכך, הגוף הופך לא רק למה שאנחנו רואים במראה, אלא למה שאנחנו חווים מבפנים.

במצבים של הפרעת אכילה, החיבור הזה נעשה כואב במיוחד.
הגוף הופך לכלי של מאבק, של שליטה, של ענישה עצמית
אבל השורש נמצא הרבה יותר עמוק.

לכן, תהליך אמיתי של ריפוי חייב לשלב בין שני העולמות.
לשקם את היחסים עם הגוף,
ללמוד להקשיב לו, להתייחס אליו בכבוד, להפסיק להילחם בו
ובמקביל, לשקם את הקשר עם עצמנו.
להחזיר לעצמנו את היכולת להרגיש, לכבד, לחמול, לתת מקום למה שאנחנו באמת צריכים.

זה לא תהליך של קבלה חיצונית,
אלא מסע של ריפוי פנימי,
שבו הגוף ואני מפסיקים להיות אויבים והופכים לבני ברית.

אני כאן כדי ללוות אותך במסע הזה.
המסע שבו את לומדת לראות את עצמך, ולהרגיש בבית, בגוף שלך, ובתוכך.

29/07/2025

שינוי הרגלי אכילה- למה תפריט הוא רק חלק מהתמונה

רבים פונים לייעוץ תזונתי מתוך מחשבה שיקבלו תפריט שמסביר מה לאכול, מתי וכמה.
אבל כשמדובר באכילה רגשית, הפרעות אכילה, או קשיים מתמשכים סביב אכילה, הפתרון אינו טמון ברשימת מאכלים.

הרגלי אכילה הם חלק ממארג רגשי, משפחתי, חברתי ואישי.
תפריט יכול לתת כיוון, אך הוא לא יפתור את הקושי אם לא נעבוד גם על הדפוסים שמובילים אליו: פרפקציוניזם, שליטה, דימוי גוף, תפיסות מגבילות על אוכל, פחדים, רגשות אשם, או צורך לרצות אחרים.

העבודה המעמיקה נעשית דרך שיח, ליווי, חקירה משותפת של חוויות, ולמידה של דרכים בריאות יותר להתמודד עם קשיים.
המטרה היא לא להיות תלויים בהוראות חיצוניות, אלא להחזיר לעצמך את היכולת להרגיש, להקשיב לגוף, ולהתנהל סביב אוכל מתוך חופש וביטחון.

במקום לרדוף אחרי תפריטים, אני מזמינה אותך להתחיל תהליך ששם אותך במרכז . את הרצונות שלך, את הצרכים שלך, ואת האפשרות לבחור מתוך חיבור ולא מתוך פחד.

צרו קשר ונתחיל במסע
0544912972

27/07/2025

להיות הורה למתבגרת שמתמודדת עם הפרעת אכילה

יש רגעים שבהם ההורים מרגישים כאילו הקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים.
לראות את הילדה שלך פוגעת בעצמה, אם דרך הרעבה עצמית, הימנעות מאוכל, ואם דרך הקאות חוזרות, זו חוויה שמערערת כל הורה, שוברת את הלב ומעוררת פחדים שקשה לתת להם מילים.

התסכול, חוסר האונים, הרצון "להציל", ההתנגדות, הכעס, הדאגה, כל אלו מתערבבים למערבולת של רגשות, שמעמיסה על ההורים לא פחות מאשר על הילד או הילדה עצמם.
הרבה הורים מתארים תחושה של לנסות שוב ושוב, להיכנס לעימותים סביב אוכל, להציב גבולות, לשדל, להתחנן ולגלות שהמאבק לא מוביל לשום מקום.

במקרים כאלה, חשוב לזכור שהפרעת אכילה אינה התרסה ואינה בחירה מודעת.
היא מנגנון הישרדותי שנולד מתוך כאב, פחד, צורך בשליטה, רצון להתמודד עם מציאות שמרגישה קשה מדי.

גם ההורים עצמם עוברים תהליך, תהליך של פרידה מהמחשבה שאפשר "לתקן" את זה במהירות, פרידה מהציפייה לשינוי מיידי, וויתור על הרצון להחזיר את הילדה "לקדמותה".

