שרית שרם יבין - פסיכולוגית

09/03/2026

04/03/2026

בתוך כל המתח והבלאגן, אולי אתם מרגישים שאתם זקוקים לזמן משחק מחזק ומחבר עם הילדים?

כשיש כאוס בחוץ נחזור לעוגנים שלנו בבית ונקדיש זמן למה שחשוב באמת.

מטיב ילדים מזמינים אתכם הורים וילדים בגילאי 2-5 למפגש משחקי משותף בזום.

המפגש נועד לעיבוד רגשי של ילדים בגיל הרך דרך קשר ומשחק עם ההורה.

המפגש בזום ללא עלות ופתוח לקהל הרחב!

יום חמישי 5.3.26, בשעה 10.00

המפגש יועבר על ידי ליז יונג - מנחה קבוצות נמ"ל, ומטפלת דיאדית בהורים וילדים

נא הביאו איתכם למפגש:
* מגבת/ מטפחת/ שמיכה
* קרם גוף

להרשמה וקבלת קישור למפגש- הכנסו לקבוצת הווטסאפ - קישור בתגובה הראשונה.

28/02/2026

בוקר של התראות.
נכנסים למצב כמעט מוכר של לחץ ודריכות.
מזכירה שאנחנו כאן לכל שאלה שלכם ההורים. אתם יודעים מה לעשות, אבל לפעמים לשמוע את זה שוב מאנשי מקצוע יכול לשפר את ההרגשה.

כמה עקרונות שחשוב לזכור עכשיו
📵 להפחית חשיפה לחדשות (במיוחד תמונות וסרטונים).
🧩 לחזור לשגרה קטנה: ארוחה, משחק משותף, מקלחת – גם אם הכול מסביב סוער.
🤲 חיבוק. מגע מוריד עוררות.
🌬 תרגיל קצר שאפשר לעשות גם בממ״ד: 5 דברים שרואים, 4 ששומעים, 3 שמרגישים… זה מקרקע ומרגיע
🏠 אם נכנסים לממ״ד: להשתדל שכל המשפחה תישאר יחד. נוכחות הורית בזמן הסכנה עצמה משמעותית מאוד

והכי חשוב:
הילדים לא צריכים הורה מושלם. הם צריכים הורה שנמצא שם כדי להרגיע, לתמוך, לחבק, ולענות על שאלות בגובה העיניים בלי לתת יותר מדי מידע.

קישורים להצטרפות לקהילת הווטסאפ של מטיב עם הורים בשעת חירום בתגובה הראשונה.

מטיב המרכז הישראלי לפסיכוטראומה שאלות ותשובות להורים

22/02/2026

אם לא נגיד לילדים למה אנחנו במתח, הם עלולים לחשוב שזה באשמתם.

"אמא, למה את כל הזמן בודקת חדשות?"

מכירים את זה שאתם מנסים לשדר "הכל טוב"? מחייכים, מכינים ארוחת ערב, עושים כאילו הכל כרגיל אבל היד כל הזמן נשלחת לטלפון לבדוק אם יש "דיווחים ראשוניים" חדשים?

אנחנו חושבים שאנחנו מגוננים עליהם כשאנחנו שותקים, אבל המציאות היא שלילדים שלנו יש חיישנים רגישים מדי לסכנה. הם לא צריכים לשמוע את המילה "איראן" או "כטב"ם" כדי להבין שהאוויר בבית הפך לקצת יותר כבד, ושהנשימות של אמא ואבא קצת פחות עמוקות.

שרית שרם - יבין, מנהלת את "מרפאת הילדים" במטיב, זיקקה לנו אמת פשוטה שמשנה את התמונה: כשהמתח מורגש באוויר אבל לא מקבל הסבר, הילדים משלימים את החסר בעצמם. ובדמיון של ילד, החלל הריק הזה מתמלא בתרחישים שהם בדרך כלל הרבה יותר מפחידים ומבודדים מהמציאות.

