24/04/2026
מההפגנות האלימות בטהרן לניהול מערך המעבדות במרכז רפואי מאיר:
המסע הבלתי יאומן של ד"ר גלוריה רשיד 🇮🇱
ד"ר גלוריה רשיד, מנהלת מערך המעבדות במרכז רפואי מאיר, נשואה ואם לשניים, מתגוררת ברעננה. יש סיפורים שמגלמים בתוכם את הרוח הישראלית כולה - וסיפורה של ד"ר גלוריה רשיד הוא אחד מהם.
בגיל 15, על רקע אירועי המהפכה באיראן, היא מצאה את עצמה בלב הפגנה אלימה בדרכה לבית הספר - רגע אחד שסימן עבורה את סוף הילדות. זמן קצר לאחר מכן נפרדה מאביה בשדה התעופה ועלתה לישראל עם שתי אחיות צעירות, בטיסות האחרונות של אל על מטהרן. אביה נותר מאחור, ואמה חזרה לאיראן כדי לסייע לו לצאת, והם הצטרפו לבנותיהן רק כעבור שנה וחצי.
“עזבנו בית מבוסס ומפנק לטובת התחלה חדשה בארץ לא מוכרת. מצאתי את עצמי כנערה אחראית על שתי אחיות צעירות בתוך מציאות של חוסר ודאות. זו הייתה חוויה שעיצבה אותי והמשיכה ללוות אותי גם בהמשך הדרך המקצועית שלי”, היא מספרת. “גם היום, כשאני רואה תמונות מטהרן, זה מחזיר אותי מיד לשם, לרגעים שבהם ההיסטוריה שינתה את מסלול חיי”.
ביום העצמאות, סיפורה מקבל משמעות נוספת. ד"ר רשיד עומדת בראש מערך המעבדות של מרכז הרפואי מאיר - מערכת קריטית הפועלת 24/7 ומהווה עוגן מרכזי לרציפות הטיפולית. המערך, הכולל 13 מעבדות בתחומים מגוונים, היה הראשון בכללית שקיבל הסמכת ISO כמערך כולל לפני כ-20 שנה וממשיך לעמוד בדרישות בהצטיינות.
“מאחורי כל בדיקה עומדים חיים. האחריות שלנו היא לוודא שמידע רפואי קריטי יגיע בזמן, בדיוק ובאמינות - בכל מצב, בשגרה ובחירום”, היא מדגישה. לדבריה, גם בתקופות מתוחות במיוחד נשמרת רציפות מלאה: “במהלך מלחמת שאגת הארי נערכנו מראש והקמנו מעבדת חירום נוספת שפעלה במתחם התת קרקעי לצד המשך הפעילות השוטפת של מערך המעבדות. זו מוכנות שמאפשרת לנו לשמור על יציבות גם בתנאים משתנים”.
כחלק מתפקידה, ד"ר רשיד נמנית גם עם הנהלת המרכז הרפואי הבכירה ואחראית על מערך המעבדות לצד מעבדות המחקר ורשות המחקר. “החיבור בין שירות קליני, מחקר וניהול הוא מה שמאפשר לנו להמשיך להתפתח ולהוביל קדימה”, היא אומרת.
ובחודשים האחרונים, בתוך מציאות מורכבת במיוחד, התווסף לסיפורה פרק נוסף של מחויבות אישית יוצאת דופן. עם פרוץ מלחמת “שאגת הארי”, שהתה ד"ר רשיד בחו"ל בחופשה משפחתית - אך בחרה לשוב מיד לישראל.
“זה היה מסע לא פשוט. מצרפת לשווייץ, למצרים, לשארם, ומשם לאילת. אבל לא הייתה לי שאלה בכלל אם לחזור”, היא מספרת. “היה לי ברור שהמקום שלי הוא כאן, לצד הצוות שלי ולצד בית החולים, דווקא ברגעים האלה”.
ביום העצמאות, סיפורה מזכיר כי החוסן הלאומי לא נבנה רק ברגעים הגדולים אלא בהחלטות האישיות, האמיצות, של אנשים שבוחרים פעם אחר פעם להיות כאן.
סיפורה של ד"ר רשיד פורסם ב'היום' במסגרת פרוייקט מיוחד לרגל יום העצמאות,
צילום: אריק סולטן