ההחלמה מהפרעת אכילה היא מסע איטי, כזה שנבנה צעד צעד, לפעמים עם נפילות בדרך, ודורש סבלנות, אמון, והמון תקווה.
והיא לא יכולה להתרחש רק מתוך דרישה חיצונית, אלא מחייבת מציאה של כוח פנימי, של מוטיבציה שנובעת מבפנים.

מה שהורים יכולים לעשות, וזה לא מעט,הוא להישאר שם, להחזיק את המרחב, לתמוך, לשקף, להציע, להאמין.
להיות שם גם כשזה כואב, גם כשזה מעייף, גם כשאין תשובות מידיות.

כי בסופו של דבר, ההתמדה של ההורים, האהבה שלהם, והאמונה שלא מוותרים, הם אלו שיכולים לעשות את ההבדל.

אני כאן כדי ללכת איתכם את הדרך הזו.
עם כל הכאב, וגם עם התקווה.

24/07/2025

טיפול תזונתי לילדים ונוער על הרצף האוטיסטי , מורכבות ורגישות:

ילדים ובני נוער עם אוטיזם חווים לעיתים קרובות קשיי אכילה, ולא מדובר רק בררנות או העדפות טעם.
הסיבות מגוונות ומשולבות: רגישות יתר לחושים, קושי בעיבוד מרקמים, העדפת שגרה קבועה ומוכרת, חרדה משינויים, וקושי בזיהוי תחושות גוף.

במקרים רבים, אכילה שלא מתאימה בדיוק לציפיות או להרגלים יוצרת מתח, התנגדות, ואף סירוב לאכול.
משפחות רבות מספרות על מאבק יומיומי סביב שולחן האוכל, תחושות של תסכול וחוסר אונים, ולעיתים גם דאגה עמוקה לבריאות הילד.

לכן, הגישה התזונתית צריכה להיות לא שיפוטית, גמישה, ומבוססת על שיתוף פעולה.
במקום להציב מטרות חדות של כמות או מגוון, אנחנו בונים תהליך שמבוסס על יצירת חוויות חיוביות סביב האוכל, על חיזוק תחושת הביטחון של הילד, ועל העצמת תחושת המסוגלות של ההורים.

הטיפול כולל גם ליווי רגשי, חיזוק תקשורת עם הילד, והבנה של נקודות הקושי הספציפיות לכל משפחה.
המטרה היא לא רק “להצליח להאכיל”, אלא ליצור שינוי שמחזיק לאורך זמן, באווירה מכילה ובסביבה שמאפשרת התפתחות בריאה.

22/07/2025

סימנים מוקדמים להפרעות אכילה, מה חשוב להכיר:

הפרעות אכילה מתפתחות לרוב בהדרגה, בתהליך שמתחיל בשינויים קטנים ובלתי בולטים, ומתעצם עם הזמן.
השלב המוקדם הוא גם השלב שבו ניתן למנוע הידרדרות, אבל לעיתים קרובות הוא עובר מתחת לרדאר של הסביבה.

סימנים שיכולים להדליק נורה אדומה אצל הורים ומטפלים כוללים:
שינויים בהרגלי אכילה כמו דילוג על ארוחות, צמצום כמויות, בחירה קפדנית של מזונות, הימנעות מקבוצות מסוימות של מזון, או העדפה לאכול לבד.
התעסקות מופרזת במראה החיצוני, משקל, בדיקות תכופות מול המראה, אמירות שמבטאות אי שביעות רצון קיצונית מהגוף.
עיסוק מוגבר בפעילות גופנית, במיוחד פעילות שנעשית במטרה לשרוף קלוריות ולא כהנאה או כתחביב.
שינויים במצב הרוח, נסיגה חברתית, עצבנות סביב נושאי אוכל או מפגשים שכוללים אוכל.

המכנה המשותף לסימנים האלה הוא שהם מעידים על שינוי, מצוקה פנימית, והתחלה של דפוסי שליטה.
התייחסות מוקדמת, מבלי להיבהל אך גם מבלי להתעלם, יכולה לעשות הבדל משמעותי.
במקום להמתין להחמרה, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע שמבין בהפרעות אכילה, לבחון את המצב, ולהתחיל תהליך תומך ובונה.

