22/11/2025
אם את עוסקת בטיפול וחושבת שטיפול בגברים לא קשור אלייך, אז הפוסט הזה בשבילך
המון מטפלות רואות כותרת על טיפול בגברים וגוללות הלאה.
אולי זה מרגיש לך לא רלוונטי
כי את עובדת רק עם נשים
כי את לא מטפלת בזוגות
כי את ממש לא נכנסת לעולם הזה
ואולי אפילו עצם המחשבה על טיפול בגברים מעוררת בך אי נוחות, מכל מיני סיבות
אבל את יודעת מה? בפועל, כמעט אף אחת מאיתנו לא באמת חומקת מהמפגש עם גברים.
גם כשאנחנו יושבות מול אישה בלבד
משהו מהגבריות נכנסת איתה לחדר.
היא נכנסת דרך בן הזוג
אבא
בן
אקס
מנהל
דמות משפיעה
או זיכרון טעון שנושא אותה שנים.
הם שם
גם כשהם לא יושבים על הכורסה.
ולרוב גם יש להם השפעה רבה מאד על הטיפול
וכאן עולה גם שאלה חשובה
מה קורה לי כמטפלת מול גבריות, מול אבהות
איזה רגש מתעורר בי כשהגבר מופיע בסיפור
או כשהוא מצטרף לחדר.
האם אני נפתחת, או מעט מתכווצת.
האם אני באמת סקרנית לגביו
האם מתעוררת בי אמפתיה כלפיו, או שאולי הוא אפילו מעורר בי התנגדות פנימית.
כל זה קיים, גם אם לא נאמר בקול.
ומשפיע על כל מה שקורה בטיפול.
בשפה הפסיכולוגית נדבר על מה שזה עושה ביחסי ההעברה-העברה נגדית.
ועוד דבר שלעיתים מתפספס
כשהגבריות במובן הרחב או המורכב לא מקבלת מקום בטיפול
או מקבלת מקום מצומצם ומפוצל
גם העבודה עם נשים נפגעת.
כי כדי להבין אישה
צריך גם להבין את העולם הגברי שהיא חיה בתוכו.
לא כדי להתייצב בצד שלו, אלא כדי להבין את כל המערכת שהיא חלק ממנה.
אני רוצה להביא דוגמה מחדר הטיפול.
אישה, אמא לילדים קטנים, שבתקופה מסוימת בטיפול חווה קושי גדול עם בן הזוג. הוא שקוע בעבודה, עצבני, מרוחק, היא מרגישה לא נראית, לא מוערכת, המריבות ביניהם הופכות תדירות יותר ויותר.
זה סיפור כל כך מוכר, נכון?
אבל בתוך המפגש שלנו, ולצד ההקשבה לכאב שלה, שאלתי הרבה מאד עליו, מה קורה לו, מה הוא חווה, ניסיתי להבין מה עובר עליו, לא כדי להגן עליו
אלא כדי להבין מה באמת קורה ביניהם.
ובשיח הזה התחילה להצטייר לעלות שאלה לגבי דיכאון גברי אחרי לידה. סוגיה שכמעט לא מדברים עליה ולרוב לא מזוהה בזמן, כי הרבה בכלל לא מודעים לקיומה.
וכשהיא יכלה להתבונן בזה, לשים לב לחוויה שלו, היא יכלה להגמיש את הפרשנות שלה על מה שקורה ביניהם, היא גם התחילה לדבר על זה איתו, היא יכלה להיות שם עבורו והתחילה ביניהם תנועה מחודשת של התקרבות. מה שהפך להיות ברור יותר הוא ששניהם היו במצוקה. אבל רק היא הייתה בטיפול.
והטיפול בה התרחב, כשהייתה בו התייחסות גם אליו. הוא הפך מלא יותר, מדויק יותר, והשיפור היה ניכר אצלה.
וזה מה שאני רואה שוב ושוב
כשאני כמטפלת מרשה לעצמי לפגוש גם את החוויה הגברית, גם הטיפול בנשים נהיה עמוק בהרבה.
והקורס שלי ״מה הסיפור שלו״
שעוסק באופן מובהק בגברים בשלבי מעגל הפריון
רלוונטי לא פחות לעבודה של מטפלות שעוסקות רק בנשים,
כי הוא פותח זווית חדשה להבין את מערכות היחסים ומלמד לראות את העבר והמטען המגדרי שכל אחד מביא.
כשאת כמי שעוסקת בהדרכת הורים, בטיפול במשפחות ברווחה, כדולה בתהליכי הריון ולידה, רואה בגבר ובאבא דמות משמעותית ומורכבת, ולא רק בן זוג שנוכח שם כנספח, כשאת מבינה ומבררת לעומק מה עובר עליו במקומות האלה,
את בעצם מחוברת יותר למציאות של המטופלות שלך.
ואם זה עורר בך את הסקרנות, להכיר גם אותו, בואי, אשמח לראות אותך בקורס.
