30/06/2022
באמת שהתמקדות זה משהו שלא משנה כמה מילים נשפוך עליו, עד שלא נחווה אותו, אי אפשר יהיה להבין על מה מדובר. כי התמקדות היא תהליך חווייתי.
אבל בשביל לקבל קצת תחושה של הביחד הזה שאליו אני מזמינה אותך, כתבתי פה איזה כמה אלפי תווים...
הרבה פעמים אצל רגישות ורגישים, כשקשה לנו לדמיין את הסיטואציה ומה בדיוק יקרה בה, זה מכניס אותנו לחרדה.. אז מפרטת כאן כמה שאפשר איך עשויה להיראות פגישת התמקדות איתי.
כמובן שכל פגישה היא שונה, כל אישה שונה וכל אינטראקציה היא חדשה ורעננה ולא נראית אף פעם כמו משהו שכבר היה, אבל מקווה שתרגישי מתוך המילים האלו את המהות של המפגשים ושזה יעזור לך לקבל קצת תחושה ראשונית של משהו מוכר.
אם זאת פגישה ראשונה, אולי יהיה איזה רגע של מתח באוויר - כי אנחנו לא מכירות ואולי יש בתוכך איזה רצון לפרוק משהו כואב שיושב בפנים ומצד שני, יש גם איזו זרות וצורך לשמור ולהגן על עצמך מחשיפה.
ואני רוצה להגיד לך שזה ממש בסדר. את לא חייבת להגיד שום דבר מעבר למה שנוח לך בכל רגע. אפשר להרגיש את המבוכה ולהיות איתה, כי היא כבר נמצאת שם ואולי היא הדבר הדומיננטי ביותר עכשיו, ואפשר גם פשוט להיות רגע ביחד, להתרגל לשדות האנרגטיים אחת של השניה, למראות החדשים, לריחות, לביחד החדש הזה.
בהתמקדות, אפשר להגיע לכל כך הרבה עומקים גם בלי לחשוף את "הסיפור". הרבה פעמים יש משהו נעים ומשחרר בלשתף אותו, אבל זה ממש לא הכרחי. וכך או כך, את מוזמנת להיפתח בקצב שלך. איטי או מהיר ככל שיהיה. אנחנו כאן לתהליך וזאת רק ההתחלה שלו, כל דבר יגיע בזמן המדויק לו.
אני אזמין אותך לשבת ולספר לי קצת על עצמך, על מה הביא אותך לכאן, על מה את מבקשת לעצמך בתהליך. אולי יהיו לך הרבה דברים להגיד ואולי לא תמצאי מילים עדיין. הכל בסדר.
אחר כך אבדוק איתך אם מתאים לך להיכנס לסשן של התמקדות.
אם תרגישי מוכנה, נתחיל.
קודם כל, אספר לך שבהתמקדות, כל דבר שעולה הוא טוב ונכון. כל מה שמגיע, גם אם עולים לך דימויים מוזרים או מופרכים או בכלל לא קשורים, זה חלק מהעניין. גם אם זה מגיע מהראש, זה בסדר, גם אם זה זיכרון, זה בסדר, גם אם זאת תמונה או דימוי או כתם צבע, כל מה שעולה מוזמן. אם זה נעים או לא נעים, יפה או מכוער, הכל בסדר. אנחנו הולכות להיכנס למחוזות מעט שונים ממחוזות היומיום..
כנראה שאגיד לך גם שכל הזמנה שלי היא רק הצעה. אם משהו לא נוח או לא נעים או לא מתחבר, את מוזמנת להגיד לי, או פשוט לשים את ההזמנה בצד ולהישאר עם מה שכן מתאים לך באותו הרגע.
ואז אזמין אותך לבדוק שנוח לך בגוף ואולי תחפשי איך להביא עוד נוחות ונינוחות אל הגוף. אולי תמצאי תנוחה נוחה יותר ואולי כרגע הכל קשה ומתוח ויקח זמן עד שהגוף יוכל להרפות. זוכרת? הכל בסדר. אולי נחפש מקום נוח אחד קטן בגוף, ונהיה איתו קצת, להזכיר לגוף שיש גם את זה.
אם זה יתאים, אני אנחה אותך במסע פנימה, אל הגוף. אם תרצי, תוכלי לעצום עיניים. אעזור לך בעדינות להתקרקע ולהרגיש את הגוף מבפנים ומבחוץ, לנכוח בתוך הגוף.
