מרפאת עור - ד"ר גלעד Dr. Gilead's Clinic

24/05/2024

ניתוח מוז - על חשיבות הבדיקה ע"י המנתח לפני הניתוח
מטופלים רבים שאובחנו כסובלים מגידול סרטני בעור באזור הפנים, הקרקפת והצוואר ע"י רופא עור, רופא משפחה, כירורג פלסטי או רופא אחר ונאמר להם שהם צריכים לעבור ניתוח בשיטת מוז (מכונה גם ניתוח MOHS ניתוח מוס) חושבים שהצעד הבא הוא להגיע לחדר ניתוח ולהסיר את הגידול.

למרות שישנם לא מעט מקרים בהם זה בדיוק מה שקורה, המטופל מגיע לחדר הניתוחים ומנותח ע"י רופא שהוא לא מכיר ובלי לקבל הסבר על ההליך הניתוחי שהוא אמור לעבור, לתפיסתי מדובר בהתנהלות העלולה לפגוע בזכותו של המטופל לקבל טיפול רפואי מיטבי.

במקרים רבים בהם המטופל מופנה לניתוח, האבחנה אינה נכונה או שההפניה לא מוצדקת ולמטופל מתאים טיפול שונה (מניסיון אישי זה נכון בקרוב ל- 50% מהמקרים!). לכן, על המנתח עצמו לבדוק את הנגע החשוד כגידול, בדיקה קלינית וגם באמצעות דרמטוסקופ, ורק אם האבחנה לא ברורה וזה הכרחי לבצע ביופסיה אבחנתית. יש להדגיש כי ביופסיה מקדימה לתפיסתי – מיותרת במקרים רבים.

רק לאחר שהמנתח יאמת את האבחנה על סמך הבדיקה שלו, הוא יוכל לבחון מהי דרך הפעולה הנכונה ביותר. ניתוח מוז הוא אכן ניתוח מדוייק מאוד הנחשב לבעל הסיכוי הגבוה ביותר לסילוק מלא של הגידול תוך שמירה מיטבית על האסתטיקה ותפקוד האיבר ממנו הגידול הוסר. יחד עם זאת מדובר בפרוצדורה שלא מתאימה לכל מטופל. לעיתים קיימות בעיות רקע המגבילות את הניתוח, ובנוסף ישנם מצבים בהם נכון יותר לטפל בנגעים כאלה באמצעים אחרים כגון משחה, חנקן נוזלי, הקרנה, כמותרפיה או באמצעים אונקולוגיים אחרים. במהלך הפגישה המנתח מסביר למטופל את פרטי הניתוח ועונה על כל השאלות כדי שהמטופל יוכל להביע הסכמה על בסיס ידע ("הסכמה מדעת") אודות הניתוח אותו הוא אמור לעבור.

מצד המטופל, מהווה הבדיקה המקדימה הזדמנות להכיר את הרופא שעתיד לנתח אותו, לבחון את תחושותיו שלו והאם הוא נותן במנתח אמון ומאמין שיקבל ממנו טיפול מיטבי. המטופל מקבל הזדמנות לשאול את המנתח את כל השאלות שמטרידות אותו וגם יכול בהמשך לבצע בדיקה מעמיקה יותר אודות הרופא, הפרוצדורה וכל שאלה שמתעוררת באמצעות המידע הרב המצוי ברשתות המידע.

רק לאחר פגישה מקדימה כזו, הבנה מלאה של המטופל מה עומד בפניו והסכמה מלאה של המנתח כי המנותח והנגע מתאימים לניתוח המוז המתוכנן - אפשר להתקדם ולבצע את הפרוצדורה.

המאמר הוא מאמר עמדה המייצג בעיקר את תפיסתי ועמדתי בנוגע לבדיקה מקדימה ונכתב כשירות לציבור.

