עמותת בנפשנו

עמותת בנפשנו בנפשנו היא עמותת אחות לעמותת עמך המציעה טיפול נפשי לכלל החברה הישראלית במחיר שווה לכל כיס

עמותת בנפשנו מיסוד עמותת עמך מציעה טיפול פסיכולוגי רגיל לצד מומחיות טיפולית באנשים שחוו טראומה חברתית ופיתחו תסמיני פוסט טראומה. העמותה פרוסה ב-16 מרכזים ברחבי הארץ מאילת עד כרמיאל ומציעה טיפול ללא צורך בהפניה בעלות של 280 ש״ח למפגש. מטפלי העמותה פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים בעלי תואר שני לכל הפחות. העמותה משמשת ככתובת למגוון רחב של קהלים כגון: חיילים משוחררים, אנשי כוחות הבטחון, זוגות, משפחות, הורים וילדים, בני הגיל השלישי ואנשי עסקים.

יום הזיכרון מביא איתו עצירה. רגע של התכנסות, של זיכרון ושל כאב עמוק שמלווה כל כך הרבה משפחות בישראל. אבל לצד הסיפורים הי...
20/04/2026

יום הזיכרון מביא איתו עצירה. רגע של התכנסות, של זיכרון ושל כאב עמוק שמלווה כל כך הרבה משפחות בישראל.
אבל לצד הסיפורים הידועים, יש גם כאב אחר, כזה שלא תמיד נראה לעין.
בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים מתמודדים עם השלכות נפשיות של מציאות מורכבת ומתמשכת. חיילים,
אזרחים, ובני משפחה שנושאים איתם חוויות קשות, לעיתים בשקט. הפצע הזה אולי לא נראה מבחוץ, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור של כולנו כחברה. ביום הזה, חשוב לזכור גם אותם. לתת מקום, להכיר, ולהבין שההתמודדות לא נגמרת כשהאירוע מסתיים... היא ממשיכה, יום יום.

אם אתם מרגישים שהעומס הרגשי כבד מדי, אם אתם מטפלים או מכירים אדם שחי בתוך טראומה מתמשכת אנחנו כאן עבורכם. אתם מוזמנים לפנות אלינו לתיאום שיחה, להתייעצות או לתחילת תהליך טיפולי.

חודשים ארוכים של מילואים משאירים את הבית במצב כוננות: אחד בחזית, השנייה לבד עם הילדים (או להיפך), דאגות, ומתח בלתי פוסק....
13/04/2026

חודשים ארוכים של מילואים משאירים את הבית במצב כוננות: אחד בחזית, השנייה לבד עם הילדים (או להיפך), דאגות, ומתח בלתי פוסק. אבל מה קורה ביום שאחרי?
החזרה לשגרה היא לא תמיד "נחיתה רכה". לפעמים זה מרגיש כמו שני עולמות שצריכים ללמוד להתחבר מחדש.

עמותת "בנפשנו" מציגה: "על מה מדברים?" מסלול מואץ וייחודי לזוגות אחרי שירות מילואים ממושך. אנחנו לא מציעים טיפול ארוך, אלא גשר ממוקד:
4 מפגשים זוגיים מרוכזים: חיבור מחדש בין העולמות שהתנהלו בנפרד.
שפה משותפת: בלי השוואות של "מי סבל יותר" – רק הבנה וקרבה.
כלים מעשיים: חזרה בריאה לשגרה משפחתית עם תקשורת זורמת.

מנהלות משאבי אנוש ורווחה? מנהלי ארגונים?
העובדים שלכם חזרו מהמילואים פיזית, אבל האם הם באמת "חזרו"?
כשהבית לא שקט, הריכוז בעבודה נפגע והחוסן האישי נשחק. זה הזמן לפרגן להם בערך אמיתי שמשנה חיים.
אנחנו מזמינים אתכם לרכוש עבור העובדים שלכם "כרטיס חוסן זוגי" .
השקעה קטנה במשאב הכי יקר שלהם - השקט הנפשי והזוגי - שתחזור אליכם בעובדים רגועים, מוערכים וממוקדים יותר.
#מנהלותמשאבים #מנהלותמשאביאנוש #מנהלותמשאביאנושורווחה

כולנו מרגישים את זה. המציאות היומיומית לא מקלה: המתח הביטחוני, הכותרות הבלתי פוסקות, הדריכות... הכל גובה מאיתנו מחיר נפש...
31/03/2026

כולנו מרגישים את זה. המציאות היומיומית לא מקלה: המתח הביטחוני, הכותרות הבלתי פוסקות, הדריכות... הכל גובה מאיתנו מחיר נפשי.