אז במקום להסתיר ולהשאיר אותם לבד עם הדמיון, פשוט תהיו שם.
לא צריך נאומים חוצבי להבות, מספיק משפט אחד כנה בגובה העיניים: "נכון, המבוגרים קצת מתוחים עכשיו כי אולי תהיה תקופה של לחימה, אבל אנחנו מוכנים, הצבא שומר, ואנחנו יודעים בדיוק מה לעשות כדי להגן עליכם".

ואולי הכי חשוב, אל תבטיחו להם ש"שום דבר לא יקרה", כי הילדים שלנו חכמים מספיק כדי לדעת שאנחנו לא באמת יודעים.
במקום תבטיחו להם שלא משנה מה יקרה, אנחנו נעבור את זה יחד.

בסוף, המרחב המוגן הכי טוב שאנחנו יכולים לתת להם הוא לא רק קירות הבטון של הממ"ד, אלא הידיעה שהם לא צריכים לנחש מה עובר עלינו. כשאנחנו נותנים שם למתח, אנחנו מחזירים להם את השקט.

הקישור בכתבה המלאה בישראל היום:
https://www.israelhayom.co.il/news/education/article/19946359

שרית שרם יבין - פסיכולוגית Israel Hayom ישראל היום

21/01/2026

הורים יקרים, אנחנו איתכם 🤍

כולנו מוצפים וכואבים את האירוע הקשה שהתרחש אתמול במשפחתון בירושלים. בימים כאלו, הורים לילדים קטנים מרגישים חסרי ביטחון ומעורערים, והשאלה "האם הילד שלי בטוח?" מהדהדת בלב של כולנו.

חשוב לנו במרחב מטיב להזכיר לכם:

🔹 החרדה היא טבעית – במצבים כאלו, הגוף והנפש מגיבים למתח. חשוב לתת מקום לתחושות האלו ולא להישאר איתן לבד.
🔹 הילדים מרגישים אותנו – תינוקות ופעוטות חווים את המתח סביבם. הם עשויים להיות חסרי שקט, לבכות יותר או להתקשות בשינה. הם זקוקים לנו כ"מיכל" מרגיע, דווקא כשקשה לנו.

אנחנו כאן כדי להקשיב. 📣 אם אתם מרגישים שאתם או הילד/ה חווים תגובה רגשית חריגה ומשהו בבטן לא רגוע – אל תישארו עם זה לבד.

מרחב מטיב (מבית המרכז הישראלי לפסיכוטראומה) ערוך לתת מענה רגשי ראשוני והכוונה להורים – ללא עלות.

✉️ להשארת פרטים ותיאום ביקור במרחב מטיב ילדים: https://www.surveyhero.com/c/merhav1

🌍 לפרטים נוספים עלינו: https://metiv.org/merhav-panda/ 📞 או התקשרו אלינו: 02-6294858

25/11/2025

24/11/2025

נפתחת קבוצת פנד"ה לילדים בכיתות ג-ד בירושלים!!

כיום, יותר מתמיד, ילדים נדרשים להתמודד עם אתגרים רגשיים רבים. תוכנית פנד"ה, שפותחה ע"י "מטיב ילדים", היא תוכנית קבוצתית חווייתית ומהנה, שמטרתה להעניק לילדכם את היכולת לנווט בעולם הרגשי בבטחה.

למי מיועדת התוכנית?

לילדות וילדים בכיתות ג'–ד', המעוניינים לרכוש כלים לחיזוק החוסן הנפשי והוויסות הרגשי.

מה נלמד בתוכנית?

💪🏼חיזוק החוסן: פיתוח היכולת לשאת רגשות מורכבים ולהתמודד איתם, במקום להימנע או להתפרץ.
🍃מיומנויות ויסות: למידת טכניקות (מיינדפולנס, כלים קוגניטיביים) לוויסות רגשות, תחושות גוף ומחשבות.
🤹🏻‍♀למידה דרך הנאה: התוכנית משלבת משחקים, ופעילויות יצירתיות.

הקבוצה מתקיימת במסגרת אינטימית של עד כ-10 ילדים, ומנוהלת על ידי שני מנחים מוסמכים מטעם מטיב ילדים.

