ניתוח התנהגות - לובאס ישראל

10/04/2026

דרושים/ות משלבים/ות ומטפלים/ות לעבודה עם ילדים
בחלק מהמשרות - עדיפות לכניסה כבר השנה
חלקן האחר - הצטרפות בשנת הלימודים הבאה

אנחנו מציעים עבודה עם ערך אמיתי והשפעה יומיומית, בסביבה מקצועית תומכת וברורה.

למה העבודה הזו יכולה להתאים לכם?

*משמעות אמיתית*
אתם שותפים לתהליך שבו ילד רוכש שפה, כישורים חברתיים וכלים להצלחה בבית ובבית הספר. רואים תוצאות בשטח ויודעים שיש לכם חלק בזה. זכות גדולה!

*תנאים טובים*
שכר התחלתי שעתי גבוה + נסיעות.
מתאים לסטודנטים/ות ולמי שנמצאים בתחילת הדרך המקצועית, כמשרה שמשלבים עם לימודים או עבודה נוספת. אפשר גם לבנות משרה מלאה.
עבודת בוקר - לפחות 6 שעות. צהרים-אחה"צ - 2-3 שעות.

*התפתחות מקצועית אמיתית*
הדרכה צמודה וליווי שוטף.
אין צורך בניסיון קודם. תקבלו הכשרה ותלמדו תוך כדי עבודה.
חשיפה לתחום ניתוח התנהגות ולכלים פרקטיים שישמשו אתכם גם בהמשך הדרך הטיפולית/חינוכית.
אפשרות לקבל המלצה ללימודי המשך מפסיכולוגית מנוסה, מנתחת התנהגות ותיקה.

*סביבה איכותית*
עבודה בצוותים נעימים, עם הורים מעורבים ומחויבים.
אוירה של שליחות ובית, משפחתיות וטיפוח מקצועי.

*המשרות שאנחנו מציעים:*

• ילד בכיתה ה’ מצפון תל אביב, על הספקטרום בתפקוד גבוה - שילוב סמוי בכיתה רגילה
השנה: ימים א’, ג’, ד' | 8:00-13:30
שנה הבאה: משתנה. 2-3 בקרים בשבוע.

• ילד בכיתה ח’ מרעננה, על הספקטרום בתפקוד בינוני-גבוה - שילוב בבקרים + עבודה פרטנית בבית עד 17:00
השנה: ימים ג’, ה’
שנה הבאה: 2-3 ימים בשבוע.

• ילד בן 10 מכוכב יאיר, על הספקטרום בתפקוד גבוה - עבודה פרטנית בבית
השנה: יומיים בשבוע | שעה וחצי-שעתיים
שנה הבאה: שילוב 2-3 בקרים פלוס צהרים פרטני בבית.

ילד בכיתה א' מהוד השרון, על הספקטרום בתפקוד גבוה - שילוב סמוי בכיתה רגילה
שנה הבאה: 2-3 בקרים בשבוע.

• ילדה בת 4 מכפר סבא עם קשיי שפה - עבודה פרטנית דרך משחק בבית
פעמיים בשבוע בצהריים | שעתיים כל פעם

• ילד בכיתה ו', מכפר סבא, על הספקטרום בתפקוד בינוני - שילוב בבית ספר ועבודה פרטנית בבית
שנה הבאה: שילוב 2-3 בקרים פלוס צהרים פרטני בבית.

• ילדה בכיתה ג' מצפון ת"א, עם קשיים חברתיים קלים, שילוב סמוי בכיתה רגילה.
שנה הבאה: שילוב 2-3 בקרים.

אז אם אתם מחפשים עבודה עם השפעה אמיתית, תנאים טובים והזדמנות להתפתח מקצועית - נשמח להכיר.

שליחת קורות חיים וציון זמינות -
בוואטסאפ למדריכה המקצועית:
ד”ר סיגל תדהר-פז
052-2855161

20/02/2026

דרושים/ות משלבים/ות ומטפלים/ות לעבודה עם ילדים

אנחנו מציעים עבודה עם ערך אמיתי והשפעה יומיומית, בסביבה מקצועית תומכת וברורה.

למה העבודה הזו יכולה להתאים לכם?

