03/12/2020
היום בשיחה יצא לי לומר שבתקופה האחרונה אני חושבת ומרגישה רבות שהאלמנט בתירגול שמזין, מחזיק, מחזק ומבסס אותי יותר מכל בשנה החולפת הינו המדיטציה, ההתבוננות, ושלמרות שדרך היוגה כוללת כמה אפיקים וכולם חיוניים ובעלי השפעה מיטיבה, בזמן הזה הדבר שיותר מכל חשוב לי לפנות
זמן עבורו הוא לשבת, בשקט. הישיבה הזו יוצרת עבורי מרחב פנימי, מרווחת את החללים שבין המחשבות, הדאגות, הרעשים והרגשות שגואים בתוכי ומחוצה לי ואז שוב בתוכי; המרווח הזה בורא עבורי 'תחנות יציאה' בהן אני יכולה לרדת מן הסחרחרת שבתוך ראשי, ומאפשר לי להתנהל בתוך שגרת יומי וחיי עם יותר מהאיכויות שאני שואפת להרבות מהן. לא תמיד, לא לגמרי, אבל קרוב יותר- ומבחינתי זהו עולם ומלואו.
מחר בבוקר, נתחיל את תרגול היוגה המשותף שלנו בישיבה שקטה, בהתבוננות במה שישנו כרגע, כפי שהוא, ללא ציפייה, שיפוטיות או ביקורת. וננשום. ומשם, ננוע בטבעיות אל תוך תנועה, ושהייה, ונקשור נשימה אל התנועות ונשהה ברגע הזה, עם כוונה, עם רצון, עם נוכחות שקטה. מוזמנות מאד להצטרף. 8:30, בזום, למשך שעה וחצי. להרשמה: 0544617573 מישל
כמו כן, המרק היה טעים ממש כפי שהיה יפיפה. ומזין, ומנחם, ומחייה. אמן.