מבנה התוכנית:

- פגישת היכרות אישית: מפגש אינטייק עם ההורים והילד.ה
- 16 מפגשים קבוצתיים לילדים.
- 5 מפגשי הדרכת הורים בזום: כדי שתוכלו להמשיך ולתמוך בילדכם בבית.

התוכנית תתקיים בימי חמישי אחה"צ ותתחיל ב11.12.25 במרכז מטיב ילדים, גבעת שאול, ירושלים.

לפרטים נוספים והרשמה:

https://www.surveyhero.com/c/kpidqis3

02/11/2025

לפני כמה ימים חניתי עם בנותי בחניון, כזה שהוא ממש תת קרקעי ואין אוויר.
בעודנו יוצאות מהרכב, פנתה אלי אחת הבנות ואמרה:
"אמא, אם תהיה אזעקה עכשיו, לא נצטרך להיות מוזעקים".
הסתכלתי עליה בהפתעה, והיא המשיכה:
"כי זה כבר מרחב מוגן, אז לא צריך ללכת לשום מקום. נכון?"
---
החטופים (החיים) הוחזרו, ויש האומרים שהמלחמה נגמרה. אבל ההתמודדות הרגשית והנפשית ממש לא הסתיימה, אולי אפילו מעלה הילוך.

לכן, במרחב מטיב ילדים, נקיים מחר בערב הרצאה להורים *ללא עלות* בנושא שיח עם ילדים צעירים על המצב הביטחוני.
זה לא בטעות.
זה לא במקרה.
זה חשוב דווקא עכשיו.

להרשמה: https://www.surveyhero.com/c/rdtmsqim
---
המרצה מרים שנשינסקי הינה פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית, רכזת ״מרחב מטיב ילדים״ במרכז הישראלי לפסיכוטראומה

19/08/2025

לפעמים מה שנראה כקושי גדול הוא דווקא די נורמטיבי, ולפעמים להיפך. המטרה של מרחב פנד"ה היא לסייע להורים להבחין בין המצבים האלה במפגש משחקי, חד פעמי בליווי צוות מקצועי.
** פתוח גם בשבוע האחרון של אוגוסט!! **

אמצע אוגוסט... הילדים מטפסים על הקירות?
לפעמים דווקא בימים האלה, הקשיים שהצלחנו להתמודד איתם בשגרה מחמירים ומדאיגים יותר.
לא בטוחים מה לעשות? חושבים לפנות לטיפול אבל לא סגורים על זה?

💌מוזמנים למרחב פנד"ה - מפגש חד פעמי למשחק משותף בתיווך וליווי של צוות מקצועי.

📍*איפה?* ירושלים, גבעת שאול
👨‍👩‍👦‍👦 *מי?* הורים וילדים עד גיל 9
🗓️ *מתי?* ימי שלישי אחר הצהרים ורביעי בבוקר
💰 *עלות?* ללא! אבל צריך להירשם מראש
📣 לפרטים והרשמה >> [https://forms.office.com/r/4GXRT8Hjkq]

23/06/2025

מכירים את הילדים האלה שמתאכזבים שאין מספיק אזעקות? הנה הסבר לתופעה הזו. (רמז: זה ממש נורמלי, אל דאגה).

13/06/2025

לא יודעים מה להגיד? מתלבטים אם התגובה שלכם ושל הילדים נורמטיבית או צריכה להדאיג? מוזמנים לקבוצות ההורים של מטיב, שהקמתי ל8.10.2023. לצערי מסתבר שהצורך בהן עדיין חי וקיים.