בהצלחה לכולם והחלמה מלאה וטובה מד"ר גלעד

https://www.drgilead.com/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%96-mohs

02/05/2024

מדוע להסיר גידולי עור סרטניים באמצעות ניתוח מוז (MOHS) ?
חלק מסרטני העור הם גדולים באופן מטעה ומפושטים בתוך העור הרחק מעבר למה שנראה על פני השטח. לגידולים אלה עלולים להיות "שורשים" בעומק העור או לאורך כלי דם, עצבים או סחוסים. בנוסף, גידולים חוזרים לאחר הסרה חלקית עלולים לשלוח שלוחות עמוק מתחת לפני הצלקת שנוצרה לאחר הניתוח הקודם. אחת מנקודות התורפה של סרטני העור היא העובדה שמדובר בגידולים המשכיים שמקורם בתא אחד וכל החלקים שלהם מחוברים באופן רציף זה לזה . ניתוח מוז (MOHS) מנצל נקודת תורפה זו ומתוכנן במיוחד כך שניתן יהיה לעקוב ולהסיר "שורשים" סרטניים אלה עד תומם ובכך למנוע חזרה נוספת של הגידול.
כך מתאפשרת כריתה מדוייקת של הגידול עם מינימום רקמה בריאה וסיכוי מיטבי לסילוק מלא של הנגע, וכל זאת בפרוצדורה אחת ובסופה שחזור אסתטי מלא.
אין טיפול יותר מוצלח לגידולי עור, במיוחד באזורים רגישים.

09/04/2024

שלום חברים,
מצרף קישור למאמר הומוריסטי שפרסם יאיר ניצני בישראל היום ב- 2019, עת התגלה בפניה של רעייתו נגע גידולי סרטני שהצריך הסרה בניתוח בשיטת MOHS.
אם בארזים נפלה שלהבת - מה יגידו אזובי הקיר?

איך פצע קטן בגילוח גרם לי לשקול מנתח פלסטי ולהרגיש כמו קרדשיאן

08/04/2024

חברים יקרים,
שמח להזמין אתכם לאתר המרפאה החדש שהעלינו בימים אלה.
https://www.drgilead.com/
אשמח אם תכנסו, תתרשמו ותעלו הצעות/רעיונות/בעיות שנתקלתם בהם.
מודה מראש על ההתעניינות וההצעות/חוות הדעת.

ד"ר לי-און גלעד - רופא עור מומחה, דרמטוכירורג ומנתח מוז (MOHS) 

09/07/2022

TB or not TB (to biopsy or not to biopsy) על ביופסיות עור - האם הכרחי לבצע ביופסיה לפני ניתוח מוז
מצורף קישור למאמר קטן שכתבתי על ביופסיות עור וניתוחי מוז:
https://www.drgilead.com/%D7%93%D7%A4%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%95%D7%96

07/11/2021

על חשיבות המעקב...!
חברים, בעשור וחצי האחרון אני מתמקד בעיקר באבחון וטיפול בסרטן העור. במסגרת הזו יוצא לי לפגוש לא מעט מטופלים חוזרים. חלקם חוזרים כפי שהמלצתי להם - פעם פעמיים בשנה ולעיתים יותר, לפי חומרת הנזק וכמות הנגעים הטרום סרטניים שעל עורם.
לעומתם, קבוצה לא מבוטלת של פציינטים שהייתי מכנה "בנות יענה" (אך לא אעשה זאת מטעמים מובנים...;-)) המעדיפים לטמון את ראשם בחול ולשכוח גם מהגידולים והנזקים בעורם וגם מהמלצת הרופא.
לאורך השנים ההבדל בין שתי קבוצות מטופלים אלה הופך יותר ויותר בולט ומובהק - אלה שמגיעים למעקב סדיר נזקקים בסופו של דבר לפחות ניתוחים (בזכות טיפולים מקדימים ומונעים המונעים התקדמות נזקי עורם לכיוון סרטן עור) ולעומתם אצל חברי הקבוצה השנייה - לרוב ההגעה לבדיקה מאוחרת, הגידולים גדולים, עבודת הסילוק והשחזור האסתטי מורכבת יותר והסיכון לצלקות חמורות יותר ופגיעה בחזות הפנים למרות כל המאמצים גבוה יותר.
בשנה האחרונה, בפרט בשל דחייה של מטופלים ניתוחים שתוכננו על רקע חשש (לא מבוסס) מהגעה לבית חולים בזמן קורונה, אני מוצא את עצמי עובד הרבה יותר קשה, על הרבה יותר גידולים גדולים מבעבר.
אין ספק שלמעקב מניעתי חשיבות רבה, וגם להמנעות מבזבוז זמן והגעה לבדיקה מייד כאשר מופיע על עור הפנים או הגוף, של פצע שממאן להחלים, מגליד וחוזר ונפתח, מדמם או לא, במשך למעלה מחודש וחצי. זה נכון אצל כל אחד ובפרט כאלו שכבר עברו גידול בעבר.
אני מקווה ומייחל לחולים יותר אחראיים שיקפידו על מעקב מונע ויחסכו בכך סבל מעצמם ועבודה קשה ממני....

