Ivf - הקסם מאחורי המיקרוסקופ, ענת פורת-כץ

16/05/2026

"איך מחליטים באיזה שלב התפתחות להקפיא את העוברים? מה היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאפשרויות?"

בעקבות דיונים בקבוצות הפייסבוק ופניות רבות שמגיעות אליי, מתייחסת לאפשרויות ההקפאה במהלך התפתחות העוברים במעבדה. מדגישה עוד לפני הפוסט עצמו שלו היו מחקרים שמראים עדיפות מובהקת לאחת הגישות, היא היתה מאומצת ע"י כל המעבדות וכל הרופאים בכל היחידות בעולם!! שווה בעיניי לבקש לקבל הסבר מהצוות בכל מצב שבו התקבלה החלטה שנראית לכם לא מובנת. מנסיוני, לרוב יש סיבה הגיונית להחלטות שהתקבלו, ולאחר שיחת הבהרה ניתן להמשיך את הטיפול בתחושה טובה יותר.

במחזורי טיפול רבים מתפתחים עוברים במספר הגבוה ממספר העוברים המיועדים להחדרה לרחם. ההקפאה בשיטת הויטריפיקציה מאפשרת כיום להקפיא עוברים בשלב חלוקת התאים (יום 2-4) או בשלב הבלסטוציסט (יום 5-6) בידיעה שסיכוייהם לשרוד את התהליך גבוהים. ההחלטה על שלב ההקפאה ועל מספר העוברים שיוקפאו בכל שלב תלויה בין היתר בגיל האישה, בדרוג העוברים ובמספר העוברים המתוכננים להחדרה במחזורי ההפשרה העתידיים.

✅ הקפאה בשלב חלוקת התאים (יום 2-4):
מאחר ולא כל העוברים מתפתחים לבלסטוציסטים, הקפאה בשלב זה מונעת את הסיכון שלא יוותרו עוברים להקפאה, ומאפשרת לרוב להקפיא מספר עוברים גדול יותר. לעיתים קרובות מוקפאים בשלב חלוקת התאים העוברים שדרוגם גבוה (חלקם או כולם). עוברים בדרוג בינוני או נמוך, המכילים שברי תאים רבים ומתקשים לשרוד את תהליך ההקפאה וההפשרה, נשארים להמשך גידול במעבדה. לשמחתנו, בחלק מהמקרים אנו מגלים כעבור יומיים או שלושה שהתאים השלמים שנותרו בעובר כזה המשיכו להתחלק והוא התפתח לבלסטוציסט הראוי להקפאה. לרוב, שרידות עוברים שהוקפאו בשלב חלוקת התאים לאחר ההפשרה גבוהה מאד. בחלק מהמקרים מתבצעת הפשרה של עוברים במספר המתוכנן להחדרה לרחם והם מוחדרים באותו היום. לחילופין, ניתן להפשיר מספר עוברים גבוה יותר במטרה לגדל אותם לשלב הבלסטוציסט לאחר ההפשרה, ולבחור את המתקדמים ביותר.

החסרון העיקרי בהקפאת עוברים בני יומיים-שלושה הוא שפוטנציאל ההתפתחות שלהם עדיין לא נבדק, ולכן סביר שחלקם לא מסוגלים להתקדם לשלבים הבאים. הקפאה בשלב זה עלולה להוביל לביצוע החדרות עוברים רבות יחסית לרחם עד להשגת הריון ולידה.

✅ הקפאה בשלב הבלסטוציסט (יום 5-6):
כאשר מספר העוברים גדול יחסית, הקפאתם כבלסטוציסטים יכולה לאפשר בחירה מראש של עוברים בעלי פוטנציאל גבוה להמשך התפתחות מתוך קבוצת עוברים הנראים דומים זה לזה בימים הראשונים. שיעור ההריונות והלידות לאחר החדרת בלסטוציסטים לרחם גבוה יותר, ולכן הקפאתם בשלב זה יכולה להגדיל את סיכויי ההצלחה. מאחר ולא כל העוברים שאנו מגדלים מתפתחים לבלסטוציסטים, מספר מחזורי ההחדרה לרחם צפוי להיות נמוך יותר. בניגוד לעוברים שהוקפאו בימים 2-4, הפשרת בלסטוציסטים אינה מאפשרת גידול נוסף למעקב אחרי התפתחותם. הם מוחדרים לרחם בסמוך לסיום ההפשרה, לעיתים אף לפני שחזרו לנפחם המקורי.

✅ הקפאה כפולה של עוברים (חלקם בשלב חלוקת התאים וחלקם כבלסטוציסטים) מאפשרת לשלב בהפשרה את היתרונות של כל אחד משלבי ההקפאה. לדוגמא, ניתן להפשיר עוברים שהוקפאו ביום 3, לגדל אותם במשך יומיים נוספים, ורק במידה ולא יתקדמו להפשיר בלסטוציסט ולהחדירו לרחם. גישה זו מתאימה בעיקר במצבים בהם מתפתחים ביום 3 עוברים רבים בדרוג גבוה.

בטבלה המצורפת, סיכום היתרונות והחסרונות של שני שלבי ההקפאה.

מוזמנים להמשיך להעביר אליי שאלות, הערות ותגובות על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). אני מוצפת בפניות פרטיות ושמחה על כל שאלה שלכם, אך עקב העומס עלולה להתעכב כשבוע בתשובות.

13/05/2026

"איך מחשבים את אחוזי ההצלחה בטיפולי הפריה? איך אוכל לדעת מה הסיכוי שלי להצליח?"

שאלת סיכויי ההצלחה בטיפול עולה כמעט תמיד במפגש הראשון עם מטופלים ומטופלות המתחילים טיפולי פוריות. למרות שהשאלה נשמעת פשוטה, התשובה יכולה להיות מורכבת, ותלויה הן בדרך ההגדרה והחישוב של המושג "הצלחה", והן בנתונים האישיים של כל מטופלת. מבחינת המטופלים והמטופלות, אין בכלל ספק שטיפול מוצלח הוא אך ורק טיפול שיוצאים ממנו עם ילד בידיים. באופן מפתיע, אין כיום הגדרה סטנדרטית לדיווח על תוצאות בטיפולי הפריה. הבנת סיכויי ההצלחה יכולה להיות מסובכת כאשר מנסים לחשב אותם מנתונים המתפרסמים ע"י יחידות ה-IVF, רשויות הבריאות בארץ ובעולם ואפילו מחלק גדול מהמאמרים המתפרסמים בעיתונות המדעית.

