דולב רומני

06/03/2025

11/05/2024

26/10/2022

להרפות ולשחרר.
לא צריך לעשות דבר, דברים חולפים מעצמם.
רק להתבונן ולשחרר.

09/10/2022

אל תשכחו להנות מהדרך

06/10/2022

לא להסתכל חמש דקות אחורה ולא חמש דקות קדימה."
משפט שמלווה אותי כל יום בחיים שלי.
לפני שהייתי מאמן מנטלי, הייתי עובד במלצרות במסעדה במרכז ושם פגשתי אדם מיוחד שעבד כאחמש ושסקרן אותי להכיר אותו מקרוב.
למה סקרן אותי להכיר אותו? בגלל שהוא היה הבן אדם הכי שליו ורגוע שאי פעם פגשתי. שום דבר לא היה יכול להזיז אותו מהמקום שלו. זה היה נראה כאילו היה לו עולם משלו ואף אחד לא היה יכול להפריע לו.
בזמן שהייתה הרבה עבודה, כל העובדים
היו נכנסים ללחץ, ממהרים, נכנסים למצב של כעס, אבל הוא...הוא היה ממשיך בשלווה שלו, כאילו הוא מרחף על ענן.
גם כאשר לקוחות היו מתלוננים בפניו או כועסים, הוא היה נשאר רגוע וסבלני אליהם וממשיך בדרך שלו. כאילו הוא שכח ממה שהתרחש הרגע, מהכעס והזעם של הלקוחות כלפיו, כאילו הדברים לא התרחשו.
באחד הימים, אפילו אני הגעתי למצב שבו חוויתי תסכול מהלקוחות במסעדה והתלוננתי בפניו ומבלי לשים לב, הטחתי את הכעס שלי בו מבלי כוונה.
כמובן שלאחר מכן, הרגשתי רע וניגשתי להתנצל בפניו כדי שיסלח לי.
הוא ניגש אלי בשלווה מוחלטת, לחץ לי את היד ואמר לי "כבר שכחתי, כבר שכחתי. הכל בסדר בינינו. שזה לא ישב עליך בכלל."
אבל זה לא היה איזה משחק שהוא שיחק, הוא באמת התכוון לזה וכמו תמיד, הוא המשיך בשלווה שלו כרגיל.
הפעם הייתי סקרן אפילו יותר, משהו בנשמה שלי רצה להבין מה זה הדבר הזה שאני רואה מולי, אז ניגשתי אליו ושוחחתי איתו.
האדם הזה סיפר לי את סיפור חייו המאוד מאתגר ושיתף אותי בדרך בה הוא נשאר שליו, רגוע וצלול כל כך. הוא אמר לי : "הדרך פשוטה. אני לא מסתכל חמש דקות אחורה ולא חמש דקות קדימה. הדברים שלו הציתו לי אש בבטן ובלב ורציתי להבין אותם לעומק, רציתי להרגיש את מה שהוא מרגיש ולחוות שלווה פנימית כזו.
לקח לי הרבה זמן להצליח באמת להבין למה הוא התכוון. לקח לי הרבה זמן להבין שעלי להבין את מה שהוא סיפר לי, לא דרך המוח אלא דרך הלב והנשמה.
סוף סוף הבנתי מה זה חיבור להווה וזה חיבור להוויה שבתוכך.
כשאתה מחובר להוויה שבתוכך, כשאתה מחובר למהות שלך, לייעוד ולנשמה שלך, אתה מסוגל להתחבר להווה. ההווה הופך להיות עיקר העניין שלך.
במוח שלנו נמצא העבר והעתיד, אבל לא מי שאנחנו באמת. אבל בהוויה שלנו, אנחנו אלא שנמצאים ואנחנו נמצאים בהווה, בכאן ועכשיו.
חיבור להוויה=חיבור להווה.
גם להיפך, חיבור להווה= חיבור להוויה שבתוכנו.
אנחנו לא נמצאים אי שם בעבר או אי שם בעתיד. העבר שלנו, הזיכרונות, המחשבות והרגשות שקיימים בתוכנו, הם לא אלו שמגדירים אותנו. הם חלק מאיתנו ובעל השפעה לחיינו, אבל הם לא אנחנו.אלא רק ההוויה עצמה.

