
25/06/2025
איזו מציאות הזויה...
הקפיצות האלה
משיגרה- לאיום קיומי - ובחזרה לשיגרת מלחמה אחרת,
כאילו זה הגיוני כל הדבר המטורף שקורה כאן.
איך מעכלים את זה? במנות קטנות. צעד-צעד. לתת למתח שהצטבר לצאת, לבטא את הקושי. בדיבור, בצעקה, ביצירה, בטיפול, בתנועה. מה שיוצא, מה שעושה לך טוב.
רגש רוצה להרגיש, ואם לא ניתן לו מקום הוא יתפרץ בדלת האחורית בלי שנשים לב.
אז עכשיו הקליניקה, שהיתה המרחב המוגן שלנו בשבועיים האחרונים, התפנתה שוב להיות מרחב מוגן מסוג אחר...
מרחב שאפשר לשתף עם אפס שיפוטיות ומלא הכלה,
מרחב מוגן להרפות ולהשתחרר מהמתח,
להחזיר את היציבות ואת הקרקע שנשמטה לנו מתחת לרגליים.
בשורות טובות לכולנו אינשאללה.