סמדר בינר - טיפול רגשי באומנות

03/04/2020

לחץ וחרדה מתמשכים
==============
נכנסנו לשגרה חדשה , חלקנו אולי התרגלו למצב ומוצאים בו טוב , וחלקנו נושאים את היום יום בקושי רב.
כולנו כרגע במצב של לחץ וחרדה כרוניים, מתמשכים , ולכך יש השלכות הן על הגוף והן על הנפש.
בואו נבין מה קורה לגוף שלנו :
במצבי לחץ , באופן טבעי והישרדותי האזור שפעיל אצלנו במוח הוא אמיגדלה - בלוטה קטנה קדמונית , שתפקידה להציל אותנו פיסית . לכן כשנראה נמר - נקפא במקום , נאבק איתו או נברח ( fight, flight, freeze) . זה לא מתרחש באזור המחשבה, אלה כפעולה אוטומטית שאין לנו שליטה עליה.
בתקופה האחרונה, אנחנו בפחד מתמשך ובעיקר באי ודאות לגבי מתי יגמר .
מה יעזור לנו כרגע ? שליטה !!!
אם אין לנו כזו על מה שקורה בחוץ ננסה להפעיל אותה בבית . נקפא - freeze , נתכנס , נתעצב , נסתגר בגוף ובעיקר בלב , נפחד להרגיש , או
נאבק , fight - בהפגנות במכונית , בפייסבוק מתלהם , בסופר על הביצים , מול הילדים על דפי העבודה והמשימות , נרגיש אקטיביים ופעילים מול המצב ונחוש מעט שליטה ,
או נברח flight רק שעכשיו אין לאן , אז נברח לנטפליקס, לסיגריות , כוס יין ואחרים , נברח מהמחשבות והרגשות שלנו .
אנחנו בסדר ❣️ , יותר מבסדר , אנחנו פועלים כמו שהטבע יצר אותנו - במצבים קיצוניים - שורדים .
אבל .....
כשהמצב הזה הופך לכרוני , הלחץ משפיע על מערכת החיסון , ואנחנו צריכים את המחשבה ההגיונית שלנו לצד החלקים ההישרדותיים .
אז מה עושים :
1. הכי חשוב , מבינים שאנחנו בסדר , חומלים ומפנים עיניים טובות אלינו , ואל האחרים . בימים אלו כולם עושים הכי טוב שהם יכולים . אז צעקנו יותר מהרגיל , ובכינו לפתע בשירותים או איבדנו את זה על אחד הילדים שלנו . אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים במצב הזה , והוספת ביקורת עצמית מוסיפה סבל על הסבל הקיים .

2. מעבירים את המצב הטבעי מאמיגדלה ההישרדותית לקורטקס - אזור החשיבה , ההגיוני הפועל לא מתוך סטרס אלא משיקול דעת, ומאפשר ויסות רגשי .
איך עושים את זה ? מרגיעים את הגוף , נושמים נשימות עמוקות ונושפים לאט לאט דרך הפה כמה פעמים ביום , מתרגלים מיינדפולנס כמה פעמים ביום , כמה דקות יספיקו , שמים מוסיקה ומשנים את מצב התודעה , עושים משהו שקשור לחושים שלנו - מקלחת , שטיפת ידיים ל20 שניות , משנים מיקום בבית , יוצאים החוצה לנשום שניה לבד, עושים הרפייה במיטה לפני השינה .
מצרפת סרטון שאני מראה המון לילדים אצלי במפגשים שמסביר בצורה ברורה איך אנחנו פועלים בלחץ , וזה נכון במיוחד בימים אלו .
אז לא לשכוח לנשום, באמת לנשום, מכל הלב והריאות. בקרוב אצרף סרטונים על נשימות אפקטיביות להרגעת הגוף והנפש .