אבל דווקא עכשיו, חשוב לזכור ש"יציאת מצרים" היא לא רק סיפור היסטורי עתיק. היא הזמנה שנתית לשחרר את "מצרים הפנימית" שלנו: את החרדות המצטברות, את המתח בגוף ואת הצורך להיות מחוברים לחדשות ועדכונים 24/7.

חירות פנימית היא לא קסם, היא עבודה של צעד אחר צעד:
* לשחרר שליטה: להכיר בכך שלא הכל מונח על הכתפיים שלנו. מותר (ואפילו נחוץ) להרפות מעט מהאחריות העודפת. זה בסדר גמור.
* יצור "מקדשי רגעים": כמו בליל הסדר, בואו ננסה לייצר איים של שקט. ארוחה משפחתית בלי טלפונים, טיול קצר בטבע, או אפילו 10 דקות של נשימה נקייה מרעשי רקע. אלו הפינות שבהן החופש מתחיל.
* להתמקד ביש: לפעמים החירות הכי גדולה היא פשוט היכולת ליהנות מהדברים הפשוטים – המשפחה, הבית, השמש שבחוץ, האהבה שמקיפה אותנו.
זכרו, חירות אמיתית מתחילה בבחירה קטנה ופשוטה: לשחרר כדי להתחדש.

אם אתם מרגישים שהעומס הרגשי כבד מדי, שהמתח לא מרפה או שקשה למצוא את אותם רגעי חירות לבד ואם אתם מטפלים באדם שחי בתוך טראומה מתמשכת – אנחנו כאן עבורכם. אתם מוזמנים לפנות אלינו לתיאום שיחה, להתייעצות או לתחילת תהליך טיפולי. לפעמים הצעד הראשון לחירות הוא פשוט לבקש עזרה.

כשמדברים על ביטחון עצמי, נדמה לפעמים שמדובר בתכונה מולדת: או שיש לך את זה, או שלא. אבל במציאות, ביטחון עצמי הוא מצב נפשי...
18/02/2026

כשמדברים על ביטחון עצמי, נדמה לפעמים שמדובר בתכונה מולדת: או שיש לך את זה, או שלא. אבל במציאות, ביטחון עצמי הוא מצב נפשי המושפע עמוקות מהחוויות שלנו - במיוחד כשהחיים שלנו קרובים לטראומה.

רבים מאלו שנמצאים ב"מעגל השני" - בני משפחה וחברים של מתמודדים - מגלים עם הזמן שהביטחון שלהם נסדק.
זה מתבטא בתחושת "אני לא מספיק טוב", בצורך מתמיד לוודא שהכל בסדר, או בדריכות פנימית מתמדת בניסיון למנוע את הדבר הבא שעלול לקרות.

חשוב לזכור: אלו אינם סימני חולשה. זוהי תגובה הגיונית של נפש שלמדה שהעולם עלול להיות לא צפוי. ביטחון עצמי אמיתי הוא היכולת לפגוש את ההפתעות שהחיים מביאים - ולדעת איך לחזור לעצמנו.

איך בונים ביטחון עצמי מתוך חמלה?
חמלה עצמית היא לא "פינוק", היא התשתית לחוסן שלנו. הנה כמה צעדים פשוטים להתחלה:
* משנים את השאלה: במקום "מה לא בסדר איתי?", נשאל "מה קשה לי עכשיו?".
* מבחן החבר הקרוב: האם היינו מדברים אל אדם אהוב באותו טון שבו אנחנו מדברים לעצמנו?
* רגעים של חזרה לעצמנו: נשימה, תנועה או שקט - כדי לייצר אי של שפיות.
* הכרה בהצלחות: לתת מקום גם למה שכן עובד, ולא רק למה שחסר.
* בקשת עזרה: זוהי פעולה אקטיבית שיוצרת אמון מחדש בעולם.