04/05/2025

מה הקשר בין ויסות חושי לדיספוריה של הגוף ואיך זה קשור להפרעות אכילה?

האם נתקלתם בילד.ה או מתבגר.ה שאומרת ש"הבגד מציק לי", "הגוף שלי מרגיש לא נכון", או "אני תופסת יותר מדי מקום"?
מאחורי האמירות האלו, לפעמים מסתתר עולם תחושתי עמוק – כזה שקשור לוויסות חושי ולתחושת ניכור מהגוף, ומכאן גם לפיתוח של הפרעות אכילה.

כדיאטנית, אני פוגשת את זה לא מעט בקליניקה.
ילדים ובני נוער שמתקשים לזהות רעב או שובע, שמרגישים מוצפים ממרקמים מסוימים, או שפשוט "לא מרגישים בבית בגוף שלהם".
וזה לא בהכרח קשור למראה. זו חוויה תחושתית עמוקה, שמערערת את תחושת העצמי.

כשיש קושי בעיבוד חושי, רגישות יתר או תת-רגישות, כל תחושת מגע, תנועה, או אפילו אותות רעב ושובע, עלולים להפוך למציפים או מטושטשים.
התוצאה? ניסיון עיקש לשלוט בגוף דרך הגבלות באכילה, בדיקה אובססיבית של הגוף, או פעילות גופנית מוגזמת.

התפקיד שלנו, כדיאטניות, הוא לא רק לתת תפריט אלא לפענח יחד עם המטופל את החוויה התחושתית שלו מול האוכל והגוף.

אז מה אפשר לעשות?

להכניס שיח על תחושות גוף אל תוך העבודה התזונתית

לתרגל זיהוי רעב, שובע, אי נוחות ותחושת מלאות, לא דרך מדדים חיצוניים, אלא דרך הקשבה פנימית

להתאים את סוגי המזון ומרקמיו לחוויה החושית של המטופל, במיוחד בילדים ונוער

ליצור סביבה בטוחה סביב אוכל, שמפחיתה הצפה חושית ומקדמת ויסות

ובמקרים המתאימים, לשלב עבודה עם אנשי מקצוע נוספים כמו מרפאים בעיסוק, מטפלים בתנועה או פסיכותרפיסטים סומטיים

זהו תחום מרתק, שמשלב בין גוף, נפש ותחושות והמודעות אליו יכולה לשנות את מהלך הטיפול, ולהחזיר תחושת שליטה וביטחון.

אם הנושא הזה מדבר אליך, בין אם את דיאטנית, הורה או אשת מקצוע מהתחום, את מוזמנת לבקר באתר שלי לקרוא עוד על טיפול תזונתי בהפרעות אכילה, או ליצור איתי קשר להתייעצות אישית.

28/04/2025

איך דיאטנית קלינית יכולה לעזור לילד שלכם בהתמודדות עם הפרעת אכילה?

כאשר מתבגר.ת או ילד.ה (בגילאי 9-18) מתמודדים עם הפרעת אכילה, זה משפיע לא רק עליהם אלא על כל המשפחה. כהורים, אתם רוצים לעזור, אבל לא תמיד ברור איך. כאן נכנסת לתמונה הדיאטנית הקלינית, שתפקידה רחב הרבה יותר מאשר בניית תפריט – היא חלק מצוות רב-תחומי שמעניק תמיכה פיזית, רגשית והתנהגותית בתהליך ההחלמה.

מה תפקידה של דיאטנית בטיפול בהפרעות אכילה?

1️⃣ בניית תוכנית תזונתית מותאמת אישית
✔ התאמה למצבו הבריאותי, הרגשי והפיזי של הילד.
✔ איזון בין כל אבות המזון, תוך התייחסות למשקל גוף תקין (במקרה הצורך) ולמצבו המטבולי.
✔ הדרגתיות – התאמה לשלב שבו הילד נמצא בתהליך ההחלמה.