סרטון ארוך

22/03/2020

אווירה משפחתית
============
מה יזכרו הילדים שלנו מהתקופה הזו ?
מה היינו רוצים שילמדו ממה שאנו עוברים בימים אלו.
אני הייתי רוצה שיבינו שבעולם הזה, כולנו מחוברים זה לזה. גם הסיני המרוחק, גם השכן , גם החבר מהכיתה. ומה שאנו עושים משפיע ! עלינו וגם הרבה מאוד על האחרים. שאחריות היא לא רק להכין שיעורים בזמן, היא גם לכבד את האחרים בשמירה על שהייה בבית, בניקיון ידיים משובח של 20 שניות.
הייתי רוצה שיכירו בחוסן של עצמם להסתגלות, לשינויים , לשינוי הרגלים קיימים.
שיביעו את מה שהם מרגישים עכשיו, שמותר להרגיש הכל, בלי להבהל, וגם אם מפחדים , זהו רגש טבעי ומותאם שאפשר להתגבר עליו. שירגישו ששעמום הוא לא אויב , ואם מקשיבים פנימה אפשר למצוא דרכים להכיר ולמלא אותו בדברים שמעניינים אותי.
אבל הכי הייתי רוצה שיזכרו את התקופה הזו , בשהייה הממושכת בבית, כמשהו נעים, שיש בו ריחות של בישולים, זמן משפחתי מכיל, דרמה עולמית מצד אחד, ואינטימיות ביתית מצד שני. שאני תמיד פה עבורם !
דרך עיקרית של למידה עבור ילדים, היא דרך התבוננות.
לפעמים נדמה לנו שלמילים יש המון משמעות. המילים חשובות, המסר משמעותי מאוד, אבל כמעט כולו עובר בדרך לא מילולית, במיוחד בגילאים הצעירים ובבית הספר היסודי.
95% מהמסרים שהילדים יקלטו בתקופה זו היא דרך ההתנהגות שלנו, טון הדיבור, הדרך שבה אנחנו מתנהלים במרחב הביתי לידם.
לכן בואו ננסה (הכי טוב שאנחנו יכולים ועם הרבה חמלה אל עצמנו )
לשים לב לאווירה שאנו מייצרים בבית, כמות הזמן שהטלויזיה פתוחה ומשדרת חדשות, דרך הדיבור, הלחץ שאנו משדרים סביב מטלות , לו"ז יומי, או למידה מרחוק (אם תתקיים).
בואו נהיה גמישים, סלחניים, ומרגישים ונאפשר לילדים ובעיקר לעצמנו מרחב נעים בימים לא פשוטים אלו.
מצרפת סרט על חשיבות התקשורת הבלתי מילולית, ומזמינה אתכם, באם אתם מעונינים ליצור קשר לשיחה איתי
סמדר 0544-870565

המודל שהילד נחשף אליו בשנות חייו הראשונות הוא קריטי למסקנות שהילד ייקח איתו לחייו. חינוך אינו מתרחש בנקודת זמן ספציפית, כשאני יושב לדבר ולהסביר לילד שלי, אלא...

18/06/2018

סרטון חמוד המסביר כיצד אנחנו שבויים של המחשבות הדאגניות, והמטרידות שלנו כשכבר אין לנו ממש צורך אבולוציוני בהם כיום, והם בעיקר גורמות לנו סבל.