31/12/2020

https://g.page/DrGilead?gm

Find out more about מרפאת ד"ר גלעד by following them on Google

21/12/2020

נייר עמדה של האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין בדבר חיסוני mRNA למחלת COVID-19 של חברות פייזר ומודרנה שאושרו לשימוש על ידי ה-FDA

רקע: חולים הסובלים ממחלות אוטואימוניות, לרבות פסוריאזיס, או חולים המטופלים בתרופות מדכאות חיסון, לא נכללו במחקרים הקליניים של חיסוני ה-mRNA למחלת COVID-19. לכן, לא ידועה מידת היעילות של החיסון באוכלוסיית חולים זו. לאור זאת, עלו שאלות לגבי השימוש בחיסונים אלה בקרב אותם חולים.

עמדתנו היא:
החיסונים האלו אינם כוללים נגיפים או חלקי נגיפים ולכן לא יכולים לגרום למחלת קוביד-19.
לאור הפנדמיה וההשלכות הבריאותיות של מחלת קוביד-19 מחד, והבטיחות הכללית של חיסונים אלו מאידך, יש לשקול בחיוב את המתן שלהם לחולים הסובלים ממחלות עור אוטואימוניות ודלקתיות, לרבות חולי פסוריאזיס ככלל וחולי פסוריאזיס המטופלים בטיפולים אימונוביולוגיים בפרט.
יעילות החיסונים עלולה להיות מופחתת בקרב חולים המטופלים במינונים גבוהים של סטרואידים או בריטוקסימאב.
בדומה לחיסונים אחרים, מומלץ עד כמה שניתן לתזמן את מתן החיסון במטופלי ריטוקסימאב לפחות 6 חודשים אחרי מתן הריטוקסימאב. יחד עם זאת, אין להימנע ממתן חיסון אם התזמון האידיאלי אינו מתאפשר, תוך הכרה בכך שהתגובה החיסונית עלולה להיות מופחתת. במידה והוחלט לדחות את הטיפול בריטוקסימאב ניתן לתת אותו כשבועיים לאחר המנה השנייה של החיסון.
כל ההתוויות הנגד והאזהרות הקיימות לגבי חיסונים אלו ותקפות לאוכלוסייה כללית תקפות גם לגבי החולים במחלות עור.

