13/09/2025
כועסים מה עושים???
יש לזה פתרון?
כן יש מוצא למצב זה.
רק קודם יש להבין את הבעיה.
שמעון כל פעם שבא הביתה ואין אוכל הוא כועס מאד
לאה שהילדים לא הולכים למקלחת שהיא מבקשת היא מאבדת את זה ויוצאת מהכלים.
גדעון שלא הולך לו משהו הוא יכול לזרוק חפצים ולשבור אותם.
שרון כל פעם שנשרף לה האוכל היא יוצאת מהכלים ומפסיקה לתפקד.
תום שהוא לא מצליח במבחן הוא חוטף את הקריז של החיים שלו.
שירי שלא מצליחה לקום בבוקר ישר יוצאת לחגיגת קניות.
מצליח שהוא לא מצליח בעבודה יש יוצא להמר בסכומים גדולים וגם שם הוא לא מצליח לזכות.
אלו מספר דוגמאות קטן למציאות של כעס אבל למה זה קורה לנו? מה עובר לנו במוח שזו התוצאה?
הסיבה היא אחת (ומתפצלת להרבה תוצאות בשטח- תגובות)
והכל תלוי במה שקורה לנו במוח. במוח יש חלק בחירי במוח הקדמי שם נוכל לבחור בתגובה לכל אירוע שקורה, והרי בחיים שלנו יש הרבה אירועים. במידה ואירוע זה לא מפעיל לנו את מערכת ההישרדות נוכל באמת לבחור תגובה רצוייה.
אבל אם אירוע זה, צליל קול, תמונה, ריח, טעם חום, קור וכו' תדלק לנו אוטומטית מערכת ההישרדות שעובדת בטכניקה מאד מהירה הבזק חוש- קלט בתלמוס- השוואה למה שחרוט באמגדלה- הורמון חרדה- אדרנלין- תגובה אוטומטית הישרדותית מאד מהירה ופעולה לא בחירית מהירה מאד.
זה מצויין ומציל חיים כשיש סכנה- נחש- נוחבה- נמר- חותכים אותך בכביש- יורים עליך- מלחמה ועוד. וזה רע מאד ומזיק מאד שזה סתם כשאין אוכל, לא שומעים בקולך, לא מתייחסים, תחושת בדידות, דברים שהם לא ממש הישרדות אבל המציאות היום מזכירה לך דפוסים מהעבר ואכן האדם מגיב כמו שהוא הגיב בעבר.
זו תכלית הכעס מוח אחורי- השורד תגובה אוטומטית ללא בחירה, מעלה את הכעס, זעם, אלימות, התנתקות ועוד. מוח קדמי המוח הבוחר בוחרים את התגובה למה שקרה וזו לא תגובה אוטומטית הישרדותית.
וזו שאלת מליון הדולר- באירוע שקרה הפעלנו את המוח הקדמי בחרנו את התגובה (זה אומר גם שאנחנו לא מצטערים על התגובה אחר כך) או מוח שוקד תגובה הישרדותית אוטומטית לא מותאמת למצב פוגעת, הורסת הכל, מבעירה הכל (וזה אומר שאנחנו מצטערים אחר כך כשחזר המוח הקדמי לפעולה והבנו מה קרה והצטערנו על זה.) (להוציא מקרים של אנשים שמצדיקים את עצמם כל הזמן)
אז מה עושים? איך יוצאים ממעגל האימה הנוראי הזה שהורס כל חלקה טובה בבית, בזוגיות, בגידול הילדים, עם ההורים וגם עם חברים ובעבודה? (המשפחה הקרובה בדרך כלל מעלה לנו הרבה יותר דפוסי הישרדות מאשר הסיבה)
יש מוצא למעגל האימה וזה למצוא את הטריגרים שהתקבעו אצלנו מגיל צעיר ולשחרר. טריגרים אלו מפעילים אצלנו את מערכת ההישרדות שוב ושוב בכדי לשרוד, אבל מה שהיה נכון (אולי) לפני שנים כבר לא מתאים לנו היום ובגלל שזה נחרט לנו עמוק במוח אז אנו ממחזרים את אותו דפוס התנהגות שוב ושוב.
בכדי לאתר את הדפוס ולשחרר צריך כלי חזק גם ללמוד איך למצוא אותו. (תמיד זה יושב בתת מודע העמוק ולרוב לא נגיע אליו דרך זיכרון של ההווה, דרך לזכור מתי זה קרה לראשונה כי זה נשכח מהמודע ונמצא בתת מודע) בדיקת שריר מדברת עם התת מודע ומביאה לנו את התשובות המדויקות. במוח אחד אנו מגיעים לתשובות דרך בדיקת שריר מתקנים דרך תרגילים פשוטים וקלים ויורדים לגיל בו הכל התחיל גם בעזרת בדיקת שריר ומתקנים וכל זה בכדי שבפעם הבאה שנהייה בסיטואציה דומה נוכל לבחור את התגובה שלנו, מה הולם עכשיו ולא נשתמש בתגובה ההישרדותית האוטומטית והמזיקה כל כך.
אז לכם שמעון, לאה, גדעון, שרון, תום, מצליח וכל אחד ואחד מהקוראים לא שווה לחיות חיים של בחירה? חיים של טוב? ללא סכסוכים ועימותים? יש תקווה לשינוי דפוס ההתנהגות החוזר על עצמו שוב ושוב.
במוח אחד אנו מצליחים בתהליך יחסית קצר את המצב ולהגיע למקום של בחירה נקייה ואמיתית. לחיים של טוב הבנה וצעידה אל עבר החיים שאנו רוצים לממש ולבחור בחיים אלו.
לכו על זה
יוסי גולד- מוח אחד