רוב הפרסומים העוסקים בסיכויי הצלחה מתייחסים למושגים הריון קליני ולידת חי. הריון קליני מוגדר כזיהוי של שק הריון באולטרסאונד, לרוב סביב השבוע ה6-8 להריון. כיוון שהלידה מתרחשת כתשעה חודשים לאחר יצירת ההריון, ומעקב ההריון מתבצע במקרים רבים מחוץ ליחידת ההפריה, תוצאות הלידה לא תמיד ידועות, ולכן הצגת התוצאות מתבססת במקרים רבים על שיעורי ההריונות הקליניים המהווים את המידע המעודכן ביותר שבידינו. לצערנו, מאחר וחלק מההריונות מסתיימים בהפלה, שיעור ההריונות הקליניים בלבד אינו מספק תמונה מלאה על הסיכויים לסיום הטיפול בידיים מלאות.

כאשר בוחנים את סיכויי הצלחת הטיפול חשוב להביא בחשבון גם את הנקודה אליה מתייחסים כנקודת התחלת הטיפול. מחזור IVF מתחיל בטיפול הורמונלי, המוביל לשאיבת ביציות שבעקבותיה אנו מקווים שיווצרו עוברים שיוחדרו לרחם. לעיתים קורה שהטיפול מופסק עוד לפני השאיבה בשל חוסר תגובה של השחלות להורמונים. קורה גם שלא מתקבלות כלל ביציות, או שהביציות שנשאבו אינן מובילות להתפתחות עוברים. בכל המקרים האלו לא מתבצעת החדרת עוברים לרחם. לעומת זאת, במקרים אחרים מאפשר מחזור טיפול בודד מספר החדרות עוברים (טריים ומוקפאים). החישוב המקובל של שיעורי הצלחה רק מתוך פעולת החדרת עוברים יחידה אינו מספק מידע מלא בכל המצבים האלה. הדרך הנכונה ביותר להצגת סיכויי הצלחה היא חישוב שיעור הלידות מתוך מחזורי טיפול שהתחילו, כאשר מביאים בחשבון את כל העוברים (טריים ומוקפאים) שהוחדרו לרחם בעקבות הטיפול.

גיל האישה הוא גורם נוסף שחיוני להתייחס אליו בהערכת סיכויי ההצלחה. לצורך חישוב התוצאות נהוג לחלק את הטיפולים לפי קבוצות גיל המטופלות ולהציג כל קבוצה בנפרד. האיור המצורף לקוח מאתר האינטרנט של קבוצת MONASH IVF המאגדת יחידות הפריה רבות באוסטרליה. הוא מציג תוצאות של החדרות עוברים טריות בשנת 2023, כאשר ההתייחסות לשיעורי ההריונות הקליניים והלידות מחולקת לקבוצות גיל.

מאחר והצגת התוצאות בפרסומים שונים אינה אחידה, הנסיון להשוות בין תוצאות ממקורות שונים יכול להיות מבלבל. שיחה גלויה עם הצוות המטפל תוך התייחסות מעמיקה לנתונים האישיים ולסיכויים לעבור בהצלחה כל אחד משלבי הטיפול, יכולה לתת את התמונה הטובה והאמינה ביותר לגבי הסיכויים שלכם לסיים את הטיפול בידיים מלאות.

מוזמנים להמשיך להגיב, להעיר, להציע ולשאול כל מה שעולה בדעתכם, כאן על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע.

09/05/2026

פוסט אופטימי שמספר מה קורה לעובר שמצליח להשתרש לאחר ההחדרה לרחם, יום אחרי יום...

עם החדרת העובר לרחם אנו מסיימים את הטיפול בו, ומקווים לפגוש אותו שוב כשיגיע לביקור בתוך עגלת תינוק 🙂 . כדי שיוכל להגיע לשלב זה, חייב העובר הזעיר קודם כל להצליח להשתרש ברחם במהלך הימים הבאים. שלבי ההשרשה של עובר שנוצר במעבדה זהים לשלבים המתרחשים בהריון טבעי. כיוון שלוח הזמנים בתהליך ההשרשה קבוע (העובר משתרש בימים 8-10 להתפתחותו), עוברים המוחדרים לרחם בשלבי התפתחות מוקדמים יחסית (יום 2-3) שוהים ברחם זמן ארוך יותר עד לתחילת התהליך יחסית לעוברים שנשארו לגידול במעבדה ומוחדרים לרחם לאחר שהתפתחו לבלסטוציסטים. התזמון המדוייק יכול להשתנות מעט בין אישה לאישה.

בהמשך, תאור כללי של המתרחש בימים שאחרי החדרת בלסטוציסט בן 5 ימים לרחם. ממליצה לעקוב אחרי התאור במקביל לסרטון המצורף, המדמה בפחות מדקה את תהליך ההשרשה של בלסטוציסט ברחם. הסרטון מתוך הסדרהembryology at a glance ביוטיוב.

https://www.youtube.com/watch?v=PAVo16b_6j4

ביום הראשון להחדרה, ממשיכים תאי הבלסטוציסט להתחלק, והוא מתחיל את ההנצה מתוך המעטפת (שנייה 11 בסרטון). למחרת ממשיך הבלסטוציסט לגדול. במקביל, מנצל העובר את יכולתו להידבק למשטחים (שנייה 20 בסרטון) ומתחיל להיצמד לחלקו החיצוני של קיר הרחם (יכולת ההידבקות גורמת לכך שלפעמים נשארים עוברים עקשנים בצינורית המשמשת להחדרתם ועלינו לחזור על הפעולה).

ביום השלישי פולש העובר אל תוך השכבה החיצונית של רירית הרחם (שכבת תאי האפיתל, שנייה 22) ומתחיל את תהליך ההשרשה. הבלסטוציסט ממשיך להתפתח ומורכב מקבוצות תאים נפרדות (מסומנות בצבעים שונים בסרטון) שיתפתחו בהמשך לחלקי הגוף השונים. הוא מעמיק את ההתבססות שלו ברירית גם ביום הבא, ומתחבר לכלי הדם של הרחם כדי לזכות בהזנה ממחזור הדם האימהי (שנייה 35). בשלב זה מדווחות חלק מהמטופלות על דימום קל. ביום החמישי (כ-10 ימים מההפריה) מושלם תהליך ההשרשה, והעובר ממשיך להתפתח במהירות.