04/10/2022

השנה אני רוצה לבקש סליחה רק ממך אבא.
כמה התגעגעתיייי, אין מילים שיצליחו לבטא.
אני יודע שכבר סלחת ממזמן, כי אני יודע מהי המהות שלך, אבל אני רוצה לכתוב את זה מהנשמה ושזה יהדהד החוצה הכי חזק שאפשר והאור שאתה יגיע לכל אחד ואחת.
סליחה שהייתי טיפש לחשוב שאני לא צריך אותך.
סליחה שהאמנתי שאני הכל ואתה כלום, שההיפך הוא הנכון. איייי כמה אגו.
ניסית לשנוא אותך במשך כל כך הרבה זמן אבל האהבה שאתה פגשה אותי כל פעם מחדש.
גרמת לי להבין מהי מהות האהבה, מהי אהבה ללא תנאים ושאהבה מכסה על כל שנאה שיש. סליחה שלא ראיתי את זה.
4 שנים שהלכתי במעגלים, מנסה להגיע למטרות שלי ולא מצליח להגיע לכלום. לפני שנה נכנעתי בפני עצמי סוף סוף ופניתי אליך ונתת לי הכל. נתת יותר ממה שביקשתי. נתת קליניקה מלאה באנשים, נתת לי לעשות הרצאות, חשבון בנק מלא, חופש פנימי, הווה, ראיון בתוכנית רדיו, סדנאות. ענית על כל החלומות שלי. הכל. סליחה על שלא הודיתי על זה מספיק. סליחה מהנשמה.
היום זה היום אחרי 4 שנים שבו הגיע סיומם של הכדורים התרופתיים, אחרי אינספור של ניסיונות להפסיק איתם. זה יוצא בדיוק היום בכיפור. צירוף מקרים זה בטוח לא. סליחה ששכחתי שאתה המילה האחרונה, לפני כל פסיכיאטר. שחזרתי אליך, זה היה הדבר הכי קל עבורי לעשות. סליחה מהנשמה.
ניסיתי שוב ושוב למצוא את האור הזה שתמיד היה קיים בי, שהייתי בטוח שהלך לאיבוד. מצאתי. אתה איתי עכשיו. סליחה ששכחתי.
חיפשתי בחוץ שהכל קיים בפנים, שאתה בתוכי כל הזמן. סליחה.
הייתי בטוח שאני בשלב האמונה, שאני מאמין שאתה קיים. איזה בולשיט. אני בשלב הידיעה, אני יודע שאתה בכל מקום, כל הזמן.
סליחה מעומקי הנשמה למרות שמעולם לא כעסת כי אתה חנון ורחום, סליחה רק כי זה משחרר.
תודה עליך, תודה על השנה האחרונה, זו הייתה שנה שהטבעת אותי בשפע.
תודה עלינו. תודה שבאנו🌈
צום קל אנשים יקרים ואהובים, שנמשיך להתמלא באור והכי חשוב: למלא אחרים באור הזה❤️

02/10/2022

דפוסי חשיבה שמעצימים חרדה/מעצימים חרדה:
1.חשיבה של שחור או לבן- הכל או כלום.
למשל או שאני מצליח או שאני נכשל.
2.פרפקציוניזם- הכל צריך להיות מושלם. אם זה לא מושלם, זה לא שווה.
למשל: העוגה לא נראית 100 אחוז כמו שרציתי כי לא שמתי את השוקולד כמו שצריך (דוגמא אמיתית מדודה שלי😂).
3.צורך בשליטה- הדברים אמורים לקרות כפי שאני תכננתי, אחרת זה כנראה לא הולך נכון.
4.וודאות- הצורך לדעת בוודאות מה הולך לקרות.

