שרית שרם יבין - פסיכולוגית

19/08/2025

לפעמים מה שנראה כקושי גדול הוא דווקא די נורמטיבי, ולפעמים להיפך. המטרה של מרחב פנד"ה היא לסייע להורים להבחין בין המצבים האלה במפגש משחקי, חד פעמי בליווי צוות מקצועי.
** פתוח גם בשבוע האחרון של אוגוסט!! **

אמצע אוגוסט... הילדים מטפסים על הקירות?
לפעמים דווקא בימים האלה, הקשיים שהצלחנו להתמודד איתם בשגרה מחמירים ומדאיגים יותר.
לא בטוחים מה לעשות? חושבים לפנות לטיפול אבל לא סגורים על זה?

💌מוזמנים למרחב פנד"ה - מפגש חד פעמי למשחק משותף בתיווך וליווי של צוות מקצועי.

📍*איפה?* ירושלים, גבעת שאול
👨‍👩‍👦‍👦 *מי?* הורים וילדים עד גיל 9
🗓️ *מתי?* ימי שלישי אחר הצהרים ורביעי בבוקר
💰 *עלות?* ללא! אבל צריך להירשם מראש
📣 לפרטים והרשמה >> [https://forms.office.com/r/4GXRT8Hjkq]

23/06/2025

מכירים את הילדים האלה שמתאכזבים שאין מספיק אזעקות? הנה הסבר לתופעה הזו. (רמז: זה ממש נורמלי, אל דאגה).

13/06/2025

לא יודעים מה להגיד? מתלבטים אם התגובה שלכם ושל הילדים נורמטיבית או צריכה להדאיג? מוזמנים לקבוצות ההורים של מטיב, שהקמתי ל8.10.2023. לצערי מסתבר שהצורך בהן עדיין חי וקיים.

מענה מקצועי על ידי צוות מטיב ילדים לשאלות הורים במהלך מלחמת חרבות ברזל

24/04/2025

היה לי טקסט מוכן לפרסם היום.
על הקושי של יום השואה בזמן מלחמה, עם טיפים להורים – איך לדבר עם ילדים על הצפירה ועל המשמעות של היום הזה.
אבל לא פרסמתי אותו.
אולי דחיתי את זה כי משהו בטקסט הרגיש לא מדויק.
ואז הגיע הבוקר – והבנתי למה.
זה התחיל בשיחה של הבנות שלי לפני הגן.
הגדולה אמרה לקטנה שבזמן הצפירה היא יכולה לדמיין שזה "ביפ ביפ" של אוטו, ואז כולם יצחקו ולא יפחדו.
רציתי לתקן אותה, להגיד לה שזה לא מתאים, שלא צוחקים בצפירה. שזה רגע רציני.
אבל אז נזכרתי – שזו ילדה בת שבע שמנסה לעזור לבת ארבע.
שתי ילדות שחיות כבר שנה וחצי בתוך מציאות של מלחמה, חטופים ואזעקות.
במקום זה, ניסיתי להסביר לקטנה שהצפירה ואזעקה זה לא אותו דבר..
אמרתי לה שהצפירה נועדה להזכיר לנו שמלחמה זה דבר עצוב.
היא שאלה: "מה זה מלחמה?"
הופתעתי. איך יכול להיות שהיא עדיין לא מכירה את המילה "מלחמה"?
כמה פעמים המלצתי להורים לא להימנע מהשימוש במילה הזו?
אז הסברתי לה, כמו שהתאים לאותו רגע:
"מלחמה זה כשיש אזעקות, שאומרות לנו שיש סכנה וצריך להיכנס למרחב מוגן."
והיא הנהנה. זה הספיק לה.
ואני חשבתי לעצמי כמה אירוני ההסבר הזה.
היא מפחדת מהצפירה שמזכירה מלחמה – בגלל שהיא חיה בתוך מלחמה.
מאוחר יותר, נסעתי לעבודה והקשבתי לרדיו.
היה שידור נוגע ללב עם סיפורים משחרור המחנות, ודיווח על שורדי השבעה באוקטובר שנסעו למצעד החיים יחד עם ניצולי שואה.
הדמעות לא הפסיקו לזרום.
יום השואה השנה קשה ומציף יותר מכפי שאני זוכרת משנים קודמות.
אני כותבת את זה ושואלת את עצמי – איך יכול להיות שבשנה שעברה זה לא היה קשה יותר?
אולי אני פשוט לא זוכרת.
ואולי זו העייפות.
ההכרה בכך שיש עדיין 59 חטופים.
ההשוואות בין השבעה באוקטובר לשואה מעוררות שאלות – זה ברור.
אבל אחד השדרנים ברדיו אמר משהו יפה:
היסטוריונים אומרים שאפשר להשוות בין כל שני אירועים היסטוריים – כל עוד מציינים מה דומה ומה שונה.
וכעת, עבור 59 השבויים – הדמיון צורב במיוחד:
הם לא חופשיים.
הם נלקחו רק בגלל היותם יהודים.
המרחק בינם לבין מוות – היה ועדיין אפסי.
וזה נמשך כבר חודשים ארוכים.
אמנם, בניגוד לשואה, היום יש צבא. יש מדינה. והמספרים אחרים לגמרי.
אבל דווקא העובדה הזו הופכת את הכאב לבלתי נסבל.
כי הנרטיב שעזר לי בדרך כלל היה שזה שייך לעבר.
שזה לא יחזור – כי יש לנו מדינה וצבא.
ועבור ה־59, שגם כנראה חיו עם אותה תודעה – הפער בלתי נתפס.
הם חשופים לתקשורת.
הם רואים מה קורה בחוץ.
והם יודעים.
הם יודעים מה נעשה – ומה לא.
ואולי זו הסיבה שהשנה קשה לי יותר.
כי ההשוואה לשואה לא נובעת רק מהמראה או מהזיכרון.
היא נובעת מהתחושה שזה לא נגמר.
מהשבר המתמשך.
מאנשים בעלי כוח והשפעה שרואים – ולא פועלים.
קנה המידה שונה, נכון.
אבל גם קנה המידה של העיניים שלי השתנה.
ואני לא מצליחה להפסיק להרגיש.
אולי בכל זאת אשתף את הטיפים ההם בהמשך היום.
כי דווקא עכשיו, אולי יותר מתמיד – אנחנו צריכים גם מילים רכות.
מילים שיעזרו לנו לדבר עם הילדים שלנו על ימים כאלה.
ללמד אותם – וגם את עצמנו – איך מחזיקים כאב, פחד ותקווה, באותו הלב.