סביב היום הששי להחדרתו משרה העובר המתפתח את תחילת השחרור של הורמון ההריון (beta-hCG) לתוך מחזור הדם האמהי. ההורמון מיוצר על ידי התאים שיבנו בהמשך את השליה. ביומיים הבאים (7-8) ממשיכה גדילה מהירה ונמרצת של העובר, מבנה השליה הופך ברור יותר והיא מתחילה לתפקד ולהעביר חומרים בין האם לעובר. כ-10 ימים לאחר החדרת הבלסטוציסט, מגיעות רמות ה-hCG המופשרות למחזור הדם לריכוז גבוה מספיק כדי שניתן יהיה לזהות אותן בבדיקות דם. בשלב זה אנו מקווים יחד עם המטופלות שתוצאת הבדיקה תהיה חיובית ותעיד על הריון. המעקב אחרי ערכי ההורמון נמשך בימים הבאים. כאשר ההריון תקין, הערכים אמורים להמשיך לעלות ולהכפיל את עצמם בערך כל יומיים. חשוב לזכור שבדיקה מוקדמת מדי של ערכי הורמון ההריון עלולה לתת תשובה חיובית כוזבת, כיוון שהזריקה הניתנת לביוץ כ-36 שעות לפני שאיבת הביציות יכולה להכיל חומר דמוי hCG.

כדי שתתרחש השרשה, צריכה השכבה החיצונית של רירית הרחם להתעבות ולאפשר לעובר לחדור לעומקה. בהשפעת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון מתרחשים שינויים בתאי רירית הרחם. שינויים אלה מאפשרים את קליטת העובר רק במשך מספר ימים בכל מחזור חודשי (בממוצע בימים ה20-23 למחזור, 6-10 ימים לאחר הביוץ). ימים אלה מכונים "חלון ההשרשה".

כשלון בהשרשה יכול לנבוע מחוסר תקינות של העובר, כתוצאה מחוסר מוכנות של רירית הרחם לקליטת הריון, או מסיבות שאינן ידועות לנו. במטרה לשפר את שיעורי ההריונות עוסקים כיום מחקרים רבים בשיפור המוכנות של רירית הרחם להשרשה.

מוזמנים להמשיך להגיב ולשאול כל מה שעולה בדעתכם, כאן על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל עומס פניות גבוה חלק מהתשובות שלי עלולות להתעכב כשבוע.

12K likes, 209 comments. "Implantation of the blastocyst"

06/05/2026

"מתי משתמשים בזרע קפוא? האם ניתן וכדאי להקפיא זרע שהופשר מחדש?"

שימור זרע בהקפאה מלווה את טיפולי הפוריות מזה עשרות שנים. זרע שהוקפא מראש יכול לשמש לטיפול במגוון מצבים שונים. גברים שייצור הזרע שלהם נפגע (למשל עקב מחלת הסרטן וטיפולי כימותרפיה, הקרנות או השתלת מח עצם) יכולים כיום להקים משפחה לאחר שהחלימו, בעזרת הזרע שהוקפא עבורם שנים רבות קודם לכן. הקפאת זרע מתבצעת גם עבור מטופלים שהזרע שלהם התקבל במהלך ניתוח להפקת זרע מהאשך או האפידידימיס. גברים שנתוני הזרע שלהם נמוכים במיוחד מקפיאים זרע מראש כגיבוי לאפשרות שלא יימצאו מספיק תאי זרע להפריית הביציות המתקבלות ביום השאיבה. בנוסף, אנו מקפיאים מראש מנת זרע עבור גברים שלא יהיו נוכחים ביום השאיבה, או חוששים שהדאגה והלחץ יגרמו לקושי במתן הדגימה.

השימוש הנפוץ ביותר במנות זרע קפואות נעשה במקרים בהם קיים צורך בתרומת זרע (עבור נשים המעוניינות להביא לעולם ילד ללא בן זוג, או זוגות שעבורם הריון מזרע בן-הזוג אינו אפשרי עקב העדר זרע, מחלה גנטית או סיבות רפואיות אחרות). רכישת מנות הזרע אפשרית ע"י פנייה לבנקי זרע (ציבוריים או פרטיים) שהוכרו ע"י משרד הבריאות, ובחירת תורם ישראלי או תורם מחו"ל. העברת הזרע ליחידה בה מתבצע הטיפול נעשית לרוב ע"י המטופלים מראש.

מנות הזרע הקפואות יכולות להיות יקרות מאד (כלכלית וגם רגשית) למי שהן שייכות לו. בשל כך, אנחנו מקבלים לעיתים קרובות בקשות ממטופלים ומטופלות להשתמש רק בחלק מהמנה, או להקפיא מחדש את הזרע שנותר לאחר ההפריה כדי שיוכל לשמש למחזורי טיפול נוספים. במספר מחקרים נבדקה איכות הזרע לאחר הקפאה חוזרת של מנה שהופשרה, או לאחר הפשרה של חלק מהמנה ע"י "גירוד" החומר בחלקה העליון של המבחנה שמכילה את הזרע. לאחר הקפאה חוזרת הודגמה ירידה חדה בחיות ובתנועתיות של התאים. היווצרות קרח בתוך התאים תוך כדי תהליך ההקפאה יכולה לגרום לפגיעה בדופן התא (ממברנה) וליצירת שברים בחומר התורשתי, ה-DNA. נתוני התנועה הנמוכים של הזרע לאחר ההקפאה הנוספת או הגירוד איפשרו להפרות את הביציות רק ע"י הזרקתן בתאי זרע בודדים (ICSI), גם אם הזרע המקורי התאים לביצוע הפריה ע"י פיזור שלו סביב הביציות ("IVF רגיל"). העוברים שהתפתחו היו בדרוג נמוך יותר, ושיעורי ההצלחה ירדו.