הדרך לביטחון עצמי לא עוברת דרך שינוי מי שאנחנו, אלא דרך ריפוי מערכת היחסים שלנו עם עצמנו. 🤍

מרגישים את הדריכות באוויר? אתם ממש לא לבד. כולנו נמצאים עכשיו ב"מעגל המתנה" - המצב המתיש הזה שבו הכותרות משתנות כל שעה, ...
02/02/2026

מרגישים את הדריכות באוויר? אתם ממש לא לבד. כולנו נמצאים עכשיו ב"מעגל המתנה" - המצב המתיש הזה שבו הכותרות משתנות כל שעה, הפיד מתמלא ב"הערכות" וכל צליל של אופנוע מקפיץ את הדופק.

חוסר הוודאות הוא לא רק רעש רקע, הוא מעמסה נפשית של ממש. ודווקא ברגעים כאלו, הכלים הקטנים הם אלו שמחזיקים אותנו מעל המים.

אז איך עוברים את זה בלי להישחק עד דק?

* דיאטת פושים: קבעו "חלונות עדכון". במקום רענון אינסופי, בודקים חדשות פעם בשעה-שעתיים. המידע הקריטי והדחוף באמת כבר ימצא את הדרך אליכם.
* עוגני שגרה קטנים: דווקא כשהכל רועד, הפעולות הכי פשוטות - כוס קפה, מקלחת ארוכה, או שיחה על נושא שבכלל לא קשור למצב – מחזירות למוח תחושת שליטה מסוימת.
* תיקוף הדדי: אל תשמרו בבטן. שתפו את הסובבים אתכם ש"גם אני בקושי ישנתי הלילה". להוציא את המתח החוצה מפחית את עוצמת הלהבות.

זכרו: מותר (ואפילו רצוי) לקחת הפסקה מהחדשות כדי לשמור על הכוח להמשך.

התרגלנו לחשוב ש"להיות עסוקים" זה סמל סטטוס. אנחנו רצים בין משימות, עומדים ביעדים ומשוכנעים שהישגיות דורשת הקרבה טוטאלית ...
19/01/2026

התרגלנו לחשוב ש"להיות עסוקים" זה סמל סטטוס. אנחנו רצים בין משימות, עומדים ביעדים ומשוכנעים שהישגיות דורשת הקרבה טוטאלית של הזמן והאנרגיה שלנו. אבל בתוך המרוץ הזה קיים גבול דק מאוד בין עומס בריא, כזה שמניע אותנו קדימה, לבין שחיקה. כשאנחנו חוצים את הגבול הזה, המחיר הוא הרבה יותר גבוה מרק "להיות עייפים" - הוא פוגע בבריאות הנפשית, הפיזית והחברתית שלנו.

שחיקה היא לא מצב שנפתר אחרי שינה טובה או סוף שבוע רגוע. היא מצב עמוק של התרוקנות מאגרי האנרגיה הרגשיים שלנו, והיא מגיעה עם סימנים שקל לנו להדחיק או לפספס בתוך היומיום העמוס.

זה מתחיל בציניות ותסכול שמתגנבים ליחסים שלנו עם קולגות או בני משפחה, ממשיך בתחושה פנימית של חוסר משמעות - המחשבה שזה לא באמת משנה מה נעשה ושדבר לא ישתפר - ומגיע עד לסימפטומים פיזיים כמו כאבי ראש ותשישות כרונית שמלווה אותנו גם כשהתעוררנו הרגע.

הפואנטה היא שהשחיקה היא לא עדות לזה שאתם לא חזקים מספיק, והיא בטח לא כישלון אישי. היא נורת אזהרה קריטית של הגוף והנפש שאומרת "עצרנו". אי אפשר להמשיך לתת מעצמנו כשאין יותר ממה לתת.