טיפ כיצד לפרק דפוסי חשיבה אלו על ידי שאלות מכוונות שמטרתם לערער את החשיבה של האדם עצמו.
למשל בדוגמת הפרפקציוניזם: מי אמר שדברים צריכים להיות מושלמים? אם אדם אחר היה מניח לא נכון את השוקולד, היית רואה אותו כאדם לא שווה? היית אומר לו שהעבודה שלו לא שווה?האם דברים אמורים להיות 100 אחוז? האם המציאות עצמה היא מושלמת שאתה שואף להיות מושלם? אם החיים לא מושלמים, איך אתה מצפה להיות מושלם? אתה מנסה להיות מעבר לחיים? זו ציפייה ריאלית?
תשובה נפוצה לאנשים שמזדהים מאוד עם פרפקציוניזם: כן, לנסות להיות מושלם עוזר לי להשתפר כל הזמן ולהוציא את הכי טוב מעצמי.
שאלות חשובות לחלק זה:
כלומר, ללא פרפקציוניזם תהיה גרוע? תהיה פחות טוב? יש לך הוכחה לכך? ניסית פעם לעשות דברים לא 100 אחוז והפקת תוצאה גרועה? אתה לא מכיר אנשים שלא עושים דברים ב100 אחוז ועדיין מצליחים? איך אתה יודע שלא תצליח יותר ללא הפרפקציוניזם (מומלץ פה לתת דוגמאות לאנשים מצליחים מאוד ללא תפיסה פרפקציוניסטית).
אתה לא יכול עדיין לשאוף להשתפר כל הזמן אך ללא הצורך ב100 אחוז תמידי?

הבנתם את העקרון😉
עכשיו נשאר החלק של היישום

28/09/2022

אני אוהב את התמונה של היער עם העצים ברקע, כאשר יש אור שבוקע מבחוץ ומתפשט לעבר כל היער.
היער פתוח וריק מכל דבר ולכן יש בו מרחב ענקי, מרחב שבו אפשר לבנות כל מה שנרצה.
אפשר לבנות בו בניינים, אפשר להקים בו אוהלים, אפשר לארגן בו ערבי מדיטציות.
היער כל כך ריק שיש בו מקום להכל, עד כדי כך שהאור המדהים הזה נכנס ומתפשט בתוכו.

חשבתם פעם מה היה קורה אם הייתם מאפשרים לעצמכם להיות ריקים כמו היער הזה? הייתם יכולים לבחור לבנות כל מה שתרצו, כל פעם מחדש.
כשאנחנו ריקים, ריקים מהגדרות ששמנו על עצמנו, מהתוכניות שתכננו בעתיד, מהמטרות שלנו, מהתפיסות וההרגלים שאנחנו יצרנו, אנחנו יכולים לבחור להיות כל דבר שנרצה. כשאנחנו מלאים, אין מקום לדברים חדשים להיכנס לחיינו, כמו שאם היער הזה היה מלא בבניינים, האור לא היה מצליח לחדור אל היער. היער לא היה נראה כל כך יפיפה. לא היה ביער כל כך הרבה מקום ומרחב.

אז איך בעצם יוצרים תודעת ריקות? איך נותנים לעצמנו את ההזדמנות לבחור מחדש?
התשובה פשוטה ומצחיקה, להפוך להיות כלום.
תודעת אפס, לומר "אני כלום." רק להגיד את המשפט הזה מכווץ את כל הגוף, כי זה גורם לאגו למות באותו הרגע. האגו לא יכול להיות במצב של אני=כלום.
כל דבר אחר במשוואה הזאת, אבל רק לא אני=כלום.
זו הסיבה שמוות כל כל מפחיד אותנו או יותר נכון את האגו, האגו מושבת, הוא חדל מלהתקיים.
אבל ככל שמאפשרים להיות במשוואה של אני=כלום, הכל מתפוגג.
החשיבה נפסקת, התפיסות שלנו על עצמנו, ההיצמדות והיאחזות בחוויות זמניות, ההתנגדות, הכעס ואז במקום הזה קורה משהו קסום שלא ניתן כמעט לבטא במילים...אך יש שם בחירה, דרך לבחור מחדש מה אנחנו רוצים להיות כי כשהכל ריק, כשהאגו מתפרק, יש מקום לבחירה מחדש.

