01/10/2018
קצת עליי...
כבר לפני 12 שנים, בנוב שברמת הגולן, בעודי ממתינה למפגש עם הפסיכולוג המשפחתי, קיבלתי קריאה לעבוד עם נשים. ליתר דיוק עם לידה. ממש הרגשתי אותה, חזקה ובועטת ונוכחת ונעימה ומזינה, עמוק בתוך הבטן שלי.
אבל הייתי בת 21 והרגשתי כל כך קטנה ונבוכתי מול עצמי על עצם המחשבה.
ועם הידיעה הזו בתוך התאים שלי יצאתי למסע לרפא את עצמי. לא סיפרתי עוד לאף אחד או אף אחת על הכמיהה העמוקה הזו שלי, אבל הידיעה הזו ליוותה אותי, בכל הדברים האחרים שעשיתי. טיילתי וגילחתי את הראש ופגשתי את אושו והרגשתי בבית ופגשתי מדיטציה ובכיתי המון וחקרתי את עצמי כאישה ופתחתי את הלב ואז סגרתי אותו והתחבקתי המון והרגשתי ורקדתי וידעתי אושר כזה שלפני כן לא ידעתי שאפשרי.
ועברתי סדנא. ועוד סדנא וקורס ועוד קורס. ולמדתי. מהנשים המדהימות שפגשתי. מהגברים היפים שנקרו בדרכי. מדיטציה. ונשימות. וריברסינג. וריבלנסינג. וטנטרה. ופריימל. וקונסטלציה משפחתית. ותרפיה באמנות של מירה. ופסיכודרמה. וקריאה אנרגטית. ואפילו התחלתי קורס מיילדות הוליסטית בארה״ב, 3 פעמים ליתר דיוק… למדתי המון ונרפאתי המון אבל אף אחד מהכלים האלה לא מצאו את דרכם אל הקרקע.. אל היצירה האישית שלי.
עד שלמדתי בקורס גינקולוגיה הוליסטית. חכמת האישה השלמה. קורס שהוא לא פחות מקסום. קסום ומכושף ומרפא ומלמד וכל כך כל כך קרקע בו זמנית. הקורס הזה היה עבורי רחם וצוהר לתוך עולם שהלב והנשמה שלי כמהו אליו כמו מאז ומתמיד. עולם נשי שמוחזק בצורה נשית ועם לב נשי שמחזיר ומזכיר ומלמד ומחבר מחדש אל חכמות נשיות עתיקות, אל עצמות נשיות נוכחות, אל הלב, אל הרחם, אל מי שאנחנו כנשים, אל מי שאני כאישה. גיליתי או נזכרתי שאני יכולה לגעת במרקמים העדינים האלה והכל כך נכונים עבורי בכל כך הרבה דרכים אחרות בנוסף למיילדות.
בתור פרוייקט הסיום של הקורס יצאתי למסע יוניות. פותות. ואגינות. למדתי אותי, למדתי אחרות. גיליתי עוצמות נסתרות. חשפתי פחדים. וכאבים. הסתכלתי במקום שבו קודם הרגיש לי אסור. נשמתי. והתחלתי ליצור. וככל שהעמקתי, כך גיליתי עולם גדול יותר, וככל שהעמקתי, כך רציתי להעמיק יותר. וקראתי ספרים. וצילמתי פותות. והענקתי וקיבלתי מגע מרפא. והמשכתי ליצור. והפסקתי ליצור. ויצרתי מחדש. ולמדתי עוד ועוד את הפלאית הזו שבין רגליי, זו שאפילו את שמה אני לא ״אמורה״ לומר.
באיזשהו שלב, אחרי שהקורס נגמר, נתקעתי. לא ידעתי לאן להמשיך. ומצאתי את עצמי נרשמת לקורס כוהנות אהבה ללמוד עיסוי יוני. שם נזכרתי בעונג שבפות. נזכרתי שמותר גם מיניות ושהעצמה שלנו, כמו גם הרבה מהכאב שלנו, כנשים, חבויות בדיוק שם.
ופתאום זה קיבל קרקע. כל הכלים שעד עכשיו למדתי והתעופפו להם אי שם באוויר, התחילו לנחות ולקבל צורה. של יוני. של נשיות. של מיניות. של עונג. של עוצמה. של עצמה. כל מה שקודם לא התחברתי למשמעות שלו, פתאום יצק את משמעותו פנימה. ליוני. ופתאום הם קיבלו שם וידעתי איך להשתמש בהם. ופתאום התגבשה לה עוד הכמיהה לעבוד עם נשים. לייצר עוד ועוד מרחבים כאלה שמאפשרים לנו להזכר, להתחבר, ללמוד, להיות. נשים. במובן הכי עמוק, הכי רחב והכי פשוט של המילה.
היום, בקליניקה הפרטית שלי בכרכור ופעם בשבוע בתל אביב, אני פוגשת נשים למסע אל היוני. לסדרת מפגשים תהליכיים הכוללים מגע מרפא, שיח, עיסוי יוני, חכמה נשית עתיקה, גינקולוגיה הוליסטית, מדיטציה ומודעות. עם כל מפגש ועם כל אישה, המסע שלי מעמיק ומתגבש קצת יותר ואני רואה יותר ויותר כמה הפות שלנו זקוקה לתשומת לב מרפאת. כזו שבאה רק לתת, להקשיב, להתבונן, ללמוד אותה מחדש בעומקים ובדרכים שרובינו לא מקבלות ביום יום שלנו. את מוזמנת לפנות אליי באופן פרטני ואשמח לספר לך על מה שאני מציעה בצורה עמוקה ואישית יותר.