בשלב הזה, אולי תצללי פנימה אל תחושות הגוף ונתחיל להתמקד, זה משהו שמתאפשר הרבה פעמים בקלות לנשים רגישות מאוד, ואולי הראש יהיה כל כך מוצף במחשבות ופחדים שיהיה קשה להרגיש את הגוף. כך או כך, אנחנו בתהליך. (בעצם אנחנו בתהליך מרגע שהחלטנו להיפגש :).
מכאן, יש כל מיני אפשרויות-
~ אולי ניתן מקום לכל המחשבות שמתרוצצות בגוף. תוכלי להגיד את כל מה שרוצה להיאמר, למפות ולארגן את כל מה שמטריד כרגע, אולי נוכל לבדוק איזו מחשבה זקוקה כרגע להכי הרבה תשומת לב וננסה להרגיש אותה בגוף.
~ אולי ניקח נושא שדיברת עליו קודם, שעליו את רוצה לעבוד, וננסה להרגיש אותו בגוף
~ ואולי ניקח תחושת גוף שכרגע הכי מבקשת תשומת לב וניתן לה להוביל את התהליך, היא זאת שתקבע מה הנושא כרגע.
כך או כך, ננסה ליצור קשר עם תחושות שונות בגוף. התחושות אוצרות בתוכן ידע שקיים בתוכינו אבל אנחנו עוד לא מודעות אליו. נשב עם התחושה הנבחרת, אני אנחה אותך לתאר אותה, להגיד לה שלום, לשאול אותה שאלות… ניתן לה תשומת לב אמפתית. הרבה פעמים כאבים ותחושות קשות הם בסך הכל הדרך של הגופנפש להעביר לנו מסר שלא הצליח להגיע למודעות בדרכים יותר עדינות.
לא סתם קשה לנו להגיע למידע שטמון שם, יש לנו מנגנונים שלמים ומתוחכמים מאוד שלא מאפשרים את ההקשבה הזאת, כי זה מפחיד, כי זה נחווה כמסוכן או לא בטוח או מפרק. אנחנו לא ננסה לעקוף את המנגנונים האלה. גם הם זקוקים לתשומת לב אמפתית כדי שיסכימו להיות איתנו בתקשורת. ננסה להסכים להישאר גם איתם ברכות. לאט לאט נצליח לנווט את הספינה הזאת שהיא את, עם כל המלחים שלה, בלי לזרוק אף אחד למים.
ברגע שנוצרת תקשורת עם חלקים שעד עכשיו ניסינו לנפנף או לא לראות או לשנות, שם מתחיל הקסם.
אולי משהו בתחושת הגוף ישתנה, אולי תיכנס יותר נשימה, אולי תגיע תובנה חדשה-ישנה, זיכרון, ידיעה... אולי יגיעו דמעות ואולי שמחה והקלה.
תנועה חדשה מגיעה מתוך ההקשבה לכל מה שיש, נסיונות לכפות שינוי מבחוץ, ללא הקשבה, לרוב לא יובילו לתוצאות בנות קיימא, במיוחד כשהרגישות גבוהה.
אז אולי התחושה תשתנה ותרגישי משהו חדש, ואולי תחושה נוספת תרצה לקבל תשומת לב ולהוסיף עוד פרספקטיבה על הנושא. אולי יקפוץ נושא חדש בכלל, כי התמקדות היא לא תהליך לינארי (ובסוף הכל קשור).
וכך לאט לאט נאסוף עוד ועוד חלקים ממך, נראה אותם, נקשיב להם, נאהב אותם.
בסוף התהליך נארוז קצת את מה שהיה, תבדקי מה היה לך משמעותי, אני אגיד אולי תובנה שעלתה לי, אולי אזמין אותך לשים לב למשהו מסויים במהלך השבוע עד הפגישה הבאה, אולי נתחבק (רק אם זה יתאים בול).
ולאט לאט נפריד את השדות שלנו…
מתוך ההקשבה העמוקה והאוהבת הזאת, השינוי המדויק לך כבר יגיע מעצמו. לאט לאט.
התהליך הוא קטן ואיטי, אבל מאפשר שינויים עצומים לאורך זמן והתמדה.
מוזמנת 3>
