תמר אברבוך מטפלת באמנות

21/04/2023

סדנת טיפול באמנות בה תלמדי להביא את עצמך לידי ביטוי – אל תשכחי אותך! 🥰

כמטפלת באמנות מזה 5 שנים, פגשתי נשים רבות שחוות תחושת ריקנות, תחושה של איבוד עצמי או רצון לחיפוש עצמי וחוסר מוטיבציה לעשייה של היום יום.

למה זה קורה? כנשים, אנחנו הרבה פעמים שמות את הצרכים של הסביבה והקרובים אלינו לפני הדאגה והטיפול בעצמנו ולרוב אנחנו שוכחות את הצרכים שלנו.
לכל אחת ישנו "אני" שמורכב מתכונות וכישורים שלא תמיד באים לידי לידי ביטוי בשגרת החיים העמוסה.

אז מה עושים כדי ש"האני" שלנו לא יבלע ויעלם?😶‍🌫️
משקיעים זמן בעצמנו, את במקום הראשון! בעזרת סדנת אומנות בקבוצת נשים– נוכל להכיר את עצמנו בדרך יצירתית, לקבל פידבק וכמובן להזדהות עם נשים נוספות שחוות את אותה החוויה.

למה אומנות? היצירה מאפשרת לתוכן מהתת מודע לעלות החוצה. היא מפעילה את התת מודע שלנו ומציפה דברים חשובים על ה"אני" שלנו.🎨

התוצאה : פתיחות, אומנות והזדהות יביאו בסוף הסדנה לתחושת ביטחון וערך עצמי ומודעות גבוהה יותר וכמובן היכרות מעמיקה יותר עם ה"עצמי" שלנו ותרגול נוכחות וחיבור לעצמך.🧘🏽

שימי לב שהסדנה אינטימית ומיועדת ל-10 נשים בלבד
לפרטים נוספים והרשמה מוזמנות לשוחח בפרטי ⏪

23/02/2022

"...המשימה שלנו כמטפלים היא לעזור למטופל השברירי להחזיר לעצמו את החופש לאהבה, לחיים, וליצור חיים בעלי משמעות." ג'ון פרדריקסון במבוא לספרו "יצירת מרחב בטוח במשותף".

היום אני כותבת לכם על המרחב הבטוח. לכל אחד כדאי לחפש ולהכיר בתוכו מרחב בטוח- מקום שהוא היה בו או רוצה להיות בו, מקום שהוא מרגיש בו נוח ונעים, בטוח.

בטיפול אני מנסה ביחד עם המטופלים ליצור לעצמם מקום בטוח, בכדי לחזק ולתת להם משאבים. המקום הבטוח מחזק את העצמי ונותן משאבים להתמודדות בסיטואציות והתמודדויות שהם נתקלים בהם בחיים.

יש תרגיל שאני מעבירה בטיפולים פרטניים וקבוצתיים. מומלץ גם להורים ולמחנכים להעביר לילדיהם ולתלמידים שלהם. תרגיל פשוט מאוד ומרגיע בסיטואציות שונות: בחרו מקום או חפץ שמרשה בכם אווירה של רוגע ושלווה, מקום שאתם מרגישים בו נעים, זה יכול להיות מקום שהייתם בו, חלק בבית, או חפץ שאתם אוהבים. דמיינו איך הוא נראה ומרגיש וצרו אותו בצבעים\חומרים\ כתיבה".
אחרי שיוצרים את המקום הבטוח אפשר להסתכל עליו ולחשוב איזה רגש עולה ולחזור להיזכר בו במצבים שונים- מלחיצים או לא נעימים ולזכור שהוא קיים, בתוכנו.

16/02/2022

יש ימים או תקופות כ"כ עמוסות שאנחנו מרגישים מותשים. בימים כאלו כדאי למצוא ולהכניס אנרגיה חדשה ממקורות נוספים/חדשים. שנים רבות בחיי יצירת אמנות סיפקה לי אנרגיה ולאחרונה גילית מקור נוסף שמטעין אותי באנרגיה - ריצה. מחקרים מצביעים על כך שבזמן הריצה משתחררים חומרים כימיים סופר חשובים בגוף שלנו! חומרים כמו סרוטונין ודופמין שמשפיעים על אופטימיות, שיפור מצב רוח, ערנות וסיפוק. אני מרגישה את זה בריצה כשאני מתמלאת באנרגיה ומחשבות חדשות, מה ממלא אתכם באנרגיה?

