Dr. Ido Mizrahi - ד"ר עידו מזרחי

18/09/2022

12/01/2022

תודה… (-:

כל מטופל שמחלים הוא אירוע בלתי נשכח עבורי

12/08/2021

תודה רבה על הפרגון
זכות גדולה לעבוד בהדסה

אלוף!

הדסה הר הצופים: רופא שביצע ניתוח חרום בחדר הטראומה במיון, הציל בחור צעיר עם
דקירה ישירה בלב
ד"ר עידו מזרחי, מנהל השירות לכירורגיה של המעי הגס הרקטום ופי הטבעת בבית החולים הדסה הר הצופים, הציל את חייו של בחור צעיר שפונה בדחיפות עם דקירה ישירה בלב. "זה היה במוצאי שבת", מספר ד"ר מזרחי, "הייתי כונן כירורגי בהר הצופים באותו היום, כשלפתע פונה אל חדר הטראומה במחלקה לרפואה דחופה בחור צעיר עם דקירה יחידה וישירה בחזה. הוא אמנם היה בהכרה מלאה, אך היה מצוי בסכנת חיים מידית ובמצב אנוש – עם לחצי דם גבוליים ודופק שבקושי הורגש.
ערכנו בדיקות מהירות ומדויקות ואבחנו שהבחור סובל מטמפונדה לבבית - מצב חירום רפואי בו דם יוצא מהלב אך כלוא בין שריר הלב למעטפת הלב ומגביל בכך את כיווצו. תוך דקות ספורות מהגעתו לחדר הטראומה, לחצי הדם שלו החלו לרדת והבחור איבד דופק והכרה, ולמעשה איבד סימני חיים.

בשלב זה היה ברור שאין זמן להעבירו אל חדר הניתוח וביצעתי פתיחה של בית החזה ביחידת הטראומה שבחדר המיון (EMERGENCY ROOM THORACOTOMY) ופתיחה של מעטפת הלב. היחידה נפתחה לפני מספר חודשים בודדים וכבר הוכיחה את נחיצותה בהמון מקרים, בדיוק כמו באירוע הזה והיא מאפשרת ביצוע של הליכים מידיים ומצילי חיים. זיהיתי שיש חור בחדר הימני של הלב ותפרתי אותו ולשמחתי, מיד עם פתיחת קרום הלב ושחרור הטמפונדה לחצי הדם והדופק חזרו והפצוע שב לחיים. רק אז ניתן היה להעביר אותו במצב יציב לחדר הניתוח, על מנת לוודא שאין פגיעות נוספות, שהחור בלב נסגר כראוי ועל מנת לסגור את בית החזה.

בשלב זה הצטרף אלי פרופ' עוזי יזהר, מנהל היחידה לניתוחי חזה בהדסה עין כרם וסיימנו את הטיפול בחדר הניתוח. בהמשך, טופל הבחור ביחידה לטיפול נמרץ ולאחר מספר ימים שוחרר לביתו במצב תקין לחלוטין".
ד"ר מזרחי מעיד כי לתפור חור בלב פועם, בחדר מיון זה אירוע חירום נדיר וקיצוני. "במקרה הזה, המעבר לחדר ניתוח לא התאפשר בשל מצבו הקריטי של הפצוע, ונאלצתי לנתח אותו ביחידת הטראומה, אחרת היינו מאבדים אותו. במצבים כאלו צריך לפעול בנחישות, בזריזות, ולמרות הלחץ הגדול צריך להיות מדויק בחשיבה ובמעשה. אני שמח שהוא חזר לחיים מיד ושהוא חזר לביתו בריא ושלם. תודותיי לצוותי המחלקה לרפואה דחופה וחדר ניתוח, לתורני המחלקה לכירורגיה, לצוות המרדימים, ולפרופ' עוזי יזהר על העזרה בטיפול בפצוע".

ד"ר שאדן סלאמה-יוסף, מנהלת המחלקה לרפואה דחופה, סיכמה את האירוע: "אני מלאת גאווה בצוותים שלנו, ששיתפו פעולה באופן מופתי והצילו חיים ממוות בטוח. זהו בהחלט אירוע נוסף ,של הצלת חיים בחדרי ההלם והטראומה החדשים שמצטרף לסדרת אירועים מרגשים של הצלת חיים במחלקה".