*משמעות אמיתית*
אתם שותפים לתהליך שבו ילד רוכש שפה, כישורים חברתיים וכלים להצלחה בבית ובבית הספר. רואים תוצאות בשטח ויודעים שיש לכם חלק בזה.

*שקיפות ותנאים הוגנים*
שכר התחלתי של 70 ₪ לשעה + נסיעות.
מתאים לסטודנטים/ות ולמי שנמצאים בתחילת הדרך המקצועית.

*התפתחות מקצועית אמיתית*
הדרכה צמודה וליווי שוטף.
אין צורך בניסיון קודם. תקבלו הכשרה ותלמדו תוך כדי עבודה.
חשיפה לתחום ניתוח התנהגות ולכלים פרקטיים שישמשו אתכם גם בהמשך הדרך.
אפשרות לקבל המלצה ללימודי המשך מפסיכולוגית ומנתחת התנהגות ותיקה.

סביבה איכותית
עבודה בצוותים נעימים, עם הורים מעורבים ומחויבים.

המשרות הפתוחות כרגע:

• ילד בכיתה ה’ מצפון תל אביב, על הספקטרום בתפקוד גבוה - שילוב בכיתה רגילה
ימים א’, ג’, ד’ | 8:00-13:30

• ילד בכיתה ח’ מרעננה, על הספקטרום בתפקוד בינוני-גבוה - שילוב בבקרים + עבודה פרטנית בבית עד 17:00
ימים ג’, ה’

• ילד בן 12 מכוכב יאיר, על הספקטרום בתפקוד גבוה - עבודה פרטנית בבית
ימים א’, ג’ | שעה וחצי-שעתיים

• ילדה בת 4 מכפר סבא עם קשיי שפה - עבודה פרטנית דרך משחק בבית
פעמיים בשבוע בצהריים | שעתיים כל פעם

אם אתם מחפשים עבודה עם השפעה אמיתית, תנאים ברורים והזדמנות להתפתח מקצועית - נשמח להכיר.

שליחת קורות חיים וציון זמינות בוואטסאפ למדריכה המקצועית:
ד”ר סיגל תדהר-פז
052-2855161

16/02/2026

ד"ר רונית ולגרין - קלינאית תקשורת יחידה במינה! הרצתה בכנס למנתחי התנהגות. אשרינו שזכינו בך רונית ❤️

18/12/2025

ויקי בלו המהממת היא זוכת המילגה, שניתנת כל שנה לתרפיסטית / רכזת צוות במרכז לובאס ישראל.
Viki Bello
ויקי עובדת עם ילדינו שנה שלישית. זכתה לעבוד עם 4 ילדים בתקופה הזו במסירות ובחריצות, בחוכמה וביצירתיות!
היא קשובה למשובים ומיישמת אותם אחד לאחד, וכל הזמן רק משתבחת.
הילדים מעריכים אותה ואוהבים אותה, והעמיתות וההורים - מתים עליה!
הכי מגיע בעולם לויקי שלנו! מקווים שנרוויח אותך לעוד שנים רבות קדימה!

21/11/2025

רשמים #5 מכנס ABAI 2025 בליסבון, ד"ר סיגל תדהר-פז

Eye Contact: To Teach or Not to Teach? That Is Not the Question
FRANCESCA DEGLI ESPINOSA (ABA Clinic)

האם ללמד קשר עין או לא? זו לא השאלה!
מנתחת התנהגות איטלקיה מוכשרת ומעניינת מאד! שחיה באנגליה.

ישנו ויכוח בניתוח התנהגות האם ללמד קשר עין. המרצה טוענת שהשאלה אינה האם ללמד אלא איך ללמד.

קשר עין הוא התנהגות חברתית חוצת תרבויות.
היא מתחילה מגיל צעיר מאד.
קשר עין מערב התליה חברתית. הוא קורה גם בין בעלי חיים לביננו. וניתן ללמד גם אותם. (הראתה סרטונים בהם לימדה את החתול שלה והכלב שלה קשר עין.)
במשחק קוקו עם תינוק רואים שהוא מחפש קשר עין ומחייך בהנאה כשהעיניים נראות לו.

