16/06/2025
בכל מצב חירום הילדים מתבוננים בכם על מנת לזהות האם ישנה סכנה, ומגיבים לרוב בצורה דומה למבוגר האחראי. במצבים אלו אנו רוצים שהם יראו ויחושו כי המבוגרים סביבם רגועים, ברורים ויציבים. מטרת השיח איתם הוא סיוע בבניית חוסן וויסות באמצעות ביטחון, קרבה ומשמעות. כשנשדר לילדינו יציבות וביטחון, יחד עם זהירות, הם יחושו בטוחים יותר בעצמם ובעולם סביבם.
הנחיות:
דברו בפשטות, בהתאם לגיל
הסבירו בקצרה: "יש מצב לא רגיל, ולכן נשארים קרוב לבית ושומרים על עצמנו״. לילדים צעירים אין צורך בפרטים – רק התחושה שהם מוגנים ושהמבוגרים יודעים מה לעשות.
הגבילו חשיפה לחדשות או שיחות "מעל ראש הילדים"
ילדים מזהים את הרגש שלנו באמצעות המלל, ובאמצעות שפת הגוף שלנו. התקשורת שמציגה תמונות מלחיצות שוב ושוב ומשמיעה מידע שהילדים אינם מבינים בטון תקיף- עשויה לייצר תחושת חוסר ביטחון בכם ובילדכם. יש לציין כי מידע שאליהם הילדים חשופים באמצעות ווטסאפ ורשתות חברתיות עשוי לייצר אפקט דומה, ולכן רצוי לבדוק שהילדים מקבלים מידע מהימן מכם ולא ברשתות.
שגרה
השגרה שומרת עלינו ומשדרת מסר של יציבות. למרות שאין מסגרות חינוך פעילות כרגע, שמרו על שגרת החיים בבית ככל שניתן (למשל- ארוחות ליד שולחן, זמן מקלחת, זמן שינה, מטלות בית). רצוי לכלול זמן משותף באמצעות משחק, שיח וכדומה.
ענו על שאלות הילדים – בלי להעמיס מידע
בדקו מה הילד יודע ומה הוא מרגיש, והסבירו מה אתם מרגישים. התאימו את המענה לגיל הילד וליכולת שלו לקבל מידע זה.
הזכירו כי אנחנו מכירים את הנהלים ויודעים איך לשמור על עצמינו.
הזכירו לילדים היכן המרחב המוגן, כי הם מכירים כיצד יש לפעול במצבים אלו, מה הנהלים. הזכירו כי יש לנו צבא חזק ומיומן שתפקידו לשמור ולהגן.
תנו מקום לרגשות וביטוים. כל רגש לגיטימי.
ילדים מבטאים רגשות דרך משחק, ציור, שיחה. טבעי לחוש פחד ברגעים אלו, והפחד שומר עליהם ועליכם מפני סכנה. חשפו בפניהם באופן מבוקר ומידתי גם את רגשותיכם.
היו שם – פשוט בנוכחות
יותר ממילים – חשוב המגע, החיבוק, המבוגר שנשאר רגוע. כשילד חש את הקרבה, הוא פחות לבד עם הפחד.
עודדו תקשורת בין אישית
עודדו את הילדים קשר עם בני משפחה וחברים, להתעניין, לשוחח. השיח מייצר קרבה שמהווה חוסן.
תפקיד
תנו תפקיד לילד. למשל: מזיגת מים למי שנכנס למרחב המוגן, ספירה של האנשים, יצירת משחקים למשחק במרחב המוגן, ארגון של המרחב המוגן וכדומה.
תנועה
עודדו את הילדים לנוע בבית (ריצה, קפיצה, ריקוד) משום שתנועה פורקת מתח האצור בשרירים עקב הפחד. בנוסף- ניתן לבצע ביחד תרגילי נשימות לשם הרגעה.
ולזכור – גם אתם בני אדם
היו סלחנים לעצמכם, בקשו עזרה כשצריך, הרשו לעצמכם להרגיש את כל מגוון הרגשות שיש. נוכחות הורית רגועה לא דורשת שלמות – רק כוונה, קירבה וקצת אוויר לנשימה.
