07/03/2016
הפרעת קשב אצל מבוגרים.
הפרעת קשב (ADHD) היא הפרעה הבאה לידי ביטוי בליקוי בתפקודי הקשב ובהתנהגות אימפולסיבית ו/או היפראקטיבית. לעיתים הפרעה זו נתפסת כבעיה של ילדים וישנה מחשבה שככל שהגיל עולה הבעיה נפתרת מאליה. אולם במציאות אין הדבר כך, אותם ילדים אשר סובלים מהפרעת קשב ימשיכו ויסבלו ממנה באופנים שונים גם בבגרות .
אולם מה מאפיין מבוגרים עם הפרעת קשב? איך נדע שאנו זקוקים לטיפול?
תחילה אציין שאכן יש לעיתים התמתנות בתסמיני הפרעה ככל שהגיל עולה, הדבר בה לידי ביטוי בעיקר במרכיבים ההיפראקטיביים/אימפולסיביים של ההפרעה אשר נמצא שפוחתים במידה מסוימת עם הגיל. ניתן ליחס זאת ליכולת של האדם הבוגר לרסן את תגובותיו ולהתאים את התנהגותו לדרישות הסביבה, אך אין פירוש הדבר שהפרעה אינה קיימת. להפך, לעיתים הכוחות והמשאבים הנפשיים שהאדם משקיע בריסון עצמי והסתגלות דורשים ממנו מחיר יקר הן פיזית (מותשות ועייפות) והן נפשית (נטייה לחרדות, דכאון, דימוי עצמי נמוך ועוד).
כמו כן ככל שהגיל עולה מתרבות המשימות הנדרשות מאתנו במסגרות השונות (עבודה, משפחה, לימודים ופנאי). אנו נדרשים לפעול בסביבת "מולטיטסקינג" ולנהל את זמננו ומשימותינו באופן עקבי ויציב, משימה שלאדם עם הפרעת קשב יכולה להיות מורכבת ולדרוש משאבים רבים. מי לא מכיר את המנכ"ל עם המזכירה שמצילה אותו כל פעם מחדש? או בעל העסק שכיסיו מלאים פתקים של משימות שונות אליהם לעולם אינו מגיע?.
במחקרים שונים נמצא כי אנשים עם הפרעות קשב מתקשים לשמור על יציבות במקום העבודה לאורך זמן, משתעממים מהר ומתקשים במסגרת נוקשה. לעיתים קרובות נראה בעלי הפרעות קשב אשר בוחרים עבודות עם "אקשן" (נהגי אמבולנס, אנשי צבא, ברוקרים בבורסה) או בוחרים לעבוד כעצמאיים ולנהל את מסגרת הזמן שלהם בעצמם במקומות בהם הפרעת הקשב שלהם היא יתרון. הפרעת קשב באה לידי ביטוי גם בחיי המשפחה. צורך גדול בגירויים ושינויים תכופים, קושי בשמירה על מסגרת יציבה וקשיי ארגון וסדר יכולים להעלות קשיים זוגיים ומשפחתיים. אולם הפרעת זו אינה רק חסרון. ראיה מרחבית טובה, חשיבה מחוץ לקופסא, יכולת עבודה בלחץ הם רק חלק מיתרונותיה.
אולם מעבר להתמודדות היום יומית המאתגרת נמצאת הפגיעה בביטחון ובדימוי העצמי. לעיתים קרובות אני פוגש אנשים עם הפרעת קשב אשר חשים שונים, אמירות של "הכל הולך לי יותר קשה", "אני כל פעם מנסה ולא מבין מדוע אני לא מצליח" נשמעות פעם אחר פעם בחדר הטיפול.
אם כן מה ניתן לעשות עם זה?
הטיפול הראשוני המוצע הוא טיפול תרופתי בריטלין ודומיו הנבדלים אחד מן השני בזמן הפעולה ומרכיבי התרופה (ריטלין LA, אדראל, פוקאלין, ויוואנס, קונצרטה וכו'). על מנת לבדוק את יעילות התרופה במדדים השונים נעשה שימוש בבדיקות ממוחשבות כTOVA, MOXO ו- BRC. אולם טיפול תרופתי בלבד מוגבל ביכולתו לסייע במקרים של קשיים קוגניטיביים בהתארגנות, תכנון וקביעת סדר עדיפות, על כן הטיפול המומלץ הינו שילוב של טיפול תרופתי המאפשר קו בסיס גבוה יותר של יכולות הקשב וטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) .
טיפול ה-CBT, הנחשב טיפול פסיכולוגי לכל דבר, נותן מענה התנהגותי בדמות כלים לסדר וארגון, פתרון בעיות, ניהול לו"ז ומשימות ומעקב אחריהם, התמודדות עם מוסחות ודחיינות. כמו כן רוכשים כלים קוגניטיביים העוזרים לעבד את האמונות והתפיסות הלא אדפטיביות שהמטופל רכש לאורך השנים .
לסיכום, הפרעת קשב היא הפרעה המלווה את האדם מלידה עד 120. מודעות וטיפול נכון יכולים למנוע תסכולים ופגיעה בדימוי העצמי לאורך השנים ולמקסם את יכולותיו של האדם.