למה קשר עין חשוב בחיי ילד?
קשר עין מגביר את האינטראקציה החברתית.
קשר עין מחזק את האדם שיוצרים איתו קשר עין.
בצילום שהראתה תינוק מצולם בוידאו ע"י ההורה. רואים שכשההורה המצלם אותו פונה לצלם את אחיו (למעשה מסיר קשר עין איתו) התינוק מייבב ושמח מחדש כשהמצלמה (קשר העין) חוזר אליו.
כשפעוט עסוק במשחק הוא פחות יצור קשר עין. יכול ליצור קשר עין לעתים לשם קשב משותף.
כשפעוט מביא דברים או מראה הוא יצור קשר עין.
קשר העין הוא חלק מהאינטראקציה והוא מעוצב באמצעות האינטראקציה.

מחקרים בקשר עין בודקים את המבט בדיוק רב מאד מבחינת המיקוד והזמן.
רואים שבאוטיזם יש הבדל בקשר העין.
כשילדים מאובחנים בגיל שנתיים בערך הם כבר הפסידו אלפים רבים של מצבים לקשר עין שהם חלק מאינטראקציה חברתית ומעצבים אותה. אבל ברגע שיש אבחנה - אפשר לצמצם את ההפסד הזה לשיפור האינטראקציה החברתית.

כך שהשאלה צריכה להיות לא האם ללמד קשר עין או לא, אלא איך ללמד?

ההתנהגות היא קשר העין, בהתפתחות תקינה התוצאה מחזקת, אבל הגירוי שמתחיל הכל הוא חברתי. למעשה אי אפשר ללמד גירוי. אפשר ללמד רק התנהגות. לכן, כשאין את הגירוי החברתי כמו אצל המאובחנים עם אוטיזם, צריך ליצור תנאים מקדימים תחליפיים להופעת ההתנהגות.

מציגים גירוי מהנה EO (למשל מגע עם כדור תחושתי או שיר אהוב), עוצרים ומחכים שיסתכל, יש קשר עין שמחפש המשכיות ואז ממשיכים את נתינת המחזק.

בהתחלה יוצרים קשר אחר של בקשה בהושטת יד שלו או במבט של הילד לחלק גוף של המטפל או לחפץ שהוא מגיש - רק כדי ליצור את השרשרת הזו בהתחלה, בה הילד עושה התנהגות מסויימת כדי לקבל את המחזק.

אחרי שלימדנו את השרשרת הזו, של ביצוע התנהגות אינטראקטיבית ניתן לעבור להתנהגות של קשר עין.
זה קורה הרבה פעמים מעצמו! הילד עובר לקשר עין מעצם הנוכחות באינטראקציה.
ובכל מקרה, כשהתנהגות של קשר עין מופיעה מחזקים בהדרגה רק אותה. זה לגמרי תהליך של עיצוב - חיזוק קירובים מוצלחים להתנהגות המטרה - קשר עין, עד לחיזוק התנהגות המטרה עצמה.

אחרי תהליך העיצוב הזה עד לתגובות מרובות של קשר עין אפשר להכניס את הבקשה: שם הילד או תסתכל עלי. שם הילד הוא הוראה לכל דבר - גירוי שהתנהגות קשר העין מגיעה אחריו.

אפשר גם לעצב באותה דרך התנהגות ורבלית. מעיינים בספר ביחד וכשיש קשר עין אומרים את שם העצם בתמונה. הילד לומד לבקש את שמות החפצים בקשר עין או לאחר מכן בחיקוי מלל.

21/11/2025

רשמים #4 מכנס ABAI 2025 בליסבון, ד"ר סיגל תדהר-פז

*התערבויות שמועברות ע"י הורים*

Michael Nicolosi, M.S, Clinic: Data Driven ABA
Data-Driven Autism Interventions
Implemented by Parents: Insights
From Recent Studies

התערבויות של קליניקה פרטית שמקורה בשוויץ עם ילדים שההורה לימד אותם. רק ההורה או בעיקר ההורה עם שעות מטפלים מועטות.
מנתחי ההתנהגות מלווים את ההורים בהנחיה צמודה און-ליין, שמתחילה מהכשרה ראשונית וממשיכה לליווי קבוע, לרוב פעם בשבוע.
מלמדים את ההורים גם לקחת נתונים על העבודה תוך כדי הלימוד. כך, היו בהצגה לא מעט גרפים מרשימים.
אומרים שהמחזק הגדול ביותר של ההורים הוא ההתקדמות של הילד. אבל חשוב לבדוק עם ההורים את מצב השחיקה ולסייע להם בכך.
לעתים ההורים לא עובדים לפי ההדרכה. לפעמים הם ממהרים מדי. אבל יש שיפור עם הזמן.
מנתחי ההתנהגות שהציגו את עבודתם מייחסים אותה כולם למה שלמדו מפרופ' לובאס. לתורתו הראשונית שעשתה מהפך בדרך בה מלמדים ילדים ואנשים על הספקטרום.

