Rachel Kaminetsky Psychotherapy רחל קמינצקי פסיכותרפיה

  • Home
  • Israel
  • Jerusalem
  • Rachel Kaminetsky Psychotherapy רחל קמינצקי פסיכותרפיה

Rachel Kaminetsky Psychotherapy רחל קמינצקי פסיכותרפיה Therapy for adults, I offer a safe and non-judgemental space where you can freely explore what is tr I'd be happy to hear from you!

(English below)

אני פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות, עובדת בירושלים ובוידאו. אני עובדת עם מבוגרים ועם גמלאים על קשיים כמו חרדה, ערך עצמי נמוך, דכדוך ודיכאון, מציאת משמעות, ועוד.
אני מאמינה שכל עוד אדם מרגיש וחושב- אפשר לעבוד יחד ולחתור אל הרגשה טובה יותר.
אשמח להיות בקשר!
רחל קמינצקי

https://wa.me/972523848531

I'm a psychotherapist and Art Therapist, working in Jerusalem and online. I work with adults and pensioners of difficulties such as anxiety, low self esteem, low mood and depression, finding meaning, and more. I believe that as long as you are still able to feel and think- we can work together towards feeling better. Rachel Kaminetsky

https://wa.me/972523848531

22/04/2025

לקחתי לעצמי קצת הפסקה לאחרונה — גם בגלל פסח, גם כי חלק מהמטופלים שלי בחופשה, וגם כי הרגשתי ירידה באנרגיות.
כשאני חוזרת לעבודה לאט לאט השבוע, אני מזכירה לעצמי שמנוחה היא לא ההפך מהתקדמות — היא חלק מהדרך. טיפול (וגם החיים עצמם) לרוב לא מתנהלים בקווים ישרים. לפעמים אנחנו צריכים לעצור, לקחת נשימה, ולסמוך על כך שהמוטיבציה תחזור כשנהיה מוכנים.
אם גם אתם חווים בימים אלה ירידה רגשית, אנרגטית או יצירתית — אתם לא לבד. השלבים השקטים האלה הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההתחדשות.
אני כאן, חוזרת בהדרגה, ומלאת הערכה לסימנים הקטנים שהאנרגיה חוזרת.
(והשוקולד המומס? כי זה סמוך ונע באיטיות וזה דווקא נפלא!)

I’ve taken a bit of a pause lately—partly because of the holiday, some of my clients are away, and partly because I’ve been feeling a bit low on energy.
Coming back to work slowly this week, I’m reminded that rest isn’t the opposite of progress—it’s part of the process. Therapy (and life) doesn't always run in straight lines. Sometimes we need to stop, catch our breath, and trust that the motivation will return when we’re ready.
If you’ve been in a bit of a dip lately—emotionally, energetically, or creatively—you’re not alone. These quieter phases are part of how we reset.
I’m here, easing back in, and grateful for the small signs of momentum returning.
(and the melted chocolate? Well, it moves slowly and it’s wonderful!)

אז אם הדרך היחידה החוצה היא דרך—איך זה נראה בפועל?זה אומר שלא ממהרים לתקן, להסיח את הדעת, או למצוא הסברים שיגרמו לכאב לה...
01/04/2025

אז אם הדרך היחידה החוצה היא דרך—איך זה נראה בפועל?
זה אומר שלא ממהרים לתקן, להסיח את הדעת, או למצוא הסברים שיגרמו לכאב להיעלם. לא דוחפים אותו החוצה בכוח. אלא נשארים לשהות איתו.
וזה יכול להרגיש כמעט בלתי נסבל. לשבת עם פחד, עצב או כעס זה לא משהו שלימדו אותנו לעשות. זה לא נוח. המוח שלנו מתוכנת להתרחק מכאב—לברוח, להדחיק, להתעלם. וזה לא רק עניין ביולוגי—זה גם מה שהסביבה שלנו מלמדת אותנו. כל החיים אומרים לנו "תתגבר," "תהיה חזק" "אל תהיה דרמטי." אז מין הסתם זה מרגיש מוזר ומפחיד לעשות את ההפך.
אבל כשאנחנו מפסיקים להתנגד ומרשים לעצמנו להרגיש—בלי שיפוט—משהו מתחיל להשתנות.
בטיפול, זה אומר לתת מקום לחרדה במקום להדחיק אותה. לקרוא לעצב בשמו במקום לנסות לאלחש אותו. לאפשר לכעס לעלות ולבעבע במקום להשתיק אותו.
זה לא אומר לטבוע ברגשות או להיתקע בהם לנצח. זה אומר לתת להם מקום, כדי שהם יוכלו לזוז. כי רגשות, כשמרשים להם להיות מורגשים, לא נשארים תקועים—הם משתנים, מתרככים, ועם הזמן מפנים מקום למשהו חדש.
וכאן מתחיל השינוי האמיתי.
(נמשיך את זה בפעם הבאה.)

