תבונת הגוף - לטם סייג

18/04/2021

כל מי שעוסק.ת בטיפול נפשי יודע.ת כמה המקצוע הזה יכול להיות מאתגר, נוגע לנו במקומות הכי רגישים, מפגיש אותנו עם פחדינו, כמיהותינו וגבולותינו. על אחת כמה וכמה - מי שמשלב.ת עבודה עם הגוף בטיפול. על אחת כמה וכמה- מי שעובד.ת בקליניקה פרטית, בלי מסגרת או צוות להיעזר בו.

מתוך צרכים אלו הגיעה הקריאה "לטפל במטפל.ת" שהיא אני ואת ואתה. ליצור מרחב להקשבה, תמיכה, שיתוף, לימוד והתבוננות משותפת על תהליכים. בקבוצה קטנה ודיסקרטית נחלוק מחשבות, רגשות ותחושות מחדר הטיפולים ונעשיר זו את זו (או זה) בידע ובנקודות מבט נוספות.

הקבוצה מיועדת לנשות ואנשי טיפול נפשי (גם גברים מוזמנים :) ) באוריינטצית גוף-נפש כגון פסיכותרפיה גופנית, טיפול בתנועה, יוגה תרפיה, מיינדפולנס, האקומי (פחות מתאים למטפלים בצד האורתופדי/ רפואי/ שיקומי).

☘️ המפגשים יתקיימו אחת לשבועיים, בימי שני בצהריים 13:30-15:30 בסטודיו "מעגלים" במרכז ירושלים, רחוב מסילת ישרים 12.
☘️ נעבוד במתכונת של הדרכת עמיתים: הנחייה/ הובלה מתחלפת בין המשתתפות.
☘️ הקבוצה מוגבלת עד עשרה משתתפות.ים.
☘️ תתקיים שיחת הכרות מקדימה בטלפון/זום - לתיאום ציפיות ובירור התאמה.
☘️ מפגש הכרות ראשון ב- 3/5 , יום שני 13:30-15:30.

להרשמה או קבלת פרטים נוספים אפשר להתקשר אלי (לטם) או לטלי , יוזמות הקבוצה. הטלפונים מופיעים בפלייר.

