יוחאי וורצמן-'מכון נְבִיעָה', פסיכודרמה, תנועה והתחדשות.

28/05/2026

עבור ירושלמי שכמוני, שמתנייד ברחבי העיר באופניים חשמליות, וממנה מספק את כל צרכיי- הזמנה להנחות סדנא בתל אביב- היא חתיכת הזדמנות! גדלתי עם סבא וסבתא תל אביביים, והעיר היפה, המסקרנת ושטופת השמש והים- הייתה תמיד מקום מפנק לבלות בו (לאשתי שמתי וטו על מגורים בעיר, והתניתי את האפשרות בירידה דרסטית באחוזי הלחות. אם מישהו מפתח משהו בעניין- שיעדכן).
וכך מצאתי את עצמי מפנה לעצמי את יום שני האחרון, ויוצא בבוקר ברכבת מירושלים לתל אביב, כשאופניי החשמליים לצידי. 🚴♀️

את הבוקר פתחתי בדירת ניו רייז לא רחוקה מהים, דירה שמקבלת אליה, בכל שבוע, קבוצה חדשה של 8 גברים, בסדיר או במילואים, המתמודדים עם פוסט טראומה- לשבוע של מנוחה, פינוקים, טיפולים, שקט וים. 🌊
לבקשת מנהלי המקום סדנת הפסיכודרמה התכווננה בעיקר לשעה וחצי של fun, צחוק, אלתור ומשחקיות. במילות הפתיחה שלי הזמנתי את חבורת הגברים לשעה וחצי של גמישות וקלילות, במטרה לשחרר את המיינד ואת הגוף, להעיז לצאת מעט מאזורי הנוחות אך בדרך משחקית וקלילה, תוך הגמשת דפוסי החשיבה והפעולה שלנו.
אחרי שעה וחצי של המון אלתור וצחוק, ישבתי לסיגריה עם אחד המשתתפים, ששיתף אותי מעט בהתמודדות שלו כעצמאי שיוצא אחת לשנה למילואים שמוציאים אותו לגמרי מאזור הנוחות, ומכריחים אותו שוב ושוב להתגמש, לקבל את הקיים, לשחרר שליטה. הסדנא שיקפה לו כמה אלמנטים נפשיים שהוא זקוק להם על מנת להתמודד עם טלטלות החיים. יצאתי משיחתנו הספונטנית כשאני בהערכה עצומה לכל הגיבורים שיוצאים שוב ושוב לסבבי מילואים לא פשוטים, שמעבר לאתגרי הלחימה- מטלטלים את הסדר הקיים של החיים, בעבודה, באבהות, בזוגיות ובכלל. זכות היא לי לתת ולו מעט- עבורם.

מדירת הניו רייז עליתי על אופניי והתחלתי לשוטט- בוגרשוב, שינקין, נחלת בנימין. נושם עמוק את הרחובות היפים, את האווירה התל אביבית המשוחררת (תל אביביים- אתם גם עובדים לפעמים למחייתכם, או יושבים כל היום בבתי קפה?), ואת אוויר הים שהלחות טרם קפצה עליו להחניקו. בשלב מסוים חבר מפרדס חנה הצטרף אל היום כיף שלי, התפנקנו בארוחת צהריים במסעדה טריפולטאית ביפו שאני מאוד אוהב, טבלנו בים הכחול, והתיישבנו בטיילת ליד החוף- לשיחה על החיים, ואפילו לחצי שעה של השבה לתחייה של החברותא שלנו בכתבי הרמח"ל שנפסקה לפני כמה שנים (אינשאללה תחזור לחיים מעתה).

באזור 19:30, כשהשמש שקעה בתוך הים, נפרדתי גם אני ממנו ושמתי גז אל תחנת הרכבת- עייף אך מבסוט 😊

24/05/2026

לפני 6 שנים העברתי קורס של 16 מפגשים לאנשי טיפול במרכז טיפולי גדול.
הקורס היה מיועד לאנשי טיפול שמעוניינים להכיר מעט את השפה הפסיכודרמתית, ולעשות לה אדפטציה אל העשייה הטיפולית שלהם. הקורס היה גם לימודי עיוני, ולווה במקראה עמוסת מאמרים, אך ברובו, מטבע הדברים, הוא היה קורס חווייתי, שלקח את צוות המטפלים למסע נפשי במרחבים של גוף, יצירתיות, אלתור, תנועה, דרמה, ספונטניות, סוציומטריה ועוד. מנהל המקום, איש טיפול בעצמו, השתתף בסדנא ושיתף על התמורות שהיא העבירה אותו, גם כאיש טיפול, אך בעיקר כאדם, כבן זוג, כאבא.

