27/10/2024
זה לא מוזר שלכאב שלנו יש איזה כח מנחם?
מבחוץ, זה לא נשמע לנו הגיוני
מבפנים, כשאנחנו בתוך הכאב, אלה אנחנו שנותנים הכרה מלאה לכל מה שהיה שם.
סבלנו המון
כאבנו המון
מצאנו תעצומות נפש לצאת משם
ובכל זאת, אנחנו חוזרים לשם במחשבה
מחשבה שמיד מביאה את החברות שלה - הרגשות
שמיד מייצרות לנו בגוף הד לכאב הזה.
אבל נח לנו שם, כי אף אחד אחר לא ראה, אף, אחד אחר לא יבין עד הסוף, ושם, אנחנו בבית. בתוכינו יש לנו הבנה מלאה. יש לנו הכרה מלאה.
אבל מה?
זה מביא עלינו עוד המון סבל.
"המחשבה היא קומה שלמה -במקום שאתה חושב, שם אתה לגמרי" אמר הרבי נחמן.
אז אשה מדהימה, נחלצה בשארית כוחותיה משינואין...התכוונתי לכתוב נישואין. אבל מה שהיה שם היה ביטויי שנאה. לא ביטויי אהבה.
היה שם אונס לילי במשך שנים
היה שם ביזוי
היו שם גם זלזול, הקטנה, אלימות מילולית ואלימות וכספית.
שקרים והשפלות.
היא ברחה ממנו. הצליחה להתגרש.
לקח לה זמן, ופצעי הנפש, הפציעות השקופות של השנים הקשות נרפאו.
יום אחד, עמדה מול המראה, ויפעת תלתליה הארוכים נראו לה פתאום יפים. שנים שהאיש שיקר את יופיה וגרם לה להרגיש כעורה.
פתאום לא פחדה ממנו יותר
כשראתה אותו כדי ללוות את ילדיה למכונית שלו, הדופק רגיל, גודלו של האיש קטן מאד, היא עברה אותו עם רגלים של ג'ירפה.
התלתלים היפים בעינים החדשות שלה, סימנו לה - אני מבריאה.
הבראתי. נשאר רק עוד טיפה.
אז הולכים לטיפול
ובטיפול כמו בטיפול מספרים
והמטפלת נבהלת מעוצמת הסבל
חוקרת עוד ועוד
מרגע לרגע, שנות ההחלמה נמסות
ויש נוכחות מלאה לטראומה ולכאב.
התלתלים שוב נראים מכוערים
כוחות הנפש זלגו מהגוף.
במחשבתה - היא שם.
כשהיא שם -
הוא, הבזוי, שוב מתעלל. מאחר בהשבת הילדים, בלי להודיע,
ואם שאלה בטלפון לפשר האחור, שוב נשמעות אמירות ארס מקטינות.
זה לא יאומן.!!!
כמה חוכמה עתיקה יש במקורותינו. חוכמה עתיקה שהיום חוקרים ומדענים מדברים עליה במלים אחרות.
אם באות מחשבות הכאב
אנחנו מיד מיד נגייס כוח על.
נגייס אותו כי ידע זה כוח.
אם אנחנו יודעות שבמחשבה אנחנו שם, וכשאנחנו שם, מה שהיה שם חוזר - הרי שכל מחשבה כזאת, נלמד להיות זריזים ונתפוס אותה מהר.
נשלח אותה לדרכה
זו אינה מחשבה אוהבת כלפי עצמינו. לכן אין לה מקום.
ה"נחמה" ביכולת שלנו לתת לעצמינו הכרה לכאב הזה - אינה נחמת אמת.
הנחמה האמיתית היא לדעת - אלוהים רואה הכל. זה בידיו. זהו. אני לא אמשיך לעשות לעצמי את מה שהאיש החולה הפסיק מזמן.
הנחמה האמיתית היא לדעת שלכל אחד זכות לעתיד טוב יותר. ואנחנו ניצור אותו.
כמו שאמר גם דוקטור באך - נלמד ממטפסי הרים - המחפשים פסגה. נלמד מרב חובל, המחפש יבשה, ונלמד מאשת לוט, לא להיות כמוה, שכן כשהסתכלה אחורנית הפכה לנציב מלח.
יש לנו כוחות על כאלה.
נשמור את עצמינו מוגנים גם בעולם המחשבה
נחבק את עצמינו רגע ונגיד - אני כאן! נרגיש את לחץ הידיים על הזרועות.
אני כאן. ואני בטוב. ואני החלמתי.
אני יפה ואני ראויה.
אז שנזכה לראות את כוחות העל שלנו.
שנזכה לראות את רגלי הג'ירפה שלנו - שיודעות לעבור מכשולים
שנפזר את התלתלים היפים שאלוהים נתן לנו
ונלך באומץ קדימה.
עם לב שלם ובטוב♥