הצגה ראשונה:
הציגו טיפול בילד בן 6 עם אוטיזם ואטרקציה של הדיבור, ללא שפה בכלל. הוא גם לא חיקה תנועות גוף.
האמא הונחתה לתת לו טיפול אינטנסיבי 30-35 שעות בשבוע לפי המודל של פרופ' לובאס עם התאמות לתקופתנו.
התחילו בחיקוי תנועות גוף ומהן עברו לשפת סימנים ומהן לחיקוי צלילים עד מילים. במקביל לימדו mands בקשות תחילה בג'סטות ואז במילים.

עבדו מאד יפה על שטף (הראו סרטונים) - לעשות את אותה תנועה על הפה למשל כיווץ השפתיים כמו כשאומרים או או לומר הרבה פעמים את אותו צליל שמשמיעים לו בה-בה-בה-בה-בה כדי להתאמן, לאמן את הפנים, הפה והפקת הצליל. מאוחר יותר התאמנו אותו הדבר עם מילים קשות עבור הילד לומר הרבה פעמים אחת אחרי השניה.
בהתחלה כל הפקה לקחה זמן רב יותר ועם הזמן ההתארגנות להפקת הצליל התקצרה.
בכל אחד מהשלבים מדדו את השטף עם קליקר לראות כמה פעמים בדקה.
מלבד הילד עליו הורחב - הציגו עוד שני ילדים עם התערבויות דומות.

הצגה שניה:
הדריכו אמא לעבוד עם ילד שהיה עסוק בגרייה עצמית ווקלית.
ניסו תחילה לתת לו חיזוק של אסימון על כל רגע של שקט, אסימונים שיחליף בזמן אייפד, אבל השמעת הקולות היתה אינטנסיבית ולא התאפשר לתת לו אסימונים.
ואז בחרו קול אחד של צעקות, נתנו לו אייפד- כפעילות מועדפת ולקחו לו כל פעם שצעק.
ככה יצרו שליטה על הצעקות ואחריהן על הקוליות ואז יכלו לחזור לתת אסימון על כל דקה של שקט בלי אייפד כמו שניסו בהתחלה. הגדילו בהדרגה את הזמן וכך הפחיתו את הקוליות למינימום.

Teaching Parents to Use Contingent Responding to Increase Vocalizations of Infants With and Without Known Risk for Autism
LORI E. MASTROGIACOMO (Endicott
College / Gold Coast Children's Center), Hayley May Neimy (HOLLYBURN FAMILY SERVICES)

עבדו עם תינוקות בגילאי 7-11 חודשים בסיכון לאוטיזם עקב אח.ות על הספקטרום או ללא סיכון.
הדריכו את ההורים להגיב לקואינג שלהם, הדיבור התינוקי, בכמה דרכים: דיבור באנגלית (שפה זרה), דיבור בשפת האם, ודיבור תינוקי שמחקה את הדיבור שלהם, בדיוק אותה הברה או הברות שאמרו.

ראו שכל אחד מהתגובות העלתה את שכחות הווקליות שלהם משמעותית מאד בהשוואה לדיבור לתינוק שאינו קשור ותלוי contingent בווקליות שלו בתנאי הביקורת.
הדיבור שמחקה את הדיבור שלהם העלה בצורה המשמעותית ביותר את הווקליות של התינוקות, אחריו הדיבור בשפה האם/האב ואחריו הדיבור בשפה זרה.
ערכו את המחקר גם עם האימהות וגם עם האבות עם תוצאות דומות.