So if the only way out is through, what does that actually look like?
It means we don’t rush to fix, distract, or explain things away. We don’t force the pain to leave before it’s ready. Instead, we stay with it.
That might sound unbearable at first. Sitting with fear, sadness, or anger isn’t something we’re taught to do. It’s uncomfortable. We’re wired to move away from pain—to escape, suppress, or ignore it. And it’s not just biology—our environment reinforces this too. We grow up hearing things like “brush it off,” “get over it,” “keep calm and carry on.” No wonder it feels so weird and scary to do the opposite.
But when we stop resisting and allow ourselves to feel what’s there—without judgment—something shifts.
In therapy, this might mean noticing the anxiety instead of pushing it away. Naming the sadness instead of numbing it. Allowing anger to surface instead of silencing it.
It doesn’t mean drowning in the feelings or getting stuck in them forever. It means giving them space, so they can move. Because emotions, when we let them be felt, don’t stay static—they shift, soften, and eventually make room for something new.
And that’s when real change begins.
(We’ll keep going in the next post.)

..אז אם אי אפשר פשוט להיפטר מהכאב, מה כן עושים?מה שאני לומדת שוב ושוב הוא שהדרך היחידה החוצה – היא דרך. לא לדחוק את הכאב...
27/03/2025

..אז אם אי אפשר פשוט להיפטר מהכאב, מה כן עושים?
מה שאני לומדת שוב ושוב הוא שהדרך היחידה החוצה – היא דרך.
לא לדחוק את הכאב הצידה. לא לברוח ממנו. אלא לשהות בו. לתת לו להיות שם.
וזה לא קל. זה אחד הדברים הכי קשים בטיפול – גם עבורי וגם עבור המטופלים שלי.
כולנו רוצים להרגיש טוב יותר, והאינסטינקט הראשוני הוא להתרחק ממה שכואב.
אבל בטיפול, במקום לברוח, אנחנו יושבים עם זה יחד.
מביטים בפחדים, בכאב, בבושה – לא כדי לגרום להם להיעלם מיד, אלא כדי לראות אותם באמת.
וכמה שזה נשמע מנוגד לאינטואיציה, כשאנחנו מפסיקים להילחם בכל הכוח כדי לברוח,
הרגשות האלה לאט לאט משתנים ומובילים למשהו אחר.
(נעצור כאן לרגע. נמשיך את זה בפעם הבאה.)
.So if we can’t just get rid of the pain, what do we do instead?
What I keep learning over and over again is that the only way out—is through.
Not pushing the pain aside. Not running from it. But sitting with it. Letting it be there.
And that’s not easy. It’s one of the hardest things about therapy—both for my clients and for me.
We all want to feel better, and our first instinct is to move away from what hurts.
But in therapy, instead of running, we sit with it together.
We look at the fear, the pain, the shame—not to make it disappear right away, but to really see it.
And as counterintuitive as it sounds, when we stop fighting so hard to escape,
those emotions slowly get modified and lead to something else.
(Let’s pause here for now. We’ll continue next time.)

אנשים פונים לטיפול כי הם רוצים הקלה. הם רוצים להרגיש טוב יותר, כמה שיותר מהר. ואני באמת לא מאשימה אותם. מי לא היה רוצה ל...
25/03/2025

אנשים פונים לטיפול כי הם רוצים הקלה. הם רוצים להרגיש טוב יותר, כמה שיותר מהר. ואני באמת לא מאשימה אותם. מי לא היה רוצה להפסיק להרגיש חרדה, תקיעות או הצפה רגשית?
לו יכולתי להעלים חרדה, למחוק דיכאון, להרגיע כעס ולמוסס ספקות עצמיים באופן מיידי – הייתי עושה את זה. הייתי רוצה יותר מכל להפוך את התהליך לקל יותר, מהיר יותר, ופחות כואב עבור האנשים שיושבים מולי בכל שבוע.
מטופל שפגשתי רק שלוש פעמים אמר לי שהוא רוצה לקחת הפסקה מהטיפול כדי לבדוק אם הוא כבר מרגיש שיפור. שלושה מפגשים! (אני טובה, אבל אני לא עד כדי כך טובה.)
ואני מבינה אותו. כשקשה לנו, אנחנו רוצים לראות שינוי עכשיו. אנחנו רוצים לדעת שמשהו עובד, שאנחנו בדרך הנכונה, שהמצב ישתפר בקרוב.
אבל מה שאני לומדת שוב ושוב הוא שהדחף לברוח מהכאב דווקא גורם לו להימשך יותר זמן. באמת יש צורך לשהות בזה קודם.
(אעצור כאן רגע. ניתן לרעיון הזה לשקוע. ואמשיך מכאן בפעם הבאה.)

