הדוג'ו- מרכז לקידום תיפקודים וכישורי למידה

10/08/2025

אז יצאנו ליום צוות.
נעדכן מה אוכלים הערב..

05/08/2025

אז כבר יש מסגרת וזמן איכות קבוע עם הילד, ועכשיו יש גם תחביב משותף ושאפשר לעסוק בו גם בבית תמיד!

בתוכנית ״סנסאי אבא״ תוכלו למצוא עולם חדש של תקשורת עם ילדיכם, תחום עניין משותף שיכול לגדול אל מעבר לאימונים השבועיים, ולתת הרבה ערך מוסף מעבר לחיבור בין אב לבנו.
הצטרפו אלינו לאימוני אבא בן ב”סנסאי אבא”.

*הילדים שלנו כבר מסבירים לנו מה לעשות בשלב הזה*

לפרטים והרשמה:
בן רוזנבלום -0526333186

29/07/2025

מכירים ילדים שמתקשים להשתלב חברתית?
שלוקחים יותר מדי מקום, או שפשוט נעלמים?

הקבוצות החברתיות של הדוג'ו בכפר סבא נפתחות בסתיו הקרוב. ומיועדות לילדים בכיתות ג'-ו'.

בקבוצה לומדים איך להיות חלק, דרך תנועה, משחקי קרב, שיח רגשי, והרבה כיף 💥

💡 יש שלוש קבוצות:
אחת לילדים עם נטייה לאימפולסיביות, השנייה לביישנים יותר, ויש גם קבוצה יעודית לילדים על הרצף.

🗓 המיונים מתחילים ממש עוד מעט!

🔗 לפרטים ולבדיקת התאמה >>
https://www.mydojoplace.com/קבוצות-חברתיות

02/07/2025

🎯 להפעיל את הגוף כדי להפעיל את הראש

כשהילד שוכב על כרית מתגלגלת, נע בעזרת ידיים, מתמרן, אוסף טבעות ונשאר מרוכז במשימה - הוא לא רק משחק. הוא מתאמן.

✅ תיאום בין שני צידי הגוף
✅ חיזוק חגורת הכתפיים
✅ שיפור יכולת הריכוז וההתארגנות
✅ ויסות רגשי דרך תנועה
✅ תחושת מסוגלות דרך הצלחה

ב"שתי חרבות" אנחנו לא מתחילים מהמילים - אנחנו מתחילים מהתנועה.
כי כשהגוף מבין - גם הלב והמוח נפתחים.

17/06/2025

קשר אבא וילד הוא קשר חשוב שלא מרבים לדבר עליו. אנחנו גם מדברים וגם פועלים.

17/06/2025

סנסאי אבא זה אימוני ג'יוג'יטסו משותפים לאבות וילדיהם אבל לא רק.
סנסאי אבא זה מקום לבנית קשר, ללמידה על המשמעות של להיות אבא, מקום לשיח פתוח על אבהות והאתגרים שעולים מול הילדים. בסנסאי תקבלו כלים חדשים לחיזוק הקשר המיוד שלכם עם ילדיכם.

רוצים לשמוע עוד?
מוזמנים לדבר איתי
בן- 052-6333186
או להשאיר פרטים ואחזור אליכם:
https://www.mydojoplace.com/sansaidad

10/06/2025

קשיור לריטריט שלנו

https://private.invoice4u.co.il/newsite/he/clearing/public/i4u-clearing?ProductGuid=a1d71507-494e-4bd5-8781-95beef6661ef
מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה

04/06/2025

👊 על המזרן כמו בחיים

כשהילד מוביל אותנו בקרב, הוא לא באמת צריך את הניצחון — הוא צריך את הנוכחות שלנו.

🎯 המגע שאנחנו מאפשרים לו — גם כשהוא שולט לרגע — בונה אצלו את התחושה הכי עמוקה של ביטחון עצמי:

"אני יכול לבד — אבל אבא כאן איתי."

הורות חזקה היא לא מאבק של שליטה, אלא נוכחות שמחזיקה את הילד גם כשהוא מוביל.

📚 (בהשראת Siegel & Bryson, The Power of Showing Up, 2020)



׳יוג׳יטסו

13/05/2025

להתמודד עם המפלצת

יש בתוכי מפלצת.

הוא לחש את זה בשקט, כמעט בלי להסתכל לי בעיניים.
ילד עדין, גוף רזה, קול שקט, כמעט בלתי נשמע.
העולם קצת גדול עליו. הוא נבהל בקלות. נמנע.
אבל בתוך הראש שלו – הוא לוחם־על.
בלב של הדמיון, הוא מנצח את כולם. הבעיה היחידה היא שאז, כולם מפחדים ממנו ורוצים להשמיד אותו

וכשהוא מדבר על עצמו – לפעמים זה בקול אחר.
יותר חזק. יותר בטוח.
הוא מרגיש כאילו יש עוד מישהו שם בפנים. כאילו זר, לא שייך
והוא קורא לו – המפלצת.

"אני חזק, אתה יודע? אני יכול לרסק אנשים אם אני רוצה. אני פשוט לא רוצה."
אמר לי יום אחד, בעיניים בורקות.
ניסיתי להבין – מה זו המפלצת הזאת?
האם הוא שולט בה? או שהיא משתלטת עליו?