החוקרים הסיקו שיש לתגובות הקשורות ותלויות בווקליות של תינוקות תפקיד חשוב בהתפתחות השפה. חשוב לעודד הורים להגיב לדיבור של תינוקות כבר מגיל צעיר, וכך לחזק את השמעת הקולות של התינוקות.

לאחר ההתערבות ערכו ניתוח נוסף בסוג ההברות שהתינוקות השמיעו וראו שההברות שהשמיעו היו מגוונות יותר.

בניתוח נוסף שערכו בקשר העין של התינוקות מצאו שגם הוא הושפע מהתגובות ההוריות התלויות בדיבור של התינוקות. התינוקות יצרו יותר קשר עין בהשוואה לבייסליין וגם בהשוואה לביקורת, לדיבור שהופנה אליהם ללא תלות בדיבור שלהם.

Utilization of a Contingent Vocal Imitation Intervention in the Acquisition of Mands in Young Children With Autism
JILL HARPER (Melmark New England,
Endicott College)

במחקר הזה לקחו פעוטות עם אוטיזם לעבודה על mands - בקשות של גירויים מועדפים.
ערכו כמו בשלב הראשון רישום ווקליות שלהם, ואז הגיבו לקוליות שלהם וראו שהקוליות עלתה.
לאחר מכן, שמו אותם מול גירוי מועדף (תוכנית טלויזיה) ואחרי 10 שניות עצרו את התוכנית וכשהילד השמיע קוליות כלשהו הוא הופעל מחדש.
לאחר מכן, הילד היה צריך לחקות מילה שהוצגה לו - בקשה של התוכנית - כדי לקבל אותה בחזרה.
ראו שהבקשות נלמדו ע"י הילדים בתהליך הזה תוך סשנים בודדים.

בתמונות: שקף מההרצאה* הראשונה והכיבוד בכנס בצד אולם ההרצאות עם הנוף לליסבון

21/11/2025

רשמים #3 מכנס ABAI 2025 בליסבון, ד"ר סיגל תדהר-פז

Intersection of Gender Incongruence and Autism: Co-Occurrence and Implications for Behavioral Practice
VALERIA PASCALE (The Chicago School, ABA For Disability)
MARIA MARINO (Consultorio DIG - ASL Salerno, Italy)
CHIARA CESARO (Mind The Kids and Aba for disability)

מחקרים עדכניים מדגישים את ההצטלבות המשמעותית בין אי-הלימה מגדרית (GI) לבין אוטיזם, תוך ערעור על פרדיגמות מקובלות בתחום ההתפתחות הנוירולוגית וזהות מגדרית.

אוטיזם מאופיין בקשיים מתמשכים בתקשורת חברתית ובהתנהגויות חזרתיות ומוגבלות. אי-הלימה מגדרית נובעת מתחושת חוסר התאמה מכאיבה בין הזהות המגדרית של האדם לבין המין שיועד לו בלידה.

עדויות מחקריות חדשות מצביעות על כך שאנשים על הספקטרום האוטיסטי עשויים להפגין שיעורים גבוהים ביותר מפי 7! של גיוון מגדרי בהשוואה לאוכלוסייה הנוירוטיפיקלית (Dewinter ואח', 2017; Warrier ואח', 2020).

נושאים מרכזיים שעולים במחקרים כוללים את הלחצים החברתיים והרגשיים הייחודיים שחווים אנשים אלה, את תפקיד הנוירודייברסיות (גיוון נוירולוגי) הקבלה של השונות, בעיצוב זהות מגדרית, את הצורך בהתערבויות קליניות מותאמות ובין-תחומיות, ואת ההתייחסות לשיקולים אתים בעבודה עם המטופלים. (Strang ואח', 2018).
(Turban & van Schalkwyk, 2018)

ב- DSM-5 יש שינוי במונח הפרעת זהות ג'נדר לג'נדר דיספוריה (חוסר נוחות) או חוסר התאמה ג'נדרית. זה מייצג את הקבלה הגדולה יותר של הנמצאים בין המינים והכרה גדולה יותר בשכיחות התופעה.
מדובר על תחושה שהם מזהים את עצמם יותר עם המין השני או שהם מרגישים נטרלים - לא נמצאים באף מין.

