
30/07/2025
פוסט־טראומה לא תמיד נראית לעין.
אני מזמין.ה אתכם לקרוא ולשתף הלאה – אולי זה יגיע למי שצריך את זה היום.
יש פציעות שחוזרות איתך הביתה — גם אם לא רואים אותן
יש מי שחזרו מהקרב, אבל הקרב ממשיך לחיות בתוכם.
לא בצעקות, לא בפצעים גלויים — אלא בשתיקות, בחלומות, בזיכרונות שלא מרפים, בהתפרצויות.
לפעמים זו פוסט־טראומה ולפעמים, כשמה שקרה סתר את מה שהאמנת וחונכת עליו בשיגרה, זה גם נוגע בפצע מוסרי.
פוסט טראומה היא תופעה שמתרחשת כאשר תהליכי ההחלמה הטבעיים של האדם נתקלים במכשול. הטיפול נועד להסיר את המכשול כדי לאפשר לאדם להתפתח ולצמוח למרות האירועים שחווה.
איך זה מרגיש?
אם עברת חוויה טראומטית — כלוחמ.ת, כאזרח.ית באזור לחימה, או כמי שנשא.ה על כתפיו אחריות כבדה — ייתכן שחלק מהתסמינים הבאים מוכרים לך.
התיאורים מבוססים על שאלון PCL5 — כלי מקצועי לאיתור ראשוני של תסמיני פוסט־טראומה:
זיכרונות שלא נותנים שקט
מחשבות שחוזרות בלי שליטה
חלומות מטרידים
רגעים פתאומיים שבהם מרגיש כאילו זה קורה שוב עכשיו
סערה בגוף (דפיקות לב, הזעה, קשיי נשימה) כשמשהו מזכיר את מה שקרה
בריחה פנימית וחיצונית
ניסיון להדחיק מחשבות או רגשות שקשורים לטראומה
הימנעות ממקומות, אנשים, שיחות או חפצים שמעוררים זיכרון
שינוי עמוק בתחושת העצמי
קושי לזכור פרטים חשובים מהאירוע
מחשבות שליליות כמו: “אני אדם רע”, “העולם מסוכן”, “אי אפשר לסמוך על אף אחד”
תחושת אשמה כבדה – כלפי עצמך או אחרים
רגשות שמציפים: פחד, כעס, בושה, ייאוש
אובדן עניין בדברים שפעם מילאו אותך
תחושת ריחוק מאחרים
קהות רגשית – כאילו הכל חסר צבע
דריכות, כעס, וסיכון עצמי
התפרצויות כעס או עצבנות קבועה
התנהגות מסוכנת או חיפוש גבולות (גם בלי כוונה ברורה)
תחושת איום מתמיד — כאילו הסכנה לא נגמרה
קפיצות מכל רעש קטן
קשיים בריכוז
קושי להירדם או שינה קטועה ומעיקה
במצבי מצוקה קשה ורגעים בהם נדמה ששום דבר לא עוזר
כשהלב עייף. כשהזיכרונות לא מרפים.
כשהתחושה היא: “אני רק מעמסה”, “עדיף לכולם בלעדיי”, “אני לא רואה איך זה משתנה”.
עלולות להופיע מחשבות אובדניות - געגוע לשקט - כמיהה להפסיק את הכאב. אלו מחשבות לא רציונאליות ברגעים שנדמה שאין פתרון אחר.
אלו לא רק מחשבות על מוות — אלו קריאות לעזרה. מרבית ממבצעי פעולה אובדנית ששרדו דיווחו לאחר מכן שרגע אחרי שביצעו את הפעולה - התמלאו בכמיהה לחיות - בדחף החיים.
וזה הרגע שבו הכי חשוב שתדע.י:
הכאב שלך אמיתי — אבל הוא לא חזות הכל.
יש דרך לצאת מזה.
יש דרך חזרה
יש טיפול שלא מנסה למחוק את מה שקרה — אלא לעזור לך לשאת את זה אחרת.
לטוות מחדש קשר עם עצמך, עם אחרים, עם החיים.
לא מדובר בכפתור קסם, אלא בתהליך.
אבל הוא אפשרי.
החלמה היא לא שכחה — היא היכולת לזכור בלי להתפרק ולצמוח מהמשבר
אז מה אפשר לעשות עכשיו?
לפנות לשיחה.
לדבר עם איש מקצוע, עם חבר, קרוב משפחה עם רופא. המשפחה.
• לפנות לעמותות כמו ער"ן (1201), נט"ל (1800363363) עמותת אנוש 074-7556155
או מוקד נפשי אחר. בגוגל – מרכזי החוסן https://www.btl.gov.il/HaravotBarzel1/Harada_HB/Pages/MrkaziHosenResima.aspx
ובעיקר — לא להישאר לבד עם זה.
את.ה ראוי.ה לחיים שלמים יותר.
גם אם כואבים.
גם אם הם מתחילים מצעד קטן אחד.
שתפו את הפוסט הזה. אולי הוא יגיע למישהי, למישהו, שמחכה ממש עכשיו לדעת:
שמה שהוא מרגיש — אמיתי.
שמה שהיא סוחבת — מובן.
ושאפשר — אפילו עכשיו — להתחיל לנשום מחדש.