02/02/2022

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3022
לפי יונג (1975), ריפוי וצמיחה יכולים לנבוע גם מחוויות סימבוליות או ממצבי תודעה שלא ניתן לתפוס בצורה רציונאלית.

אני קוראת את המאמר וחושבת על כל אותן נק' ומצבים בחיים שמתחברים רק במבט לאחור לכדי מסע אחד שלם. כשדבר מוביל לדבר ולפעמים באותו הרגע זה נראה בלתי רציונלי בעליל שההתרחשות קרתה.
בטיפול בקליניקה יש הזדמנות לכוונן את המבט על החיים לזום אאוט. הכיוונן הזה במבט מאפשר לפתוח מרחב חדש לחשיבה וראייה על החיים מפרספקטיבה חדשה ושונה שמאפשרת לראות יותר בבהירות משברים ונק' משמעותיות בחיים.

על פי הפסיכולוגיה הטרנספרסונאלית ומושג הסינכרוניזציה שטבע יונג, לצד יחסי העברה עולים בטיפול צרופי מקרים אשר ניתן לרתמם לתהליך הטיפולי. במאמר...

01/02/2022

בקליניקה אני מטפלת באמנות חזותית בעיקר ציור ופיסול אך לפעמים מטופלים מתחברים לדרכי הבעה שונים מציור או פיסול.
אתמול בקליניקה מטופלת אמרה משפט שהזכיר לה שיר שקראה והתחברה אליו.
ביבליותרפיה- טיפול דרך שירים סיפורים וספרים, הוא תחום בפני עצמו בטיפול באמנות שפחות מוכר לי, אך הצורך להתחבר ליצירה קיימת מוכר לי מטיפול באמנות.
שאלתי אותה "תרצי להמשיך לכתוב את השיר מעצמך?" והיא לקחה דף וכתבה לו בית נוסף שמסכם את החוויה שלה והחיבור של השיר אליה.
היא שיתפה שזו הפעם הראשונה שמישהו מלבדה קורא את הכתיבה שלה.
אמנות- על כל צורותיה, היא דרך מדהימה להביע ולשתף תכנים פנימיים לא מובנים או לא מוגדרים למשהו מוחשי וקיים במציאות, לעיתים בעזרת חיבור ליצירה קיימת.

הכתיבה של המטופלת הביאה אותי לקרוא חומר תיאורטי על ביבליותרפיה ושם מצאתי את החיבור לטיפול באמנות חזותית-
"הטיפול בביבליותרפיה יכול להרגיש פחות 'מאיים' מטיפול פסיכולוגי, שכן ישנה האפשרות לעשות שימוש בכלי עקיף לכאורה, ללא מגע ישיר עם הכאב או הפגיעה, כשהעיסוק המרכזי הוא בטקסט הספרותי. לכאורה, כי הביבליותרפיה היא כלי 'עוקף הגנות' והעיסוק בטקסט הספרותי בהקשר הטיפולי יכול להגיע לרבדים עמוקים ומשמעותיים." (לופו, 2016). כמו הטקסט גם ציור ופיסול עוקפי הגנות ומאפשרים מעבר לעומק הנפש.

26/01/2022

אחרי יום של טיפולים אני מכינה צ'אי חם ויושבת לחשוב על היום שהיה. אני חושבת על המטופלים, איך הם הלכו הביתה, איזה רגש/תחושה נחוותה בטיפול ומה הם מספרים בכך על עצמם בנוסף לתוכן המודע שנאמר.

ביון קרא לחשיבה זו Reverie (ביון, 1967). בתהליך הזה חוויה חושית חסרת שם הופכת לחוויה שאפשר לדבר עליה להבין אותה ולתת לה משמעות. המטפל הוא זה שסופג אליו את החוויה החושית והוא זה שמעבד אותה ומחזיר אותה מעוכלת ומובנת למטופל.

כל מטופל מביא איתו עולם ומלואו, שונה וייחודי. זה גם הרגע ביום שאני מודה על הזכות שיש לי לפגוש אותם ולטפל🙏

ביון, ו.ר (1967). במחשבה שנייה. תל- אביב, תולעת ספרים (פרק 8).