20/01/2021

מתי לאחרונה חווית תחושת סיפוק? נחת? שביעות רצון? גם אם קשה לך להיזכר- זה לא אומר שלא היה רגע כזה, אלא רק שאולי פשוט לא שמת לב אליו... בבקשה אל תאשימ/י את עצמך על כך! המוח והגוף שלנו סיגלו לאורך האבולוציה אסטרטגית הישרדות כזו, שגורמת לנו להתמקד יותר בתחושת כאב או פחד ולהגיב להם באופן מיידי - הרבה לפני שאנו בכלל שמים לב לתחושת נעימות כמו עונג או הנאה. במילים אחרות: סימני סכנה ואיום נרשמים בנו ו"מפעילים" אותנו הרבה יותר מטעמה וניחוחה העדין של עוגת גבינה ופירורים עם קמצוץ גרידת לימון :)
היוגים הקדומים אולי לא התעניינו בחוויות קולינריות מענגות שכאלו, אבל הם בהחלט הבינו משהו על חשיבותה של תחושת הסיפוק, והכלילו את המושג "סאנטושה" (= שביעות רצון, סיפוק, קבלה) בתוך חמשת ערכי היסוד של היוגה – ערכים מהותיים שבין אדם לבין עצמו (חמשת הניאמות). אז למה זה כל כך חשוב ומה הקשר בין תחושת סיפוק לתהליכי התפתחות גופנית-נפשית-רוחנית? אולי כי זה מה שמאפשר לנו להתעלות מעבר לתגובות ההישרדותיות שאנו (או אני לפחות) נוטים לעשות בהן שימוש מופרז שלא לצורך. אולי כי זה מרחיב את התודעה ומכניס יותר משמעות ושאר רוח לחיינו. ואולי כי עוזר לנו לממש את יעודנו ולהיות מה שנקרא "מותר האדם מן הבהמה"... אני מעדיפה להשאיר את השאלה פתוחה ומרחפת באוויר ואשמח לשמוע תגובות ושיתופים שלכם.
ושוב, חשוב לי לומר שלהיות במצב הכרה של שביעות רצון זה לגמרי לא קל! יש כמה ברי מזל שנולדו ככה, אבל נראה לי שעבור רובנו נדרש אימון וחזרתיות כדיי לפתח את השריר הנפשי הזה של הכרה בטוב, של שימת לב דווקא למה שכן נינוח ובטוח. הדרך הכי נגישה עבורי לעשות זאת היא דרך הגוף: ממש כמו חוקרת טבע, לחפש ולגלות תוך כדי תנועה מה בי מתחמם עכשיו? מה מתרחב, משתחרר, נפתח, מתמלא, מתרכך, מרפה, מתעצם, מתפעם.... אט-אט אני אוספת ורושמת מילון של תחושות נעימות ומספקות. איפה הנשימה יכולה לזרום עכשיו בקלות? איזה איבר מסכים להישען? איפה יש הקלה? איך זה מרגיש לשמוח במה שיש?
אם הנושא הזה מעסיק גם אתכם ותרצו להצטרף אלי למסע לגילוי הסיפוק אתם מאוד מוזמנים לכתוב לי. אתמול בערב לימדתי שיעור יוגה ששוזר את המושג סאנטושה-סיפוק עם עקרונות מעולם התנועה ההתפתחותית. אפשר לקבל הקלטה של השיעור בתשלום כנדיבות ליבכם בדאנה.
כתבו לי אותו התקשרו 054-6773290

05/01/2021

29/12/2020

דברים שהיה אפשר לעשות פעם, לפני הקורונה: לנשום לרווחה, לנוע בחופשיות במרחב הציבורי, להיפגש פנים אל פנים, לתכנן תוכניות, לבנות שיגרה... (רשימה חלקית).
דברים שאפשר לעשות עכשיו: לתרגל ולהיזכר שעדיין אפשר ומותר ורצוי לנשום לרווחה, לצאת ביום שמשי לחצר האחורית שאף לא הקדשתי לה תשומת לב ולשמוח בה, לראות עיניים טובות ולחוש את החיוך המתפשט מתחת למסכה אצלו וגם אצלי, להמשיך לתכנן ולרצות- אך גם ללמוד לשנות ולהשתנות יותר בקלות. במיוחד, ללמוד לשחרר את מה שאין ביכולתי לשלוט בו ולאמן את שרירי ראיית הטוב-במה-שיש.
הערב בשש שיעור "יוגה בראי תנועה התפתחותית" יתקיים בזום, ואני מוצאת בתוכי שמחה אמיתית שיש לנו טכנולוגיה ואמצעים שמאפשרים להיפגש ולתרגל יחד את אותם דברים שעושים לנו טוב. לרגע מבלי להשוות ל"מה היה אילו" - פשוט להודות על כך שבכל זאת מתקיימים כאן מפגש ויחסים מהדהדים בתוך המציאות המורכבת שבה אנו חיים עתה.
היום בשיעור נכיר את התבנית התנועתית של הושטה- אותה תנועה בסיסית שמבטאת "אני רוצה", ומסמלת את היציאה מעצמי אל משהו או אל מישהו. בעודי כותבת שורות אלו אני מרגישה שהמילים נשלחות ממני כמו יד פתוחה שמזמינה אותך לקשר, דווקא ובמיוחד עכשיו לנוכח הסגרים והבידודים שנכפים עלינו. בוא/י ניזכר בכוחו המרפא של הביחד וניתן לו לחלחל אל גופנו ואל נפשנו דרך המסכים. יום טוב!