מדדי הריכוז והתנועתיות של זרע תורם המתקבל להקפאה בבנקי הזרע אמורים להיות מצויינים ולהתאים להפריה ע"י פיזורו סביב הביציות. לפני חלוקתו למנות עובר הזרע הערכה, במהלכה מבוצע חישוב המביא בחשבון את שיעור השרידות המינימלי הצפוי לאחר הפשרת התאים. מאחר ולא ניתן לדעת בוודאות מה יהיו נתוני הזרע לאחר הפשרתו, חישוב כזה מבטיח כמעט תמיד שהמנה תכיל מספר מספיק של תאים בתנועה טובה לאחר ההפשרה. לעיתים קרובות אנחנו מגלים לאחר הפשרת המנה שהנתונים טובים מאד, ולכן נזקקים רק לחלק קטן ממנה לצורך הפריה. למרות שלאחר ההפריה נותרים תאים רבים בתנועה, הקפאה מחדש של החלק שלא נוצל עלולה לפגוע באיכות הזרע, ולהביא לתוצאות מאכזבות לאחר הפשרתה במחזור הבא.

הקפאה מחדש או הפשרה חלקית של מנות זרע מוצדקת ומאושרת רק במקרים חריגים ביותר, בהם ידוע שמספר מנות הזרע מוגבל, ועם סיום השימוש בהן לא ניתן יהיה לקבל מנות נוספות (בעיקר במצבים בהם ייצור הזרע אצל הגבר נפסק לחלוטין לאחר שהקפיא מנות לשימור).

האיור - מתוך האתר של בנק הזרע בסיאטל, ארה"ב. ממשיכה לענות בשמחה להערות ושאלות על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עומס הפניות אליי גבוה, ולכן חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

02/05/2026

"האם כדאי להחדיר לרחם עוברים שלא התפתחו לשלב הבלסטוציסט המורחב ביום 5? האם עדיף להמתין יום נוסף בתקווה שיתפתחו?"

התפתחות של עובר לשלב מתקדם, בלסטוציסט, היא סימן טוב ליכולתו להמשיך להתפתח גם בהמשך. עוברים שהצליחו להתפתח סיימו שלב נוסף בהתפתחות, ולכן קיים סיכוי גבוה יותר שהם תקינים גנטית והחדרתם לרחם תסתיים בהריון ולידה. כיוון שלא כל העוברים צפויים להתפתח לבלסטוציסטים, נשקלים הסיכויים והסיכונים לפני החלטה על גידול העוברים (כולם או חלקם) לשלב מתקדם.

במצבים בהם מתקבלת החלטה לגדל עוברים לשלב מתקדם במטרה להחדירם לרחם, אנו מודעים מאד למתח בו נמצאות המטופלות המחכות לתשובה לגבי התפתחות בלסטוציסטים ביום 5. הערכת העוברים נעשית לרוב בתחילת יום העבודה, ומלווה בתקווה גדולה לזיהוי בלסטוציסטים עבור כל מטופלת. אנו מדווחים לרופא על מצב העוברים מייד עם סיום ההתבוננות בהם. כאשר מזוהה התפתחות של בלסטוציסטים מוזמנת המטופלת להחדרתם לרחם בהמשך היום.

בחלק מהמקרים לא נצפים עוברים מתקדמים בתחילת היום. במצב כזה קיימות מספר גישות אפשריות להמשך הטיפול:

1. הסתכלות חוזרת בעוברים לאחר המתנה של מספר שעות: כיוון שההתפתחות משלב המורולה או מהשלב הראשון של היווצרות הבלסטוציסט הצעיר עד לשלב הבלסטוציסט המורחב יכולה להיות דינמית ומהירה, בחלק מהמקרים מספיקה שהות של שעות בודדות נוספות באינקובטור כדי שהעוברים ישלימו את התפתחותם עד לשלב המתאים להחדרתם לרחם (נכון במיוחד עבור עוברים שהתקבלו משאיבות שבוצעו בשעות הערב, ועדיין לא הגיעו למעשה ליום החמישי להתפתחותם).

2. החדרת העוברים לרחם למרות שעדיין לא השלימו את ההתפתחות: בחלק מהיחידות נהוג להחדיר גם עוברים בשלב המורולה, או בלסטוציסטים צעירים שהחלל שלהם רק מתחיל להיווצר (כמו שלושת העוברים בתמונה המצורפת). במידה והעוברים מראים סימני התקדמות ברורים מאז ההסתכלות הקודמת, יש סיכוי שימשיכו להתפתח ברחם. כאשר לא נצפה שינוי משמעותי במצב העוברים בבדיקות שהמרווח ביניהן 24 שעות או יותר, אין לצערנו טעם בהחדרת העוברים לרחם.

3. מעקב אחרי העוברים במשך 24 שעות נוספות עד ליום 6: לעיתים קרובות מתפתחים חלק מהעוברים לבלסטוציסטים ביום הששי להפריה. מאחר וחלק מהמחקרים מראים שיום 5 נחשב למתאים ביותר להחדרת בלסטוציסטים מבחינת מוכנות הרחם לקליטתם, מקובל בחלק מהיחידות להקפיא את העוברים שהתפתחותם היתה איטית יותר, במטרה להחדירם לרחם לאחר הפשרתם ביום 5 של המחזור העוקב. בצורה כזו ייתכן והתיאום בין שלב ההתפתחות של העובר לדרגת ההתפתחות של רירית הרחם יהיה טוב יותר.

בחירת הגישה להמשך הטיפול במצבים בהם לא התקבלו בלסטוציסטים המתאימים להחדרה לרחם בתחילת יום 5 תלוייה בנתוני המטופלת והעוברים, ומשתנה בין רופאים שונים ויחידות IVF שונות. מחקרים שבוצעו לא הראו עד כה עדיפות ברורה לאחת הגישות. חשוב לציין כי התפתחות בלסטוציסטים שדרוגם טוב (במעבדה או ברחם) מסתיימת לעיתים קרובות בלידה, גם אם התרחשה ביום 6.

ממשיכה לענות בשמחה לכל שאלה או תגובה שלכם על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב "מבול" של פניות, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

29/04/2026

"מה יכול לגרום לאיכות נמוכה של עוברים? האם יש משהו שאפשר לעשות כדי לשפר את האיכות?"

הביציות שזיהינו בהן הפריה תקינה עוברות בדרך כלל מספר שלבי חלוקה בזמן שהותן במעבדה. המעקב אחרי התקדמות העוברים מתבצע אחת ל-24 שעות, או באופן רציף כאשר העוברים נמצאים באמבריוסקופ. שתי הבעיות הנפוצות ביותר בהן אנו נתקלים במהלך השהות של העוברים במעבדה הן עצירת ההתפתחות בשלבי החלוקה הראשונים, והתפתחות של עוברים שדרוגם נמוך. חשוב לציין ששני המצבים נצפים על ידינו לעיתים קרובות, וכאשר מדובר רק בחלק קטן מהעוברים התופעה צפויה לחלוטין.

