מורן בקר - דיאטנית ילדים ומשפחה

17/01/2025

09/02/2021

עשן יוצא לי מהאוזניים כשאני שומעת עוד כתבה על השמנת ילדים בימי הקורונה העליזים.
אחד האבסורדים הבלתי נתפסים בו אנחנו ההורים צריכים לקחת אחריות גם! על כל התחום הזה! במשך שנה שלמה ורצופה, כמעט נטולת הפוגות.

אם אין לכם פתרונות פרקטיים וחכמים להציע לנו בבקשה אל תראו לנו כתבות מאיימות על כך שמחקרים מראים, שילדים שאינם בתנועה לפחות שעה ביום ונמצאים יותר משעתיים במסך, המוח שלהם נדפק, רקמת השריר שלהם יורדת משמעותית ותאי שומן חדשים נוצרים בגופם.

כי חוץ מלמלא לנו את סל האשמות וייסורי המצפון שגם ככה עולה על גדותיו בימים אלו, מתפקע עד אימה, זה לא באמת עושה שום דבר מועיל.

מה אנחנו יכולים כבר לעשות שביטלו את כל החוגים ושיעורי הספורט, אין יותר הפסקות פעילות והילדים שלנו מבלים ימים שלמים (ליתר דיוק, כבר 365 ימים כפול 10 שעות ביום לפחות, פי חמש מהמקסימום המומלץ על-ידי ארגון הבריאות העולמי) מחוברים לכסא ובוהים במסך.

עוד כתבה נרגנת על השמנת ילדים בקורונה, על כך שהם אוכלים הרבה יותר חטיפים, הרבה יותר מזונות מעובדים.
איך בדיוק מישהו מצפה שהילדים שלנו יאכלו מאוזן ובריא.
שנה שלמה בה אין שום מסגרת ראויה.
הורים שלאורך שנים שלחו את הילדים מבחירה לצהרונים, צריכים להתמודד בכל יום ושעה עם רזי המטבח האינסופיים.
תוך כדי שהם עובדים 24/7.
מלמדים, מחנכים, מדביקים, גוזרים, גומלים, מחליפים חיתולים, ממלצרים, טכנאי מחשבים, מורים לריתמיקה ולתנועה, מקרמה ואנגלית. נמצאים במקביל בפגישות עבודה בזום, מחליפים משמרות ואז מפעילים חוגים וקייטנות.
על הדרך הם גם מנקים ומנקות כובסים וכובסות ודואגים לארוחות.

התנועה היחידה שמישהו מהם מסוגל לעשות בבית בזמנו הפנוי היא בין המקרר אל הספה ובחזרה.
מה עוד מצופה מאיתנו לעשות? בשתי שניות היחדות בהם אנחנו חושבים על איזה שהיא הסדרת נשימות.

ומה בדיוק אמורים לעשות ההורים שנמצאים בעבודה כל היום? לדאוג בשלט רחוק שהילדים יאכלו כמו שהם אמורים.
איך אפשר לצפות מהילדים שלא יאכלו משיעמום, מבדידות, מתסכול ומחוסר אונים.

כי לרוב ההורים לא נותרה טיפה של אנרגיה זמינה, הבטריה כבר אחרי הסגר הראשון, פשוט אזלה.
המקסימום שהם מסוגלים הוא להכניס את הפיצה הקפואה או הנקניקיות לתבניות משומנות.

רוצים לעשות כתבות על תזונה בריאה לילדים?
תציעו במקביל הצעות ייעול בעלות ערך אמיתי.

כמו למשל פרוייקט לקבלת ארוחות מזינות, מאוזנות וחמות לכל ההורים שבנו על הצהרונים.
משלוחים של ארוחות עשר וירקות חתוכים לילדים להורים חיוניים.
זומים חינמיים של פעילות גופנית בכל שעות היום לכל הגילים.
זומים של בישולים משפחתיים בריאים, הכוללים למידת הכנת סלט ירקות, מרקים וקציצות במקום שוב עוגיות.
חלוקת מגשי פירות חתוכים לאמהות ואבות מפורקים ועייפים בגני שעשועים.