23/12/2020

איזו זכות שהעבודה שלי היא לא רק 'פרנסה' אלא גם הדבר שאני הכי אוהבת לעשות! ובמיוחד, אני מחכה כל שבוע לשיעור של קבוצת הנשים בימי חמישי בערב. זה מן רגע יקר כזה בתוך רוטינת החיים שבו אני מאפשרת לעצמי יחד עם תלמידותיי להאט את הקצב ולפנות לעצמי מרווח נשימה, לבנות גשר בין השבוע שחלף לסופ"ש שבפתח, בין תנועת העשייה לעונג ההוויה... בחברה נשית אינטימית אנו נזכרות בכוחה המרפא של הנשימה ושל תנועת הסרעפות והשרירים הטבעתיים, מחדשות את פעימת החיים שבנו, חוגגות את גופנו.
מחר למשל אנחנו הולכות לפגוש את שרירי הלוע ומיתרי הקול, ולתבל את האימון בהפקת צלילים מעומק האגן ועד הגרון!
מוזמנות להצטרף בסטודיו או בזום 🌺 לפרטים והרשמה: לטם 054-6773290

16/12/2020

07/12/2020

מחר בערב שיעור פתוח לקראת פתיחת הקבוצה "יוגה חובקת חיים" שיעסוק במהות המושג נ ו כ ח ו ת . אפשר להצטרף בסטודיו או בזום.

מ ת נ ת ה נ ו כ ח ו ת ב ה ו ו ה .
אם הייתה לנו קלדנית אישית שמתעדת את כל מה שעובר לנו בראש במהלך יום אחד, איזה טקסט היה מתקבל? סיכוי סביר שהיו שם הרבה מחשבות לגבי תכניותינו לעתיד, מלוות בשלל רגשות כמו ציפייה, חשש, התרגשות, דאגה או מתח. ולצידן מחשבות רבות על מה שקרה לי בעבר הקרוב או הרחוק: שחזור של שיחות, מסקנות, חרטות, געגועים, פנטזיות... האם בתוך הטקסט הסבוך הזה של דיבור פנימי יש רגע של נוכחות בהווה?
ראשית בואו ננסה להבין בכלל מהי נוכחות. האם מדובר במילה נרדפת לתשומת לב או ערנות? להרגשתי זה דומה אבל לא בדיוק אותו דבר. אפשר לשים לב למכוניות שעוברות כשחוצים כביש, או להיות ערניים מתוך דריכות ואפילו חרדה כשאנחנו נכנסים לחדר מלא אנשים לא מוכרים ומנסים למצוא את דרך להשתלב בשיחה. אבל נוכחות עבורי היא איכות תודעתית נדירה שמשלבת גם ערות וגם נינוחות, גם מודעות וגם שלווה. לפעמים זה פשוט קורה מעצמו - מן רגעי חסד בהם יש פחות "רעש בראש" ואפשר לראות את הדברים בבהירות כפי שהם. להרגשתי זה תמיד קשור לחוויה הגופנית: כאילו ההכרה "נוחתת" בתוך הגוף וממלאת אותו מבפנים כמו שיד נכנסת לכפפה.
כשזה קורה, אפשר לראות שהמחשבות הן רק מחשבות, נעות וחולפות כמו העוברים ושבים בתחנת רכבת, ומעבר להן יש רציף יציב של הווה נצחי... הנה אני כאן, ברגע הזה. יש אוויר, אני נושמת. יש קרקע מתחת לרגלי, אפשר להרפות לתוכה. הכל בסדר.
נראה לי שאצל ילדים צעירים זהו מצב הכרה מאוד שכיח: מה שקורה ברגע זה הוא מה שיש. כל צליל, כתם אור או מרקם ממלא את הפעוטות הרכים בפליאה עמוקה ובראשיתית. הם פשוט הוֹוִים :) למעשה כולנו עברנו דרך איכות תודעתית זו והיא רשומה בזיכרון הגופני שלנו. לכן בבואנו לתרגל ולטפח נוכחות בחיינו- לא צריך לחפש רחוק, רק להיזכר במשהו שכבר קיים בתוכנו.
*
ביום שלישי הקרוב ב 20:00, שיעור פתוח לקראת פתיחת הקבוצה "יוגה חובקת חיים". נטעם ממתנת הנוכחות דרך לימוד סוטרות (פסוקים תמציתיים מטקסט יוגי עתיק), תרגול יוגה מעשית ושיחה.
יש להירשם מראש כיוון שמספר המקומות מוגבל. ניתן להצטרף גם בזום.
לפרטים נוספים והרשמה: 054-6773290 לטם