02/02/2025

איך לדבר עם ילדים בתקופה הזו על חזרת החטופים?
ובכלל, על נושאים כואבים שקשה לנו לדבר עליהם אפילו עם עצמנו?
קודם כל, מדברים. פוגשים את הכאב. לא נבהלים מהרגש.
___
בסרטון הסברתי את זה קצת יותר טוב:

מה להגיד ואיך? שרית שרם יבין היא פסיכולוגית ילדים שמסבירה איך לתווך את המציאות של החזרת החטופים לקטנטנים ולמתבגרים

07/01/2025

מומלץ בחום!

מחר מתחילה ההשתלמות 💜

"מדבר איתך פוגש גם אותי 2025"

הרצאה ראשונה עם ד"ר שיר בר- אמת גרדמן בנושא "להיות עצמך בנוכחות תינוקך".

💜 השתתפות מלאה תחשב כהשתלמות ותזכה בתעודה - זוויות עדכניות בעבודה טיפולית עם הורים.

💜 ההרצאה תוקלט ותישלח לכלל הנרשמים.

כל הפרטים באתר: https://did.li/sidra2025

10/11/2024

חסרים לנו מנחים, זו האמת.
וזה חבל כל כך, כי יש כל כך הרבה צורך. לכל כך הרבה ילדים.
וזו באמת תכנית נהדרת.

מי לא מתמודד בימינו עם רגשות עוצמתיים? עם עומס רגשי? אחרי שנה של מלחמה, ילדים (וגם מבוגרים...) זקוקים לעזרה בהתמודדות עם רגשות.
בואו ללמוד תוכנית ייחודית ומעשית לפיתוח כישורי ויסות רגשות אצל ילדים בגילאי בית הספר היסודי.
תוכנית פנד"ה, פה נלמד דרכי התמודדות, שמה דגש על שיפור הוויסות הרגשי של ילדים באמצעות כלים מהDBT, מיינדפולנס, ועוד.

הקורס בן 4 מפגשים ויתקיים בימי שני בזום.

הקורס מיועד לאנשי טיפול אשר מעוניינים להתמקצע בהובלת קבוצות ויסות רגשי במודל של קבוצות פנד״ה (פה נלמד דרכי התמודדות). הקורס ישלב בין למידה תיאורטית לבין התנסות חווייתית בתרגילים מתוך התכנית, כך שהמשתתפים יוכלו להנחות קבוצות פנד'ה במגוון מסגרות המיועדות לילדים בגילאי היסודי.

