11/04/2020
כך כתבה אחותי היקרה
ממני אליכם, עם חיבוק!
(לא כתבתי עלי באופן אישי. כל אחד יכול למצוא בטקסט את עצמו... או שלא, וזה גם טוב):
אז מה היה לנו כאן?
שלום עם המרפק.
להשתעל אל המרפק.
לשטוף ידיים בסבון.
לחטא עם אלכוג'ל.
לשמור על ריחוק חברתי.
לשמור על קרבה לבית.
כן כפפות / לא כפפות. כן מסכה / לא מסכה.
העיקר לא לגעת בפנים!
כן ללכת לגן ולביה"ס / לא ללכת לגן ולביה"ס.
לחגוג את ליל הסדר במתכונת ליל הסגר.
והעיקר - לשמור על הורינו המבוגרים!
ההוא עובד חיוני... ואני? מה אני?
לסגור ת'עסק. לחתום אבטלה. לעבוד מהבית.
לבקש מענק... לגלות שאני לא זכאי/ת, או רק לקצת.
לגלות עולם שלם בזום... נו טוב...כמעט.
הילדים נהנים. הילדים מתחרפנים.
הילדים הולכים קדימה. הילדים הולכים אחורה.
והורי הילדים מה?
ההורים קצת בסדר. ההורים קצת בסגר.
ההורים בזרימה. ההורים כמעט בשבר.
עוד הפעלה, עוד יצירה. מנסים ליצור שגרה.
המסך הוא ה"אויב", אך כרגע גם "אוהב".
ההורים בסיר לוחץ. ההורים כמו גזע עץ:
טפסו עלי, חִרטו עלי, נַסרו אותי לחתיכות.
בְּנוּ ממני כיד הדמיון. אני חזק עבורכם,
אך בפנים, מדי פעם, קצת פחות.
מסתכלים אחורה, מסתכלים קדימה.
העבר הוא געגוע. העתיד הוא כחידה.
בתוך הנפש, בליבנו פנימה, אם נקשיב, אולי נדע.
--------------------------------------------------------------------------
בתוך כל ה"כאוס קורונה" הזה, כולנו מחפשים את הדרך לאיזון.
אפשר לומר שאנחנו קצת נולדים מחדש.
ועכשיו... חבלי לידה. גם שלי. גם שלך. שלהם. של כולנו.
משפט חכם שלמדתי מאישה נפלאה וטובה שפגשתי בדרך:
"בלב הקושי נמצאת ההזדמנות לשינוי".
אז בינתיים אני רוצה להיות פה עבורכם ואולי נשנה משהו ביחד, בפנים ו/או בחוץ.
קצת עלי, למי שלא מכיר:
שמי הוא שירי. שם המשפחה: לביא. הכותרת: קלינאית תקשורת.
אני מאוהבת במקצוע שלי!
אני עוסקת בטיפול שמטרתו לאפשר לתינוקות וילדים להשתתף באינטראקציות תקשורתיות וחברתיות עם הסובבים אותם, בצורה משמעותית ויעילה עבורם. זאת במצבים בהם ישנם אתגרים בהתפתחות השפה והדיבור, במובנות הדיבור, בתקשורת החברתית, במיומנויות המשחק ועוד. אני עוסקת בנוסף בטיפול סביב אתגרים בתחום האכילה והשתיה, ובתחום התת"ח (תקשורת תומכת וחליפית).
במקביל, עמוק בפנים, משהו נוסף בוער בי. מרגישה כל הזמן שאני גם משהו אחר... שלכותרת 'קלינאית תקשורת' אין עלי בלעדיות. אז לפני כמה שנים יצאתי להרפתקה ולמדתי (לתואר שני) בתכנית הבינתחומית להתפתחות הילד (באוניברסיטת חיפה). שם רכשתי ידע עיוני ומעשי בתחום ההתפתחות הרגשית והחברתית של ילדים. העמקתי בתחום הקשר בין ההורה לילד ועסקתי בשאלה: איך התינוק/הילד נהיה מי שהוא, בתוך האינטראקציה שלו עם הוריו, עם בני משפחתו ועם העולם שלו.
אז אני "גם קלינאית תקשורת", עם צידה רבה לדרך.
אני מאוד רוצה לדעת מה הדבר שהייתם רוצים לקבל ממני בזמן הזה.
מה חסר לכם כרגע שאני יכולה לתת פה בדף?
מה כבר יש לכם ואתם רוצים לשתף?
מזמינה אתכם לכתוב לי כאן בתגובות או בפרטי, מה שנוח לכם.
*מוזמנים לשתף ❤️
שלכם,
שירי
