עם 3 בנות מקסימות ואחרי 20 שנות נישואין, מצאתי את עצמי אומרת לבעלי: “אני רוצה להתגרש”.
שמי אלינור בן טאטא. מלווה ומייעצת לזוגות, יחידים ומשפחות בצמתים מאתגרים בחיים – ולא פחות חשוב: אני יודעת מה אתם עוברים. הייתי שם, וחוויתי את אותן מצוקות על בשרי.
מאז שאני זוכרת, הכל קרה מאוד מהר.
את קובי הכרתי בטיול משותף כשהייתי בת 19. ההתאהבות הייתה גדולה – ובגיל 22 כבר צעדנו יחד לעבר החופה. ההתחלה הייתה ורודה, והחיים חייכו אלינו.
כעבור שנתיים נולדה לנו הבת הבכורה, ולפני ששמתי לב, החיים נכנסו למצב אוטומט. את הפרפרים והלחיים הסמוקות החליפו החיתולים והמטלות היומיומיות.
השגרה וגורמים נוספים שגילינו בהמשך נתנו את אותותיהם, וכך הקשר עם מי שהיה אמור להיות השותף שלי לחיים, הפך בהדרגה לקשר שמזכיר שותפים לדירה שמתנהלים סביב המטלות השונות. מבעד לחומה שנוצרה ביני לבינו, עברו רק המטלות היומיומיות שצריך לבצע.
מה קורה לנו? מה עובר עלי? מה עליו? איך כל אחד מאתנו מרגיש?
התנהלנו באוטומט, ממש כמו ב”ליסינג תפעולי” שהפעיל אותנו וניתב את הקשר למסלול יותר ויותר הרסני.
האהבה, השמחה, הרומנטיקה – הכל נדחק הצידה. רציתי שהוא יהיה החבר הכי טוב שלי, שהוא יהיה הראשון שארצה לשתף כשקורה לי משהו חשוב בחיים. במציאות הוא היה האחרון. לא היה לנו על מה לדבר וגם אם היה, מה הטעם? הוא הרי לא יבין אותי. וחוץ מזה, אם זה עובד, חשבנו לעצמנו, אז למה לתקן?
מתחת לפני השטח, הסדק הלך והתרחב.
וכאילו זה לא מספיק, האוטומט שהפעיל אותנו ניתב את הקשר למסלול יותר ויותר הרסני. חוסר התקשורת השפיע גם על המצב הכספי: לא שיתפנו האחד את השנייה במצב הכספי, המשכנו לעצום עיניים לנוכח המינוס ההולך וגדל, כל אחד מסיבותיו שלו, עד שניצבנו בפני חובות כבדים.
בנקודה הזו נשברתי. השעמום, הבדידות, העצבות והייאוש הרקיעו שחקים – כששאלה אחת מהדהדת כל הזמן… “האם אני אוהבת אותו בכלל”?
כמוצא אחרון הלכנו באחד מחודשי החורף ליועצת זוגית.
“את אוהבת אותו?”, היא שאלה אותי. לא ידעתי מה לענות. הייתי בתוך כעס, בתוך כאוס. אחרי שנים שבהן לא דיברתי והדחקתי את הרגשות, לא ידעתי לשים את האצבע על מה לא בסדר. “יש לך אחריות כלפייך וכלפי המשפחה שלך לחפש תשובות”, היא אמרה.
ואז הבנתי – מחובתי קודם כל להבין את עצמי. מה קרה לי שם בנישואין? מה היה לי קשה? מה שם לא היה סגור מבחינתי? בתכל’ס, לא היה לנו יותר מה להפסיד.
מתגרשים או מתרגשים?
במהלך הטיפול הזוגי כל אחד מאתנו למד להתבונן עמוק פנימה, ולהבין: מה מפעיל אותו בקשר, לפעמים בצורה בלתי נשלטת, מה אנחנו באמת רוצים?
הבנתי שעמוק בפנים רציתי שותף לחיים, כשבפועל לא באמת שיתפתי ברגשות שלי בגלל דפוסים אוטומטיים שהתעצבו עוד בתקופת ילדותי. דפוסים מסוג זה גרמו לי ולבעלי להתנהג בצורה שפוגעת בשנינו.
החדשות הטובות הן שאת הדפוסים האלה אפשר לשנות!
אחרי שכל אחד מאתנו למד מה מפעיל אותו ומה הוא באמת רוצה, מצאנו את הדרך לתקשר ולשתף זה את זו – באופן שגרם גם לנו לחזור למסלול גם במישור הפיננסי.
אך חשוב מכך, בזכות הפתיחות הרגשית התקרבנו יותר ויותר. הרגשתי שיש לי שותף לחיים. שאני יכולה לדבר איתו על מה שאני מרגישה, שמבין אותי ויודע מתי לקחת את המושכות. כשהוא מגיע הביתה – אני מתרגשת! הוא במחשבותיי כל הזמן, חשוב לי לדעת מה הוא מרגיש ואיך לשמח אותו, בדיוק כפי שהוא משמח אותי.
יש רק בעיה אחת: לבנות שלנו נמאס כבר להגיד לנו “Get a Room” בכל פעם שאנחנו מתנשקים…
איך אפשר לשנות את הסיפור שלכם?
מתוך החוויה האישית וההבנה שאפשר ליצור מציאות אחרת, החלטתי לסייע גם לזוגות אחרים לשנות את המצב (גם כשהכול נראה אבוד).
ארגז הכלים שלי כולל בין היתר 20 שנות עשייה כאשת חינוך, הסמכה כיועצת משפחתית וכמדריכת הורים בשיטת מיכל דליות והסמכה לייעוץ זוגי בשיטת CFT – Cognitive Fusion Therapy.
באמצעות הכלים שרכשתי וההבנה שאפשר לשנות את המסלול אליו נעה הזוגיות, פיתחתי את “שיטת הקברניט“: השיטה שתאפשר לכם לקחת פיקוד על הטייס האוטומטי שמנהל את הקשר, כדי להחזיר את הזוגיות לימיה היפים.
היום אני יכולה להגיד שאני לא מצטערת לרגע על המשבר שחווינו, כי בסופו של דבר צמחנו מתוכו ומאז האהבה רק התעצמה.
גם לכם אני אומרת: אל תצטערו! הנקודה שבה אתם נמצאים יכולה להוביל אתכם למקום של צמיחה וחיים מאושרים יותר, בכל החלטה שתקבלו, ביחד וכל אחד לחוד.