הרשימה עוד ארוכה ופתרונות יצירתיים לא חסר.
מה שבטוח הוא שלשיטת ההפחדה אין שום מקום בימים אלו, בהם כולנו עברנו את הסף בכל מה שנוגע לרמות החרדה, הייאוש והאשמה.

שתפו את הפוסט - אולי מישהו ישמע אותנו - מי יודע??

15/09/2019

אני זוכר את הכאב שהיה לי בצוואר בזמן שהייתי משתולל בהפסקה בבית הספר כשהייתי בן 14. בגללו שלחו אותי להרבה בדיקות, חלקן כאבו יותר חלקן כאבו פחות. אני זוכר במעומעם את היום שהרופא אמר שיש לי סרטן, בעצם אולי הוא לא ישר אמר סרטן, אבל מהר מאוד כבר הבנתי למה הוא מתכוון.

אני Ziv Shafrir ובמשך שנתיים נלחמתי, כפי שנהוג לומר, במחלת הסרטן. עברתי איתה את כל השלבים ממש לפי הספר, החל מטיפולים כימותרפיים, הקרנות ולקינוח השתלה.
בתקופה הזו התחלתי להבין שתחום האוכל והתזונה מאוד מעניין אותי. נדהמתי לגלות שבזמן אחד האשפוזים, הגיעה דיאטנית, ואמרה לי שאני חייב לאכול הרבה תפוצ'יפס כי חסר לי אשלגן. לא ידעתי מה זה בדיוק אשלגן, אבל בשביל נער בן 14 בבית חולים לשמוע שמה שהוא צריך לאכול זה תפוצ'יפס, היה עבורי רגע מאוד משמח.
במהלך השנה השנייה של הטיפולים גם זכיתי לטעום את טעמו של ה TPN, ולמי שלא מכיר, מדובר בהזנה שמקבלים ישירות לדם, כמו אינפוזיה, במצבים בהם אין אפשרות לאכול רגיל. היה לי קשה להבין כיצד יכול להיות שאני כבר לא אוכל 3 שבועות, והמשקל שלי כמעט ולא זז. איך הנוזל הלבן הזה שנכנס לגוף, מספק את כל החומרים שהגוף צריך כדי להתקיים.
אחרי התקופה הזו הגיעה תקופה של מרקים טחונים, שיקים למיניהם וויטמינים שהיו תזונתי לאחר השחרור מבית החולים. התקופה הזאת עוזרת לי כיום הרבה בעבודה כשאני עומד מול חולה שסובל מקשיי בליעה בעקבות הקרנות לאזור הוושט.
לצבא התנדבתי ואחרי השירות במקום לטוס, הלכתי ללמוד בישול, עברתי השתלמויות שונות בארץ ובצרפת, ועבדתי במספר מקומות כדי לגוון וללמוד. הרגשתי שאני מאוד נהנה בתחום, אבל משהו היה לי חסר. חסרה לי עבודה עם אנשים, צד הטיפולי והייתי סקרן להעמיק את הידע שלי בנושא. החלטתי לפנות ללימודי תזונה באוניברסיטה העברית, וזמן קצר לאחר הלימודים התקבלתי ליחידה לתזונה ודיאטה בבית חולים שיבא, תל השומר.
במהלך 4 השנים בהם אני עובד בתל השומר הייתה לי האפשרות להתנסות במגוון רחב של מחלקות: פנימיות, כירורגיות, כוויות, מרפאת כבד, מרפאת חיילים ועוד. ועדיין, המטופלים שנוגעים במקום הפרטי והאישי שלי הם חולי סרטן, איתם אני מרגיש שיש ערך מוסף לעבודה שלי.
היה לי מטופל צעיר שעבר טיפולים כימותרפיים והיה מאושפז להשגחה, הייתי סקרן לגביו כיוון שרוב המטופלים במחלקה הם מבוגרים. בפעם הראשונה שראיתי אותו, הבחנתי בבחור צעיר, שנראה בריא ו"חיוני" כמו שנהוג לומר, ובשלב זה אין לי הרבה מה לייעץ לו תזונתית. אך כאשר קראתי את התיק הטיפולי שלו נפל לי האסימון. הוא היה אחרי תקופה של טיפולים כימותרפיים וכעת המחלה חזרה בצורה אלימה יותר, כשהוא צפוי לעבור סדרה נוספת של טיפולים.
אך תוך כדי השיחה זיהיתי אצלו חשש. המטופל סיפר לי שמתוך ניסיון העבר וההכרות שלו עם הפרוצדורות והעומס שהם מטילים על הגוף, הוא רוצה להגיע מוכן, כמה שיותר בריא וחזק לסאגת הטיפולים הבאה, ולכן ביקש להתייעץ עם תזונאי. בנקודה הזאת החלטתי לשתף אותו בסיפור שלי, על הגילוי, הטיפולים, התקופה שהייתי מאושפז בבידוד, התקופה שלא יכולתי לאכול. ניסיתי לייעץ מתוך ניסיון, לגבי השייקים המרוכזים, האוכל הטחון, הראתי לו את הצלקת ביד מהליין שדרכו קיבלתי הזנה לוריד, ההתמודדות שלי עם השאלות למה המחלה חזרה? מה זה אומר לגבי ריפוי? מה זה אומר לגבי חזרה נוספת שלה בעתיד? לא על הכול היו לי תשובות. אבל הרגשתי שזה עזר לו.
את ההתמודדות שלי עם הסרטן אני פוגש גם היום בזמן העבודה, ומה שהיה נראה לי אז כחולשה היום משרת אותי ועוזר לי לטפל טוב יותר בחולים.