2️⃣ חינוך תזונתי והפרכת מיתוסים
✔ מתן ידע מקצועי על תזונה נכונה, תפקוד הגוף וההשפעה של אבות המזון.
✔ הסבר על החשיבות של אכילה מאוזנת, ללא קשר למשקל או דיאטות.
✔ הפרכת אמונות שגויות על "אוכל טוב" מול "אוכל רע", ושחרור מחשיבה מחמירה סביב אוכל.

3️⃣ עבודה על יחסים בריאים עם אוכל
✔ חיזוק ההקשבה לתחושות רעב ושובע.
✔ סיוע בהתמודדות עם פחדים סביב אכילה, כגון חשש מעלייה במשקל או פחד ממזונות מסוימים.
✔ הטמעת גישה של אכילה מודעת (Mindful Eating) – הקשבה אמיתית לצרכים הפיזיים והרגשיים של הגוף.

4️⃣ התמודדות עם דפוסי אכילה בעייתיים
✔ זיהוי ושינוי הרגלים כמו אכילה מוגבלת, אכילה כפייתית או הימנעות ממזונות מסוימים.
✔ מתן כלים להתמודדות עם טריגרים סביב אוכל (כגון אירועים משפחתיים או חברתיים).
✔ פיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם לחץ, חרדה או רגשות אחרים שמתבטאים דרך האוכל.

5️⃣ מעקב רפואי והתייחסות להשלכות הפיזיות של הפרעת האכילה
הפרעות אכילה עלולות לגרום לפגיעות בריאותיות חמורות, כמו:
✔ תת-תזונה – חוסר באנרגיה ובמרכיבים חיוניים להתפתחות תקינה.
✔ חוסרים תזונתיים – ירידה ברמות ברזל, סידן, ויטמינים חיוניים ועוד.
✔ בעיות במערכת העיכול – עצירות, כאבי בטן או רגישויות שנובעות מהשינויים בהרגלי האכילה.
✔ שיבוש הורמונלי – השפעה על מחזור הווסת אצל נערות ושינויים בפעילות בלוטת התריס.
✔ השפעות על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי – השפעת חוסרים תזונתיים על רמות האנרגיה, יכולת הריכוז והרגשות.

6️⃣ שיתוף פעולה עם הצוות הרב-תחומי
✔ עבודה משולבת עם פסיכולוגים, פסיכיאטרים ורופאים – כי הפרעת אכילה היא לא רק עניין של אוכל.
✔ חיבור בין הגוף לנפש – התאמת התוכנית התזונתית לתהליך הרגשי שהילד עובר.

7️⃣ ליווי ותמיכה למשפחה – כי גם אתם חלק מהתהליך
✔ הדרכת ההורים על דרכים לתמוך בילד בלי להפוך את האוכל לנושא טעון.
✔ חיזוק תפקיד ההורים בארוחות משותפות ובניית אווירה חיובית סביב האוכל.
✔ ניהול שיח בריא בבית על אוכל, דימוי גוף וערכים של בריאות ולא משקל.

---

🤔 למה זה חשוב?
דיאטנית בטיפול בהפרעות אכילה היא לא רק "מומחית בתזונה", אלא מלווה רגשית ותומכת שמחברת בין גוף לנפש, מעניקה כלים לחיזוק הקשר עם אוכל ומסייעת לשיקום היחסים עם האכילה והגוף.

אם הילד שלכם מתמודד עם הפרעת אכילה, אתם לא לבד. אני כאן כדי ללוות אתכם בתהליך, לעזור לכם להבין איך לתמוך בו ולהעניק לכם ולו את הכלים להחלמה.

🔗 רוצים לדעת עוד? היכנסו לאתר שלי וקראו על תהליך הליווי והטיפול

שרית רבניאן דיאטנית קלינית - מטפלת בהפרעות אכילה והשמנהבמתבגרים ומבוגרים גם על הרצף האוטיסטימדריכה ומלווה הורים וצוותים חינוכיים

25/04/2025

האם אכילה משותפת היא באמת כלי טיפולי? (ספוילר: כן!)