ההשפעות של זה יכולות להיות:
התנהגויות חבויות: עיסוק מוגבר במחשבות על העיניין, תחושת בדידות גדולה יותר.
התנהגויות מילוליות: הצהרות כלפי אחרים, שמראות על עיסוק בנושא.
התנהגויות נוספות: בחירת לבוש ותספורת מקובלות למין השני, שינוי שם, ובקשה מהסביבה לפניה בלשון הג'נדר השונה מהמין.

בניתוח התנהגותי:
ההתנהגויות מושפעות מאד מהתוצאה המתקבלת ע"י הסביבה.
הצהרות מילוליות של המטופלים מקבלות ענישה מילולית או חיזוק- אישור וקבלה.
לעתים, התוצאה אינה עיקבית מהסביבה ואז יש בלבול גדול יותר.
לעתים יש התעלמות מהסביבה להצהרות, שתיקה או המנעות מפיתוח שיחה.
לעתים הביטול נובע מהנחה שההצהרות המילוליות נובעות מהאוטיזם ולא מתחושה אמיתית.
רלוונטי למנתחי התנהגות לעסוק בזה כדי לקדם את המטופלים למקום טוב יותר, ולתפקוד יותר ברווחה במשפחה ובקהילה.
חשוב להבין מהן התוצאות הרצויות להתנהגויות האלו שיביאו לרווחה הגדולה ביותר של המטופל ולהדריך את הסביבה בהתאם.
בעולם של ימינו הפתוח והמקבל יותר נוירודיברסיביליות, העבודה עם הסביבה צריכה להיות לקבלה, דרך הדרכה התנהגותית.
עבודה מול המטופלים צריכה להיות כיצד להציג את עצמם לסביבה, כיצד לתקשר טוב יותר את תחושותיהם, וכיצד לבקש את הקבלה.
חשוב לשתף פעולה עם מטפלים מתחומים אחרים.

20/11/2025

רשמים #2 מכנס ABAI 2025 בליסבון, ד"ר סיגל תדהר-פז

Learning Models of Eating and Weight Disorders - ANITA JANSEN (Maastricht
University) Holand
הפרעות אכילה:
אנורקסיה (משקל נמוך), בולימיה (משקל תקין), הפרעת אכילת בינג' (משקל גבוה) ואובסיטי (משקל יתר)
כל ההפרעות חולקות מחשבות אינטנסיביות על אכילה ועל הגוף. רגשות אשמה.

הפרעות בינג':
ע"פ רוב המחקרים הטיפול לא מאד יעיל בהפרעות בינג'.
ההרצאה הנוכחית התמקדה בהיבט ההתנהגותי ובטיפול בגישת ניתוח התנהגות בתופעה.
יש מעט מאד מחקרים בנושא.
בראיית ניתוח התנהגות, יש מרכיב גנטי אבל הקונטקסט החוזר כגירוי מבחין לאכילה לא מותאמת מאד מפריע להביא לשינוי.
גם העוצמה החזקה של המחזק.
ההתניה הנלמדת בין אכילת בינג' לקונטקסט נלמדת מהר והקשר מאד חזק.
קונטקסטים אפשריים:
טעם, ריח ומראה של האוכל, זמן ביום
חיצוניים: סביבה פיזית, אנשים ומקומות, פעילויות מסויימות, קניות ופרסומות
פנימיים: תחושות גוף: רעב, צמא, רגשות, מתח, מצ"ב הורמונלי, שימוש בתרופות, צריכת אלכוהול וקפה

טיפול דרך הכחדה הוכח כיעיל: ביטול הקשר בין הגרוי (ההקשר, הקונטקסט) לבין האכילה.
תחילה מנסים לזהות מהו ההקשר.ים של האכילה המוגברת. כשמזהים - עובדים על ביטול הקשר בין המקדים הזה להתנהגות.
למשל, במחקר זיהו הקשר של ריח, ואז נתנו ריח של שוקולד מבלי לאכול שוקולד. לנבדקת אחרת (בסרטון שהוקרן) נתנו להריח מרשמלו בקערה מבלי לאכול. אחרי חזרות מרובות (במקרה שהוצג 16 סשנים) בחודשים רבים עד שנה הטיפול הצליח לבטל את הקשר בין ריח ואכילת בינג' בגלל גירוי הריח.