הצעד הראשון לשינוי הוא ההכרה בזה. משם אפשר להתחיל ללמוד מחדש איך מציבים גבולות ברורים בין העבודה לבית, איך מתנתקים מהמסכים כדי לתת למוח לנוח, ובעיקר - איך מבקשים עזרה לפני שהמאגרים מתרוקנים לחלוטין.

לפעמים הדבר הכי קשה אחרי שבעה הוא דווקא השתיקה של הסובבים. לא כי לאנשים לא אכפת, אלא כי הם פוחדים להגיד את "הדבר הלא נכו...
15/01/2026

לפעמים הדבר הכי קשה אחרי שבעה הוא דווקא השתיקה של הסובבים. לא כי לאנשים לא אכפת, אלא כי הם פוחדים להגיד את "הדבר הלא נכון". אבל אובדן של אדם קרוב לא נשאר בחדר סגור; הוא מלווה אותנו בכל יציאה מהבית ובכל מפגש עם חברים.

הנה כמה דרכים פשוטות להיות שם עבור מישהו שעובר אובדן:
* אל תפחדו מהמילים - "אני מצטער על האובדן שלך, אני כאן לכל מה שצריך" תמיד עדיף על התעלמות. המבוכה שלנו לא צריכה להפוך לבדידות שלהם.
* פשוט להיות - לא חייבים פתרונות או משפטי חוכמה. לפעמים כל מה שצריך זה מישהו שישב איתנו לקפה, יקשיב או פשוט יהיה שם בשקט בלי לצפות מאיתנו לכלום.
* בלי קלישאות - תנו להם להוביל. לפעמים הם ירצו לדבר על זה, ולפעמים הם פשוט ירצו שעה של נורמליות שבה לא מסתכלים עליהם רק דרך הכאב.

חשוב לזכור שהתמיכה לא נגמרת בשבוע הראשון. הכאב הגדול צף לעיתים דווקא כשהשגרה חוזרת וכולם כבר המשיכו הלאה.
בסוף, פשוט להיות בני אדם זו העזרה הכי גדולה שאפשר להגיש.
האנושיות שלנו היא הכלי הכי חזק שיש לנו.

אם יש לכם בני נוער בבית, או שאתם נמצאים בקרבתם של צעירים ומתבגרים - הפוסט הזה מופנה אליכם.הבוקר פורסמה בעיתון "ישראל היו...
06/01/2026

אם יש לכם בני נוער בבית, או שאתם נמצאים בקרבתם של צעירים ומתבגרים - הפוסט הזה מופנה אליכם.

הבוקר פורסמה בעיתון "ישראל היום" כתבה המציגה נתון מטלטל: מחקר חדש קובע כי מאז אירועי ה-7 באוקטובר, 42% מבני הנוער בישראל מדווחים על תסמיני פוסט-טראומה (PTSD). הנתון הזה הוא לא רק סטטיסטיקה; הוא קריאה דחופה לכולנו לעצור ולהתבונן.

גיל ההתבגרות הוא ממילא תקופה של "סערה ולחץ", שלב שבו המוח מעצב מחדש את זהותו ואת יכולת הוויסות הרגשי שלו. כשטראומה פוגשת את השלב הרגיש הזה, היא עלולה "להקפיא" את ההתפתחות התקינה. בני הנוער שלנו חשופים לא רק לאירועים עצמם, אלא גם למראות קשים ברשתות החברתיות, מה שיוצר פגיעה מתמשכת בתחושת המוגנות הבסיסית שלהם בעולם.

למה הערנות שלנו קריטית דווקא עכשיו? טראומה שלא מטופלת בזמן עלולה להפוך לדפוס כרוני ולגרור קשיים בתפקוד, בלימודים ובמערכות יחסים לאורך שנים. טיפול ועיבוד נכון עוזרים לנער או לנערה לעשות סדר בנרטיב המפורק ולהבין שהתגובות שלהם הן תגובה נורמלית לחלוטין למצב בלתי נורמלי.