ממש כמו היער, הכל ריק ולכן אפשר לבנות כל מה שרק שנבחר. כך גם במצב של ריקות, במצב הזה, אנחנו יכולים ליצור עצמנו מחדש כפי שרק נרצה.
כשמבינים את זה, מבינים שנוכל להיות כל מה שנרצה בחיים.

27/09/2022

התיידדות עם מחשבות-
איך להשאיר מחשבות בגדר מחשבות מבלי שיהפכו לאיום עבורנו?
אחד הטעויות הנפוצות שאני רואה אצל מתאמנים שמגיעים אלי לקליניקה, זה את התיוג שהם עושים למחשבות(באופן לא מודע כמובן) ובכך למעשה הופכים מחשבה זמנית לקבועה ולבעלת משמעות ונותנים למחשבה במה ומקום.
מה הכוונה בתיוג מחשבות?
חולפת במוחכם מחשבה כלשהי ואתם מוסיפים לה תיאור "אוי, זאת מחשבה מפחידה", "זאת מחשבה מלחיצה", "ואי, מאיפה הגיעה לי המחשבה הזאת? אני לא רוצה לחשוב על כזה דבר."
מה לדעתכם קורה לאחר שהוספנו למחשבה תיאור כזה? בכל פעם המחשבה הזו תביא איתה את הרגש שהוספנו לה: רגש כמו עצב או פחד ומעבר לכך, הדבר רק יגרום לכך שנרצה להימנע מכך שהמחשבה הזאת תחלוף במוחנו בגלל התיאור והמשמעות שהענקנו לה, מה שלמעשה רק יגרום למחשבה להגיע בתדירות גבוהה יותר.
כל דבר שננסה לדחוק בנפש, רק יגיע בתדירות גבוהה יותר. נפלאות הנפש😊
מחשבה היא אירוע זמני וחולף ללא משמעות, כמו כל דבר בחיים-זמני.
ברגע שאנחנו מוסיפים לה תיאור ותוכן, אנחנו למעשה יוצרים למחשבה זהות ובכך פוגעים בעצמנו(כמובן שלא במודע).
אז מה בעצם עושים? משאירים את המחשבות בגדר מחשבות.
מה זה אומר? להיות מודעים לכך שהמוח עלול לפעמים ליצור את התיוג הזה בצורה אוטומטית ולהזכיר לעצמנו: זו רק מחשבה, אני בוחר להשאיר אותה כמחשבה.
למשל: אוסף המחשבות של "מה אם אני אמות היום?" חולף במוחכם.
מפחיד לחשוב על זה, נכון? אז זהו, שלא. זה יהפוך להיות מפחיד, אם תוסיפו לאוסף המחשבות האלו את המילה פחד. אם תמשיכו להתייחס לאוסף המחשבות האלו כמחשבות בלבד, זה מה שהם יהיו.
מה שמדהים זה שלמרות הכל, אנחנו אמנם לא יכולים לבחור אילו מחשבות יגיעו, אבל אנחנו כן יכולים לבחור אם לתת להם להישאר או לא בדרך שבה נבחר להתייחס אליהם.

26/09/2022

-התקף חרדה-
אותו הסיפור, חרדה, חרדה, חרדה.
היא סימסה לי שהיא נמצאית במצוקה לאחר שהיא עברה התקף חרדה מתמשך של כמה שעות שהוביל אותה לבית החולים.
כשהיא הגיעה אלי בפגישה הראשונה היא הייתה מותשת, עייפה והיו רגעים שהיא שיתפה אותי שהיא חוששת שהיא עומדת לשקוע בדיכאון.
כשהיא הגיעה לפגישה הראשונה, היא לא הייתה מסוגלת לעלות לאוטובוסים, להיכנס למעליות ולהתרחק מהבית לבדה יותר מעשר דקות ואפילו חששה להישאר בבית לבדה.
אני יכול לספר על התהליך עצמו, אבל ההודעה שלה משקפת הכל.
בשלוש פגישות היא יישמה את כל הכלים שנתתי לה ועשתה עבודה מדהימה ויוצאת דופן.
היא חזרה לנסוע באוטובוסים, לעלות במעליות, להישאר לבד בבית ואפילו הצליחה לבצע את הטיסה שהיא כל כך חששה לעשות.
היא ההוכחה שאמונה, כוח רצון, התמדה ומסירות מנצחים הכל.
אני בעצמי לא מצליח לתפוס את ההתקדמות המהירה שהיא עשתה או יותר נכון המוח לא מצליח לתפוס את זה, הלב יודע שהכל אפשרי ולכל כאב יש ריפוי.