אבל אז הוא נעצר.
כולו התקפל פנימה.
"אל תדבר עליה… היא מפחידה."

הייתה שתיקה.

לא פחד מהעולם.
פחד מעצמו.

אז סיפרתי לו על האלק –
ברוס באנר, הגאון השקט, שלא מצליח לשמור בפנים את מה שבוער,
וכשזה מתפוצץ – יוצאת ממנו מפלצת ירוקה, אדירה, שלא תמיד יודעת מתי לעצור.

וסיפרתי לו על ונום –
ישות שחיה בתוכך, מדברת איתך, לוחשת הבטחות.
ולפעמים, אתה מאמין לה. ולפעמים, אתה לומד לשים לה גבול.

הוא הקשיב. אבל רק עד גבול מסוים.
כי לדבר על המפלצת… זה יותר מדי עכשיו.
אז עצרנו.

כי לפעמים, דווקא לא לדבר –
זה אומר שראית. שנגעת.
שיש שם משהו אמיתי.
הוא כבר לא לבד.
וביחד נמשיך להכיר אותה, לדבר איתה, להבין אותה
הוא יוכל לחבר אותה למי שהוא
ולהפנים אותה בחזרה כדמות שנותנת בטחון ושומרת.

#חרדה #המנעות

29/12/2024

20/12/2024

ובנתיים בקבוצת הדוג'ו...

"ואי אני לא מסוגל" הוא הסתכל עלי בעיניים גדולות, כמעט דומעות. "פשוט לא יכול"

"למה?" שאלתי.

"אין לי מילים בשביל להגיד, אבל אני פשוט לא יכול"

זה היה התור שלו להיות ראשון בטור. הילדים האחרים כבר היו מסודרים. עינייהם מכוסות, וידיהם מונחות על הכתפיים של הילד שלפניהם.

הילד האחרון בטור, כבר היה חסר סבלנות. סוף סוף תורו הגיע "לנהוג" בקבוצה ולהשיג את החרב שלו, והוא רצה כבר לצאת לדרך.

" יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור לך?" קיוויתי שהפתרון יהיה פשוט ונוכל לחזור למשחק לפני שעוד ילדים יתחילו לאבד סבלנות.

הוא נענע את הראש לשלילה ומבטו היה נחוש, כאומר: אין פה מקום לדיון.

"אז תסכים לשבת בצד ולצפות, עד שתרגיש שאתה יכול להצטרף?" שאלתי, הוא הנהן בהסכמה והקבוצה החלה לפעול.

אחר כך, כשהמפגש הסתיים, ניגשתי אליו. " אתה חושב שעכשיו תוכל להסביר מה קרה שם? מצאת אולי מילים?".

הוא הסתכל עלי. חשב כמה דקות. ואז אמר: "פשוט...קשה לי לסמוך".

=====
גילוי נאות: אנחנו מפעילים כ-24 קבוצות דוג'ו בבתי ספר שונים בארץ. הסיפור מבוסס על אירועים שקרו באחד מהם, ולפעמים מיזוג של כמה.

06/12/2024

ובינתיים בקבוצות הדוג'ו...

"קדימה, להתקיף!" קרא המפקד בהתלהבות, מוביל את הלוחמים שלו קדימה. בזמן שהבונים ניסו להרכיב את המבנה מששת החישוקים, הקרב התנהל הרחק מהם.

הרחק מדי.

"שוב?!" נאנח אחד הבונים כשפסלתי אותם בפעם השלישית. התסכול ניכר על פניהם. החובש והלוחמים הבודדים שנשארו קרוב למבנה הביטו בחבריהם שדהרו למרחקים, להוטים לקרב.

עצרנו לשיחה. האוויר היה טעון. "זה בגלל שאתם לא בונים מספיק מהר!", "אתם צריכים להילחם יותר טוב!"

"בואו נשאל אחרת," פניתי לבונים המתוסכלים, "מה אתם צריכים כדי להצליח?"
"אולי אם נשנה את צורת הבנייה..." הציע אחד.
"או שאולי," הוספתי בשקט, "אתם צריכים שקט ממני?"

השתררה דממה. ואז החלו הקולות:
"רגע, אנחנו בעצם צריכים להגן עליהם!"
"במקום לרוץ קדימה, צריך להישאר מסביב למבנה!"
"כמו מעגל הגנה!"

המפקד עדיין היסס. ניכר היה שליבו נמשך לקרב החזיתי. אבל חבריו לקבוצה לא ויתרו: "תחשוב על זה - אם נגן על הבונים, נוכל לנצח!"

הם התארגנו מחדש. מעגל הגנה סביב הבונים. החובש במיקום אסטרטגי.
"בלי לחץ, בלי לחץ," לחשו הלוחמות לבונים המרוכזים, "אנחנו כאן."

הניצחון היה מתוק במיוחד הפעם. כי הוא לא היה של הלוחמים, או של הבונים.
הוא היה של כולם.

====

גילוי נאות: אנחנו מפעילים כ-24 קבוצות דוג'ו בבתי ספר שונים בארץ. הסיפור מבוסס על אירועים שקרו באחד מהם, ולפעמים מיזוג של כמה.