25/01/2026
אני עודד, בן 65, ממרכז הארץ. עד לא מזמן הרגשתי אדם בריא ומתפקד, אבל לפני כמה חודשים התחלתי לשים לב שמשהו לא בסדר. ירדתי במשקל בלי שהתכוונתי, הרגשתי עייפות קיצונית שלא הכרתי קודם, וגם פעולות יומיומיות פשוטות התחילו להיות לי קשות.
בבדיקות דם שגרתיות שעשיתי דרך רופא המשפחה התברר שיש לי סוכרת שהתפרצה בפתאומיות, דבר שהפתיע גם אותי וגם את הרופאים, מאחר שמעולם לא סבלתי מסוכרת ולא היה לכך רקע משפחתי. בגלל השילוב של הירידה במשקל, העייפות והסוכרת החדשה, הופניתי להמשך בירור מעמיק.
עברתי בדיקת PET-CT, שבה התגלה גוש בלבלב. בהמשך בוצעה ביופסיה שאישרה שמדובר בגידול ממאיר. זה היה רגע לא פשוט, אבל מהר מאוד נכנסתי למסלול טיפולי מסודר.
התחלתי טיפול כימותרפי שנמשך כחודשיים. לאחר סיום הכימותרפיה עשיתי בדיקות הדמיה חוזרות, והסתבר שהגידול נשאר יציב – הוא לא גדל, אבל גם לא הצטמק בצורה משמעותית. בשלב הזה התקיים דיון בין כמה מומחים, והומלץ לי להוסיף טיפול של קרינה מקומית ממוקדת בשם אונקוסיל.
החלטתי ללכת על זה. עברתי את הטיפול, ולשמחתי ללא תופעות לוואי. כשלושה חודשים לאחר סיום הקרינה עשיתי שוב PET-CT, והפעם התקבלו חדשות מעודדות מאוד: הגידול הצטמק בכ־70%.
בעקבות התגובה המרשימה לטיפול הוחלט שאני מועמד לניתוח. עברתי ניתוח להסרת שארית הגידול, והוא עבר בהצלחה. היום אני נמצא במעקב אונקולוגי מסודר, מתאושש בהדרגה, ומרגיש שאני חוזר לאט־לאט לעצמי.