כאן נכנס התפקיד המשמעותי שלכם - ההורים והמורים. אתם מהווים את ה"עוגן" המציאותי עבורם. סביבה קשובה היא כזו שאינה נבהלת מהשתיקות או מההתפרצויות. חשוב להעניק להם נוכחות רגשית - לפעמים מספיק פשוט להיות שם, בלי לתת עצות, רק כדי לתת תוקף לרגשות שלהם. כדאי לשים לב לסימנים כמו שינויים בשינה, בתיאבון, נסיגה חברתית או עצבנות יתר, ולעזור להם ככל הניתן לסנן את החשיפה לתכנים הקשים בטיקטוק ובאינסטגרם.

זכרו, חוסן לא נבנה בבידוד - הוא נבנה בתוך קשר. אם אתם מזהים מצוקה, אל תהססו לפנות לייעוץ מקצועי. זהו הצעד הראשון שיעזור להם לעבד את הכאב ולהמשיך לצמוח.

30 נשים נרצחו בשנה האחרונה על רקע אלימות במשפחה.זה נתון מזעזע שקשה לעכל: בממוצע, בכל 10 ימים נרצחת אישה בישראל. המספר הז...
30/12/2025

30 נשים נרצחו בשנה האחרונה על רקע אלימות במשפחה.
זה נתון מזעזע שקשה לעכל: בממוצע, בכל 10 ימים נרצחת אישה בישראל. המספר הזה הוא קריאת השכמה לכולנו. כי מתחת לסטטיסטיקה הזו נמצאות אלפי נשים שחיות בטרור שקט, וסביבן נמצאים חברים, בני משפחה וקולגות שמרגישים שמשהו לא בסדר - אבל מפחדים "להביך" או להתערב.
האמת היא שאנחנו לא צריכים להיות עובדים סוציאליים כדי להציל חיים. אנחנו רק צריכים להיות חברים שרואים.

איך מזהים את הסימנים ה"שקופים"? אלימות לא תמיד משאירה סימנים כחולים. היא משאירה שינויי התנהגות שקל לפספס:
* היא מבטלת פגישות באופן סדרתי ברגע האחרון ללא הסבר אמיתי.
* היא פתאום "צריכה לבקש רשות" מהבן זוג על כל דבר קטן.
* היא נראית דרוכה או לחוצה באופן קיצוני כשהטלפון מצלצל או כשהוא בסביבה.
* היא שינתה את סגנון הלבוש באופן קיצוני כדי "להתכסות".

איך מדברים בלי להרתיע? הפחד הגדול ביותר שלנו הוא לטעות, אבל בשיחה כזו אין טעויות אם היא מגיעה מהלב. במקום לשאול שאלות "חוקרות" כמו "הוא מרביץ לך?", פשוט דברו על מה שאתם מרגישים:
* "שמתי לב שאת פחות מחייכת לאחרונה, אני דואגת לך, הכל בסדר?"
* "אני כאן לכל דבר שצריך, בלי לשפוט. אם אי פעם תצטרכי מקום בטוח או סתם אוזן קשבת - רק תגידי".

לפעמים החבל היחיד שאישה צריכה כדי לצאת מהמעגל הזה הוא הידיעה שיש לה עוגן בחוץ. מישהו אחד ששם לב אליה, ולא רק לסטטיסטיקה.
אל תעצמו עיניים. השקט הוא המקום שבו האלימות גדלה.

בימים האחרונים השיח על אפשרות לסבב לחימה נוסף מול איראן תופס שוב את הכותרות וממלא את המרחב הציבורי. זה טבעי שהבטן מתהפכת...
24/12/2025

בימים האחרונים השיח על אפשרות לסבב לחימה נוסף מול איראן תופס שוב את הכותרות וממלא את המרחב הציבורי. זה טבעי שהבטן מתהפכת והמחשבות מתחילות לרוץ, אך רגע לפני שצוללים לתוך חוסר הוודאות, חשוב לזכור כמה דברים שיכולים לעזור לנו לשמור על החוסן הנפשי:

ראשית, כדאי לזכור שאנחנו כבר מתורגלים. עם כמה שזה נשמע מורכב, אנחנו לא נמצאים באותה נקודה בה היינו בעבר. המערכות מיומנות, העורף הוכיח את חוזקו, ואנחנו יודעים כיצד לפעול בזמן אמת. הניסיון המצטבר שלנו הוא מקור של כוח.