מענה מקצועי על ידי צוות מטיב ילדים לשאלות הורים במהלך מלחמת חרבות ברזל

24/04/2025

היה לי טקסט מוכן לפרסם היום.
על הקושי של יום השואה בזמן מלחמה, עם טיפים להורים – איך לדבר עם ילדים על הצפירה ועל המשמעות של היום הזה.
אבל לא פרסמתי אותו.
אולי דחיתי את זה כי משהו בטקסט הרגיש לא מדויק.
ואז הגיע הבוקר – והבנתי למה.
זה התחיל בשיחה של הבנות שלי לפני הגן.
הגדולה אמרה לקטנה שבזמן הצפירה היא יכולה לדמיין שזה "ביפ ביפ" של אוטו, ואז כולם יצחקו ולא יפחדו.
רציתי לתקן אותה, להגיד לה שזה לא מתאים, שלא צוחקים בצפירה. שזה רגע רציני.
אבל אז נזכרתי – שזו ילדה בת שבע שמנסה לעזור לבת ארבע.
שתי ילדות שחיות כבר שנה וחצי בתוך מציאות של מלחמה, חטופים ואזעקות.
במקום זה, ניסיתי להסביר לקטנה שהצפירה ואזעקה זה לא אותו דבר..
אמרתי לה שהצפירה נועדה להזכיר לנו שמלחמה זה דבר עצוב.
היא שאלה: "מה זה מלחמה?"
הופתעתי. איך יכול להיות שהיא עדיין לא מכירה את המילה "מלחמה"?
כמה פעמים המלצתי להורים לא להימנע מהשימוש במילה הזו?
אז הסברתי לה, כמו שהתאים לאותו רגע:
"מלחמה זה כשיש אזעקות, שאומרות לנו שיש סכנה וצריך להיכנס למרחב מוגן."
והיא הנהנה. זה הספיק לה.
ואני חשבתי לעצמי כמה אירוני ההסבר הזה.
היא מפחדת מהצפירה שמזכירה מלחמה – בגלל שהיא חיה בתוך מלחמה.
מאוחר יותר, נסעתי לעבודה והקשבתי לרדיו.
היה שידור נוגע ללב עם סיפורים משחרור המחנות, ודיווח על שורדי השבעה באוקטובר שנסעו למצעד החיים יחד עם ניצולי שואה.
הדמעות לא הפסיקו לזרום.
יום השואה השנה קשה ומציף יותר מכפי שאני זוכרת משנים קודמות.
אני כותבת את זה ושואלת את עצמי – איך יכול להיות שבשנה שעברה זה לא היה קשה יותר?
אולי אני פשוט לא זוכרת.
ואולי זו העייפות.
ההכרה בכך שיש עדיין 59 חטופים.
ההשוואות בין השבעה באוקטובר לשואה מעוררות שאלות – זה ברור.
אבל אחד השדרנים ברדיו אמר משהו יפה:
היסטוריונים אומרים שאפשר להשוות בין כל שני אירועים היסטוריים – כל עוד מציינים מה דומה ומה שונה.
וכעת, עבור 59 השבויים – הדמיון צורב במיוחד:
הם לא חופשיים.
הם נלקחו רק בגלל היותם יהודים.
המרחק בינם לבין מוות – היה ועדיין אפסי.
וזה נמשך כבר חודשים ארוכים.
אמנם, בניגוד לשואה, היום יש צבא. יש מדינה. והמספרים אחרים לגמרי.
אבל דווקא העובדה הזו הופכת את הכאב לבלתי נסבל.
כי הנרטיב שעזר לי בדרך כלל היה שזה שייך לעבר.
שזה לא יחזור – כי יש לנו מדינה וצבא.
ועבור ה־59, שגם כנראה חיו עם אותה תודעה – הפער בלתי נתפס.
הם חשופים לתקשורת.
הם רואים מה קורה בחוץ.
והם יודעים.
הם יודעים מה נעשה – ומה לא.
ואולי זו הסיבה שהשנה קשה לי יותר.
כי ההשוואה לשואה לא נובעת רק מהמראה או מהזיכרון.
היא נובעת מהתחושה שזה לא נגמר.
מהשבר המתמשך.
מאנשים בעלי כוח והשפעה שרואים – ולא פועלים.
קנה המידה שונה, נכון.
אבל גם קנה המידה של העיניים שלי השתנה.
ואני לא מצליחה להפסיק להרגיש.
אולי בכל זאת אשתף את הטיפים ההם בהמשך היום.
כי דווקא עכשיו, אולי יותר מתמיד – אנחנו צריכים גם מילים רכות.
מילים שיעזרו לנו לדבר עם הילדים שלנו על ימים כאלה.
ללמד אותם – וגם את עצמנו – איך מחזיקים כאב, פחד ותקווה, באותו הלב.