ד"ר רפאל יונתן לאוס, פסיכולוג קליני

22/09/2025

תקופת החגים היא לא תקופה פשוטה. זו תקופה שיכולה להיות מלווה בשמחה ומשפחתיות. אבל היא כמעט תמיד (וכמעט לכל אחד או אחת) מלווה בעוד הרבה דברים - לא תמיד מובנים.
ראש השנה למשל מפגיש אותנו עם מה שהספקנו וגם עם מה שלא. עם מה שיש לנו בחיים ועם מה שהיה ואבד או שמעולם לא היה.

יש אנשים שמרגישים שזה לא מספיק כדי להצדיק טיפול. שהם לא סובלים מספיק או לא סובלים כמו אחרים. בתקופה כזו של מלחמה מתמשכת וחטופים הנטייה הזו עשויה להתעצם. חבל. זו עשויה להיות החמצה של הזדמנות חשובה לשינוי. החגים אחרי הכל מפגישים אותנו עם דברים אמיתיים. זמן לחשבון נפש.

אני מצרף בתגובות קישור למשהו שכתבתי כבר לפני כמה שנים ונראה לי מתאים ונכון גם היום. הלוואי שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.

"ולא, אני לא טוען כאן שקל לטפל במצבי סבל קשה ועמוק. אפילו להיפך, אני כן טוען שאין טיפולים קלים ואין מטופלים קלים. בכלל. טיפול פסיכולוגי הוא לא דבר קל. אף פעם. הוא יכול להיות מהנה, משעשע או מסקרן והוא יכול להיות מדכא משעמם וסיזיפי אבל קל הוא בהגדרה לא"

16/09/2025

*מדוע הטיפול 'מצליח' אצל כל מטופל בצורה אחרת? תובנות ממחקר של עשור*

אני שמח לשתף מאמר מחקר מפרויקט "לכל נפש" שזכיתי להוביל את כתיבתו יחד עם צוות מחקר מצוין: ד"ר מעיין אברג'ל, ד"ר אילן אמיר, רון פינקנברג ופרופ' גבי שפלר. המאמר פורסם בכתב העת Current Psychology.

על מה המחקר?
עקבנו אחר מטופלים במצבים נפשיים מורכבים שעברו אשפוזים פסיכיאטריים לאורך טיפול פסיכודינמי ארוך ואינטנסיבי. בדקנו האם שיפור בסימפטומים וירידה בימי אשפוז קשורים זה לזה ברמת המטופל הבודד.

מה גילינו?
הממצא המרכזי מפתיע: לא מצאנו קשר ישיר בין שיפור סימפטומטי לירידה בימי אשפוז. עם זאת, מצאנו שימי אשפוז בתקופה מסוימת ניבאו את רמת הסימפטומים בתקופה העוקבת - ככל שהאשפוז היה ארוך יותר, רמת הסימפטומים בהמשך הייתה נמוכה יותר.

למה זה רלוונטי לכולנו?
למרות שהמחקר התמקד באוכלוסייה מורכבת במיוחד, התובנה המרכזית רלוונטית לכל תהליך טיפולי : אין מדד אחד שמתאים לכולם למדידת הצלחה בטיפול.
מטופלים שונים חווים שיפור בתחומים שונים ובזמנים שונים. תפקוד חברתי, מצוקה סימפטומטית, תפקוד תעסוקתי, תחושת משמעות וכן הלאה.

המסקנה:
חשוב למדוד הצלחה בהתאם לחוויה הייחודית והצורך של כל מטופל - ולא לפי "נוסחה" אחת לכולם.

מה הלאה?
אנו עובדים על מחקר המשך המבוסס על ראיונות עם מטופלים לאחר סיום הטיפול, כדי לשמוע מהם עצמם כיצד הם מגדירים הצלחה טיפולית. הממצאים מעניינים מאוד ואשתף בהם בהמשך.

בתגובה קישור למאמר המלא.

15/09/2025

**מי באמת גורם לשינוי בטיפול פסיכולוגי (ובחיים)? הבעיה עם גישת "תופעות הלוואי"**

אנשים רבים שמחפשים טיפול פסיכולוגי שואלים על ההשפעות השליליות / תופעות הלוואי האפשריות. שאלה חשובה ולגיטימית לחלוטין.

גישה רווחת כיום היא להציג "תופעות לוואי" של טיפול פסיכולוגי - כמו קונפליקטים במערכות יחסים או שינויים במקום העבודה בדומה לאופן שבו מציגים תופעות לוואי של טיפולים רפואיים. אבל יש כאן בעיה מהותית: הצגה כזו מעבירה מסר שהטיפול "קורה" לאדם, כמו תרופה שפועלת עליו ללא תלות בבחירותיו.

בפסיכותרפיה המצב שונה. רוב ההתערבויות הן "הצעות" שאנשים יכולים לקבל או לדחות. כשמתפתחת תובנה חדשה, היא משפיעה רק אם האדם בוחר לשלב אותה בחייו ולפעול בהתאם.

