20/10/2024
דברים שלמדתי להזכיר לעצמי כשאני בדאון:
💜ככל אני מזדהה עם הממד הרוחני,
אני מתמקדת יותר במה שנצחי ולא משתנה לעולם.
גם כשנסיבות חיצוניות משתנות.
זה מחזק, זה מייצב, זה עוזר לצאת מדפוס קורבן.
💜ככל שאני מתחברת יותר לאהבה שקיימת בלב של כל הדברים,
אני מתחברת לכוח שקיים בי אבל אבל לא שייך לי.
💜כשאני במבוי סתום ובחוסר וודאות לגבי מה לעשות,
אני מזכירה לעצמי מה אני רוצה להרגיש ואיזה אדם אני רוצה להיות.
💜אני נזכרת שההתקדמות בחיים קשורה לתודעה
שאני בוחרת להיות בה ולא לגיל הכרונולוגי.
ככה גם הגיל מאבד את המשמעות שלו.
זה עוזר כשיש חרטה על בחירות מהעבר שנראות שמשפיעות
על ההווה ולתחושת פספוס שדברים יכלו להיות אחרת.
💜ככל שאני מתעמקת יותר בתוכי, אני נזכרת שיש לי
שליטה רק על החלק שלי בכל מצב ואין לי יכול לשלוט
בחלק של אנשים אחרים. זה עוזר לי לשחרר תסכול, לנשום,
להקל על עצמי ולשחרר תחושת אחריות מהחלק שלהם.
מאיך שהם מגיבים, מתנהגים, חושבים, ולקחת אחריות על החלק שלי
שרק אותו יש לי יכולת לשנות.
💜להילחם באגו שלי זה כמו להילחם בעננים,
במשהו שחולף ומשתנה, אני רק צריכה
להתבונן כי לא באמת מועיל לי לבזבז אנרגיה ולהילחם.
ההתבוננות גורמת לי להישאר נוכחת במה שעולה,
ולתת לתחושות ולרגשות לחלוף.
💜 להיזכר במה כן השתנה. מה השינוי לטובה שהתרחש עד עכשיו ולשכור שזה תהליך ולכל דבר יש את הזמן המדויק שלו.
אבל אין מצב שלא נוצרו שינויים לטובה כד לרגע הזה.
💜לא משנה כמה הדברים נראים גרועים,
אף פעם, אבל אף פעם אנחנו לא לבד.
תמיד יש עוד אפשרות. גם אם היא לא מופיעה כרגע.
זה עוזר לי להיות בהקשבה פנימה ולתת פתח לרעיונות
ופתרונות אינטואיטיביים להגיע למיינד שלי ולקבל עזרה.
זאת תקופה לא פשוטה בכלל, מורכבת וקשה, וחשוב לתת לעצמנו את הזמן.
חשוב לעצור ולעבד דברים.
זה טבעי ונורמאלי לחלוטין להרגיש כל רגש
שמביא את עצמו לקדמת הבמה.
חשוב להקשיב לעצמנו ולמה שאנחנו צריכים
בלי לשפוט את עצמינו עכשיו.
אז גם כשאנחנו למטה, שנזכור מי אנחנו באמת.@