ארוחות משפחתיות הן לא רק זמן לאכול יחד- הן גם הזדמנות לחיזוק קשרים משפחתיים, ליצירת שגרה ולתמיכה בילדים, במיוחד כשמדובר במתבגרים עם קשיים סביב אוכל. מחקרים מראים שאכילה משותפת משפיעה לטובה על בריאותם הפיזית והנפשית של ילדים ובני נוער, ואף עשויה להיות כלי משמעותי בהתמודדות עם הפרעות אכילה.

למה ארוחות משותפות כל כך חשובות?

🔹 תורמות לבריאות הנפשית – מחקר שפורסם ב-JAMA Pediatrics מצא כי בני נוער שאוכלים עם משפחתם לפחות שלוש פעמים בשבוע נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח הפרעות אכילה, דיכאון והתנהגויות אכילה כפייתיות.
🔹 מחזקות את תחושת השייכות – מחקרים מראים שילדים ובני נוער שחווים ארוחות משפחתיות באופן קבוע מרגישים יותר תמיכה רגשית, מה שמפחית סטרס ומקדם דימוי גוף חיובי.
🔹 יוצרות שגרה וביטחון – ארוחה משפחתית מספקת עוגן קבוע בתוך השגרה העמוסה של היום, דבר שחשוב במיוחד עבור מתבגרים המתמודדים עם קשיים סביב אוכל.
🔹 מאפשרות מודלינג בריא – ילדים ובני נוער לומדים מתוך התבוננות. כשהם רואים אתכם אוכלים בצורה מאוזנת, נהנים מהאוכל ולוקחים הפסקה מהמסכים, הם מקבלים מסר שמחזק התנהגויות חיוביות סביב אכילה.

איך אפשר לעודד ארוחות משותפות גם כשזה מאתגר?

💡 התחילו בישיבה משותפת – גם אם הילד או המתבגר לא אוכל, עצם הנוכחות סביב השולחן חשובה.
💡 הימנעו מלחץ ושיפוטיות – משפטים כמו "תאכל קצת בשבילי" או "רק עוד ביס אחד" עלולים ליצור התנגדות.
💡 צרו אווירה נעימה – אפשר לשלב שיחה קלילה, מוזיקה רגועה או אפילו לתת לילד לבחור מנה מסוימת להכין יחד.
💡 היו עקביים – גם אם זה קורה רק פעם או פעמיים בשבוע, ארוחות משותפות יוצרות השפעה מצטברת.

📌 מה עוזר לכם לקיים ארוחות משותפות בבית? שתפו בתגובות!

24/04/2025

לא מזמן הקטני שלי עבר ניתוח שקדים.
זה ניתוח קטן יחסית, אבל בימים הסובבים הבית כולו התארגן סביבו: מה נבשל, איפה נישן, מי נשאר איתו, מתי מנחמים, מתי מציבים גבול.
פתאום, גם אם לרגע, כל תשומת הלב זזה אליו.
וזה טבעי. זה חלק מההורות.

אבל זה גם גרם לי לחשוב על משהו עמוק יותר, על מה קורה כשלא מדובר בתקופת התאוששות זמנית, אלא בהתמודדות ממושכת ומתמשכת.
כמו למשל, כשילד במשפחה מתמודד עם הפרעת אכילה.

כי כשילד אחד מתמודד עם הפרעת אכילה כל המערכת המשפחתית מתארגנת סביבו.

כהורים, אתם לא מתמודדים רק עם הקושי של הילד עצמו אלא עם שינוי רחב הרבה יותר: שינוי שמערער איזונים, משנה סדרי עדיפויות, ומשפיע על הקשרים בין כולם.

בפועל, רוב המשאבים של המשפחה: זמן, תשומת לב, סבלנות, אנרגיה נפשית, מתועלים לטובת הילד שמתמודד. הורים מוצאים את עצמם בתפקידים שלא בהכרח בחרו: עוקבים, מתווכים, מווסתים, לעיתים שומרי סף של אוכל ושל רגש.
העיסוק האינטנסיבי בהפרעת האכילה תופס מקום מרכזי בחיי היומיום: סביב הארוחות, בזמן הפנוי, בשיחות הזוגיות, בחופשות ואפילו באינטראקציות הפשוטות ביותר.