05/12/2020

האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין
ניר עמדה: ניתוח מיקרוגרפי בשיטת מוז
Position paper: Mohs micrographic surgery
ניתוח מיקרוגרפי בשיטת מוז ( להלן ניתוח מוז) הוא שיטה ניתוחית לכריתת סרטן העור בשכבות דקות תוך כדי בקרה מיקרוסקופית על ידי המנתח. ניתוח מוז הינו טיפול מתקדם לסרטן העור לסוגיו השונים המציע את שיעורי הריפוי הגבוהים ביותר גם אם סרטן העור טופל קודם לכן בשיטה אחרת. ניתוח מוז מאפשר למנתח לזהות בדיוק רב את כל הגידול ובכך למנע הרס של רקמה בריאה סביבו.
מחקרים קליניים בעשרות אלפי מנותחים הראו ששיעורי הריפוי המושגים בניתוח מוז הם הגבוהים ביותר מכל הטיפולים בסרטן העור (עד 99% בגידולים ראשוניים ו 95% בגידולים שנשנו).
רקע
ניתוח מוז פותח על ידי ד"ר פרדריק מוז בארה"ב בשנות ה- 30 של המאה הקודמת. בתחילה השתמש ד"ר מוז בטכניקה כימית אשר בה היה מבצע את קבוע הרקמה בגוף החולה ורק לאחר מספר ימים היה הגידול נכרת ועובר בדיקה מיקרוסקופית. תהליך הבדיקה היה מלווה במיפוי מדויק של הגידול הנכרת וסימון בצבעים של הרקמה. במהלך השנים עבר ניתוח מוז שינוי לשיטת
החתכים הקפואים כאשר המיפוי, הסימון בצבעים ובדיקת הרקמה על ידי המנתח נותרו הליבה של הניתוח.
קיימים טיפולים שונים בסרטן העור;
גרוד של סרטן העור באמצעות מכשיר כריתה וצריבה של הבסיס (curettage and electrodessication). טיפול זה יעיל לגידולים שטחיים בלבד. בשיטת טיפול זו אין אפשרות לבדוק אם הגידול הוצא בשלמות.
טיפול בקור (cryosurgery). הקפאה של רקמת הגידול באמצעות חנקן נוזלי שיטת טיפול זו נסמכת על האבחנה הקלינית בלבד ולא מאפשרת בדיקה פתולוגית.
כריתה כירורגית (standard surgical excision). כריתת הגידול עם שוליי בטחון קלינים של רקמה בריאה. הרקמה נשלחת לבדיקה פתולוגית. מאחר ורק חלקים מהרקמה נבדקים האפשרות להשנות גדולה.
חסרונות שיטה זו:
א) הבדיקה המתבצעת במעבדה הפתולוגית היא מדגמית בלבד (Cross sections or Bread loaf sections) על כן קיימות טעויות רבות הן במקרי תשובה של שוליים נקיים והן במקרי תשובה של שוליים נגועים.
ב) מתבצע שחזור (לפעמים ע"י שתל או מתלה עור) לפני קבלת אישור על שוליים נקיים עם אפשרות "לקבור" שארית גידול.
ג) מאחר והמנתח צריך לנחש היכן שולי הגידול נלקחים שולי ביטחון גדולים מהנדרש והצלקת הנותרת גדולה מהנחוץ. גורם זה משמעותי בעיקר בניתוחים לגידולים בפנים.
טיפול בקרינה (radiation therapy). הקרנה של הגידול והרקמה סביבו. בשיטת טיפול זו לא ניתן לבצע הערכה פתולוגית אם הגידול נעלם לחלוטין.
ניתוח מבוקר חתכים קפואים (excision with frozen sections).
כריתת הגידול ובצוע בדיקה פתולוגית מידית על ידי פתולוג ולא על ידי המנתח. בשיטה זו לרב אין מיפוי מדויק וסימון בצבעים. בשיטה זו מתבצעת בדיקת שוליים ע"י פתולוג בזמן הניתוח אך עיבוד הרקמה מתבצע כמו בשיטה העיוורת, כלומר מדגמי, או בווריאציות אחרות שאינן שיטת מוהז, כגון שיטת שעון.