במקביל: הוצג הליך של שינוי המחשבות השליליות שיש לאנשים על האכילה שלהם ועל היכולת שלהם לאיפוק ב- CBT.
במחקר ערכו מפגשים בקליניקה עם אנשים במשקל יתר. לפחות 8 מפגשים.
בדקו את האמונות שלהם לפני ואחרי הטיפול.
בטיפול חשפו אותם לאוכל שאהבו ולימדו אותם להתאפק. לשלוט ולא לאכול. כך חיזקו את הביטחון שלהם במסוגלות שלהם לאיפוק. שינו את האמונות שלהם. בעקבות שינוי האמונות ראו הפחתה באכילת הבינג' ולירידה לירידה במשקל.

מחקר נוסף עסק באכילה ללא רעב.
הנבדקים אכלו כריך ולא היו רעבים יותר ואז נחשפו לדוגמיות של אוכל נוסף והתאמנו באיפוק לאכול כשהם יודעים שהם שבעים, והתאמנו ביכולת רק לטעום מעט מבלי לסיים את כל המנה (הקטנה), מכמה סוגי אוכל שהוצגו להם.

בשקף הסיכום מהי חשיפה יעילה וטיפול יעיל לאכילת בינג'.
החידוש האמיתי בהרצאה הזו:
התייחסות לאכילה כהתנהגות אופרנטית שניתנת לטיפול בהליכי ניתוח התנהגות.

20/11/2025

רשמים #1 מכנס ABAI 2025 בליסבון, ד"ר סיגל תדהר-פז:

3 מחקרים עם ילדים דו לשוניים

Further Assessment of Sequential
and Simultaneous Bilingual
Instruction via the Go/No-Go
Successive Matching-to-Sample
Procedure
ARMANDO ANGULO (California State University, Sacramento)

השוו בין שתי שיטות ללימוד שפה שניה יחד עם ראשונה לילדים שחשופים לשתי שפות:
באחת, לימוד סימולטני, הציגו תמונת חפץ, שם העצם, ונתנו את המילה מיד אחרי המילה בשפה הראשונה גם בשפה השניה.
בשניה, לימוד סדרתי, לימדו את שמות כל החפצים בשפה אחת ולאחר מכן את כל החפצים בשפה שניה.
מצאו שהשיטה הראשונה - לימוד סימולטני, היתה יעילה יותר מהשיטה השניה - לימוד סדרתי.

Exploring the Efficacy and Efficiency of the One-Person One-Language Approach in an Experimental Setting -
Tianjiao Li (University of Maryland,
Baltimore County), ANN JEANET TE
SANTOS (University of Maryland, Baltimore County)

חקרו ילדים במשפחות בהן הורה אחד מדבר לילד בשפה אחת וההורה האחר בשפה אחרת.
ברור שבמקרים כאלה, ההורה הופך לגירוי המבחין לשפה מסויימת עבור הילד. אם הילד מקבל חיזוק רק עבור השימוש בשפה של ההורה איתו הוא מדבר - השפה של ההורה נרכשת טוב יותר מאשר אם ההורה מחזק גם ערבוב שפות או מענה בשפה אחרת לפניות בשפה של ההורה.
שימוש סימולטני כזה בשפות מחליש את לימוד השפה השניה, בגלל תנאי החיזוק הלא עיקביים.
במחקר הנוכחי לקחו 14 ילדים שחשופים לשתי שפות ולימדו אותם שמות חפצים שלא הכירו.
היו שתי רשימות של חפצים. בתנאי אחד סטודנט אחד לימד את שתי הרשימות כל אחת בשפה אחרת. ובתנאי אחר שני סטודנטים לימדו כל אחד רשימה בשפה אחרת.
השוו את הרכישה של שתי סדרות המילים.
מצאו שהרשימות שנלמדו ע"י סטודנט אחד בשתי השפות, נלמדו פחות טוב מהרשימות שנלמדו בנפרד ע"י סטודנטים כל אחד בשפה אחרת.