סרטון מבית היוצר של ראס האריס, עם כתוביות לעברית

10/12/2017

תקופת המבחנים החלה, ועימה גם הלחץ והחרדה
=================================
לאחרונה מגיעים אלי לקליניקה נערים ונערות שחווים חרדה גדולה סביב נושא המבחנים.
אז מהי בעצם חרדת מבחנים ? ואיך אפשר להבדיל בינה ובין "לחץ" רגיל של מבחן מתקרב .
נערים ונערות מספרים לי על הרגע שבו הם מקבלים את המבחן, מתחילים לקרוא , לענות, נתקלים בקשיים בשאלות מסוימות ,ומתחילים לחוש סימנים פיסיים של דופק מואץ, ידיים מזיעות.
מחשבות מופיעות בראש (לא למדתי מספיק, אני לא יודע את החומר, אני הולך להכשל), מחשבות אשר מגבירות את החרדה ומונעות מהתלמיד לענות בצורה הגיונית ושקטה על שאלות המבחן.
אבל כשיוצאים מהכיתה, פתאום נזכרים בתשובות לשאלות אותן לא ידעו בזמן המבחן.
מה שמתואר הוא המצב הכי טבעי וחסכוני של הגוף במצבי סכנה וחרדה – המערכת הקורטיקלית, ההגיונית, זו שמקבלת החלטות ומפעילה תהליכים קוגניטיביים מושתקת , ובמקומה פועלת ביתר שאת אמיגדלה, אותו חלק מוחי שאחראי על הישרדותינו במצבי סכנה.
כך שמה שטוב ונכון בסכנה מוחשית (נחש למשל) ואפילו יציל אותנו, פוגע כשיש זיהוי שגוי של המערכת את המבחן כמצב של סכנה.
נוסיף לכך את הרצון להצליח, מערכת ציפיות של התלמידים מעצמם ואולי גם של ההורים מהם, והרי כבר לפני שמגיע המבחן מתחילות תופעות החרדה והקושי להבין את החומר וללמוד למבחן.
ומה "הכי יעיל" להתמודד עם החרדה ? לנסות לא להרגיש אותה, כלומר לדחות את הלמידה המלחיצה למבחן לרגע האחרון ואז הסיכויים של למידה מוצלחת והצלחה בו , יורדים עוד ועוד ואיתם תחושת המסוגלות העצמית ואפילו הדימוי העצמי (אני טיפש, לומד ולא מצליח )ועוד .
מה עושים ? טיפול cbt מטפל בצורה יעילה במגוון הפרעות חרדה וביניהם גם חרדת המבחנים.
הטיפול אינו ארוך בדרך כלל, וכולל הבנה של המתרחש (אני מפרש מבחן כסכנה ולכן הגוף שלי מגיב בצורה ביולוגית שאינה בשליטתי כרגע ), למידה של דרכים להרגעה עצמית, הן גופניות והן על ידי שינוי קוגניטיבי ומחשבתי, ומשכלל התנהגויות (למידה תוך ניהול נכון של זמן למשל).
לא כל לחץ לפני מבחן הוא חרדת מבחנים (יש שאלון שבודק זאת ) אך בעיני המימד לבדיקה הוא ההתנהלות היומיומית והאנרגיה שנושא זה גוזל מהנער או הנערה.
מתלבטים ? רוצים לחשוב ביחד האם המתבגר/מתבגרת שלכם זקוקים למספר פגישות של הכוונה וסיוע.
מוזמנים להתקשר ונחשוב ביחד.
סמדר בינר 0544-870565
מטפלת באמנות
מטפלת קוגניטיבית התנהגותית cbt