לשיטה זו אחוזי ריפוי גבוהים מאשר לשיטה העיוורת אך פחותים משיטת מוז.
ניתוח מיקרוגרפי בשיטת מוז-
שיטת הניתוח
ניתוח מוז כולל שרשרת של פעולות ניתוחיות ופתולוגיות. מנתח המוז בודק בעצמו את הרקמה ומחפש את שאריות הגידול. עיבוד הרקמה נעשה ע"י טכנאי/ת שעבר/ה הכשרה מיוחדת לשיטת מוז. מנתח המוז עוקב אחר שאריות הגידול באמצעות מפה של אזור הניתוח ומיקרוסקופ. כאשר נמצאת שארית גידול במיקרוסקופ, מנתח המוז מסמן את המיקום המדויק על המפה וכורת שכבה דקה של רקמה רק באותו אזור שבו נשארה שארית גידול. רקמה זו עוברת עיבוד במעבדה שנית על ידי טכנאי/ת המוז והרקמה נבדקת על ידי המנתח. התהליך חוזר חלילה שכבה אחרי שכבה עד להסרת הגידול כולו.
בניתוח מוז נדרשת תקופת התמחות כדי להכשיר את המנתח בהכנת המפה ובעקר בקריאת התכשירים ההיסטופתולוגים. יש צורך להכשיר גם את הטכנאי/ת בטכניקת סימון ופריסת הריקמה, היחודית לשיטת מוז. ניתוח מוז דורש זמן ניתוח ממושך, עקב התהליך הארוך של עיבוד הרקמה במעבדה.
התויות
ניתוח מוז מטפל בעקר בגידולים מסוג קרצינומה של תאי בסיס וקרצינומה של תאי קשקש אך גם בגידולים אחרים כגון מלנומה, גידולים ממאירים של טפולות העור וגידולים עוריים של רקמת החיבור. ההתויה לניתוח מוז היא כאשר:
א. הגידול נשנה לאחר טיפול קודם
ב. הגידול לא הוצא בשלמות לאחר טיפול קודם
ג. הגידול נמצא במקומות בהם יש צורך בשמירה מירבית על רקמה בריאה או כשיש קרבה לאברים אנטומים חיונים (ראש וצואר, גניטליה, אצבעות)
ד. הגידול גדול
ה. לא ניתן להגדיר את גבולות הגידול
ו. הגידול גדל במהרה או ללא בקרה.
ניתוח מוז לרב אינו מתבצע בגו או בגפיים למעט מקרים מיוחדים כגון גידול מסוג דרמטופיברוסרקומה פרוטוברנס או גידולים אחרים העונים לחלק מהקריטריונים המצוינים לעיל.
מנתח מוז (Mohs surgeon)
מנתח מוז הוא רופא עור או מנתח פלסטי אשר עבר הכשרה מתאימה. מנתח מוז מיומן בהתאם להכשרתו בחיתוך הרקמה בשכבות דקות, באבחון הפתולוגי של הגידולים במהלך הניתוח ובשחזור הפגם הניתוחי. (כדי להבטיח עמידה בקריטריונים מינימלים של מנתח מוהז הגדיר האיגוד האמריקאי לניתוחי מוהז בארה"ב, מולדת השיטה, תקופת מינימום של שנת הכשרה במוסד מוכר ע"י האיגוד. המתמחה נדרש לבצע לפחות 400 ניתוחים עצמאיים בהדרכת מנתח
מוהז מוכר. זאת ועוד, כדי להקטין את הסיכון של זילות השיטה והחלפתה המוטעית או המכוונת בניתוח מבוקר חתך קפוא כפי שהוגדר לעיל, קבעו המבטחים שניתוח מוהז הוא אך ורק ניתוח בו המנתח הוא זה שמתפקד גם כפתולוג.
לסיכום:
שימוש בכותרת ניתוחית " ניתוח מיקרוגרפי בשיטת מוז, ניתוח מוז, ניתוח לפי מוז, טכניקת מוז;" יעשה רק במקרים בהם המנתח ההוא הרופא הבודק את הרקמה במהלך הניתוח. כאשר רופא אחר בודק את הרקמה הנכרתת לא יעשה שימוש במינוח המוזכר לעיל.