מתי? ימי שני, 2, 9, 16, 23 לדצמבר
שעות: 9:00-15:00 *בזום*

לפרטים מלאים והרשמה: https://metiv.org/%d7%9...%d7%93%d7%99/

ניתן גם ליצור קשר עם סתיו ניסר בטלפון 0547466538
או במייל: stav@metiv.org

10/10/2024

הזדמנות ללמוד את תכנית פנדה, פה נלמד דרכי התמודדות.

תוכנית 'פנד"ה – פה נלמד דרכי התמודדות' מסייעת לילדים והורים לפתח ויסות הרגשות ודרכי ההתמודדות. התוכנית מתקיימת בקבוצה, מיועדת לילדים בגילאי 7-12 וכוללת 8 מפגשים לילדים ו-3 מפגשים להורים.
הייחודיות של תכנית פנד"ה ביחס לדומותיה היא שהיא מיועדת לכל ילד וילדה, ולא רק לילדים שמפגינים התנהגויות מדאיגות או חווים קושי ניכר. הנחת הבסיס של התוכנית היא שכולם יכולים להיעזר בכלים של וויסות רגשי, ושהכלים האלו ימשיכו ללוות אותם לכל אורך חייהם.
ההכשרה בתוכנית פנד"ה מיועדת למטפלים ואנשי חינוך, ותועבר על ידי שרית שרם יבין, מנהלת "מטיב ילדים", פסיכולוגית חינוכית מומחית.
מתי?
ימי חמישי, 7,14,21,28 לנובמבר
9:00-15:00
איפה?
Zoom

לפרטים נוספים והרשמה:
https://did.li/zpQTY

10/09/2024

מתרגשת ומתכבדת להשתתף בפאנל בכנס המרתק והחשוב הזה! Hadas Gilboa

מה תפקידה של תרבות ילדים בצל מלחמה? מה השתנה בהבטחה הישראלית לילדינו מאז 7 באוקטובר?

01/09/2024

איך עוד שנה פה נפתחת
כמו כל שנה בסתיו

02/08/2024

כמעט שבת שלום.
שוב מתח באוויר, כוננות שיא, וחשש אמיתי מפני תקיפה עוצמתית שתשפיע על רבים מאיתנו. התלבטתי אם לכתוב כאן, ואז קיבלנו פנייה אישית מאמא מודאגת: האם להכין את הילדים? אולי זה יעורר חרדות לשווא? ואם מספרים להם, מה אומרים ואיך?

בעת כתיבת השורות האלה אני מרגישה את המתח אצלי עולה. דפיקות לב, גוש בגרון. אני מדמיינת את השיחה הזו עם הילדות שלי, ומנסה למצוא תירוצים לא לקיים אותה. ואז אני מזכירה לעצמי שהן כבר יודעות שמשהו קורה. הן רואות שאני יושבת ביום שישי אחר הצהרים מול המחשב, כותבת בפנים מודאגות, נאנחת מפעם לפעם. הן שומעות שברי שיחות שלנו ההורים. הן כבר יודעות שמשהו באויר, והאחריות שלי כאמא היא לתת לזה מילים. לאותת להן שהחושים שלהם לא טועים. שמותר לדבר איתי על זה, לשתף בחששות ובפחדים.

כדי שהם יוכלו לעשות את זה אני צריכה לפתוח את הדלת. לפתוח בעדינות, ברגישות, לא להציף בכל המידע הקיים, אלא רק לתת פתח. לבדוק מה הם כבר יודעים, ולאפשר להם לשאול שאלות, גם את הקשות ביותר וגם את אלה שלא יהיו לנו תשובות עליהן. ובראש ובראשונה, להכין אותם לכך שיכול להיות שהאויבים שלנו ישלחו עוד פעם טילים ואנחנו צריכים להיות מוכנים להיכנס למרחב מוגן. והכי חשוב, אנחנו ההורים דואגים להתעדכן בחדשות כדי שנדע איך להגן עליהם הכי טוב שאפשר.

שתהיה לכולם שבת שלום.
במלוא מובן המילה.

11/05/2024

לקראת יום הזיכרון, ניסיתי לתת כמה כיוונים להורים איך להתכונן ליום הזה עם הילדים. השנה זה קשה במיוחד.

אנחנו נמצאים רגע לפני יום הזכירון ויום העצמאות. רבים כבר מרגישים את המתח גובר. אין ספק: יום השואה, יום הזיכרון, וגם יום העצמאות השנה הם לא כבכל שנה.איך זה מש...