06/11/2025
דאגות, דאגות, דאגות.
מי מאיתנו לא מתמודד עם המילה הזו,
על כל המשתמע ממנה, בשנים האחרונות?
מרגיש כאילו מישהו שם למעלה
בוחן את כוח הסבל שלנו,
ואנחנו כמו הסבלים בנמל, עומדים מכופפים
ונותנים למנהל העבודה להעמיס לנו על הגב
עוד חבילה, ועוד אחת, ועוד
ומנסים להחזיק מעמד ולא ליפול...
ואז, בלילה, כאבי הגב, והלב,
והמחשבות, ונדודי השינה...
אני לא צריכה לספר לכם על זה, נכון?
כולנו חווים את מעגל הדאגה הזה
בדרך כזו או אחרת.
או! שזה בדיוק העניין.
מעגל הדאגה.
במעגל הדאגה שלנו נמצאים המון המון דברים.
החל מהילדים שלא אוכלים כמו שצריך
או מתקשים בלימודים
וכלה במגיפות, מלחמות ומזג אוויר.
המשותף הוא שכולם מטרידים אותנו.
אבל כאן צריך לשים קו מפריד.
קו בין הדאגות שיש לנו דרך לטפל בהן ולפתור אותן,
לבין אלו שפשוט אין לנו שום שליטה עליהן,
ואת אלו אנחנו נושאים כמו מטען חורג,
בלי שום מטרה מלבד הדאגה,
והגיע הזמן לשחרר אותן...
אז מה עושים?
פשוט:
מציירים 2 עיגולים גדולים, אחד בתוך השני.
החיצוני הוא מעגל הדאגה שלנו,
הפנימי הוא מעגל ההשפעה.
מכניסים לתוך מעגל ההשפעה את כל הדברים
שיש לנו איך לטפל בהם.
ומשאירים במעגל החיצוני – מעגל הדאגה-
את אלו שאין לנו מה לעשות לגביהם.
נבחר כל דאגה שנמצאת בתוך מעגל ההשפעה,
ונכתוב לעצמנו פעולה אחת שאנחנו יכולים לעשות
כדי להתחיל להזיז עניינים,
כי כשעושים, דואגים הרבה פחות.
ולגבי מעגל הדאגה?
מתפללים שיהיה טוב ומשחררים אותן,
וכך מורידים לעצמנו מהגב
דאגה אחת או שתיים, או שבעים 😉