לפני מספר חודשים אותו מנהל פנה אלי ואמר לי שהוא מקים תוכנית להכשרת מטפלים, תוכנית המיועדת לאנשי טיפול המעוניינים להרחיב את ארגז הכלים שלהם, לשכלל ולהעמיק את עשייתם המקצועית. הוא מעוניין שהפסיכודרמה תהווה חלק מרכזי בתוכנית ההכשרה.

וכך מצאתי את עצמי לפני כמה ימים מגיע לערב מיון למטפלים המתעניינים בלימודים אלו. תפקידי המרכזי היה להעביר אותם מסע פסיכודרמתי של שעה, החל ממגע עם אלתור ומשחקיות, דרך הבעה רגשית ספונטנית, וכלה בדינמיקה קבוצתית באמצעות טכניקת הסוציומטריה של מורנו. בצד ישבו מנהלי התוכנית- פסיכולוגים קליניים בהכשרתם, ושרבטו לעצמם את הממצאים שעלו בסדנא.

מעולם לא יצא לי להעביר בתוך מרחב כזה בו ישנה עין חיצונית בוחנת- סדנא חווייתית רגשית. אך תמיד יש פעם ראשונה. ולאחר אי נוחות ראשונית שדאגתי לתת לה מילים, ולהזמין את המשתתפים לנסות לשים בצד את המודעות לעין הבוחנת ופשוט להשתחרר אל תוך זרם הסדנא- קפצנו אל תוך המים.
ושוב- החוויה הפסיכודרמתית המזמינה לספונטניות, יציאה מאזור הנוחות, תנועה ופתיחות רגשית- עשתה את תפקידה על הצד הטוב ביותר! 🏆

מחכה לפתיחת תוכנית ההכשרה, סקרן לקראת הבאות... 😍

21/05/2026

19/05/2026

את אנסמבל פלייבק נביעה 🎭 הקמתי בשנת 2022 לטובת מופע חד פעמי, ניסויי למדי, של סדנאטרון פלייבק- מופע המשלב סדנא ונע על הטווח שבין מופע לטיפול.
הניסוי החד פעמי גרר אחריו בקשות למופעים ברחבי הארץ, וכך מצאתי את עצמי מחפש גברים נוספים שעברו כבר הכשרה של שחקני פלייבק- להצטרף אלי לאנסמבל המתהווה.

הצוות שהורכב משחקני פלייבק מקצועיים ומוזיקאים מוכשרים- נפגש אחת לשבועיים\שלוש לחזרה ולמידה משותפת.
כעבור כארבע שנים של חזרות קבועות והופעות ברחבי הארץ, חשנו שהחזרות התכופות פחות נצרכות. כמנהל אנסמבל החלטתי לעבור למודל חדש (שעבורו גייסתי את קופת האנסמבל) כך שבמקום חזרה אחת לשבועיים-נתחיל להיפגש אחת לכמה חודשים לאינטנסיב סוער עם מנחה חיצוני, לחזק יכולות ולפתוח אפיקים חדשים.

לפני כמה ימים זכינו לקיים את האינטנסיב הראשון שלנו, עם לא אחר מאשר
Amir Atsmon מאלתר העל 🤹♂️
נפגשנו בסטודיו ב בית חלוצי האור לבוקר מלא וגדוש באלתור, משחקיות, כיוונים חדשים ל'שיקוף פתוח' וים של יצירתיות פורצת.

מתחילים להרהר באינטנסיב הבא שלנו שיתקיים בעוד מספר חודשים, הצעות יתקבלו בברכה 🎷

18/05/2026

מחר, יום שלישי, הזדמנות אחרונה להצטרף למסע קצר אך עוצמתי-
כ 10 גברים שצוללים לעומק במשך 10 פגישות,
בתוך מרחב של פסיכודרמה, אלתור, משחקיות, כאב, שחרור, שעשוע, תיאטרון פלייבק, תקשורת רגשית ועוד...