21/06/2021

במסגרת תפקידי כמנהל השירות לכירורגיה קולורקטלית בהדסה הר-הצופים, אני שואף לשפר את איכות הטיפול הניתוחי בבעיות פרוקטולוגיות (טחורים, פיסורה, "שערה הפוכה", פיסטולה ואבסס פריאנאלי) ולקדם גישות ניתוחיות מהמובילות בעולם. מוזמנים להציץ בכתבה:
https://www.hadassah.org.il/new_proctological_clinic/

10/04/2021

אז זהו עדיף שלא!..
ישיבה ממושכת בשירותים עלולה לגרום לבעיות ב"עולם התחתון"

רבים פונים למרפאתי בשל בעיות פרוקטולוגיות נפוצות כגון פיסורה, טחורים, גרד אנאלי, וכאב אנאלי. אחת השאלות שאני שואל תמיד היא בנוגע להרגלי היציאות. ישיבה ארוכה וממושכת איננה מומלצת ואף עלולה לגרום להחמרה בבעיות פרוקטולוגיות אלו בגלל העומס על פי הטבעת. לחיצה ארוכה וממושכת עלולה לגרום להופעתם של טחורים ואף להוביל לצניחה מוגברת שלהם. לחיצה מאומצת עלולה להוביל לסדק (פיסורה) בפי הטבעת אשר גורם לכאבים עזים. לכן, אני מייעץ לכל המטופלים שלי שלא להיכנס עם פלאפון/ספר/עיתון לשירותים ובכך לקצר את משך הישיבה למינימום הנדרש. לפעמים שינוי קטן בהרגלי היציאה יכול להביא לשיפור משמעותי.

* התמונה לקוחה מתוך הספר "סיר הסירים" מאת אלונה פרנקל

15/11/2020

הופעת טחורים, פיסורה, ואבצס לאחר ניתוחים בריאטריים (״קיצור קיבה״)

מניסיוני, בעיות פרוקטולוגיות (פיסורה, טחורים, אבצס ופיסטולה, אי נקיטת צואה) לאחר ניתוחים בריאטריים הן בעיה שכיחה במטופלים אלו אך לצערי אין מספיק מודעות לקשר בין הניתוח הבריאטרי לבעיה האנאלית.

למה מנותח בריאטרי עלול לסבול יותר מבעיה פרוקטולגית?

הניתוחים הבריאטריים השונים גורמים לשינוי בדפוס פעולות המעיים. לדוגמא לאחר ניתוח שרוול קיבה מופיעה עצירות חדשה בכ-40% מהמטופלים וזאת ככל הנראה בשל הגבלה ביכולת השתייה. לעומת זאת, לאחר ניתוח מעקף קיבה שעיקר מנגנונו הוא תת-ספיגה מופיע שלשול בכ-46% מהמטופלים.

כיצד זה משפיע?

שינויים אלו בדפוס פעולת המעיים עלולים לגרום לאי נוחות רבה עבור המטופל ואף להופעה חדשה של בעיות פרוקטולוגיות או להחמרתן. עצירות ממושכת לאחר ניתוח שרוול קיבה יכולה לגרום להופעת פיסורה אנאלית המלווה בכאבים קשים. שלשול חומצי לאחר ניתוחי מעקף למיניהם עלול לגרום להופעת טחורים, אי נקיטת צואה (בעיית שליטה בסוגרים), או מורסה (אבצס) ופיסטולה פרי-אנאלית.

המחקר דל אך תומך בממצאים:

עד כה פורסמו רק שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון מצא כי 18% מהמנותחים לאחר מעקף תריסריון סבלו ממחלה פרוקטולוגית כלשהיא ופיסורה היתה האבחנה השכיחה ביותר. המחקר השני כלל 137 מנותחים אשר עברו ניתוח מעקף קיבה או מעקף תריסריון. כ-37.2% מהם פיתחו בעיה פרוקטולוגית ומתוכם 27% נזקקו להתערבות כירורגית.

בימים אלו אני מוביל מחקר בהדסה הבודק שכיחות של בעיות פרוקטולוגיות לאחר הניתוחים הבריאטריים השונים (שרוול קיבה, מעקף קיבה ומיני מעקף קיבה) במטרה לקבל מידע נרחב אודות הקשר בין ניתוחים אלו לבעיות הפרוקטולוגיות השונות.

השלכות קליניות להבנת הקשר בין ניתוחים בריאטרים למחלות פרוקטולוגיות?

1. הגברת המודעות לבעיות פרוקטולוגיות בקרב מנותחים בריאטריים תאפשר פנייה מוקדמת לטיפול ובכך טיפול יעיל יותר.
2. הגברת המודעות בקרב המנתחים הבריאטרים, במטרה לשכלל את הרקע הפרוקטולוגי בתהליך קבלת ההחלטה לסוג הניתוח הבריאטרי המתאים.
3. הגברת המודעות בקרב הדיאטנים והדיאטניות במטרה לסייע בהסדרת פעולות המעיים ובכך למנוע או להקל על הבעיה הפרוקטולוגית.