05/12/2020

מ ת נ ת ה נ ו כ ח ו ת ב ה ו ו ה .
אם הייתה לנו קלדנית אישית שמתעדת את כל מה שעובר לנו בראש במהלך יום אחד, איזה טקסט היה מתקבל? סיכוי סביר שהיו שם הרבה מחשבות לגבי תכניותינו לעתיד, מלוות בשלל רגשות כמו ציפייה, חשש, התרגשות, דאגה או מתח. ולצידן מחשבות רבות על מה שקרה לי בעבר הקרוב או הרחוק: שחזור של שיחות, מסקנות, חרטות, געגועים, פנטזיות... האם בתוך הטקסט הסבוך הזה של דיבור פנימי יש רגע של נוכחות בהווה?
ראשית בואו ננסה להבין בכלל מהי נוכחות. האם מדובר במילה נרדפת לתשומת לב או ערנות? להרגשתי זה דומה אבל לא בדיוק אותו דבר. אפשר לשים לב למכוניות שעוברות כשחוצים כביש, או להיות ערניים מתוך דריכות ואפילו חרדה כשאנחנו נכנסים לחדר מלא אנשים לא מוכרים ומנסים למצוא את דרך להשתלב בשיחה. אבל נוכחות עבורי היא איכות תודעתית נדירה שמשלבת גם ערות וגם נינוחות, גם מודעות וגם שלווה. לפעמים זה פשוט קורה מעצמו - מן רגעי חסד בהם יש פחות "רעש בראש" ואפשר לראות את הדברים בבהירות כפי שהם. להרגשתי זה תמיד קשור לחוויה הגופנית: כאילו ההכרה "נוחתת" בתוך הגוף וממלאת אותו מבפנים כמו שיד נכנסת לכפפה.
כשזה קורה, אפשר לראות שהמחשבות הן רק מחשבות, נעות וחולפות כמו העוברים ושבים בתחנת רכבת, ומעבר להן יש רציף יציב של הווה נצחי... הנה אני כאן, ברגע הזה. יש אוויר, אני נושמת. יש קרקע מתחת לרגלי, אפשר להרפות לתוכה. הכל בסדר.
נראה לי שאצל ילדים צעירים זהו מצב הכרה מאוד שכיח: מה שקורה ברגע זה הוא מה שיש. כל צליל, כתם אור או מרקם ממלא את הפעוטות הרכים בפליאה עמוקה ובראשיתית. הם פשוט הוֹוִים :) למעשה כולנו עברנו דרך איכות תודעתית זו והיא רשומה בזיכרון הגופני שלנו. לכן בבואנו לתרגל ולטפח נוכחות בחיינו- לא צריך לחפש רחוק, רק להיזכר במשהו שכבר קיים בתוכנו.
*
ביום שלישי הקרוב ב 20:00, שיעור פתוח לקראת פתיחת הקבוצה "יוגה חובקת חיים". נטעם ממתנת הנוכחות דרך לימוד סוטרות (פסוקים תמציתיים מטקסט יוגי עתיק), תרגול יוגה מעשית ושיחה.
יש להירשם מראש כיוון שמספר המקומות מוגבל. ניתן להצטרף גם בזום.
לפרטים נוספים והרשמה: 054-6773290 לטם