Learning-to-Learn: A Comparison of Monolingual and Bilingual
Instructions, XUEHUA ZHAO (University of
Maryland, Baltimore County)

במחקרים קודמים, השוו אוצר מילים באנגלית בין שתי קבוצות ילדים בגילאים דומים, שחשופים לשפה אחת או לשתי שפות.
מצאו שהילדים הדו שפתיים מגלים יותר טעויות באוצר המילים מהילדים החד שפתיים.
במחקר הנוכחי, לקחו 3 נבדקות בנות 4 עם אוטיזם, דו שפתיות (ספרדית ואנגלית).
לימדו אותן הוראות באנגלית בשני תנאים - שתי שפות יחד ורק שפה אחת. מצאו שבתנאי החד שפתי היו פחות טעויות בשלבי הרכישה, אבל בסופה של הלמידה ההוראות באנגלית נרכשו טוב יותר משמעותית בתנאי הדו שפתי מאשר בתנאי החד שפתי. איכות הבנת ההוראות היתה סביב ה- 80% כשנלמדו תוך שימוש בשתי השפות בהשוואה לסביב ה- 50%.
מכאן הסיקו שלמרות הרכישה האיטית יותר בהתחלה כשמלמדים ילדים בשתי שפות, בסופה של למידה השליטה בשפה המרכזית חזקה יותר.

*בתמונה: הגן במצודת סן ג'ורג' בליסבון

01/09/2025

ממליצים בחום! מעשיר את המוח והנפש!

שנת לימודים חדשה ומוצלחת לכולן.ם!
מאחלים שנה שקטה, נורמלית ושגרתית🙏🏻
שנה שבה נחזור לטפל רק בבעיות הרגילות כשכולם בבית🎗

אנחנו יודעים שלא הייתן.ם בקשב מלא באוגוסט ולכן, מזכירים🙃
הטבה מיוחדת לקהילת מנתחי ההתנהגות בישראל!

מיני קורס סדנאי - מפוטנציאל לפעולה: כשהפסיכולוגיה החיובית והמוח הגמיש נפגשים- תובנות וכלים יישומיים ומבוססי מחקר🧠

על המרצה:
ד"ר יפעת לוי, נוירופסיכולוגית וחוקרת מוח, עוסקת בקידום רווחה ומרצה במדעי המוח ובפסיכולוגיה.
יפעת מתמקדת בתהליכי למידה והתפתחות בשיטות גמישות מוחית ופסיכולוגיה חיובית.

מחיר מלא: 600₪
מחיר לחברי ארגון: 550₪

למה כדאי להשתתף ולמה דווקא למנתחי התנהגות?
- הבנה מעמיקה של תהליכים מוחיים ורגשיים.
- אסטרטגיות לשיפור גמישות מוחית והטמעת הרגלים חדשים.
- כלים פרקטיים ליישום בעבודה עם מטופלים.
- מפגשים מעשיים עם דגש על שינוי והתפתחות אישית.

*כל הפרטים על הקורס וההרשמה בקובץ המצורף.

בשם ועד ארגון מנתחי ההתנהגות בישראל 🌸

30/08/2025

זוהי משנתנו מנתחי ההתנהגות - הכל בסביבה!
יש את הנתונים הבסיסיים של הילד-העינב והסביבה חשובה כל כך לגדילה שלו!

בצילום: יקב מילס, כרם בן זמרה,
משנתו של אייל מילס היינן

20/08/2025

נותרו לנו 3 משרות פתוחות!
שילוב או שילוב ופרטני בצהרים.
עבודה בגישת ניתוח התנהגות תחת הדרכה של מנתחת התנהגות ותיקה. מלאאא ניסיון שטח מצויין!
הרבה עיניין והנאה בצוותים איכותיים ועם הורים רתומים מאד.
והילדים מהממים!
אז הנה מה שנשאר:

הנה מה שנשאר לנו:
📍ילדה בתפקוד גבוה בכיתה ה' בכפר סבא - 3 בקרים בשבוע (שישי אחד מהם), מעניינת בטירוף!
📍 נער בכיתה ח' ברעננה, שמתאהבים בו, פעמיים בשבוע ימי שלישי וחמישי 8:30-17:30 עם הפסקה קצרה באמצע, שילוב ופרטני בבית.
📍ילד נבון ומוכשר בכיתה ה' בתפקוד סופר גבוה, בצפון תל אביב, שילוב פעמיים בשבוע: ימים שני וחמישי.

פניות עם קורות חיים וזמינות, בוואצאפ לד"ר סיגל תדהר-פז 052-2855161