01/11/2020

מנצל את יום הטבעונות הבינלאומי כדי לספר לכם על הקשר בין תזונה, טבעונות וסרטן.

יתכן שבמילים אלו כבר איבדתי חלק מהקוראים, אני בטוח שחלק גדול מהקולגות שלי מרימים גבה אבל המידע שאציג בפניכם פשוט חשוב מדי מכדי שאחסוך אותו מכם.

מה הקשר?
בבקשה:
1. האיגוד האירופאי לאונקולוגיה (European Society for Medical Oncology (ESMO)) פרסם ב-2011 כי צריכה של בשר אדום (בקר, כבש, חזיר וסוס) ו/או בשר מעובד (נקניקיות, פסטרמה, סלמי, בייקון) מגביר את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והרקטום. על בסיס מה? זאת בנקודה הבאה...

2. הקרן העולמית לחקר הסרטן והמוסד האמריקאי לחקר הסרטן (World Cancer Research Fund and American Institute for Cancer Research (WCRF/AICR) ) פרסם כי צריכה של מנה אחת (50 גרם) של בשר אדום אחת לשבוע מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב-40% ושצריכה של כל 50 גרם נוספים מגבירים את הסיכון ב-20%.

לא משכנע? בואו נמשיך...

3. החברה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית American Society of Clinical Oncology (ASCO) מצטרפת להמלצה להגביל את צריכת הבשר האדום מחשש שצריכה זו מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והרקטום. לא מאמינים... כנסו וקראו בעצמכם www.cancer.net/

4. מכון הסרטן הלאומי האמריקני United States (US) National Cancer Institute (NCI) מדווח גם הוא כי צריכת בשר אדום מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והרקטום.

5. האיגוד האמריקני לסרטן American Cancer Society (ACS) ממליץ ב-2012 על הגבלה של צריכת בשר אדום מחשש לסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס.

רק האמריקאים השתגעו?? ממש לא!

6. המוסד הצרפתי הלאומי לסרטן Institut National du Cancer (INC) ממליץ גם הוא על הגבלת הצריכה של בשר אדום ובשר מעובד.

7. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן International Agency for Research on Cancer (IARC) סיווגה ב-2015 בשר מעובד כקרצינוגני (גורם לסרטן) בבני אדם.

8. על סמך הנקודה הקודמת, הארגון העולמי לבריאות World Health Organization (WHO) קובע כי צריכה של בשר אדום ובשר מעובד קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס והרקטום.

נחשו מה מפחית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס??
כלכלה המבוססת על צמחים בלבד או במלים אחרות טבעונות. שוב כנסו ללינק ותיווכחו בעצמכם www.cancer.net.

אסיים בנימה אישית: אני טבעוני כבר כ-6 חודשים.

28/10/2020

בתקווה שבקרוב יחול שינוי זה גם אצלנו בישראל

השבוע התפרסמה ההמלצה של הוועדה המרכזית של כל האיגודים הרפואיים בארה"ב להורדת גיל בדיקות סקר למניעת סרטן המעי הגס ל45 שנים (הגיל הנוכחי בישראל ובארה"ב הוא 50 שנים)
הגוף הממליץ United States Preventive Services Task Force בחן את הנתונים המצטברים בשנים האחרונות שמראות על עליה נמשכת, כבר 10+ שנים, של עליה משמעותית בשכיחות המחלה אצל צעירם בגילאים 20-50 שנים. עקב כך שרוב המקרים התגלו אצל בני 45-49 שנים ההמלצה היא להתחיל בבדיקות סקר בגיל 45 שנים כדי לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר.
להערכתנו יש בארץ כ- 350 מקרים חדשים כל שנה, של חולים צעירים שבהם המחלה מתגלה מאוחר (מדי...) וההתקדמות שלה מהירה ואגרסיבית. זאת החלטה חשובה שאולי תשפיע בעתיד גם על גיל הבדיקות הסקר בארץ

סרטן המעי הגס ניתן למניעה ולגילוי מוקדם אם מבצעים את בדיקות הסקר לפני ההנחיות החל מגיל 50 (ומעתה בגיל 45 בארה"ב). בישראל הבדיקות המומלצות (בדיקת דם סמוי, או קולונוסקופיה) נעשות ע"ח קופ"ח והציבור מוזמן לפנות לרופאי המשפחה לביצוע הבדיקה

25/10/2020

הטיפול בפיסורה אנאלית:

פיסורה אנאלית היא אחת האבחנות השכיחות ביותר שבגינה מטופלים פונים למרפאתי בשל כאב עז בפי הטבעת. הכאב מופיע בזמן פעולת מעיים ואחריה. הוא יכול להיות מלווה בדם טרי המופיע על הנייר או בצואה.

