17/09/2025
האם אנחנו חיים את הסיפור שכתבו לנו או את זה שאנחנו כותבים?
יש רגע כזה שבו עוצרים.
לא כי מישהו אמר, לא כי קרה משהו דרמטי אלא כי בפנים משהו לוחש:
"זה לא באמת אנחנו."
זה קורה ברגע קטן - מבט במראה, שיחה עם חבר, תחושת עייפות לא מוסברת.
ופתאום עולה השאלה:
האם אנחנו באמת חיים את חיינו או את הסיפור שמישהו אחר כתב עבורנו?
כל אחד ואחת מאיתנו נולד לתוך סיפור
ולא תמיד זה סיפור רע.
לפעמים הוא אפילו יפה, חמים, מוכר.
אבל הוא לא בהכרח שלנו.
אנחנו נולדים לתוך מערכת חוקים, תבניות, ציפיות, תפקידים.
מלמדים אותנו איך "נכון" להתנהג, מה "מותר" לרצות ואילו חלקים בתוכנו עדיף להסתיר.
ככה לאט ־ לאט אנחנו לומדים לגלם דמות במקום לפגוש את המהות שלנו.
הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו - מעצב את המציאות שלנו
גם כשהחיים נראים "בסדר", משהו בפנים יכול להרגיש חסר, ריק, תקוע.
הסיבה לכך?
הנרטיב הפנימי שלנו נשען על גרסה ישנה של עצמנו.
אולי אנחנו עדיין סוחבים אמונה שאי אפשר לטעות.
שאסור לאכזב.
שצריך לרצות כדי להשתייך.
שאם נרפה - נישאר לבד.
וכשהתודעה לא מתעדכנת - הרגש נתקע והחיים נשארים תקועים בפרק שלא משרת אותנו יותר.
יש לנו את הזכות לשכתב את הסיפור
ומה אם נאמר לעצמנו שעדיין לא מאוחר?
שגם אם הסיפור כתוב כבר שנים - מותר לנו להתחיל לכתוב פרק חדש.
לא למחוק את העבר אלא להאיר אותו מזווית אחרת.
כי יש הבדל בין "עבר שקרה" לבין "המשמעות שאנחנו נותנים לו".
שאלות שיכולות לשנות מציאות
כדי לשכתב את הסיפור - אנחנו לא צריכים הפיכה, רק כנות:
מי כתב עבורנו את הסיפור שאנחנו חיים בו כיום?
איזה חלק בסיפור הזה כבר לא נאמן למי שאנחנו?
מה היינו רוצים שייכתב אחרת גם אם זה רק השורה הבאה?
אילו אמונות ישנות הגיע הזמן לשחרר?
כל יום הוא הזדמנות לערוך מחדש
לא צריך לחכות ל"משבר" או ל"סימן מהיקום".
אפשר פשוט לעצור, לנשום ולהניח את היד על הדף ולכתוב אחרת.
כל עוד אנחנו כאן - אנחנו יכולים להיות הסופרים של חיינו.
תרגול קטן, צעד ראשון:
קחו משפט אחד מהסיפור הישן - כזה שכבר לא משרת אתכם.
כתבו אותו, ואז שכתבו אותו מחדש ממקום חומל, אוהב, מחובר:
❌ "אני לא מספיק טוב/ה כדי להגשים את מה שאני רוצה"
✅ "אני לומד/ת כל יום, והדרך שלי ייחודית ומדויקת לי"
אנחנו לא חייבים להמשיך לחיות את הסיפור שנכתב עבורנו בילדות, בזוגיות קודמת, או בתרבות שסביבנו.
אנחנו יכולים לבחור בגרסה שלנו.
לא זאת שרוצה לרצות.
לא זו שמתחפשת כדי לשרוד.
אלא זו שמתחברת למהות, לתשוקה, לחיים שבאמת רוצים לחיות.
אז בפעם הבאה שמשהו בפנים לוחש: "זה לא באמת אני"
אל תשתיקו אותו.
אולי זה הקול של הסופר הפנימי שבא להחזיר לכם את העט.
עקבו אחריי לעוד מאמרים, תובנות ותרגולים לתודעה חדשה ולריפוי מהשורש.
רק היום - צעד אחד מנצח!
#רקלהיום #מסעלהעצמי #נרטיבחדש #כתיבהמרפאה #ריפוינתודעתי #הביתלנשמה #שכתובהחיים #הכוחלבחורמחדש
