31/07/2025
אנשי הרפואה של וולפסון: הכירו את מי שמטפל בכם.
הכירו את לי לנציאנו – בת 26, מחולון, אחות מוסמכת במחלקת טיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי וולפסון.
מתי הבנת שזו הקריירה שאת רוצה לעסוק בה? האם היה מישהו שהשפיע עלייך להיכנס לתחום? "אני מתנדבת במד"א מאז שהייתי בת 15, ובין היתר התנדבתי גם בניידות טיפול נמרץ. תמיד אהבתי את העולם הזה, אבל רק אחרי הצבא, בשיחה עם מישהי שגם התנדבה במד"א והפכה להיות אחות, הבנתי שזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות. במהלך הלימודים נחשפתי למחלקות שונות, ושם התחזקה בי ההבנה שהתפקיד של האחות הוא אולי המשמעותי ביותר ברצף הטיפול הרפואי והאישי של המטופל."
מהו הדבר הכי מספק בעבודה שלך מבחינה אישית, מעבר למקצועיות?
"ההבנה שהטיפול לא יכול להתבצע בלי האחות. בין אם זה טיפול רפואי, סיעודי או נפשי – הכול מתחיל ונגמר בעבודת האחות. במיוחד במחלקת טיפול נמרץ, שם אני צריכה להיות במעקב צמוד אחרי המטופלים שלי ולדאוג לבריאותם. מטופלים שמגיעים אלינו מורדמים ומונשמים, יוצאים מאיתנו כשהם נושמים בכוחות עצמם – על הרגליים. אין סיפוק גדול מזה."
האם יש לך סיפור מרגש או מעניין על חוויה עם מטופל שהשפיעה עלייך באופן אישי?
"אני אחות צעירה יחסית, שנה בתפקיד, אז עדיין לא חוויתי מקרה אחד ספציפי שהשפיע עליי באופן אישי. אבל אני בטוחה שזה עוד יגיע."
מה הכי חשוב לך כשאת ניגשת למטופל.ת?
"הכי חשוב לי לדבר עם המטופל בגובה העיניים ולהסביר לו בדיוק את התהליך שהוא עובר ויעבור. ואם הוא לא יכול לתקשר, אז לדבר עם המשפחה – שיבינו שאנחנו כאן לצידם ועושים את כל מה שאפשר כדי לשמור על המטופל ולסייע לו בדרך להחלמה."
יש משהו שחשוב לך שיכירו בך?
"למרות שאני אחות צעירה, אני כבר מרגישה חלק משמעותי מהמחלקה שלי בפרט ומצוות האחיות בכלל. אני שמחה להיות מוקפת בצוות תומך, ובכל יום אני לומדת בו משהו חדש."
איפה את רואה את עצמך מבחינה מקצועית בעוד 10 שנים?
"אני מקווה שבעוד 10 שנים כבר אהיה אחרי קורס על בסיסי. שואפת להיות מדריכה קלינית וללמד את הדורות הבאים של האחיות, בדיוק כמו שלימדו אותי."