Most people come to therapy because they want relief. They want to feel better as soon as possible. And I don’t blame them. Who wouldn’t want to stop feeling anxious, stuck, or overwhelmed?
If I could take away anxiety, erase depression, soothe anger, and dissolve self-doubt instantly, I would. I would love nothing more than to make things easier, faster, and less painful for the people who sit in front of me each week.
A client I only just began seeing told me, after just three sessions, that he wanted to take a break from therapy to see if he was feeling an improvement. Three sessions! (I’m good, but I’m not that good.)
And I get it. When you're struggling, you want to see change now. You want to know that something is working, that you’re on the right track, that things will get better soon.
But what I keep learning over and over again is that the instinct to rush out of discomfort often makes it last longer. There is a need to sit with it.
(Take a pause here. Let’s sit with this idea for a moment. More on that soon.)

יום מוצלח בקליניקה It's been a good day at the therapy office
20/03/2025

יום מוצלח בקליניקה

It's been a good day at the therapy office

19/03/2025

My favourite question this week so far:
"There's no such thing as TMI in therapy, right?"
Right!
Bring it on..

זה עלה בטיפול היום: התיאור המדוייק ביותר ששמעתי בינתיים על החוויה של חרדה. זה נוראי.רק שמחרדה יש דרך חזרה, לא אבודים לנצ...
13/03/2025

זה עלה בטיפול היום: התיאור המדוייק ביותר ששמעתי בינתיים על החוויה של חרדה. זה נוראי.

רק שמחרדה יש דרך חזרה, לא אבודים לנצח..

This came up in a session today; the most accurate account I've heard of what anxiety can feel like.

Only that you CAN come back from anxiety. You will not be forever lost..

אמנות ההשהיההפסקות יכולות להרגיש מוזרות. בין אם זה בשיחה, ברגע מאתגר או אפילו בטיפול—שתיקות עלולות לגרום לאי נוחות. אבל ...
19/02/2025

אמנות ההשהיה
הפסקות יכולות להרגיש מוזרות. בין אם זה בשיחה, ברגע מאתגר או אפילו בטיפול—שתיקות עלולות לגרום לאי נוחות. אבל הפסקה לרגע היא כוח.
לקחת רגע לפני שאת מגיבה נותן לך מרחב לבדוק עם עצמך. במקום להגיב אוטומטית, יש לך הזדמנות לשאול: מה אני מרגישה? מה אני באמת רוצה לומר או לעשות כאן?
בטיפול, השקט הוא לעיתים המקום שבו מתרחש התהליך האמיתי. רגע של שתיקה אולי מרגיש כאילו כלום לא קורה, אבל דווקא שם מתגלות תובנות, רגשות עולים, ולומדים להיות עם עצמך במקום למהר ולמלא את הריק.
אותו הדבר נכון גם בחיי היום-יום. בפעם הבאה שאת מרגישה דחף להגיב מיד—בין אם זה למייל, להערה או לשיחה מורכבת—נסי לעצור רגע. אפילו כמה שניות של שקט יכולות להפוך את התגובה שלך מאוטומטית למודעת. ואם אין אפשרות לשתוק לרגע ואת חייבת לענות מיד, את תמיד יכולה לומר: "אני צריכה לבדוק ולחזור אלייך."
איך את מרגישה לגבי הפסקות? הן מרגישות לך מוזרות, או שכבר גילית שהן יכולות להיות מועילות?

