10/06/2025
מצרפת סיכום שעשיתי בכנס האגודה הישראלית לגיל המעבר | 6.6.25
נושא הכנס: *סרטן שד בגיל המעבר*
*סיכמתי מתוך ההרצאות של :
פרופ' תניר אלוויס (הדסה) מנהלת המחלקה לכירורגית שד | ד"ר אורלי פרידמן אלדר כירורגית שד (קפלן) | ד"ר נעמה הרמן מנהלת השירותלניתוחי שד בנשים צעירות (שיבא) | ד"ר טלי ארזי קליינמן מנהלת יחידת דימות שד (אסף הרופא) | ד"ר נועה חובב, רופאת משפחה וגיל מעבר|ד"ר מירב פרייברג גניקולוגית וגיל מעבר (כללית) ופרופ' איתן פרידמן – גנטיקאי
מה חדש ומה חשוב לדעת?
שכיחות המחלה:
• 78% ממקרי סרטן השד החודרני מופיעים בנשים מעל גיל 50
• מתחת לגיל 30 – פחות מ-1% מהמקרים, לרוב על רקע גנטי
• מאז שנת 2000:
🔹 עלייה בגילוי מוקדם (סרטן מקומי)
🔹 ירידה בשיעור סרטן גרורתי
• מיקום עולמי:
🔸 ישראל מדורגת מקום 24 בשכיחות סרטן שד ( לא משהו...)
🔸 אך מקום 74 בתמותה – עדות ליעילות האבחון והטיפול
שגיאה רווחת:
לא מדובר במחלה של צעירות כפי שרבות חושבות – הנתונים לא תומכים בכך.
גורמי סיכון עיקריים (נתונים שנאספו ממחקרים ומרשמים רפואיים):
• גיל – הסיכון עולה עם הגיל עד גיל 75
• מגדר – נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר(קיים גם בגברים)
• גנטיקה – נשאות BRCA ויש גנים נוספים
🔹 1 מתוך 40 אשכנזים
🔹 1 מתוך 200 עיראקים
🔹 סיכון מוגבר: פי 5–7 לסרטן שד, פי 15–20 לסרטן שחלות
• מדד מסת גוף גבוה ( עודף משקל / השמנה)
• צריכת אלכוהול – *כל כמות מעלה סיכון*
• חוסר פעילות גופנית
• היסטוריה של ווסת ראשונה מוקדמת / ווסת אחרונה מאוחרת
• לידה ראשונה בגיל מבוגר / חוסר בהנקה
• טיפול הורמונלי חלופי (HRT) – יש להביא בחשבון כאחד הפרמטרים
• מירנה – הוזכר שזה אמצעי המניעה היחיד שנמצא קשר לעלייה בסיכון
*צפיפות שד* – מדד קריטי שיש להתייחס אליו:
• צפיפות / סמיכות שד גבוהה = רגישות נמוכה של הממוגרפיה
🔹 שד סמיך 50%–65% רגישות בלבד
🔹 שד שומני 85%–95% רגישות
• שד סמיך = סיכון מוגבר פי 1.8 לסרטן שד
• טיפול הורמונלי חלופי מעלה צפיפות שד ב-33%, מה שמעלה סיכון פי 1.6
• בשד סמיך: מומלץ לשלב אולטרסונד, לעיתים גם MRI
• עד 40% מהממצאים בשד סמיך אינם מזוהים בממוגרפיה בלבד
אם יש לך שד סמיך זה אמור להיות כתוב בפענוח הממוגרפיה (ואם לא כתוב ממליצה לשאול את הכירוגית בבדיקה השגרתית)
🍷 ומה עם אלכוהול?
• אין צריכת אלכוהול בטוחה – כל כמות מעלה את הסיכון
• מדובר באחד הגורמים העיקריים לעלייה בשכיחות סרטן שד בעולם המערבי
תפקיד האסטרוגן וארומטאז:
• יש ייצור אסטרוגן ברקמת שומן ולא רק בשחלות. בשחלות נפסק ייצור האסטרוגן בגיל המעבר אך ממשיך ברקמת שומן.
• גם רקמת שד מייצרת אסטרוגן מקומי באמצעות האנזים ארומטאז
• יותר שומן בגוף = יותר ארומטאז = יותר אסטרוגן בשד וזה מעלה סיכון להתפתחות סרטן שד
המלצות עליהן דיברו למעקב:
• נשים בריאות בגיל 50–75: ממוגרפיה כל שנתיים
• שד סמיך: ממוגרפיה + אולטראסאונד אולי MRI. חשוב לדעת האם השד שלך סמיך.
• היסטוריה משפחתית: התחלת מעקב הרבה יותר מוקדם
• נשאיות BRCA: מעקב מגיל 25, כולל MRI והמלצה לכריתת שחלות וחצוצרות מגיל 40–45
חשוב : מספיק סבא/סבתא אחד ממוצא אשכנזי כדי שקופת החולים תממן בדיקת BRCA. הגן קיים גם אצל עיראקים. לכי להיבדק .
מסר חשוב לסיום:
צריך לעשות הערכת סיכון לכל אשה לפי הנתונים שלה.
צריך לשקלל את כל הגורמים, ולהתאים את המעקב והטיפול לפי הסיפור האישי של כל אישה.
טיפול הורמונלי חלופי , למרות שמעלה במעט את הסיכון אין לפסול מראש אלא לבחון בהקשר רחב יותר של איכות חיים, תסמינים וסיכון כללי.
ועכשיו פרקטיקה פשוטה , מה את יכולה לעשות כבר עכשיו כדי להקטין מאוד את הסיכון?
לשלב ירקות בכל ארוחה
לגוון בצבעים של הירקות והפירות
לאכול פרי במקום מתוקים מעובדים
להקטין צריכת מזון מעובד ומוכן
לדאוג לשלב מקורות לסיבים תזונתיים , ירקות ופירות , לחם מלא , שיבולת שועל, קינואה ושאר מלאים
שמן זית הוא העיקרי, יחד עם שמנים בריאים כמו טחינה , אבוקדו, אגוזים לא קלויים
ירידה במשקל / שמירה על יציבות
המנעות מאלכוהול
פעילות גופנית ותנועה ( לא רק פילאטיס ) ולמי שאומרת לי שאין לה זמן לפעילות גופנית אני אומרת שזה יחסוך זמן המתנה לרופאים
וכמובן כמובן בדיקות בזמן
טל פלג