29/06/2019
אז מה קרה לי אתמול והיום?
אתמול השתתפתי כמו בכל שבוע בקבוצת הריצה שלי
כיף לא רגיל (על כוחה של קבוצה אכתוב בפעם אחרת).
יצאנו לריצה באזור שפחות מתאים לי מבחינה פיזית עקב ניתוח שעברתי בעבר.
המקום מקסים ביופיו והנוף משגע.
הדיבור הפנימי השלילי החל לעלות עוד בתחילת הריצה,
"את תיפלי, זה מסוכן עבורך, אסור לך לעשות זאת".
ניסיתי לגרש את המחשבות.
הפעם לא הצלחתי לעשות זאת ונפלתי עיקמתי את הרגל. פצע בברך וקרסול כואב. (על כוחה של מחשבה גם אכתוב בהמשך).
מכיוון שלא הרשתי לעצמי לעצור המשכתי את האימון עד סיום האימון למרות הנפילה (מהם המניעים גם על כך אפרט בפוסט נוסף). אמנם בקצב איטי אבל סיימתי.
האם אני גיבורה?? את מי אני צריכה לרצות? מה היה קורה אילו הייתי חוזרת?
שאלה שאחרי האירוע אני שואלת את עצמי.
חזרתי הביתה והרגל החלה להתנפח והיה קושי להזיז את האצבעות.
אבל אני כמו שאני, מתכננת את הריצה או הליכה של מחר, הרי אילו הימים העיקרים בהם יש לי זמן,
שום דבר לא יעצור אותי.
בערב עוד יצאנו, הלכנו, טיילנו. הרגל מתנפחת. אני בשלי, "מחר אני אעשה את המסלול שתכננתי".
מהיכן אני מגיעה להחלטות כאילו והתנהגויות כאילו, בהסתכלות אמיתית פנימה. הרי ברור לי שהן
ממש לא הגיוניות.
לכל אחד מאיתנו מניע אחר לפעולות שלו.
המחקרים מדברים על כך שבכל יום יש לנו מעל 60.000 מחשבות אותן קולט המוח . את רובן לא
נזכור. המחשבות נכנסות לעיבוד מהיר ומוכנסות ל"מגרות", חלקן מפעילות אצלינו רגשות ו"מפעילות אותנו".
במקרים אחרים כשמחשבות לא עוברות עיבוד הן נשמרות ויתכן ונפעל מחוסר מודעות.
אם נעלה במוחנו אירוע מסוים שעברנו, גם אחרים יעברו את אותו האירוע, האירוע יהיה זהה ויתכן כי גם התוצאה תהיה דומה,
אך הגורם שמוביל אותנו משתנה (מניע המחשבתי). (המנהל עובר במסדרון עם פרצוף כועס....)
אחת התורות המדברות על המניעים של כל טיפוס היא האניאגרם עליה כתבתי בקצרה באתר שלי ועוד ארחיב.
אחזור לאירוע של אתמול. שחררתי את האגו שלי עם מחשבות ה "חייביזם", הבטחתי לי
ולאגו שמגיע לרגל לנוח וכשהיא תהיה במצב טוב יותר (ללא אודם ונפיחות) אחזור לפעילות בצורה שמתאימה לו.
זה בסדר לעיתים לא להיות מושלם ולא לעבוד לפי כללים.
צלצלתי לחברה שהבטחתי לעדכן אותה מתי אני יוצאת לריצה והסברתי שאיני יכולה לצאת עקב הנפילה.
המלצה ראשונה לפעילות והבנת אירועים: כשקרה לכם משהו, עצרו לרגע וחשבו מה המחשבה האוטומטית הראשונה שעברה לכם בראש. כתבו את האירוע בקיצור ואת המחשבה, לגבי מה עושים עם זה אשתף בהמשך. זהו השלב הראשון להעלות לתודעה.
מנקודה זו אפשר לפרוץ הרבה גבולות.
שתפו ואני מבטיחה להוסיף ולחשוב על עוד נקודות מבט. (אפשר לשתף בקבוצה באופן ישיר
, במסנגר ואעלה את הדברים בצורה אנונימית או בפניה אישית)
התחלה לשינוי מתחילה בצעד קטן.
אם תרצו לקרא או לשאול משהו על האניאגרם או כל נושא אחר,
מוזמנים לקרא באתר - https://www.anat-emotional-treatment.com
להצטרף לקבוצה של ענת בריאות ואיכות חיים- https://www.facebook.com
בברכת דרך צלחה
ענת טרגר – שיקלוש
מאמנת אישית , פסיכותרפיסטית