29/08/2019

גם כשאנחנו מתחילים מסגרת חדשה ההתחלה היא לרוב עם רגשות מעורבים: מצד אחד מרגשת ומשמחת אך גם מלחיצה ואפילו מפחידה. אותם הרגשות יכולים להופיע גם אצל הילדים שלנו שמתחילים או ממשיכים במסגרות.

אחת הדרכים המרכזיות שתינוקות, פעוטות וילדים מביעים שליטה היא דרך האוכל שהם אוכלים. הם מאותתים לנו מתי הם רעבים, מתי הם שבעים ואנחנו משתדלים ככל האפשר להיות קשובים לכבד את רצונם, וכמובן לתת מענה.
כאשר מתבצע שינוי, כמו כניסה או חזרה למסגרת, הם יכולים להביע את העצמאות שלהם דרך האכילה.
בדיוק כמו שהתזונה שלנו, המבוגרים, יכולה להיות מושפעת במידה ניכרת ממצב הרוח ושונה מאדם לאדם כך גם הילדים שלנו: יש כאלו שבמצבי לחץ מרגישים דחף לאכול ויש כאלו שירגישו חוסר תאבון ולא יאכלו כל היום.

לכן, כמתחילים מסגרת חדשה חשוב לעשות בינינו לבין עצמו מעין "תיאום ציפיות:" להבין שחלק מתהליך ההסתגלות יכול להיות שינוי באכילה.
הביטוי להסתגלות החדשה יכול להיות גם בתוך המסגרת עצמה (גן, מטפלת וכו) אבל בהרבה מקרים היא צצה דווקא בבית כשחוזרים למקום הבטוח. שם יש רצון לבטא את השליטה ואת העצמאות.
יש כאלו שההסתגלות תתבטא בסירוב אכילה, יש כאלו בבררנות שלא היינו רגילים לה ויש כאלו שלא יהיה שום הבדל.

אז מה עושים כשיש שינוי בדפוסי האכילה?
קודם כל להבין שזוהי תגובה טבעית של הילד או התינוק: הביטוי שלו לשינוי. אנחנו כהורים נמשיך כרגיל בשגרת הארוחות וניתן לתינוק או לילד להחליט אם הוא מסכים וכמה הוא מסכים לאכול. יכול מאוד להיות שבימים הראשונים להסתגלות כמות האוכל תרד. במידה והוא מסרב או אוכל כמות שאנחנו מתרשמים שאינה מספקת לכבד את רצונו, לא ללחוץ ולא להכריח כדי לשמור על האכילה כחוויה חיובית עבורו (וגם עבורנו). במידה ויווצרו מאבקים סביב האכילה, בתום תקופת ההסתגלות יהיה מאתגר הרבה יותר לחזור לדפוסי האכילה הקודמים.
עם הזמן, כשהתינוק או הילד יסתגלו למצב החדש, גם שגרת הרגלי האכילה תחזור לקדמותה.

