27/05/2025
היי לכולם,
מאמר שכתבתי בעקבות שאלה של תלמיד ותיק:
* * * העיניים, עצב הוואגוס והקשר ביניהם: שער לרווחה וויסות עצבי * * *
*העיניים, ביטחון והנוירוביולוגיה של קשר*
העיניים נחשבות ל"מראת הנפש". הן איבר החישה המרכזי שלנו, ולמעלה משליש מפעילות המוח מוקדשת לעיבוד המידע החזותי: זיהוי צורות, צבעים, תנועה, הבעות פנים ורמזים מהסביבה. הן מפנות את תשומת הלב למה שחשוב, מזהות "כהרף עין" סימנים של סכנה או ביטחון. דרך שערי העיניים המוח קולט, מפרש ומגיב למציאות סביב.
העיניים לא רק קולטות, אלא גם משדרות. שינויים פנימיים בגוף משתקפים דרכן. אנחנו יכולים לראות דרך חלונות העיניים של האחר האם הוא בריא או חולה, פתוח לקשר או נמנע.
מערכת העצבים מגיבה לשינויים פנימיים וחיצוניים, ומעלה או מורידה את רמות הסטרס בגוף. כאשר המערכת הסימפתטית מופעלת – במצבים של פחד, סטרס או עוררות – השרירים סביב העיניים מתכווצים, הגבות נדרכות והאישונים מתרחבים, כדי לאפשר לעין לקלוט יותר מידע ולעזור לנו "לסרוק" את הסביבה. גם התרגשות גדולה, כמו בהתאהבות, מלווה בהתרחבות אישונים.
וכאשר המערכת הפאראסימפתטית פועלת – כשאנחנו מרגישים בטוחים, מחוברים ורגועים – האישונים מצטמצמים, מופיעה הבעה רכה ופתוחה: הגבות נרפות, והקמטוטים סביב העיניים, "קמטי החיוך", משדרים חום, קִרבה ונוכחות. כשאנחנו סקרנים ומתעניינים, העיניים מבריקות ונוטות לנצנץ. לפי המבט בעיניים ניתן לראות אם חיוך הוא אמיתי, מהלב – או מאולץ.
*עצב הוואגוס*
עצב הוואגוס (Vagus nerve) הוא העצב החשוב ביותר במערכת הפאראסימפתטית. הוא אחראי להפעלת מצבי רגיעה, עיכול והתאוששות, ומהווה שחקן מפתח בוויסות מערכת העצבים. לכן הוא מכונה גם "עצב הרווחה" (The Well-Being Nerve).
קשר עין, נוכחות, מבט רך ומחייך או כבוי – כל אלה הם ביטויים של פעילות הענף הוונטרלי של עצב הוואגוס. זהו ענף המתווך בין המוח ללב, ומשמש כמַשְׁקֵט קצב הלב.
הקשר בין הוואגוס לעיניים הוא עקיף אך עמוק ומשמעותי. הענף הוונטרלי של הוואגוס מתווך בין המוח ללב, ופועל בתיאום עם עצבים קרניאליים (שיוצאים מהגולגולת) נוספים, האחראים על העיניים, שרירי הפנים והלעיסה, הגרון והלוע, שרירי הצוואר והכתפיים. על פי התיאוריה הפוליווגאלית של ד"ר סטיבן פורג'ס, קבוצת עצבים זו אחראית על מה שנקרא "מערכת הקשר החברתי" (Social Engagement System).
כשהעיניים משוטטות ויכולות לקלוט מראות נעימים ללא מטרה מסוימת, הטונוס הואגאלי עולה – כלומר, הוואגוס פועל ומפזר את השפעתו המווסתת בגוף. זוהי פרקטיקה שאני מציעה לתלמידי הקורסים שלי: להתבונן בסביבה ולשים לב למה שנעים לעין ברגע זה – צבע, צורה, תנועה, כמו תנועת עלים ברוח. לקחת רגע ולספוג את זה פנימה.
כשהטונוס הוואגאלי עולה, העיניים והפנים נראות רגועות, נינוחות וידידותיות, ומשדרות: "אני פתוחה, אפשר לדבר איתי". גם הקול משתנה: הוא נעשה רך, בעל פרוזודיה רחבה – טון שמשרה ביטחון, מרגיע ותומך בוויסות הדדי. כל אלה תומכים בקשר בריא בין מבוגר לילד, ביחסים בין בני זוג, ובין מטפל ומטופל.
*שורה תחתונה*
הקשר בין העיניים והוואגוס אינו ישיר, אך הוא פועל כחלק מרשת עצבית-חברתית שמסנכרנת בין תנועות הפנים, הקול והמבט. באמצעות תיאום עדין זה, מערכת העצבים מאותתת לסביבה אם אנו חשים בטוחים וזמינים – או להפך, בסכנה ונוטים לנסיגה.
*קשר עין, כלי ראשוני לוויסות הדדי*
קשר עין הוא אחד הכלים הראשוניים לוויסות הדדי (co-regulation), שבו גוף אחד עוזר להרגיע את גופו של האחר. הוא מבוסס על מערכת עצבית שמתפתחת בילדות המוקדמת, במיוחד דרך קשר עם המטפל/ת הראשי/ת. מבט חם ובטוח מגביר את הפעילות של הוואגוס הוונטרלי – כלומר, משרה רוגע, ביטחון וקשר.
*תנועות עיניים בטיפול*
הקשר בין העיניים והוואגוס הוא דו-סטרי. תנועות עיניים עשויות לתמוך בבריאות דרך גירוי טבעי של העצב הווגאלי, ולסייע בתהליך החלמה מטראומה. דרך וויסות מערכת העצבים, ניתן גם להשפיע על בריאות העיניים.
תנועות עיניים משמשות ככלי אבחוני וטיפולי, ומשולבות במספר שיטות ריפוי – כמו למשל בטיפול EMDR (עיבוד מחדש והקהיה באמצעות תנועות עיניים), SE, פלדנקרייז ויוגה.
העיניים לא רק רואות – הן גם מספרות את הסיפור של מערכת העצבים שלנו.
ברגעים של טיפול או קשר אנושי, מבע עיניים רך ומכיל מאותת לבן השיח:
"אתה בטוח איתי. אני רואה אותך. אתה לא לבד."
גבי מינצברג – טיפול סומאטי
מורה ומטפלת מוסמכת בשיטת פלדנקרייז | SE | ISP | התמקדות