31/08/2020

Hand Hygiene During COVID-19
Journal of the American Academy of Dermatology

TAKE-HOME MESSAGE
Hand hygiene products fall into the categories of soap (a fatty acid salt with cleansing properties and a pH between 9 and10), synthetic detergents, antiseptic cleansers, and alcohol-based hand sanitizers. Detergents are the harshest on skin barrier function, eroding the lipid barrier of the stratum corneum and leading to increased transepidermal water loss and pe*******on of irritants and allergens. Alcohol-based hand sanitizers have fewer lipid-dissolving effects. The temperature of water used for cleansing does not affect microbe removal, so use cold or lukewarm water to prevent skin irritation. Use moisturizer devoid of common allergens and fragrance after washing. Avoid donning gloves when hands are still wet, as this potentially traps irritating ingredients on the skin.

Hand hygiene is essential for reducing SARS-CoV-2 transmission, but its increase may also lead to elevated incidence of irritant and allergic contact dermatitis. Alcohol-based hand sanitizers with moisturizers have the least sensitizing and irritancy potential compared with soaps and synthetic detergents.
– Margaret Hammond, MD

11/06/2020

שלום חברים,
בהמשך מצורף הסיפור "למה כובע?" סיפור קצר בחרוזים שכתבה רעייתו של אחד מהפציינטים שלי, מורה של"ח ומדריך טיולים. הסיפור קליל, חמוד ונושא מוסר השכל חשוב. אשמח אם תקראו, תאהבו ותשתפו, ובעיקר תיישמו. מאחל לכם רק בריאות.

למה כובע?
סיפור קיץ להורים. אפשר גם לסבים וסבתות.

על גבעה לא גבוהה, בין שדות ומטעים,
שוכן קיבוץ, וחברים בו רבים...

פעם אחת, לפני הרבה הרבה שנים (אל תהיו ייקים. בערך שישים), נולד בקיבוץ תינוק חמוד. לצורך הסיפור נקרא לו אלי. (השם האמיתי שמור במערכת.)
הילד היה מאוד חמוד, מתוק ובלונדיני, עם עיניים כחולות. וכמו כל ילדי הקיבוץ, היה ילד שמש. המטפלות המסורות הוציאו את הלול לשמש, כדי שהתינוקות יספגו ויטמינים. כשגדלו הילדים קצת לקחו אותם לטיולים במשק, להכיר את הרפת, הלול, הנגרייה, המסגריה ושאר הענפים. כל הילדים ביחד, עם מכנסיים קצרות, חולצות וכובעי טמבל.
כשגדל הילד, למד לאהוב את פרחי ארצנו הקדושה. טייל בשדות, עם המשפחה והחברים, עם בית הספר ובית הילדים, ושאף להכיר כל שביל וכל ג'בלאה. ילד שמש כבר אמרנו?
כשבגר עוד קצת התחיל לעבוד ברפת. העיז את הפרות לחליבה, חילק תערובת, טיפל במסירות בעגלים הקטנים, כמובן – במכנסיים קצרים וחולצה. אחרי שיום אחד פגש ברפת צפע, החליט לנעול גם נעליים.
בצבא הלך נערנו – הוא כבר גדל, אך עדיין היה חמוד ובלונדיני עם עיניים כחולות – לחי"ר כמובן. גם פה עשה מסעות מפרכים, בגשם ובחמסינים. לפעמים סחב את האלונקה, שהצלה עליו קצת, אבל לא יותר מידי.
כשבגר והיה לאיש, היה מלמד תינוקות של בית רבן, וכחלק מהחינוך שלהם רצה להנחיל להם את אהבת הארץ שעליה גדל. הוא הוציא אותם לטיולים, בקיץ ובחורף, והכיר להם את ארץ ישראל, נופיה ופרחיה.