לסיכום, אז לקחת נשימה ארוכה ותתנו להם לקחת את הזמן שלהם עד החזרה מלאה למסלול.
שיהיה בהצלחה לכולנו והסתגלות נעימה!

28/08/2019

אחרי חודשיים ארוכים של חופש לתלמידי בית הספר, החופש הגדול לקראת סיום והחזרה לשגרה כבר ממש כאן. מלבד ההתארגנות על ציוד חדש לבית הספר ועל לו"ז חוגים לאחר הצהריים כדאי להתארגן מראש גם על תפריט שבועי לארוחות עשר של בית הספר. התארגנות שכזו תחסוך לכם זמן יקר בבוקר בניסיון לחשוב "מה היום לשים בכריך" ותאפשר תיאום ציפיות עם הילד שיוכל לבחור מראש מתוך האפשרויות שתתנו לו מה יהיה בכריך שלו. אז איך כדאי לצייד את הילדים לארוחת עשר?
1. ירקות - דאגו לקופסה קטנה עם ירקות צבעוניים שיספקו סיבים תזונתיים, ויטמינים ורכיבי תזונה נוספים. שלבו עגבניות שרי, נשנושי גזר, פלפלים קטנים צבעוניים או מלפפוני ביס. הירקות הקטנים האלה שזקוקים לטיפול של שטיפה בלבד ללא חיתוך דורשים מינימום השקעה, חיסכון בזמן ושמירה על הטריות שלהם .
2. לחם - בחרו לחם איכותי מדגן מלא אשר יכיל סיבים תזונתיים שיתרמו לתחושת השובע.
3. תכולת הכריך - דאגו לחלבון איכותי שיתרום לתחושת השובע ולצריכת החלבון היומית שלהם: חביתה, סלט ביצים, סלט טונה, פסטרמה מנתח שלם, גבינות דוגמת מוצרלה או ריקוטה שעשירה בסידן ועוד.
4. פרי - כקינוח לארוחת העשר או אפילו להפסקה שאחרי. הפרי יספק אנרגיה זמינה לילדים וימתיק את הטעם:)

06/08/2019

שמחתי להתארח בלייב בקבוצה של לינוי על תזונת תינוקות ופעוטות. לכל מי שפספס מצרפת קישור לצפייה חוזרת. אשמח שתרשמו לי בתגובות/בפרטי אם יש ביקוש ללייב נוסף בנושא תזונת ילדים/מתבגרים.

21/03/2019

*כמה התינוק שלי צריך לאכול?*

אחת השאלות שההורים שואלים אותי זה כמה התינוק צריך לאכול? האם זה מספיק?
האמת היא, שלא אני מחליטה, הם מחליטים.
כמו שלנו, המבוגרים יש שונות בהעדפות שלנו לאוכל, למרקמים, שעות שבהם אנחנו יותר ופחות רעבים כך גם הילדים שלנו.
יש תינוקות יותר אכלנים ויש פחות, יש כאלו שיעופו על המרקם הטחון ויש כאלו שיעדיפו בייבילד, יש כאלו שכבר מההתחלה ירצו לאכול לבד ויש כאלו שפחות.
התפקיד שלנו כהורים זה להציע את המזון המתאים והבריא עבורם.
התפקיד שלהם זה לבחור אם הם רוצים לאכול וכמה.
ככל שהחוויה שלהם תיהיה טובה יותר מהאכילה, כך כאשר הסיטואציה תחזור על עצמה האכילה תיעשה בצורה תקינה וכייפית.
יש לכם עוד שאלות לגבי האכילה ותזונת תינוקות?
אשמח לעזור. שיהיה סופ״ש כיף וטעים 🤩