23/10/2017

כשהורה מגיע עם ילדו לפגישה בקליניקה, אני כבר יודעת מניסיון העבר שזו תהיה פגישה מרגשת ומשמעותית עבורם.
גם השבוע זה קרה שוב, פעמיים,
פעם בין אמא למתבגר ופעם בין אבא לילדו בן ה8.
משהו קורה בחדר , אולי זהו הזמן הפרטי נטול הסחות הדעת מבחוץ, אולי זו התכווננות של שניהם למפגש ואולי זו האפשרות להפתח, לפתוח את הלב, ולהרגיש זה את זה.
הצעתי להם קלפים כדי לסייע להתחבר דרך נושא.
בפגישה של האם והמתבגר פרסתי בפניהם את קלפי ארץ יצורי הנפש הנפלאים של אפרת מעיין (בהם כוחות הקסם והשדונים שלנו) וביקשתי מהאמא לבחור את הכוחות שהיא חושבת שיש בבנה, גם ממנו ביקשתי את אותה המשימה.
כל אחד סיפר על פי מה שבחר : כשהאם דיברה וסיפרה במשך זמן רב, על כוחותיו של בנה כמו שהיא רואה אותם, אורו פניו, היא פירטה ונימקה ושיבחה את הכוחות ,העוצמות והיכולות . החדר התמלא ברגשות של גאווה וסיפוק.
גם הנער סיפר, בצורה תמציתית יותר, המאפיינת את גילו, על כוחותיו. הוא דייק וביטא והתחבר רגשית לעוצמותיו. תחושת המסוגלות שלו עלתה והוא הרגיש בעל ערך.
בהמשך שוחחנו על המשימות שעומדות בפניו, מה ירצה להשיג, עם אילו מקשייו ירצה להתמודד, ועד כמה הוא מאמין שהוא מסוגל לכך.
השיחה היתה כנה, פתוחה ומרגשת. היו בה תובנות רבות וגיוס לעבודה ממוקדת (עבודה קוגניטיבית התנהגותית במקרה הזה) מתוך חיבור לכוחות .
בפגישה עם הילד בן ה8 והאב עלו תכנים אחרים כמובן. הבחירה בקלף , הפעם הצעתי את קלפי point of you המצויינים וביקשתי לבחור קלף, ובעצם תמונה של הקשר ביניהם. התמונה מיקדה בצורה מדויקת את הדרך בה האב רואה את בנו .דרך הקלף שבחר, יכולנו לשוחח על טיב הקשר, מידת שביעות הרצון ממנו ומה היינו רוצים לשנות בו אם בכלל. נושא שיחה שהיה יכול להיות טעון ולהביא לסירוב והמנעות ממנו , הפך נגיש וגייס את שניהם להפיכת הקשר ביניהם לקרוב ומשמעותי יותר.
כל פעם אני מודה מחדש על הזכות שניתנה לי להיות נוכחת ברגעים כאלו של קסם, של קשר, של חיבור.
להמשך קריאה בנושא טיפול דיאדי מוזמנים להכנס
http://hiburim-therapy.co.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%90%D7%93/
תודה לקרן דרורי ואפרת מעיין על סדנא מרתקת שהתקיימה לאחרונה בנושא הקלפים הטיפוליים.
yy

27/09/2017

מפלצת החייביזים שמעתם עליה ?
=======================
היא מסתובבת ביננו ,ומשתלטת על המחשבות שלנו, זורעת בנו אשמה ומכריחה אותנו לעשות דברים שאנו לא תמיד רוצים.
היא זו שאחראית "ללהספיק הכל " : חייבים ללכת להורים שלך לחג, לארח אצלנו, לטייל עם הילדים, לתקן את האופניים לפני כיפור, לרדת במשקל, לבדוק מה קורה עם הילד מבחינה לימודית וחברתית, להגיש את כל המטלות בעבודה, לבשל, לחסוך, לשפץ, להסיע לחוגים, וחייבים להרגע....
מפלצת החייביזים רוצה טוב, שנצליח, שנתאמץ, אבל היא מגזימה בדרכה, כיון שהיא חושבת בצורה נוקשה ולא משאירה אפשרויות אחרות לפעולה. היא גובה מחיר כבד. היא מעייפת, ומשאירה אותנו הרבה פעמים בתחושה של תסכול, חוסר סיפוק ומחשבות ביקורתיות רבות. הרי אי אפשר באמת לעשות הכל מבלי שיהיה לכך מחיר.
לצד החייביזים נמצאית ההעדפה. ואולי היא פיה ולא מפלצת.
כשמחליפים את המילה חייבים במעדיפים, נפתחת אופציה למשהו אחר, למשאלה של הצלחה ולא בהכרח.
הייתי מעדיפה ש......
שינוי קטן במינוח טומן בחובו הרבה.
הנוקשות מתחלפת בגמישות, אויר קיים במקום של מחנק והביקורתיות מתרככת.
שינוי החשיבה יוצר שינוי בתחושה ושינוי בהתנהגות גם עבורינו וגם כדוגמא לילדים ולסובבים אותנו.
אז באוירה של סליחות, התכנסות ,חשיבה על התחלה של שנה חדשה ,טובה ונעימה לנו, כפי שהייתי מעדיפה שתהיה לכולנו, רוצה לאחל שנה טובה וחתימה טובה.
תודה ליעל שרון ושלי זאנטקרן על המצאת מפלצות החשיבה .
ומי שמעוניין להתאמן בחשיבה אחרת, שמבקש גמישות בחייו, פחות ביקורתיות, חרדות ועומס נפשי, מוזמן ליצור קשר
סמדר בינר
מטפלת cbt, מטפלת באמנות
0544870565, קליניקה בכפר חיים