ד"ר רפאל יונתן לאוס, פסיכולוג קליני

30/01/2026

כמה מחשבות על טיפול בפוסט טראומה או באיזה אופן אני חושש שרוח הזמן עשויה לפספס. תמונה לתשומת לב וקישור בתגובות. אשמח לקרוא את המחשבות שלכם!

04/01/2026

שמחתי ונהניתי לשוחח עם Tamar Friedlander שהיא קולגה וחברה בפודקאסט הנהדר שלה על החיבורים בין פסיכולוגיה וטכנולוגיה. קישורים להאזנה וצפייה בתגובות.

27/12/2025

החלטתי לשתף בשנקל שלי לגבי אבחון פסיכודיאגנוסטי. קישור בתגובות. אשמח מאוד לקרוא התייחסויות.

05/12/2025

שוחחתי עם פרופ' אדלר בתכנית הרדיו שלו. אני חושב שיצא מעניין!
תמונה לתשומת לב והקישור בתגובות.

16/11/2025

בתגובות קישור לפוסט שכתבתי על הדרכה בפסיכותרפיה ועל הספר Psychoanalytic Supervision של ננסי מקוויליאמס

15/11/2025

יש מטופלים שמצפים שאחרי כל פגישה הם ירגישו טוב יותר. שככה אמורים להרגיש אחרי פגישה טיפולית. אני יכול מאוד להבין את הרצון הזה (אני ביני לביני מעדיף לקרוא לזה פנטזיה). ובאותו הזמן אני לא מאמין שיש דרך נכונה או מסויימת שבה אמורים להרגיש אחרי מפגש.

יש מפגשים טיפוליים שיכולים להיות מאופיינים בתחושה חיובית למשל חוויה נעימה של ביחד והקלה או צחוק כן צחוק! או תחושת הישג אחרי תובנה חדשה (אאוריקה!). ויש גם מפגשים שמאופיינים בתחושות קשות כמו עצב, תסכול, כאב, געגוע.

לפעמים דווקא המפגשים שבהם עובדים קשה ונוגעים עמוק יותר הם אלו שאחריהם מרגישים קשה יותר. אני לא אומר שצריך להיות רק כואב ורק קשה (אפילו לא בעיקר) אבל כן חשוב לי לומר שהרגשה של קושי אחרי (או לקראת או תוך כדי) פגישה טיפולית היא לא בהכרח אינדיקציה לזה שהטיפול לא עובד או לא מתאים והרבה פעמים דווקא להיפך.

המטרה של טיפול פסיכודינמי היא לא להפוך את החיים לשמחים ומאושרים כל הזמן אלא לאפשר לנו לחוות אותם במלואם כפי שהם. והחיים הם כל מיני דברים, טובים ורעים, עצובים ושמחים.

12/11/2025

על צד חיובי ואהוב בלהיות פסיכולוג 😁

19/10/2025

08/10/2025

סטוצים או יזיזות הם סוג נפוץ של קשר בעיקר בשנות הבגרות הצעירה. אני שמח לשתף ריאיון איתי שעסק בנושא החשוב הזה לאור ממצאי מחקר משותף של פרופ' שמואל שולמן ושלי. המחקר עסק בקשר בין תדירות ושינוי תדירות של השתתפות במין מזדמן ואיכות קשרים זוגיים בגיל 28. הממצאים מפתיעים. מוזמנות ומוזמנים לקרוא ולהגיב.

הקישור לריאיון בתגובות.

22/09/2025

תקופת החגים היא לא תקופה פשוטה. זו תקופה שיכולה להיות מלווה בשמחה ומשפחתיות. אבל היא כמעט תמיד (וכמעט לכל אחד או אחת) מלווה בעוד הרבה דברים - לא תמיד מובנים.
ראש השנה למשל מפגיש אותנו עם מה שהספקנו וגם עם מה שלא. עם מה שיש לנו בחיים ועם מה שהיה ואבד או שמעולם לא היה.

יש אנשים שמרגישים שזה לא מספיק כדי להצדיק טיפול. שהם לא סובלים מספיק או לא סובלים כמו אחרים. בתקופה כזו של מלחמה מתמשכת וחטופים הנטייה הזו עשויה להתעצם. חבל. זו עשויה להיות החמצה של הזדמנות חשובה לשינוי. החגים אחרי הכל מפגישים אותנו עם דברים אמיתיים. זמן לחשבון נפש.

אני מצרף בתגובות קישור למשהו שכתבתי כבר לפני כמה שנים ונראה לי מתאים ונכון גם היום. הלוואי שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.

"ולא, אני לא טוען כאן שקל לטפל במצבי סבל קשה ועמוק. אפילו להיפך, אני כן טוען שאין טיפולים קלים ואין מטופלים קלים. בכלל. טיפול פסיכולוגי הוא לא דבר קל. אף פעם. הוא יכול להיות מהנה, משעשע או מסקרן והוא יכול להיות מדכא משעמם וסיזיפי אבל קל הוא בהגדרה לא"

16/09/2025

*מדוע הטיפול 'מצליח' אצל כל מטופל בצורה אחרת? תובנות ממחקר של עשור*

אני שמח לשתף מאמר מחקר מפרויקט "לכל נפש" שזכיתי להוביל את כתיבתו יחד עם צוות מחקר מצוין: ד"ר מעיין אברג'ל, ד"ר אילן אמיר, רון פינקנברג ופרופ' גבי שפלר. המאמר פורסם בכתב העת Current Psychology.

על מה המחקר?
עקבנו אחר מטופלים במצבים נפשיים מורכבים שעברו אשפוזים פסיכיאטריים לאורך טיפול פסיכודינמי ארוך ואינטנסיבי. בדקנו האם שיפור בסימפטומים וירידה בימי אשפוז קשורים זה לזה ברמת המטופל הבודד.

מה גילינו?
הממצא המרכזי מפתיע: לא מצאנו קשר ישיר בין שיפור סימפטומטי לירידה בימי אשפוז. עם זאת, מצאנו שימי אשפוז בתקופה מסוימת ניבאו את רמת הסימפטומים בתקופה העוקבת - ככל שהאשפוז היה ארוך יותר, רמת הסימפטומים בהמשך הייתה נמוכה יותר.

למה זה רלוונטי לכולנו?
למרות שהמחקר התמקד באוכלוסייה מורכבת במיוחד, התובנה המרכזית רלוונטית לכל תהליך טיפולי : אין מדד אחד שמתאים לכולם למדידת הצלחה בטיפול.
מטופלים שונים חווים שיפור בתחומים שונים ובזמנים שונים. תפקוד חברתי, מצוקה סימפטומטית, תפקוד תעסוקתי, תחושת משמעות וכן הלאה.

המסקנה:
חשוב למדוד הצלחה בהתאם לחוויה הייחודית והצורך של כל מטופל - ולא לפי "נוסחה" אחת לכולם.

מה הלאה?
אנו עובדים על מחקר המשך המבוסס על ראיונות עם מטופלים לאחר סיום הטיפול, כדי לשמוע מהם עצמם כיצד הם מגדירים הצלחה טיפולית. הממצאים מעניינים מאוד ואשתף בהם בהמשך.

בתגובה קישור למאמר המלא.