אני עדיין ממשיך להגיד לאנשים שאני משתמש בכלים מעולם הnlp, cbt וכו' וכו' כששואלים אותי על התהליך עצמו, אבל האמת היא שהרבה פעמים אין לי כל כך מושג מה אני עושה. אני רק סומך על זה שהתשובה תופיע מתוכי בזמן הנכון וזה יגיע לחוויה של המטופל.
הודו לשם כי לעולם חסדו ועד.

21/09/2022

חמלה והבנה, שתי מילות מפתח לריפוי בכל מימד שקיים בנפש.

ממה טראומה נוצרת?
טראומה נוצרת בשל אירוע שנחווה עבור אותו אדם במצב רגשי קיצוני שגורמת לאדם לחוות מצוקה כאשר האדם נפגש עם מצב/סיטואציה שמעוררת אצלו זיכרונות של אותו אירוע. עבור אותו אדם האירוע נתפס כחוויה מטלטלת שמעפילה אותו רגשית.

איך למעשה חמלה וקבלה מסייעות לריפוי טראומה?
דבר שחשוב להבין לגבי טראומה זה שהמטענים הרגשיים נכלאים בגוף שלנו.
בגלל זה הרבה פעמים קורה לנו בחיים שאנחנו מרגישים שאחרים הדביקו אותנו בפחדים שלהם, זה סוג של "נדבק" לנו לגוף.
האנרגיה שלנו מגיעה מהלב ומשפיעה על כל הגוף, כשאנחנו בוחרים בחמלה לעצמנו, אנחנו בוחרים לתת ללב לנקות את כל האנרגיה שנכלאה בגוף. חמלה לא יכולה להגיע מהמוח, כי אין בה שום היגיון, לכן לסלוח לעצמנו בכל פעם כשהזיכרון מתעורר הוא דבר בעל משמעות ענקית. החמלה מאפשרת לנו בכל פעם להתחיל מחדש ולהמשיך הלאה.
אבל מעבר לזה היא לא מכלאה את האנרגיה שלנו ומאפשרת לנו למצוא שלווה בתוך הכאב.
כן, גם בתוך טראומה/גם בתוך סבל ניתן למצוא שלווה וחופש. אם תהפכו את המילה חמלה, תקבלו מלחמה. הבחירה במה לבחור בידיכם.

הבנה, הבנה, הבנה. עבורי ההבדל היחיד בין חמלה להבנה, היא שאני משחרר את מימד הזמן כאפקט לריפוי.
כשיש הבנה למצב שלי, לתהליך שאני עובר, הכוונה להבנה מלאה, יש שחרור מוחלט מהזמן שבו דברים צריכים לקרות. מהרצון כבר להיות מרופא, להיות מעבר לדברים, להיות כבר במקום בעתיד בו הדבר הזה לא מתקיים. הבנה לעצמי מאפשרת לי לקחת את כל הזמן בעולם שאני צריך ולהיות בקצב המדוייק לנפש.
גם הבנה לא יכולה להגיע מהמוח, אין שום היגיון בלתת לעצמי עשר שנים להתרפא, דברים כבר צריכים לקרות ולזוז מהר(על פי ההיגיון).
חמלה והבנה, תשתמשו בזה.
כולנו אחד❤️