יום אחד, אחרי הרבה הרבה שנים, התחיל לגרד לאלי באוזן. חשב: "איזה פצע מעצבן", וגירד. וגירד, וגירד, וגירד. אבל הפצע לא עבר. הוא התחיל לערוך מסעות בין רופאים – בגלל פצע קטן – ואחרי שנתיים הגיע לרופא עור.
אמר לו הרופא: "יש לך באוזן אורח. אורח לא נחמד, אפילו קצת מסוכן. אורח מסוג סרטן".
מה עושים? הולכים לרופא אחר, שיוציא את האורח הלא-קרוא. הוציא הרופא את האורח, ובא לציון גואל...
אך אחרי חצי שנה, התחילה האוזן שוב לגרד. הפעם רץ אלי לרופא מיד, והוא אמר – שהאורח חזר. רק קצת גדול יותר...
טוב, מה אפשר לעשות? נוציא גם אותו. חפר הרופא וחפר, והוציא את האורח המעצבן, ושלום על ישראל...
חלפה לה עוד חצי שנה, ולא תאמינו – האוזן שוב גירדה!
חזר אלי מיד לרופא, שמיד חפר עוד יותר עמוק, הוציא גם את האורח החדש שהחליט לבקר, ואמר לאלי: "הסרטן שלך הוא לא סתם סרטן. הוא סרטן מאוד מאוד עקשן. צריך לעשות משהו רציני, כדי שלא יחזור. אתה יודע מאיפה הוא בא? הוא תוצאה של הילדות שלך, שבה הסתובבת חשוף בשמש! את החשבון על החשיפה מקבלים אחרי הרבה שנים, אבל הרבה סוגים של סרטן עור, מהסוגים היותר מסוכנים, הם תוצאה ישירה של חשיפה לשמש בילדות!".
נסע אלי במשך תקופה לעשות הקרנות לאוזן, בתקווה שהסרטן לא יחזור. אם אכן כך – ימים יגידו...
ובינתיים, הוא משתדל. חובש כובע העוטף את כל ראשו, מורח קרם הגנה לפני יציאה החוצה, לובש חולצה ארוכה ומכנסיים ארוכות, וגם מתפלל. זה גם יכול להועיל.

מוסר השכל:
אם הילדים שלכם חמודים, גם אם הם בלונדינים וגם אם לא, ואם הם יקרים לכם, אל תוותרו להם על כובע שממש מגן על כל הראש, הצוואר והאוזניים, על קרם הגנה, ועל בגדים ארוכים. שילבשו בגדים קצרים בבית... עדיף מלקבל חשבון עוד חמישים שנה...
נ.ב. זה נכון גם למבוגרים.

24/05/2020

חברים יקרים,
אני מעוניין לשתף אתכם ולשאול לדעתכם בנושא שמאוד מציק לי בחיי המקצועיים.
כידוע לכם אני רופא עור שעוסק בעיקר בטיפול וניתוח בגידולי עור סרטניים באזור ראש צוואר.לאורך כל שנות עיסוקי בתחום חזרתי ונתקלתי בתופעה שנפלאה מבינתי.
פציינטים שמקבלים הפניה לניתוח לסילוק גידול סרטני מפניהם, ניתוח שעלול להשאיר אותם מצולקים, עם פנים מעוותות, או להותיר שאריות גידול שעלול לשלוח גרורות ולהביא למותם בייסורים, בוחרים פעם אחר פעם לפנות לטיפול בלי לבדוק מי המנתח אליו הופנו, מה ניסיונו, מה הרקע שלו ואיך ההמלצות עליו. יתרה מזאת, לא פעם, הם מחליטים לבחור במנתח שאפשר להגיע אליו בחינם במקום לשלם אגרת ביקור. לא פעם הם מסרבים להגיע לבדיקה מקדימה עם הרופא שאמור לנתח אותם כי "האבחנה כבר נקבעה, הם רק צריכים ניתוח" מטעמי חיסכון או מטעמים אחרים שנפלאו מבינתי.
אני מאמין שלו היו מתכוונים לרכוש טלוויזיה, מכונית, או תנור אפייה, היו מבררים, בודקים, קוראים על המכשיר, המלצות, תלונות, ורק אז בוחרים במכשיר המתאים להם, לרוב גם אם המחיר שלו גבוה משל מכשירים אחרים שלכאורה מבצעים את אותה עבודה. מרבית המטופלים בטיפולים אסתטיים בודקים היטב מי יטפל בהם ואוספים חוות דעת עליו. ולמרות זאת, כשהם באים לטיפול במיקום כ"כ קריטי כמו הפנים שלהם, בנגע סרטני - נושא בריאותי ראשון במעלה, רבים רבים הולכים לרופא בלי לבדוק כלל או על בסיס עלות הביקור אצלו.
אני מקווה שאתם, קוראי וחברי נוהגים בצורה יותר רציונאלית ואחראית.
אשמח לשמוע מה דעתכם, למה אתם חושבים אנשים נוהגים כך, ואיך לדעתכם אפשר לגרום לאנשים להתייחס קצת יותר ברצינות בנושאי צריכת שירותי בריאות.