הבעיה בהצגה הנפוצה:
כשמטופל שומע שהטיפול עלול "לגרום" לו לשינויים במערכות יחסים, הוא מתחיל לחשוב על עצמו כקורבן פוטנציאלי של החיים. זה סותר את המטרה המרכזית של כל טיפול פסיכולוגי - פיתוח תחושת האוטונומיה ויכולת הבחירה.

חלופה אפשרית:
במקום להתמקד ב"תופעות לוואי", ניתן לדבר על האפשרויות שנפתחות בטיפול. כשאדם מפתח הבנות חדשות על עצמו, הוא עשוי לבחור לשנות דפוसי התנהגות או לקבוע גבולות שונים ולכך יכולים להיות גם מחירים - אבל זו תמיד בחירתו, לא "תוצאה" של הטיפול.
זוהי לא רק שאלה טכנית של ניסוח - זו שאלה יסודית על האופן שבו אנשים מבינים את מקומם בתהליך השינוי שהם חווים ואת ההשפעה שלהם על חייהם בעולם.

למי שמעוניין להעמיק אני מצרף בתגובה קישור למאמר אקדמי שכתבתי בנושא יחד עם ד"ר נילי קרקו-אייל ושפורסם בכתב העת Journal of Contemporary Psychotherapy

07/09/2025

התפנו לי כמה שעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים (או הדרכת מתמחים) באופן מקוון בלבד.
מוזמנים להפנות,
ניתן ליצור איתי קשר בוואטסאפ 052-4569004 או במייל refael.yonatan@mail.huji.ac.il

31/10/2024

אני משתף כתבה שפורסמה היום בעיתון הארץ ומסקרת את תוצאות המחקר (העצובות והמכעיסות) שערכתי יחד עם ד"ר נילי קרקו אייל מבית הספר למשפטים במכללה למנהל ופורסמו בכתב העת Psychiatric Rehabilitation Journal של ה APA.

במחקר שכלל ראיונות עומק עם 20 אנשים שטופלו בתרופות אנטי פסיכוטיות בהסכמה (לא במקרים של סכנה לעצמם או לאחרים) תוארו פרקטיקות בעייתיות מאוד : חוסר שיתוף של המטופלים במידע על סיכויי הצלחה וסיכונים, התנייה (לפחות בחוויה של המטופלים) של קבלת שירותי שיקום (יכולים להיות שירותים בסיסיים כמו דיור ותעסוקה) ב"הסכמה" לטיפול תרופתי, איום (לפחות בחוויה או במשתמע) במעבר מאשפוז ברצון למעבר לאשפוז בכפייה על מי שלא "יסכים" לטיפול תרופתי אנטי פסיכוטי.

אני מקווה מאוד שהשיח הציבורי יוביל לשינוי.

הארץ

27/10/2024

אני שמח לשתף במאמר שעוסק בניבוי התאמה לטיפול דינמי קצר מועד מנתונים קליניים ודמוגרפיים שנמדדו לפני תחילת הטיפול באמצעות שיטות של למידת מכונה.

המאמר פורסם באופן מוקדם ברשת ב Psychotherapy Research. זה שיתוף פעולה נוסף (ומוצלח) עם פרופ' אוריה תשבי והפעם גם עם גרשום גבירצמן שהעבודה איתו הייתה תענוג. קשה לחשוב על שותפים טובים יותר.

במקור קבענו להיפגש ב8.10.23 כדי לסגור כמה נקודות אחרונות ולהגיש.. הדברים התעכבו מכורח המציאות המרה והקשה שפקדה אותנו ובסוף רק לפני כמה חודשים אחרי ששוחררתי מצו 8 ובאחת ההפוגות הבודדות של גרשום מהמילואים (בהם הוא הוא נמצא גם כעת) הצלחנו לסיים ולהגיש.

פסיכותרפיה לסוגיה היא טיפול יעיל גם באופן אבסולוטי וגם בהשוואה לחלופות כמו תרופות. עם זאת לא נראה שפיתוח של שיטות חדשות או שהידע המחקרי העצום שנצבר בעשורים האחרונים הביא לשינוי משמעותי. גודל האפקט הממוצע לא השתנה ב50 השנה האחרונות.. בערך כ50% מהמטופלים מגיבים באופן חיובי משמעותי לטיפול. אחת הדרכים שבעינינו נכון לשפר את המספרים הללו היא על ידי טיוב ההתאמה ובחירת הטיפול למטופל מסויים.

גישות דינמיות קצרות מועד כבר עשרות שנים לוקחות בחשבון שזה לא מתאים לכל אחד. שמטופלים קשים יותר על מגוון פרמטרים יזקקו לטיפול ארוך (כן מה ששמעתם - טיפולים קצרים הם לבריאים). הטענה הזו מגובה במחקרים רבים.

במחקר הנוכחי ניסינו ללכת מעבר לכך ולדרג חשיבות יחסית של משתנים שונים בניבוי הסיכוי להשתייך לקבוצת מגיבים או לקבוצה המשלימה של לא מגיבים.

בקישור המצורף יש 50 כניסות חופשיות - אז כל הקודם זוכה

Predicting therapy responders can significantly improve clinical outcomes. This study aims to identify predictors of response to short-term dynamic therapy.Data from 95 patients who underwent 16-se...