פיסורה היא למעשה "סדק" או חתך הנגרמת כתוצאה מטראומה לפי הטבעת. ה"טראומה" השכיחה ביותר הגורמת לפיסורה היא צואה קשה אך פיסורה יכולה להופיע גם לאחר ריבוי שלשולים.

בדיקה על-ידי כירורג קולורקטלי מומחה חשובה במיוחד מכיון שיש אבחנה מבדלת לכאב עז בפי הטבעת (טחורים, אבצס) ודרכי הטיפול שונות לכל אחד מהמצבים.
חשוב לזכור שבדיקה על ידי כירורג קולורקטלי מומחה לאו דווקא מובילה לניתוח וחשובה בעיקר כדי להבין מתי אין צורך בניתוח!

הטיפול הראשוני בפיסורה הוא טיפול שמרני למשך 4-6 שבועות הכולל:
1. משחת אנטרולין: מכילה NIFEDIPINE להרפיית שריר הסוגר הפנימי של פי הטבעת
2. משחת רקטוגסיק: מכילה GLYCERILTRINITRATE להזרמת דם לאזור הפיסורה (עלול לגרום לכאב ראש!)
3. אמבטיות ישיבה במים חמים למשך 15 דקות פעם-פעמיים ביום: גורם להרפיית שריר הסוגר והזרמת דם לאזור.
4. הוספת סיבי פסיליום לדיאטה על מנת לארגן את הצואה לכדי פעולת מעיים אחת, רכה וקלה.
5. שתיה מרובה (לפחות 2 ליטר מים ביום): על מנת לרכך את הצואה.
6. שינויים התנהגותיים: לא להיכנס עם פלאפון לשירותים; להימנע מישיבה ממושכת בשירותים.

אם הטיפול השמרני נכשל, ניתן לבצע ניתוח קצר ומדויק הכולל חתך קטן של שריר הסוגר הפנימי על מנת לגרום להרפיה של סוגר פי הטבעת ובכך להחלמת הפיסורה.

במקרים מיוחדים (מחלת מעי דלקתית, בעיית שליטה בסוגרים, מצב לאחר ניתוח מיני מעקף קיבה) ניתן להזריק בוטוקס לשריר הסוגר ובכך לגרום להרפייתו ולהחלמת הפיסורה.

לשאלות נוספות, מוזמנים לכתוב לי בפרטי

27/09/2020

שנה טובה וגמר חתימה טובה

אם סרטן המעי הגס פגע בכם או בבני משפחותיכם, זוהי הזדמנות פז להתייעץ ישירות עם רופא מנתח שמומחה לניתוחי המעי🍐
ד"ר עידו מזרחי הוא כירורג קולורקטלי מביה"ח "הדסה" בירושלים,
ובשבוע הבא - 30.9 בשעה 17:30 הוא התנדב לסייע לכם מניסיונו ולהעביר פייסבוק לייב בעמוד!
עידו יענה על שאלות בכל הנושאים הקשורים למומחיותו, כגון:
🔹 מהי האבחנה שמחייבת ניתוח מעי?
🔹 מהם סוגי הניתוחים האפשריים?
🔹 אילו בדיקות נדרשות לפני הניתוח?
🔹 שיקולים לסטומה זמנית או קבועה

מוזמנים ומוזמנות לקחת חלק באירוע וכמובן לשלוח לנו שאלות אישיות, בהודעה פרטית, בנושאים שמטרידים אתכם והייתם רוצים שד"ר מזרחי יתייחס אליהם. אנו נעביר אותם למנתח טרם השידור.
למשלוח שאלות לחצו על התמונה👇

05/09/2020

שבוע טוב

23/07/2020

חלף כמעט חודש מהפוסט הקודם שלי.
לצערי גם החודש ניתחתי חולים עם גידול במעי הגס שהגיעו אליי באיחור. מביא עבורכם דוגמאות של חלק מהמקרים:
- חולה בת 46 שהתלוננה כ-10 חודשים על כאבי בטן, ירידה במשקל, שלשול ועצירות לסירוגין
- חולה בת 43 שמזה כחצי שנה סובלת מדימום בצואה
- חולה בן 51 עם דימום בצואה ושינוי בפעולות המעיים לאחרונה
- חולה בן 60 בלי תסמינים כלל שהחליט לעשות קולונוסקופיה (לראשונה בחייו)