עצירת התפתחות יכולה להתרחש בשלב המעבר של הביצית לעובר בן שני תאים, או בכל אחת מהחלוקות הבאות. הסיבות לעצירת ההתפתחות לא תמיד ידועות. עד לשלב של 4-8 תאים מוכתבות החלוקות על פי מידע המתקבל מהביצית. הגנים של העובר המופעלים החל משלב זה אחראיים על המשך החלוקות. ייתכן שבחלק מהעוברים שמפסיקים להתפתח קיימת בעיה בהפעלת הגנים. קושי בחלוקה יכול להיווצר גם אם לביצית המופרית אין מספיק אנרגיה הדרושה לחלוקה, כאשר המיטוכונדריה (שהיא האברון האחראי לספק לתא אנרגיה) אינה תקינה. מדי פעם אנחנו נתקלים בביציות שהופרו באופן תקין, אך תחילת החלוקה שלהן מתעכבת והן לא מתחלקות גם כאשר אנחנו בוחנים אותן בסוף היום השני (שלב בו העוברים אמורים להכיל 2-4 תאים). במידה וחלוקת הביצית מתחילה רק ביום 3, או שמתרחשת עצירת התפתחות למשך 24 שעות או יותר בהן מספר התאים בעובר לא משתנה, הסיכוי להתפתחות עובר תקין קלוש, ולכן אין טעם להחדירו לרחם. מחקרים שבדקו את החומר הגנטי בעוברים שהפסיקו להתפתח הראו שבחלקם מספר הכרומוזומים לא היה תקין. עצירת ההתפתחות מהווה למעשה מנגנון המונע את המשך התפתחותם של עוברים לא תקינים.

לעיתים מתרחשת חלוקת תאים, אך התאים מתחלקים בצורה שאינה תקינה או סימטרית (למשל חלוקה ישירה של אחד התאים לשלושה תאים או יותר), או שהעובר מכיל אחוז גבוה של שברי תאים. עוברים כאלה, הנראים כמו העובר בתמונה, ידורגו בדרוג נמוך. הסיבה להתפתחותם לא תמיד ידועה ויכולה להיות תלויה בגורמים במבנה הביציות ו/או תאי הזרע שלא ניתן לחזות אותם מראש בהסתכלות במיקרוסקופ.

ההחלטה האם להחדיר לרחם עובר שחלוקתו נעצרה או שדרוגו נמוך מאד מתקבלת לאחר שהמטופלת מקבלת הסבר מהרופא ו/או מצוות המעבדה. בחלק מהמקרים מסוכם להשאיר את העוברים לגידול למשך יומיים או שלושה נוספים כדי לראות האם יש להם פוטנציאל להמשיך להתפתח, ולהחדירם לרחם (או להקפיא אותם) רק אם התפתחו לשלב הבא. לשמחתנו, חלק מהעוברים (בעיקר כאלו שמספר התאים שהם מכילים מתאים לשלב ההתפתחות הצפוי) מצליחים להפעיל מנגנוני תיקון ולהתפתח לבלסטוציסטים בדרוג טוב, לאחר שהם "דוחקים" את שברי התאים כך שהם כבר לא מהווים חלק מהעובר.

כאשר עצירת חלוקה או התפתחות עוברים בדרוג נמוך נצפית בחלק גדול מהביציות שהתקבלו, או חוזרת על עצמה ביותר ממחזור טיפול אחד, חשוב לדבר עם הרופא או הצוות כדי לנסות להבין את מקור הבעיה ולבחון דרכים אפשריות לפתרון. שינוי פרוטוקול הגרוי ההורמונלי (ולעיתים אף מעבר לטיפול על בסיס מחזור טבעי), טיפול שונה בזרע או בביציות או החלפת מדיום הגידול (הנוזל בו גדלים העוברים) יכולים לפעמים לאפשר התפתחות עוברים בדרוג גבוה יותר. חשוב לזכור שגם עוברים בדרוג בינוני (ואפילו נמוך) יכולים להתפתח להריונות תקינים לגמרי המובילים ללידת ילדים בריאים, ושלעיתים קרובות עובר אחד שאיכותו טובה מספיק.

ממשיכה לענות בשמחה (אך לפעמים באיחור עקב עומס פניות...), מוזמנים לפנות בכל שאלה או תגובה על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה).

25/04/2026

"מתי מתעורר צורך בשימור פוריות של ילדים וילדות צעירים? איזה פתרונות ניתן להציע להם?"

טיפולים חדשים ומתקדמים מאפשרים כיום לחולי סרטן רבים להבריא ולחזור לחיים מלאים. שיעור ההבראה מרוב סוגי הסרטן המתגלים בגיל הילדות גבוה ועומד על יותר מ-80%, ולכן רבים מהילדים והילדות שהחלימו מגיעים לשלב בו הם מעוניינים להקים משפחה משלהם. מחלת הסרטן והטיפולים המסייעים להילחם בה (בעיקר חלק מסוגי הכימותרפיה, הקרנות לאזור האגן או השתלת מח עצם) עלולים לגרום נזק לחומר הגנטי, או לפגוע בתפקוד האשכים והשחלות ובכך להקטין את סיכויי ההריון בעתיד. בשנים האחרונות מושקע מאמץ במחקר ובפיתוח שיטות לשימור פוריות של ילדים וילדות עוד לפני הפגיעה העלולה להיגרם עקב הטיפול במחלה.

