דנדולה Dandoula

01/03/2020

"למה היא אכלה את התפוח"?
לקח לי רגע להבין על מי מדובר... שאלה ששאלה אשה בצירים, כשהתחילו ממש לכאוב.

24/06/2019

הלידה משופעת בפרקי זמן שונים. כל זמן שכזה, מאתגר את הנוכחים לגייס כלים מותאמים למצב.
לעתים יש מקום וצורך בפעולה מעשית, ולעתים העזרה ליולדת היא, ב "אי העשייה".
"אי העשייה" מתבטאת למעשה, בנוכחות שקטה ומלאה של המלווים. נוכחות המשרה בטחון, ונותנת ליולדת כח לצלוח את האזור הצר של הלידה. מקום בו נראה למתבונן מהצד כאילו כלו כל הקיצים, תחושה שהלידה לעולם לא תתרחש.
זהו זמן מאתגר מאד, והקושי הוא בכך שאין כל אפשרות לחזור לאחור. הלידה צריכה להתרחש, וכך יהיה.
אי אפשר לקחת את המקום הזה מהיולדת, אך אפשר להיות שם בעבורה, לעורר את הכוחות הטמונים בה, ולהזכיר לה כי היא לא לבד.
לא לחשוש להיות במקום הצר. לדעת כי עוד מעט הוא יסתיים.
השהייה, וההמתנה מאפשרים לסמוי מן העין לפעול את פעולתו, וכך לפתע פתאום, יתרחש פלא הלידה.

05/07/2018

מפגש ליולדות, במרחב בנטף, בנושא "מין ומיניות לאחר הלידה".

משפט אחד הולך איתי משם .

"כל כך הרבה ידיים היו בנרתיק שלי בשעות בהן הייתי בחדר לידה, הרגשתי מחוללת". לא צריך לעבור לידה התערבותית קשה, כדי לצאת עם משא כבד.

מלידה ללידה, אנו לומדות ללדת טוב יותר. לעמוד על זכותנו לפרטיות, ועל זכותנו, לומר פשוט לא.
לחזור ולפרוח לאט לאט, בקצב האישי, להסתגל לשינוי, ולהבין כי לא נחזור להיות מי שהיינו, לטוב ולרע.
מתמלאות ומתרוקנות,
פעמים מוציאות עלי כותרת ,ופעמים קוצים.
נעות בין המרחב, הנשי והאמהי, ולומדות לאזן.

נשים אינן משלימות
עם התרחבות אגניהן
המתמידה; בערמתן הן
מתחכמות לטבע האשה:
שוברות קוי צורה, מסוות,
מאריכות, מתכחשות לחוק
העצמאי של הבשר. אבל אני
שפוט נצחי של אגנך,
טוב לי אם יורחב
וטוב שגם יוצר:
מקום אהוב, מקום עצוב,
ממנו באתי,ואליו,
כמה חבל כבר לא אשוב - אלישע פורת.

תמונה לקוחה מתוך "take back post partum"

05/07/2018

מרחב מקסים בנטף

05/07/2018

03/06/2018

ערב חשוב, בואו בשמחה.

15/01/2018

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=779748678884008&id=309876675871213אין חדש תחת השמש...

איך אומרים 'הריון' בתנך?
הריונה של רות מתואר בלשון שאין כדוגמתה בכל התנך: במקום 'ותהר ותלד' כמקובל, נאמר כאן "וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן".
המדרש מסביר לנו שרות הייתה עקרה כעשר שנים כיוון שלא היה לה רחם כלל - "עיקר מיטרין לא היה לה, וגילף לה הקדוש ברוך הוא עיקר מיטרין".
'עיקר מיטרין' הוא הרחם, על פי היוונית (ומכאן גם mother האנגלית), ובכך מצטרפת אפוא רות אל הנשים המקראיות שהריונן היה בבחינת נס, והופכת להיות לא רק "כרחל וכלאה" אלא גם "כשרה וכרבקה".

אגב, מדרש רות זוטא מוסיף כאן תובנה הנוגעת לכל הנשים: "כל הנשים יולדות למניין 'הריון' בגימטריה - מאתים ושבעים ימים ויום אחד"... מסתדר לכן? ;-)

- ד"ר גילה וכמן - היום באתר 929
פרק ד - הפרק האחרון

Gila Vachman

אילוסטרציה: By Sebastian Kaulitzki / shutterstock