נותר מקום אחרון!!!
מי צולל ועף איתנו עמוק וגבוה פנימה?
לפרטים נוספים שילחו הודעת וואטסאפ דרך הקישור >> https://bit.ly/3nyvOjT

18/05/2026

הוזמנתי לעשות סדנא לאנשי חינוך בחסידות בעלז. חבורה של גברים בגילאי 30-60 המשמשים כחונכים לנערים בישיבה קטנה שמתקשים לימודית.

האמת שמעט תהיתי האם אצליח להניע אנשי חינוך מהמגזר החסידי, גברים בגילאי 30-60 שעוסקים בחינוך הרבה שנים, והמרחב הדרמתי והרגשי הוא פחות המגרש הביתי שלהם.

הבנתי שאהיה חייב להיות גמיש, ולזהות במקום את הצרכים שלהם ועל פי זה לתת מענה. התפללתי לה' שהם יסכימו לבוא איתי אל מחוזות אחרים מהרגלם, ושציניות, שכלתנות ושאר קליפות- ייעלמו.

ליתר ביטחון, שיתפתי אותם בתפילתי זאת גם במילות הפתיחה וההסבר שלי. וכך, לאחר שהסברתי מעט על הפסיכודרמה ועל הפלייבק, ולאחר שהזמנתי אותם לנצל את כישוריי לטובת ההתפתחות שלהם כאנשי חינוך, ולאחר שנשאתי מולם את תפילתי, שהם יסכימו להתמסר ולצאת איתי למסע מחוץ לאזור הנוחות שלהם- נעמדנו על הרגליים!

משם הסדנא התגלגלה, כשהם צוחקים, מאלתרים, משתפים זה את זה בהצלחות ובאתגרי החינוך, מביימים סצנות מפועלם בישיבה, ומהיחסים שלהם עם התלמידים.

🥯 בסצנה אחת פגשנו נער שמגיע לסדר בוקר באיחור, טרוט עיניים ורעב, שלא מצליח באמת להתרכז בלימוד כשפרמידת הצרכים של מאסלו עומדת לה על הראש. באמצעות טכניקת הכפיל הצענו מגוון התערבויות חינוכיות ואמפתיות על מנת למלא חסרונות של הנער, לגייסו ללמידה, ובעיקר לרכוש את אמונו.

🙌 בסצנה אחרת פגשנו נער שמשדר לכל התלמידים ואפילו לצוות עצמו- שהוא עליון מהם, חכם מהם, מוצלח מהם. בעזרת כפילים וחילוף תפקידים ניסינו לזהות את מה שרוחש מתחת לפני השטח, ומה ניתן לעשות על מנת להיות עבורו דמות בוגר משמעותי שיכולה להובילו בסבך החיים.

🎭 בסיום הפגישה הם שאלו אם ישנה קבוצת פלייבק מופיעה הבנויה מגברים חרדים בלבד, וביקשו שאקים איתם אחת כזו. חלקם לקחו את מספר הטלפון שלי וביקשו להצטרף לסדנת פסיכודרמה תהליכית,
וכשהמנהל שלהם ליווה אותי אל הרכב הוא לא הפסיק להודות ולומר שהסדנא הזו הייתה משמעותית ויעילה עד מאוד, וכמה טוב שאפשר ללמוד דרך פעולה ומשחק ולא רק דרך המילים והשכל.

ותודה ליעקב לוי מורנו שהביאנו עד הלום 😊✨

14/05/2026

אז איך זה להיות רובוט Ai, על גבול האנושי, בירושלים של 2048?🕊️

חבר יקר בשם רפאל קליינמן ביים הצגה לכבודה של ירושלים, ולכבוד כנס של עמותת מקו"ם - MAKOM Organizations עמותה שמאגדת תחתיה מגוון רחב של ארגונים קהילתיים ומשימתיים בישראל-
החל מבוגרי השומר הצעיר, דרך חברותא (הגיל השלישי), אופקים לעתיד (בני העדה הדרוזית) וכלה בקרן קהילות (גרעינים תורניים בעיירות פיתוח) ובתנועת ביחד (בעלי תשובה).

הארגונים מייצגים מגזרים שונים בחברה הישראלית: דתיים, חילונים, דרוזים, יוצאי אתיופיה, עולים, קהילות שיתופיות, קבוצות מחנכים, אמנים ועוד — ופועלים בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגראפית.

לכבוד יום ירושלים 2026, הפכה גבעת התחמושת למעבדה חיה של חזון ישראלי, במטרה לשרטט את חזון העיר לשנת ה-100 למדינה.