זיכרו!!!
סרטן המעי הגס הוא הסרטן היחיד שניתן למנוע!
בניגוד לשאר סוגי הסרטן (שד, ערמונית, ערמונית, וכו') אותם מגלים כבר כשהם גידול, את סרטן המעי הגס אנחנו יכולים לאבחן בשלב טרום סרטני (פוליפ) בעזרת קולונוסקופיה ובכך למנוע סבל רב לחולה

בשבוע הבא אעלה פוסט עם שאלות ותשובות בנושא.
אתם מוזמנים לשאול כל שאלה (אפשר גם בפרטי).

27/06/2020

שבוע טוב,

במקרה ולא נפגשתם בכתבה החשובה של ד"ר עינת שחם שמואלי על סרטן המעי הגס בצעירים, אני מביא לפניכם את עיקרי הדברים ומצרף קישור לכתבה עצמה:

קצת נתונים:
- בכל שנה מאובחנים בישראל כ-3000 חולים חדשים עם סרטן המעי
הגס והרקטום
- אמנם הגיל הממוצע של החולים הוא 65 אבל...
- יש עלייה של 4% בסרטן המעי הגס בצעירים (מתחת לגיל 50)
- בכל שנה מאובחנים בישראל כ-300 חולים חדשים אשר גילם 40
ומטה!

אז מה עושים:
קולונוסקופיה כל 5-7 שנים מומלצת לכלל האוכלוסיה מגיל 50 גם ללא סימפטומים או סיפור משפחתי.
יש לזכור שלרוב בשלבים המוקדמים אין סימפטומים.

אלו התסמינים הנפוצים:
- דימום שמופיע בעת יציאה או בעת הניגוב, אך יכול להופיע גם ללא י
יציאה
- שינויים בהרגלי היציאות: עצירות מתגברת; שלשולים חדשים; שינוי
בקוטר הצואה; כאבים בזמן פעולת מעיים
- כאבי בטן
- אנמיה: רמת המוגלובין נמוכה בספירת הדם עלולה להעיד על דימום
(סמוי או גלוי) מדרכי העיכול
- חוסר תיאבון וירידה במשקל לא רצוניים

לסיכום:
רבים מהחולים הצעירים לא מאובחנים בזמן בגלל חוסר המודעות למחלה ולתסמיניה
מחלה המתגלה בשלבים מוקדמים היא בעלת סיכוי של 80% ומעלה לריפוי מלא
גילוי מוקדם על ידי קולונוסקופיה הם המפתח למיגור מחלה זו

https://www.ynet.co.il/health/article/SyPVEYxRL

בכל שנה מאובחנים בישראל כ-300 חולים בסרטן המעי הגס שגילם מתחת ל-40. רבים מהם מאובחנים בשלבים מתקדמים של המחלה בגלל חוסר מודעות, דבר שעלול להחמיר את המצב. אלו 5 התסמינים ה....

25/06/2020

חברים יקרים,
בתור כירורג קולורקטלי (ניתוחים של המעי הגס, הרקטום ופי הטבעת) אני רואה בשנים האחרונות חולים רבים שלא מטופלים נכון, לא מטופלים בזמן, ואפילו לא מטופלים בכלל.
החלטתי לנצל פלטפורמה זו כדי להנגיש לכמה שיותר אנשים מידע בסיסי בנוגע לאבחון, טיפול, ומניעה של מחלות המעי הגס והרקטום במטרה לשפר איכות חיים ויותר מזאת להציל חיים!
הנושא העיקרי שגרם לי לפתוח עמוד זה הוא העליה המדאיגה במספר החולים הצעירים (מתחת לגיל 45) שמואבחנים מדי שנה בסרטן המעי הגס והרקטום. חולים אלו מאובחנים בדרך כלל בשלב מתקדם בגלל שהתלונות מיוחסות לבעיות כגון טחורים ופיסורה (שגם עליהן אכתוב בהרחבה בפוסטים הבאים).
המטרה שלי היא להגביר מודעות ולספק מידע בנוגע לדרכי איבחון, טיפולים ושיטות ניתוחיות חדשות שעשויות להפחית ואף למנוע סבל ממטופלים רבים.

20/06/2020

20/06/2020