האחים מרגישים גם כשלא מדברים. לפעמים נסוגים. לפעמים מפתחים תסמינים משלהם. לעיתים קרובות הם משתדלים "לא להכביד", אבל המחיר הפנימי מצטבר.

ולא פעם, בתוך המאבק לשקם את הילד שמתמודד, המשפחה כולה נשחקת.

הפרעת אכילה היא לא רק קושי אישי, היא אירוע משפחתי.
ולכן גם המענה צריך להיות מערכתי: כזה שמכיר בהשפעות, מרחיב את ההתבוננות, ומאפשר תמיכה להורים, לאחים, וליחסים שבתוך הבית.

כי בלי תמיכה, הכוחות נגמרים.
וכשיש הכרה, הכלה והכוונה, מתאפשר ריפוי. לא רק לילד שמתמודד, אלא לכולכם.

אם הנושא הזה פוגש אתכם, אני מזמינה אתכם להצטרף לקבוצת הפייסבוק החדשה שפתחתי: "הורים מדברים על הפרעות אכילה".
המטרה שלי היא ליצור מקום בטוח, מחזק ולא שיפוטי, להורים כמוכם – שמבינים את המורכבות מבפנים.
גם אם תבחרו רק לקרוא, להקשיב, או להצטרף בשקט, יש לכם מקום איתנו.
ומי שכבר נמצא, תודה על האמון. אנחנו רק בתחילת הדרך, אבל הדרך הזו חשובה.

20/03/2025

לדיאטנית יש תפקיד מרכזי ומשמעותי בטיפול בהפרעות אכילה. הדיאטנית אינה עוסקת רק בהיבט התזונתי, אלא מהווה חלק מצוות רב-תחומי שמספק מענה פיזי, רגשי והתנהגותי. תפקידה משלב תמיכה מקצועית מותאמת אישית, הדרכה והעצמת המטופל בתהליך ההחלמה.

תפקידים מרכזיים של דיאטנית בטיפול בהפרעות אכילה:

1. בניית תוכנית תזונתית מותאמת אישית

2. חינוך תזונתי והסברה

3. עבודה על יחסים בריאים עם מזון

4. התמודדות עם דפוסי אכילה בעייתיים

5. מעקב אחרי מצבים רפואיים

6. שיתוף פעולה בצוות רב-תחומי

7. הדרכה ותמיכה למשפחה

מיומנויות נדרשות לדיאטנית בטיפול בהפרעות אכילה:

הבנה רגשית ואמפתיה: יכולת לזהות את הקשיים הרגשיים של המטופל ולבנות קשר טיפולי תומך.

ידע רב תחומי: שילוב של ידע רפואי, תזונתי ופסיכולוגי.

תקשורת בין אישית מצוינת: יכולת ליצור שיח פתוח, מכבד ומעצים עם המטופלים.

יכולת להתאים את הגישה: עבודה גמישה ומותאמת לאופי המטופל, כמו אוטונומיה מוגברת אצל מבוגרים או מעורבות גבוהה של משפחה אצל מתבגרים.

לדיאטנית תפקיד ייחודי בתהליך ההחלמה מהפרעות אכילה, שכן היא מהווה גשר בין הגוף לנפש. בעזרת גישה מקצועית ואנושית, היא מסייעת למטופלים לפתח יחסים בריאים עם אוכל, לשקם את מצבם הגופני ולחזק את יכולתם להתנהל בצורה בריאה ומאוזנת בחיי היומיום.

19/03/2025

מסכות, תחפושות ומה שביניהן – ההסתרה בהפרעות אכילה

פורים הוא חג של מסכות ותחפושות, אך בעולם הפרעות האכילה, המסכה היא הרבה יותר מסמל חגיגי – היא דרך להסתיר כאב, מאבק ותחושות של חוסר שליטה. ההסתרה היא מרכיב מרכזי ברבות מהפרעות האכילה, במיוחד בבולימיה, שם ההתנהגויות נשמרות לרוב בסוד, רחוק מעיני הסביבה.