The Art of the Pause
Pauses can feel awkward. Whether it’s in a conversation, a difficult moment, or even in therapy—silence can make us uneasy. But pausing is powerful.
Taking a moment before reacting gives you space to check in with yourself. Instead of automatically responding, you get to ask: What am I feeling? What do I actually want to say or do here?
In therapy, silences are often where the real work happens. A quiet moment might feel like nothing is happening, but in that space, emotions surface, insights emerge, and we learn to sit with ourselves instead of rushing to fill the gap.
The same is true in everyday life. The next time you feel the urge to react immediately—whether to an email, a comment, or a difficult conversation—try pausing. Even a few seconds of silence can shift your response from automatic to intentional. And if silence isn’t an option and you need to respond right away, you can always say, “I need to check and get back to you.”
How do you feel about pauses? Do they feel awkward, or have you found them helpful?

אני לא צפונה בקליניקה כל הזמן...החלטתי שאת היום החופשי שלי אני מבלה הפעם בכורסה נעימה בספרייה הלאומית המהממת, כדי להחכים...
12/02/2025

אני לא צפונה בקליניקה כל הזמן...
החלטתי שאת היום החופשי שלי אני מבלה הפעם בכורסה נעימה בספרייה הלאומית המהממת, כדי להחכים ולעבוד על איזה משהו.

I don't stay cooped up in my therapy room all the time..
I've decided to spend my day off working on something in a cozy chair in the beautiful national library

הגוף שלך יודע לפניךעכשיו, בזמן שאתה קורא את זה—עצור לרגע, וקח נשימה.איפה אתה מרגיש מתח בגוף? בלסת? בכתפיים? בבטן?המתח הז...
10/02/2025

הגוף שלך יודע לפניך

עכשיו, בזמן שאתה קורא את זה—עצור לרגע, וקח נשימה.
איפה אתה מרגיש מתח בגוף?
בלסת? בכתפיים? בבטן?
המתח הזה לא אקראי. הוא מידע.
הרבה אנשים חושבים על טיפול כדבר שמתרחש בראש—דרך מחשבות, מילים ותובנות. אבל הרגשות שלנו לא קיימים רק במחשבות שלנו. הם נוכחים גם בגוף.
מתח, חרדה, עצב, כעס—לפני שאנחנו אפילו מתרגמים אותם למילים, אנחנו חשים אותם. חזה מכווץ. לסת קפוצה. כובד בבטן. הגוף מדבר לעיתים קרובות לפני שהמחשבה משיגה אותו.
לכן, טיפול הוא לא רק דיבור. הוא גם הקשבה—גם למחשבות, וגם לגוף. ללמוד לשים לב איפה אנחנו מחזיקים מתח, לבדוק מה המתח מנסה לומר לנו, ולמצוא דרכים להכיר בו כדי לשחרר אותו—כל אלה יכולים להיות חלק משמעותי מהתהליך.
איפה אתה נוטה להחזיק מתח? קרה לך פעם ששמת לב למה שקורה כשאתה מכיר בכך?

Your Body Knows Before You Do

Right now, as you're reading this—pause for a moment and take a breath.
Where do you feel tension in your body?
Your jaw? Your shoulders? Your stomach?
That tension isn’t random. It’s information.
Many people think of therapy as something that happens in the mind—through thoughts, words, and insights. But emotions don’t exist only in our heads. They live in our bodies too.
Stress, anxiety, sadness, anger—before we even put them into words, we feel them. A tight chest. A clenched jaw. A heavy stomach. The body often speaks before the mind catches up.
That’s why therapy isn’t just about talking. It’s also about listening—not just to thoughts, but to the body. Learning to notice where you hold tension, exploring what it might be telling you, and finding ways to release it can be an important part of the work.
Where do you tend to hold tension? Have you ever noticed what happens when you acknowledge it?

גם למטפלים יש חוש הומור!כשחושבים על טיפול, האסוסיאציה היא בדרך כלל שיחות עמוקות, רציניות ולפעמים גם כואבות. מטופלים בוכי...
05/02/2025

גם למטפלים יש חוש הומור!
כשחושבים על טיפול, האסוסיאציה היא בדרך כלל שיחות עמוקות, רציניות ולפעמים גם כואבות. מטופלים בוכים בטיפול (ולפעמים גם מטפלים—אבל זה כבר פוסט ליום אחר). אבל טיפול הוא לא רק מקום לעבד כאב. לפעמים השיחות מלאות בצחוק, ברגעים קלילים ובהקלה שמגיעה מתוך חיבור משמעותי שנוצר.
אנחנו המטפלים לא לוקחים את עצמנו ברצינות כל הזמן. ובעצם הומור יכול להיות כלי טיפולי מדהים—הוא עוזר להרפות מתחים, לשנות נקודת מבט, ולהזכיר שגם ברגעים קשים יש מקום להיות פשוט אנחנו.
כל תהליך טיפולי הוא ייחודי ומותאם לאדם שיושב בחדר, כך שלפעמים זה יראה כמו שיחות עומק על משמעות החיים, ולפעמים זה עשוי לכלול ציטוטים מסרטים או אזכור מהארי פוטר. מה שחשוב הוא שהטיפול ירגיש אמיתי, מחובר ובעל משמעות.

