09/02/2026
יש רגע שבו אין כבר במה להיאחז
חזרתי לאחרונה ממסע בהודו שם ביקרתי באשראם של ראמאנה מהרישי בטירובנמאלי – מורה רוחני שהיה גם מספר סיפורים. אחד הסיפורים שמלווים אותי הוא סיפורו על המלך ג’אנקה.
המלך ג’אנקה הקשיב לפנדיט המלכותי שקרא בפניו מתוך חיבור פילוסופי. באחד הקטעים נאמר כי אדם המניח רגל אחת בלבד במרכבת הרגל של הסוס, בעת שהוא עולה לאוכף, בעודו שקוע בהתבוננות – עשוי לממש את האמת עוד לפני שיניח את רגלו השנייה. המימוש, כך נאמר, מתרחש באחת. ברגע אחד.
המלך עצר את הקריאה וביקש הוכחה.
כדי לבחון את הדברים בעצמו, ניגש אל הסוס: הוא הניח רגל אחת במרכבת הרגל – ונעצר.
לא עומד, ולא רוכב.
רגע תלוי. לא יציב.
דווקא שם, כשלא נותר עוד במה להיאחז – לא במאמץ, לא בהבנה, ולא בשליטה –
התרחש הדבר: המלך שקע פנימה, מנותק מן המתרחש סביבו, ואינו מודע עוד לעולם החיצוני. חלף זמן. אנשי העיר, שלא ראו כל תזוזה , החלו לדאוג.
הם מצאו אותו עומד, שקט לחלוטין, שקוע במצב פנימי עמוק, אדיש לקריאותיהם.
כשחזר להכרה רגילה, סיפר כי ברגע שבו לא נותר לו דבר להיאחז בו – כל הספק נעלם. ההתמסרות הייתה שלמה, והמימוש התרחש מאליו.
הפנדיט אמר אז: “עד כה ידעתי את הכתוב בלבד. עתה הבנתי שכל מילה בו אמת.”
הסיפור הזה מלווה אותי מאז שחזרתי מהודו, כי כך הוא האימון שלנו: הוא נשען על הכתבים העתיקים, וכל מילה בהם אמת: המדיטציה, הנשימה ותנוחות היוגה מובילות אותנו אל אותו רגע – הרגע שבו אנחנו מפסיקים להיאחז,
אנחנו מתמסרים לאימון ולדרך שהוא פותח.
אנחנו עדיין לא יודעים מי נהיה,
אבל ברור שכבר לא נהיה מי שהיינו.
כאן מתחילה ההשתנות.
וכאן מתחילה ההתפתחות לגרסה בריאה, בהירה ומודעת יותר של עצמנו.
אם את או אתה מרגישים שהאימון שלכם מבקש יותר מרצף של תרגילים,
יותר מידע,
יותר ידע –
אם יש בכם רצון להעמיק, להאט, ולהסכים להיכנס לתהליך אמיתי של שינוי ובריאות,
דרך הגוף, הנשימה והתודעה –
אני מזמינה אתכם להצטרף אליי לריטריט הקרוב ו/או לקורס ההעמקה השנתי.
מרחבים של תרגול, הקשבה והתמסרות לדרך,
שאינה מחזירה אותנו למה שהיינו – אלא פותחת אפשרות להיות מי שאנחנו יכולים להיות.
הפרטים בתגובה הראשונה 👇