שימור פוריות עבור גברים ונערים שהתבגרותם המינית הסתיימה הוא תהליך פשוט יחסית. מנות זרע הנאספות לפני תחילת הטיפול במחלה מוקפאות בתהליך קצר ונשמרות בחנקן נוזלי עד שיהיה בהן צורך. לאורך הילדות, האשכים של בנים אינם מכילים תאי זרע בשלים ולכן הקפאת מנות זרע אינה אפשרית בילדים. בגיל ההתבגרות עוברים התאים הצעירים באשכים מספר שלבי הבשלה עד שהם הופכים לתאי זרע בוגרים בעלי יכולת תנועה. הקפאת רקמת אשך היא טכנולוגיה חדשה הנבחנת כיום באופן נסיוני. לאחר הסרת חלק מרקמת האשך בניתוח ניתן להקפיאה כשהיא מכילה את התאים צעירים. כדי לאפשר שימור פוריות בילדים נערכים כיום מחקרים המתמקדים בפיתוח שיטות להבשלת התאים בתרבית לאחר הפשרת הרקמה, ולהשתלת הרקמה המופשרת באשך בתקווה שתחזור לתפקוד מלא ותצליח לייצר תאי זרע בשלים. בשנים האחרונות התקבלו עדויות לייצור זרע בשל לאחר השתלת רקמת אשך במספר מודלים של חיות ניסוי. לפני מספר שנים התפרסם בעיתון Science מאמר מקבוצת המחקר של Fayomi מארה"ב. החוקרים דיווחו על לידתה של קופיפה, שהגיעה לעולם לאחר שהזרע ששימש ליצירתה התקבל מרקמת אשך של קופיף צעיר שהוקפאה, הופשרה והושתלה בקוף אחר. הדיווחים המצטברים לגבי הצלחת הקפאת רקמת אשך בחיות מחזקים את התקווה ליישום קרוב של השיטה גם בטיפול בבני אדם.

שאיבת ביציות לאחר גרוי הורמונלי ושימור שלהן בהקפאה אפשרית עבור נערות שהשלימו את ההתבגרות. מאחר ושיטה זו מחייבת טיפול הורמונלי במשך מספר שבועות היא אינה מתאימה במצבים בהם נדרש להתחיל את הטיפול האונקולוגי בדחיפות. הקפאת רקמת שחלה יכולה להתאים לשימור פוריותן של ילדות צעירות, וכן לנשים שלא ניתן להציע להן הקפאת ביציות הכרוכה בגרוי הורמונלי. ההקפאה מתבצעת לאחר ניתוח במהלכו מסירים חלק מרקמת השחלה וחותכים אותה לפיסות קטנות. בתוך הרקמה מצויים זקיקים רבים בשלבי התפתחות מוקדמים המכילים ביציות לא בשלות. כאשר המטופלת מעוניינת להרות, ניתן להשתיל את פיסות הרקמה חזרה בגוף ולהמתין להתחדשות המחזור החודשי. הקפאת רקמת שחלה מתבצעת היום בחלק מיחידות ה-IVF בעולם ובארץ. נתונים שנאספו בשנים האחרונות מראים שלאחר השתלת פיסות הרקמה, הפעילות השחלתית מתחדשת ביותר מ-90% מהמקרים, ונמשכת לרוב כ4-7 שנים. מאז הלידה הראשונה בשנת 2004, נולדו יותר מ - 200 ילדים בריאים לאחר השתלת פיסות רקמה שהוקפאו עבור נשים שסיימו את גיל ההתבגרות. נכון להיום, עדיין אין דיווחים על לידות בעקבות הקפאת פיסות רקמת שחלה של ילדות צעירות.

שימור פוריות בילדים מעלה לדיון מספר היבטים אתיים חשובים. האם נכון להציע הליך נסיוני שעדיין לא ניתן להבטיח שישמור על פוטנציאל הפוריות בעוד שנים רבות? האם הדחיפות להתחיל טיפול אונקולוגי מציל חיים עלולה ליצור מצב בו קבלת ההחלטה על שימור פוריות מתבצעת תחת לחץ עצום? האם נכון לבצע שימור פוריות הכרוך בהליך ניתוחי המחייב הרדמה במצב בו הגוף חלש? האם נכון להחליט על ההליך עבור ילדים שאינם בוגרים מספיק כדי להבין את משמעותו ולא הביעו הסכמה לביצועו? ועוד... שיתוף פעולה בין רופאים, משפטנים ואנשי אתיקה רפואית יאפשר הגדרה ברורה של הנהלים והתנאים על פיהם נכון לבצע את ההליך.

באיור – סיכום האפשרויות לשימור פוריות בבוגרים ובילדים.

מוזמנים להמשיך להגיב, להעיר, להציע ולשאול, כאן על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב עומס פניות, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

22/04/2026

מקדישה את הפוסט לתשובות לשאלות חוזרות העוסקות בהתפתחות עוברים לבלסטוציסטים.

✅ "האם ניתן להעריך מראש מה הסיכוי של עוברים שנשארים במעבדה לגידול מתקדם להתפתח לשלב הבלסטוציסט?"

סיכויי ההריון והלידה לאחר החדרה של עוברים מתקדמים לרחם גבוהים יותר מאלו המושגים לאחר החדרה של עוברים צעירים יותר שנמצאים עדיין בשלב חלוקת התאים, מפני שעוברים אלו עברו בהצלחה שלב נוסף בהתפתחותם. בצד היתרון בהחדרת עוברים בשלב זה, ההחלטה לגדל אותם כרוכה גם בסיכון, כיוון שקשה להעריך מראש כמה עוברים יצליחו להתפתח. עפ"י הגדרת ESHRE, הארגון האירופאי לפוריות, ו-ALPHA, ארגון האמבריולוגים העולמי, במצב בו מנסים לגדל את כל הביציות שהופרו לשלב מתקדם, נחשבת התפתחות של כ-40% מהן לבלסטוציסטים כתקינה. מאחר ומדובר בתהליכים ביולוגיים שלא תמיד ניתן לצפות אותם מראש, קורה לעיתים (במיוחד במחזורי טיפול ראשונים) ששיעור ההתפתחות לבלסטוציסטים נמוך מהצפוי והמחזור מסתיים באכזבה עצומה. לכן, ההחלטה האם לנסות לגדל את העוברים (כולם או חלקם) אינה אוטומטית. היא מתקבלת לאחר דיונים חוזרים בין הרופא לצוות המעבדה תוך כדי שהות העוברים באינקובטור, לאחר שאנו עוקבים אחריהם ומעריכים את סיכוייהם להתפתח.

✅ "האם יש קשר בין דרוג העובר בשלבים הראשונים לסיכוייו להתפתח לבלסטוציסט?"