מוטיב ההסתרה בהפרעות אכילה

הפרעות אכילה הן לרוב "בלתי נראות". מתבגרים רבים משדרים תפקוד גבוה, מצליחים בלימודים או בחיים החברתיים, ולעיתים קרובות גם ההורים אינם מודעים למאבק הפנימי שהם חווים. ההסתרה יכולה להתבטא בדרכים שונות:

שליטה חיצונית מול כאוס פנימי – שמירה על חזות רגועה ומאורגנת, בזמן שבפנים קיימת תחושת חוסר שליטה מול אוכל ורגשות.

התנהגויות סודיות – הימנעות מאכילה ליד אחרים, אכילה בסתר, התקפי זלילה ליליים או היעלמות תכופה לשירותים לאחר ארוחות.

תירוצים והסברים משכנעים – "כבר אכלתי", "אני לא רעבה עכשיו", "אני פשוט מעדיפה לאכול לבד".

התמקדות במראה ובשליטה עצמית – עיסוק אובססיבי במשקל, כושר ותפריטים כדרך להסוות את המצוקה האמיתית.

ואז מגיע פורים – ומה עם הגוף?

פורים לא רק מאפשר להסתיר, אלא גם מציב אתגר הפוך – חשיפה. עבור רבים, בחירת תחפושת הופכת למוקד של חרדה, השוואות ולחץ סביב הגוף.

הימנעות מתחפושות מסוימות – בחירה בלבוש רחב ושכבות מרובות כדרך להסתיר את הגוף.

לחץ להתאים את הגוף לתחפושת – דיאטות זמניות, צמצום אכילה או "פיצוי" דרך פעילות גופנית מוגזמת.

חרדה מהתגובות – עיסוק מתמשך בשאלה איך התחפושת "תיראה" בעיני אחרים.

היעדרות מאירועים חברתיים – כשלא מוצאים תחפושת "מספיק טובה", או כשהחשש מחשיפה גדול מדי.

איך הורים יכולים לזהות סימני מצוקה?

⚠️ שינויים קיצוניים בהרגלי האכילה – דילוג על ארוחות, אכילה מופרזת בלילה, או שילוב בין השניים.
⚠️ כניסה ויציאה תכופה מהשירותים לאחר ארוחות.
⚠️ חוסר יציבות במשקל או עיסוק אובססיבי בגוף ובתזונה.
⚠️ תבניות חוזרות של סודיות, תירוצים והימנעות מארוחות משותפות.
⚠️ מתח רגשי גבוה סביב אוכל – רגשות אשמה, בושה, חרדה או צורך בפיצוי.

איך הורים יכולים לתמוך ולסייע?

לפתוח שיח רגיש ולא שיפוטי – במקום לשאול "למה את לא אוכלת?", אפשר לשאול "איך את מרגישה לאחרונה?" וליצור מרחב בטוח לשיתוף.

להתבונן מעבר להתנהגות הגלויה – לא להתמקד רק במה שרואים (כמו שינויים במשקל), אלא לשים לב גם לשינויים במצבי רוח ובהתנהגות חברתית.

לא לכפות חשיפה – גם אם נראה שהתחפושת לא מחמיאה או שלא ברור למה המתבגר בחר להתחפש בצורה מסוימת, חשוב לכבד את התחושות שלו.

לעודד תמיכה מקצועית – דיאטנית קלינית המתמחה בהפרעות אכילה, פסיכולוג או מטפל רגשי יכולים להיות גורמים קריטיים בדרך להחלמה.

ליצור סביבה בטוחה לאכילה ולבחירות גוף – להימנע מהערות על מראה חיצוני או על איך "יושבת" התחפושת, ולהתמקד בתחושת הנוחות של הילד עם עצמו.

המסכה שמלווה הפרעות אכילה לא יורדת לבד – אך עם תמיכה מתאימה, אפשר לעזור לחשוף את הקושי ולהוביל להחלמה. אם את או מישהו קרוב אלייך מתמודד עם התחושות האלו, אל תשארו לבד עם זה. זה הזמן לדבר, לשתף ולבקש עזרה.