18/09/2022

מה הרגשות שלנו רוצים לומר לנו?
לא תמיד זה מרגיש ככה, אבל לכל רגש יש משהו חיובי לספר לנו על מנת שנוכל לשנות את חיינו לטובה.
אוקיי, אז כמה רגשות ומה הם באים לומר לנו:
1.עצב- עצב בעצם מאותת לנו להתבונן פנימה, עצב מזמין אותנו לחקירה פנימית.
בדרך כלל שאנחנו עצובים ואנחנו לא מבינים למה, זה כי בדרך כלל עמוק בפנים יש חלק מאיתנו שמבקש ביטוי ושינוי.
לפעמים עלינו להשקיע זמן בעיצוב מחדש של המטרות והחזון שלנו.
הכל תמיד משתנה, אנחנו רק צריכים לבדוק מה הדבר הנכון עבורנו כרגע.

2.קנאה- כשאנחנו חווים את הרגש הזה בעוצמה גבוהה, הוא למעשה מאותת לנו שיש דבר שאנחנו צריכים להשיג, זה יכול להיות מטרה מסויימת שמאוד חשובה לנו.
בנוסף, הקנאה מאותת לנו ללמוד להודות על מה שיש בכאן ועכשיו ועוזרת לנו להקטין השוואות.
תזכרו: קנאה יכולה להיות מקור להשראה ומניעה לפעולה או לצמצום חיינו.
הבחירה היא תמיד שלנו.
קנאה לא חייבת להיות דבר רע, במיוחד שיש מספיק שפע לכולם בעולם.

3.ריקנות- תחושה שרובנו לא אוהבים לחוות, תחושה שבה דברים הופכים בעינינו לחסרי משמעות.
יחד עם זאת, המטרה של ריקנות היא לעזור לנו למצוא את המשמעות בחיינו, היא דוחפת אותנו לחפש מהו הדבר שאנחנו רוצים לעשות בחיינו. כשאנחנו מוצאים משמעות, כל החיים עצמם הופכים למשמעותיים.
בנוסף, הריקנות מאפשרת לנו לשחרר רגשות מודחקים והדבר שלדעתי הכי חשוב, היא גורמת לנו לשאול את השאלה: איך אני יכול לתרום לאחרים? מי זקוק לעזרתי.
במקום שאנחנו מרגישים שאין לדברים משמעות, הנתינה היא תמיד הכוח הכי גדול שיכול להיות במצבים כאלו, אתה ממלא עולם של אדם אחר, אתה בעצמך מתמלא.
נתינה היא המהות האמיתית, היא החיבור לאלוהים.

4.דיכאון- רגש שבעבר היה נתפס כמאוד מפחיד בעיניי, אבל היום המשמעות של דיכאון השתנה עבורי לדבר חיובי(מוזר לי אפילו לרשום את זה😂).
דיכאון למעשה בא לאותת שיש לנו פער גדול בחיים שאנחנו צריכים לצמצם אותו, שאנחנו לא נמצאים במקום שאנחנו אמורים/צריכים להיות.
אפשר לראות את זה למשל בדיכאון של אמהות אחרי לידה. נוצר פער בין איך הם חשבו שהם אמורות להרגיש לבין ההרגשה הנוכחית שלהם והדבר יוצר אצלהם קרע(פער) והפער מוביל לדיכאון.
אך יחד עם זאת, כשאנחנו מבינים שדיכאון בא לעזור לנו לצמצם פער בחיים, אנחנו יכולים לנווט את עצמנו למקום הנכון עבורנו בחיים. אנחנו יכולים להתחיל לשאול את עצמנו: איך אני מצמצם את הפער הזה? למה אני זקוק בחיי? מה עלי להעניק לעצמי? מה עמוק בתוכי זקוק לביטוי?
החושך הוא לא דבר רע אחרי הכל, משם אנחנו אוספים יהלומים כשאנחנו חוזרים לאור ואין מישהו שלא אוהב יהלומים.
דיכאון=חקירה פנימית.
זה לא אומר כמובן שעליכם לשקוע בדיכאון, אלא רק להבין את המהות של הרגש הזה וכיצד לעבוד איתו במידה ותיתקלו בו, אפילו באנשים שמתמודדים עם זה בסביבתם.