כאשר מתוכננת החדרה של עוברים מתקדמים (בלסטוציסטים) לרחם, מתקבלת ההחלטה הסופית על מספר העוברים המיועדים לגידול לאחר הערכת מצבם ביום 2 או 3. ברוב המקרים, המשך הגידול אינו אוטומטי ותלוי בנתוני העוברים בשלב זה. סטטיסטית, סיכוייהם של עוברים שדרוגם ביום 3 גבוה להמשיך להתפתח לשלב הבא גבוהים יותר מסיכוייהם של עוברים בדרוג בינוני או נמוך. עם זאת, כיוון שלא כל העוברים מסוגלים להתפתח לבלסטוציסטים גם כאשר נתוניהם נראים טובים, חשוב לקחת בחשבון גם את מספר העוברים המיועדים לגידול. ככל שמספר העוברים שדרוגם טוב גדול יותר, ניתן להמשיך את התרבית שלהם בידיעה שהסיכוי שיתקבלו בלסטוציסטים גבוה. במצבים בהם מספר העוברים העומדים לרשותנו ביום 3 קטן, או שדרוגם נמוך, מתקבלת לעיתים קרובות החלטה לוותר על גידול לשלב מתקדם כדי להימנע ממצב בו לא יתפתחו בלסטוציסטים וההחדרה לרחם תתבטל.

✅ "האם חוסר התפתחות של עוברים הנשארים במעבדה לגידול מרמז משהו על התפתחותם של עוברים אחרים שנוצרו באותו מחזור טיפול והוחדרו לרחם או הוקפאו?"

לעיתים קרובות אנו מגדלים לשלב מתקדם רק חלק מהעוברים שנוצרו במחזור הטיפול (ולא את כולם) לאחר החדרה לרחם ו/או הקפאה של מספר עוברים בשלב חלוקת התאים. בחלק מהמקרים, נבחרים קודם העוברים שדרוגם גבוה יותר והם אלו שמוחדרים לרחם או מוקפאים, כך שפוטנציאל ההתפתחות של העוברים שנותרו במעבדה עלול להיות נמוך יותר מלכתחילה. במידה ודרוגם של העוברים שנותרו לגידול בינוני או נמוך (או במידה ונותרו לגידול עוברים בודדים בלבד), ייתכן מאד שלא יתפתח אף בלסטוציסט. במצב כזה, חוסר ההתפתחות אינו מעיד דבר על העוברים שהוחדרו לרחם או הוקפאו.

מוזמנים להמשיך לשאול, להגיב ולהעלות נושאים נוספים שתרצו שאתייחס אליהם על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

18/04/2026

"מה יכולים להיות הגורמים למיעוט הפריות? האם יש משהו שניתן לעשות במקרים כאלו?"

בדיקת ההפריות מתבצעת כ16-17 שעות לאחר הפגשת הביציות והזרע. בשלב זה אנו מודעים לכך שהמטופלות והמטופלים ממתינים במתח רב לתוצאה, ומקווים לזהות מספר גבוה של ביציות שהופרו. הפריה של 60-65% מהביציות ומעלה מוגדרת כערך תקין. כאשר מתקבלות הפריות מעטות או שלא נצפות הפריות כלל, ההפתעה והאכזבה קשות ומובנות מאד. מיעוט הפריות קיצוני נצפה באחוזים בודדים ממחזורי הטיפול ויכול לנבוע מסיבות הקשורות בזרע, בביציות או בתהליכים העדינים האמורים להתרחש בעקבות המפגש ביניהם.

ביציות שאינן בשלות לא יופרו לרוב כאשר מפזרים סביבן זרע, וגם אינן ניתנות להפריה ע"י הזרקת תא זרע בודד. במחזורים בהם מתקבלות ביציות רבות שאינן בשלות, שיעור ההפריה צפוי להיות נמוך. לעיתים רחוקות (בעיקר במידה ולא התקבלו בזמן השאיבה ביציות בשלות בכלל, או לאחר כשלון מוחלט בהפריית הביציות הבשלות הבודדות שהתקבלו) מתבצע נסיון להזריק ביציות שהבשילו במעבדה במהלך 24 השעות הראשונות לאחר השאיבה. למרות שהזרקה כזו מסתיימת בחלק מהמקרים בהתפתחות של עוברים, הסיכוי להריון ולידה נמוך ביותר.

מיעוט הפריות יכול להתקבל גם במקרים בהם נעשה נסיון להפרות את הביציות ע"י "IVF רגיל", ומסיבות שלא ניתן לצפות אותן מראש שיעור ההפריות המתקבל בשימוש בטכניקה זו נמוך. כאשר נתוני הזרע תקינים, מצב של חוסר הפריות לאחר אינסמינציה נדיר יחסית. כאשר מיעוט ההפריות קיצוני, ולא נצפים בכלל תאי זרע צמודים לביצית, מתבצעת לעיתים רחוקות "הזרקת הצלה" לביציות שלא הופרו. גם במקרה זה, הסיכויים שיתקבלו עוברים שימשיכו להתפתח עד ללידה קלושים ביותר כיוון שהביציות נמצאות כבר מעבר לטווח הזמן המתאים להפריה. במידה ונסיון ההפריה המקורי בוצע ע"י הזרקת זרעון לביצית (ICSI), לא ניתן לבצע הזרקה נוספת מפני שאנו יודעים שכבר יש תא זרע בתוך הביצית.

חדירת תא הזרע לתוך הביצית (באופן טבעי או לאחר הזרקתו) אינה מספיקה להפריה. בעקבות כניסת הזרע מתרחשת סדרת פעולות שקיומן מאפשר את ההפריה. גרעין תא הזרע (המכיל את החומר הגנטי) צריך לצאת מתוך המעטפת שלו בתהליך הנקרא "דה-קונדנסציה" ולהתחבר עם גרעין הביצית. פגם בתהליך עלול להשאיר את הגרעין "נעול" בראש תא הזרע ולכן לא תתאפשר הפריה. גם פגם בביצית הגורם לעיכוב תהליכים תוך-תאיים המכשירים אותה להפריה (אקטיבציה) הוא גורם נפוץ לכשלון הפריות.