שנית, מומלץ לצמצם את צריכת החדשות. קבלת התראות בכל כמה דקות אינה מעלה את רמת המוכנות שלנו, אלא בעיקר את רמת החרדה. כדאי להגדיר זמנים קבועים להתעדכנות ולהתרחק מדיווחים לא רשמיים או משמועות המופצות ברשתות החברתיות.

בנוסף, כדאי להתמקד בקיים. השגרה היא העוגן הטוב ביותר שלנו ברגעי מתח. מומלץ להמשיך בפעולות יומיומיות, בשיחות עם חברים ובתחביבים שתורמים להרגשה טובה.

אם אתם מרגישים שהתחושות הופכות למעמסה כבדה מדי, חשוב לדעת שזה בסדר גמור להרגיש מוצפים. החרדה היא אמנם מנגנון הגנה, אך לעיתים היא זקוקה לליווי כדי שלא תנהל אותנו. אם המועקה מכבידה, אנחנו מזמינים אתכם לדבר איתנו. פנייה לאיש מקצוע אינה סימן לחולשה, אלא צעד אמיץ של שמירה על הבריאות הנפשית שלכם. אנחנו כאן איתכם.

בערב הדלקת הנר הראשון תמיד מרגיש כאילו "לא באמת קורה כלום". זה רק נר קטן, אור חלש, רגע קצר של שקט. אבל פסיכולוגית, האור ...
14/12/2025

בערב הדלקת הנר הראשון תמיד מרגיש כאילו "לא באמת קורה כלום". זה רק נר קטן, אור חלש, רגע קצר של שקט. אבל פסיכולוגית, האור הראשון הוא תזכורת למנגנון שעובד גם בנפש: שינוי גדול מתחיל מתנועה קטנה.
פעולה אחת שאפשר לעשות גם ביום עמוס, גם בלי זמן, גם כשאין כוח - יכולה לעזור לנו לשנות כיוון. פעולה קטנה כזו נתפסת כהצלחה, וככה מתחיל מומנטום רגשי. ככה נבנה חוסן.
מעכשיו, כאשר אתם מדליקים נר ראשון, אמרו לעצמכם: "אני לא צריך להאיר את כל החדר. אני רק צריך להתחיל".

למה זה עובד? כי המוח שלנו לא מחכה לנסים גדולים. כשאנחנו בלחץ או בחרדה, המוח נכנס למצב של לולאת מחשבות שחוזרת על עצמה. פעולה פיזית קטנה מפסיקה את הלולאה הזו. היא מאפסת את המערכת לרגע אחד, ונותנת לנו נקודת בחירה חדשה.

האמת שאנחנו לפעמים שוכחים: החושך לא נעלם בגלל גודל הנר.
חנוכה לא מדבר על ניצחון דרמטי. הוא מדבר על אומץ להדליק נר אחד כשהחושך נראה אינסופי. גם בבריאות הנפשית, הכוח הוא לא בשינוי הדרמטי. הכוח הוא בפעולה הקטנה שאנחנו בוחרים לעשות עכשיו. נשימה אחת. צעד אחד. רגע הודיה אחד. משפט אחד שאנחנו אומרים בקול: "אני עושה משהו טוב לעצמי".

אז בערב הזה, לצד הנר שנדליק, אולי אפשר לעצור ולשאול: מהו המעשה הקטן שאני יכול לעשות עבור עצמי?
אולי זה שלוש נשימות איטיות לפני שאני פותח את הדלת הביתה. אולי זה להגיד בקול רם משהו שאני אסיר תודה עליו היום. אולי זה לצאת לחמש דקות החוצה ולראות חנוכיות בחלונות. אולי זה פשוט לתת לעצמי רשות להיות בסדר עם זה שהיום לא היה מושלם.

הלוואי שנלמד מהנר הראשון: לא להילחם בחושך - פשוט להדליק משהו.
חג אורים שמח.

Address

Jerusalem

Opening Hours

Monday 09:00 - 18:00
Tuesday 09:00 - 18:00
Wednesday 09:00 - 18:00
Thursday 09:00 - 18:00
Friday 09:00 - 14:00
Sunday 09:00 - 18:00

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when עמותת בנפשנו posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category