ואני הקטן, מוקף בעשרות אנשים אידיאליסטיים ומלאי חזון ועשייה- זכיתי לעלות על הבמה בתור רובוט Ai שמעניק שירות לעולים לרגל בירושלים של 2048, בתקופה של שלום, שגשוג כלכלי ופריחה חברתית ורוחנית.

"ברוכים הבאים בשערי ירושלים!" 🥳

13/05/2026

אתמול התחילה סדנת פסיכודרמה לגברים חדשה.🥂
אני יודע שקבוצה שכזו לגברים בלבד היא אירוע יחסית נדיר, ושלכן גם אנשים שלא גרים בסמוך לירושלים- מגיעים אליה.
אבל למגוון גיאוגראפי ואנושי שכזה לא ציפיתי:
היו במפגש גברים מאור עקיבא, ירוחם, יפו, תל אביב, ירושלים, באר שבע, שוהם ועוד. 🌻
דתיים, חרדים וחילוניים ישבו ביחד ופתחו את הלב, צחקו, השתעשעו, עצרו את מרוץ החיים על מנת להתבונן במסע של הנפש האנושית, בעוצמתה ואתגריה, כאביה ויופיה. 🦋

יצאנו למסע יחסית קצר, 10 מפגשים בלבד, אך ההסכמה של הקבוצה לקפוץ למים- הייתה מפליאה, ומבחינתי היא מסמנת פוטנציאל גדול לקבוצה עובדת, מעמיקה, אמיצה וכנה.
סקרן לגבי הבאות... 😊

ומי מכם שזה עושה לו חשק-
אפשר עוד להצטרף‼️
יום שלישי הקרוב- הקבוצה נסגרת למצטרפים
אז דברו איתי >
https://bit.ly/3nyvOjT

12/05/2026

חבר מעולם הפלייבק הקפיץ אותי מהיום למחר להופעה בירושלים. בהתחלה רציתי לסרב, הופעה לאחר יום עבודה ארוך בקליניקה שמסתיים ב 21:00 בלילה, לא נשמע לי כמשהו מפתה במיוחד. אבל לאחר שהחבר אמר שמדובר על נערים ונערות שגרים על הגבול הצפוני שלנו, וחווים יום יום מטחים של אש. נערים ונערות שיצאו לירושלים להפוגה קלה מהמתח בצפון, ושהם זקוקים כל כך למרחב בו אפשר לצחוק, לספר, לשחרר- החלטתי ללכת על זה.

את תחילת המופע דחו, על מנת שאספיק להגיע מהקליניקה. כשנכנסתי לאולם, חברי השחקן והמוזיקאי שהביא עימו- כבר היו תוך כדי האירוע, מנסים למשוך את הזמן עד שאופיע. כשפרצתי פנימה הם נשמו לרווחה, ואני מצאתי את עצמי כמו בסרטים- נזרק ישר אל המופע!

אז מה היה לנו בערב המשגע הזה❓

🎯 נער מקיבוץ צמוד לגבול, שלפני כמה חודשים החליט קצת להתאוורר מהקיבוץ אפוף הפיצוצים, ושכר דירה במושב ליד הכינרת, אך גילה להפתעתו שהוא כנראה מאוכן ע"י חיזבאללה, אחרת לך תסביר איך דווקא הדירה שבמושב המרוחק מהגבול- חטפה טיל ישיר, בעודו יושב בממ"ד, מוגן אך אפוף עשן.

🤣 נער ואמו, במושב צמוד לגבול, שתוך כדי ריצה למקלט הסמוך קולטים את היירוטים מעליהם, ולאחר התלבטות קצרצרה הם חוזרים בריצה אל ביתם, כשכל המצב המתוח הזה מביא אותם בסוף להתגלגל מצחוק על ריצפת ביתם, פורקים כך את כל הסטרס שהשיגורים והיירוטים יצרו.

🚂 צוות מורים, שממש לפני כמה שעות עלו על הרכבת מהצפון לירושלים, נושמים לרווחה בהשאירם את הצפון המופצץ מאחוריהם, אך לפתע מגלים ברכבת חפץ חשוד, ואדם עם מראה מוסלמי ש"מתבצר" בשירותים. אחרי מתח רב וקריאה למאבטח, האירוע הסתיים כאזעקת שווא, אך שיקף להם איך המתח הנפשי מהצפון- עושה בקלות הגירה אל עיר הקודש.