לעיתים קרובות כשלון מוחלט ביצירת הפריות (או התפתחות של הפריות בודדות בלבד) יכול להיות מקרי ואינו מעיד על בעיה, במיוחד אם מדובר במחזור טיפול ראשון שבו תגובת הגוף לטיפול אינה מוכרת עדיין, או במחזור בו נשאבת רק ביצית אחת או שתיים. ברור מעמיק של הסיבה יחד עם הצוות יכול להוביל לפתרון שיאפשר הפריות רבות יותר במחזורי הטיפול הבאים. שינוי של פרוטוקול הגרוי ההורמונלי, שינוי שיטת ההפריה, שיפור מצב הזרע או הפעלה מלאכותית של שרשרת מנגנונים שאמורים להיות מופעלים באופן טבעי מייד לאחר איחוי תא הזרע והביצית (למשל על ידי שימוש בחומר קלציום יונופור - ionophore Ca2+) יכולים להביא לכך שמחזור הטיפול הבא יהיה מוצלח הרבה יותר. חשוב לזכור שלעיתים הפריה אחת יכולה להספיק, ותינוקות רבים נולדו בעקבות הפריה בודדת שהתפתחה לעובר אחד בדרוג גבוה.

הסרטון המצורף צולם באמצעות מערכת time-lapse המותקנת בתוך האינקובטור ומאפשרת צילום במרווחי זמן קצרים. הוא מתאר במשך דקה את תהליך החדירה של תא זרע בודד לביצית בהפריה על ידי "IVF רגיל" (תא הזרע חודר מכיוון השעה 5 של הביצית עד לשניה העשירית בסרט), את הופעת שני "קדם הגרעינים" המעידה על הפריה תקינה (מהשניה ה-27) ואת השלבים הראשונים בהתפתחות העובר בעקבות ההפריה (מהשניה ה-41). התהליך נמשך במציאות בין יומיים לשלושה. הסרטון מתוך אתר embryology education and research.

embryology.med.unsw.edu.au/embryology/images/6/6c/Human_fertilization_01.mp4

מוזמנים להמשיך לפנות על הדף או דרך כפתור ההודעות של הדף בלבד בהודעה פרטית (בבקשה לא למסנג'ר הפרטי שלי – אני מפספסת את ההודעות) בכל שאלה נוספת שמעניינת או מעסיקה אתכם (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה...). עומס הפניות אליי ממשיך להיות גבוה מאד, ולכן חלק מהתשובות שלי עלולות להתעכב כשבוע.

15/04/2026

"האם יש משמעות לקצב החלוקה של העוברים? מה הסיכויים של ביציות שמתחלקות בלי שנצפו סימני הפריה?"

קצב החלוקה של העוברים הוא אחד המדדים החשובים שנבדקים לאורך המעקב אחרי התפתחות העוברים. מתייחסת לשאלות חוזרות העוסקות בסטייה מדפוס ההתפתחות הצפוי.
חלוקה מוקדמת מהצפוי של עוברים שזוהתה אצלם הפריה תקינה בתזמון הנכון (2 גרעינים, זכרי ונקבי, כ-17 שעות לאחר הפריית הביציות) יכולה לנבוע משתי סיבות עיקריות:

1. עוברים מהירים המתחלקים לשני תאים לקראת סוף היום הראשון (יום בדיקת ההפריות). עוברים אלה מוגדרים בספרות המקצועית כעוברים בחלוקה מוקדמת (early cleaving embryos). במידה והם ממשיכים להתפתח באופן תקין בימים הבאים, סיכויי ההריון והלידה מהחדרתם לרחם גבוהים יותר.

2. עוברים שקצב חלוקתם מהיר עקב חלוקה ישירה של תא אחד ליותר משני תאים. לדוגמא, ביצית מופרית המתחלקת בבת אחת ל3-4 תאים (DUC1 - חלוקה ישירה ראשונית), או עובר בן 2 תאים בו נצפית חלוקה ישירה של אחד התאים או שניהם ל3-4 תאים ((DUC2. במצב כזה העובר יכול להכיל 5-8 תאים כבר ביום 2. מחקרים שעקבו אחרי עוברים שנוצרו לאחר זיהוי חלוקת תאים ישירה, הראו שסיכוייהם להתפתח עד להריון ולידה נמוכים יותר מסיכוייהם של עוברים שנצפה בהם דגם החלוקה ה"קלאסי", במיוחד כאשר החלוקה הישירה התרחשה בשלב הראשון.

כאשר עובר מתחלק בקצב מהיר או איטי מהרגיל מבלי שנצפו סימני הפריה, סיכוייו להמשיך להתפתח עד להריון נמוכים. גם כאן, אנו מבדילים בין מספר דגמים של חלוקה:

1. ביציות שעברו חלוקה ונראות כעוברים כבר בשלב שאיבת הביציות מהשחלות, אינן תקינות בוודאות ולא מועברות כלל להפריה וגידול.

2. ביציות הנראות מחולקות בשלב בדיקת ההפריות (לפני זמן החלוקה הצפוי) מבלי שנצפו סימני הפריה הן בעלות סיכויים נמוכים להמשך התפתחות תקינה, במיוחד אם ההפריה בוצעה ע"י הזרקת זרע (בביצוע ICSI אנו יודעים בדיוק כמה זמן חלף מרגע הזרקת הזרע לביצית. במקרים בהם מבוצע פיזור זרע סביב הביציות אין לנו דרך לדעת מתי בדיוק חדר הזרע לביצית, ולכן האפשרות שההפריה היתה מוקדמת אך תקינה סבירה יותר).

3. כאשר לא זוהו כלל סימני הפריה בביצית והיא מתחלקת באיחור ובקצב איטי, הסיכוי לעובר תקין נמוך.

לאחר התייעצות עם הרופא ובחינת מצב העוברים האחרים של המטופלת, מתקבלת החלטה על המשך דרכם של העוברים שקצב התפתחותם שונה מהרגיל. בחלק מהמקרים מתבצע נסיון לגדל את העוברים לשלב הבלסטוציסט. חלק מהעוברים שמצליחים להתפתח לשלב זה מפעילים מנגנוני תיקון, ויכולים להתאים להחדרה לרחם או להקפאה.

מצב בו רק חלק קטן מהביציות מתחלקות מהר או לאט מהרגיל אינו מעורר דאגה. כאשר דפוס הפריה וחלוקה שאינו רגיל נצפה בחלק משמעותי מהביציות, יש יתרון במעקב רציף אחרי התפתחות העוברים באמבריוסקופ במטרה לזהות עוברים שהתפתחותם יכולה להיות תקינה ומתאימים להחדרה לרחם.

אשמח להמשיך להתייחס לכל נושא נוסף שמעניין אתכם על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). אני מוצפת בפניות בתקופה האחרונה ועונה לפי הסדר, ייתכן עיכוב של כשבוע בתשובה שלי...