28/07/2025
מתי בפעם האחרונה הרגשתם בטוחים באמת?
לא מעט מאיתנו מסתובבים עם אמונה עמוקה שהעולם הוא מקום מסוכן.
זו לא תחושה שנולדה סתם, היא תגובה למציאות מורכבת, חוויות ילדות כואבות, סביבה שלא תמיד הייתה בטוחה...
וכשהאמונה הזו נוכחת, הגוף נשאר דרוך.
אנחנו בודקים כל צעד, מחפשים ודאות, נאחזים במוכר מתוך פחד לאבד,
גם אם מה שמוכר כבר לא מדויק לנו.
הדריכות הזו, הרצון להחזיק ולהיות בשליטה,
גוזלים מאיתנו אנרגיה, וגורמים לעייפות בלתי מוסברת,
שמחמירה בתקופות של מתח וחוסר ודאות.
לכולנו יש את "עקב האכילס" שלנו - הנקודה הרגישה שדרכה הגוף והנפש מדברים כשהעומס גובר,
אבל כשהמערכת בסטרס קבוע, התגובה עלולה להיות מהירה ובעוצמה גבוהה יותר.
זו בעצם בקשה לעצור, להקשיב, להיות רכים עם עצמנו.
כי לא משנה כמה ננסה להחזיק,
בסופו של דבר, השליטה מתגלה כאשליה.
החיים ממשיכים להשתנות, אם נרצה ואם לא.
מה אם נוכל רגע להקשיב לגוף, בקצב שלנו.
לתחושות, לרגשות, לזיכרונות, לכל מה שמבקש תשומת לב.
בלי לנסות לשנות או להסביר.
כשאנחנו נותנים לזה מקום,
משהו מתחיל להתרכך, להשתנות.
משהו בפנים מתחיל לזרום,
מאפשר לחיים לשאת אותנו הלאה, בדרך שנכונה לנו.
אם משהו כאן נגע בכם,
אולי זו בקשה לעצור לרגע.
ואני כאן, אם תרצו, להקשיב ביחד.