קרה לך פעם שצחקת ממש בתוך הפגישה הטיפולית?

קרדיט לקריקטורה: @שלומי צ'ארקה

Therapists Have a Sense of Humor Too!

Therapy is often deep, serious, and sometimes painful. Clients cry in therapy (and yes, sometimes therapists do too—but that’s a post for another day). But therapy isn’t only about processing pain. Sometimes, sessions are filled with laughter, lighthearted moments, and the relief that comes from meaningful connection.
We don’t take ourselves seriously all the time. In fact, humor can be an incredible tool in therapy—helping to break tension, shift perspective, and remind us that even in difficult moments, there’s space for joy, and for being ourselves.
Every therapy process is unique, shaped by the person in the room. For some, that means deep existential conversations; for others, it might include movie quotes or a well-placed Harry Potter reference. Whatever helps make the work meaningful, connected, and real.

Have you ever had a moment in therapy that made you laugh unexpectedly?

Artist credit: Shlomi Charka

טיפול מאחורי הקלעים: מה קורה כשהמטפל שוכח משהו?באחת הפגישות שלי כמטופלת, המטפלת שלי שאלה אותי שאלה שהרגיזה אותי מאוד. לא...
03/02/2025

טיפול מאחורי הקלעים: מה קורה כשהמטפל שוכח משהו?
באחת הפגישות שלי כמטופלת, המטפלת שלי שאלה אותי שאלה שהרגיזה אותי מאוד. לא בגלל השאלה עצמה, אלא בגלל שכבר דיברנו על זה. אוף, היא שכחה!
היום, כשאני יושבת בכיסא המטפלת, אני יכולה לומר בוודאות: מטפלים באמת משתדלים להימנע מרגעים כאלה. אבל כמו שאמרתי בעבר – אנחנו בני אדם.
כשמטפל שוכח משהו או עושה טעות, זה לא נעים בכלל. הרי הטיפול אמור להיות המקום שבו אנחנו מרגישים מובנים ונראים באמת, לא? ב"טיפולית", זה נקרא כשל אמפתי—רגע שבו המטפל לא מצליח להיות לגמרי מתואם עם המטופל.
ולמרות שכשל אמפתי יכול להיות מתסכל ואפילו מעליב, הוא גם בעל ערך עצום. הדרך שבה המטפל מכיר בחוסר ההתאמה, והעבודה המשותפת של המטופל עם המטפל סביב זה, יכולה להעמיק את הקשר ולהניע את התהליך הטיפולי קדימה.
כמובן, אף מטפל ואף מטופל לא שואפים לרגעים כאלה. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לצמצם אותם. אבל כשהם קורים, הם יכולים להפוך לנקודות מפנה משמעותיות—חומר גלם לתהליך הטיפולי.

Therapy behind the scenes: What Happens When a Therapist Forgets Something?
In one of my own sessions (as a client), my therapist asked me a question that really annoyed me. Not because of the question itself—but because we had already talked about this. Ugh, she forgot!
Now that I’m mostly in the therapist's chair these days, I can say with certainty: therapists really try to avoid moments like these. But as I’ve said before—we’re human.
When a therapist forgets something or makes a mistake, it can feel pretty rotten. Isn’t this supposed to be the one place where we feel completely seen and known? In “therapese,” this is called an empathic failure—when the therapist isn’t fully attuned to the client in that moment.
And while empathic failures can be frustrating, they’re actually hugely valuable. How the therapist acknowledges the misattunement—and how the two of you work through it together—can deepen the relationship and propel the therapy forward.
Of course, neither client nor therapist wants these moments to happen. We do our best to minimize them. But when they do, they can become powerful turning points—grist for the therapy mill.

Below: kintsugi- the art of repairing a broken piece with gold, this creating something new, beautiful, and stronger.

Address

Jerusalem

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
Wednesday 09:00 - 17:00
Thursday 09:00 - 17:00

Telephone

+972523848531

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Rachel Kaminetsky Psychotherapy רחל קמינצקי פסיכותרפיה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to Rachel Kaminetsky Psychotherapy רחל קמינצקי פסיכותרפיה:

Shortcuts

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram

Category