22/04/2024
https://www.facebook.com/share/p/brAoZcpXxvYwn47L/?mibextid=oFDknk
פסח הוא חג החירות והשנה קשה במיוחד לחגוג אותו. כאב, כעס, דאגה ותסכול מלווים אותנו, מאז אותו יום חג שהפך לשחור.
החג המתקרב עורר בי מחשבות על המושג "חירות". חשבתי על השאיפה לשחרור ועל הדרכים בהן ניתן לצאת לחופש, גם אם רק באופן זמני. מה מנטרל את השליטה שלנו בחיינו והופך אותנו משועבדים?
העיסוק שלי בוויסות רגשות, מיינדפולנס ושרידות מצבי משבר, מפגיש אותי עם אנשים שמרבית מהזמן נשלטים ע"י רגשותיהם. כל התנהגות (מחשבה, פעולה ושינוי גופני), נשלטת ע"י אותה אנרגיה זמנית, המובילה לסדרה של תגובות עצביות במוח ודחף לפעול.
בהנחה שהלב מייצג רגש, האומנם נכון תמיד ללכת בעקבותיו? בטיפול דיאלקטי התנהגותי אנחנו לומדים לבדוק את העובדות, לקבל החלטות מהאני היודע (wise mind) ומילים כמו 'תמיד' או 'אף פעם' מדליקות נורה אדומה. למה? כי אחת מהנחות היסוד היא שהכל משתנה כל הזמן ומה שנכון ומתאים כרגע, אינו בהכרח נכון תמיד. רגש הוא זמני. מה שמרגישים חולף, אינו נשאר לנצח והחלטות שנקבל מתוך הצפה רגשית, לא יהיו בהכרח החלטות התואמות לערכים ולמטרות שלנו בטווח הארוך.
עבור אנשים רגישים וחיישניים במיוחד (Super Sensors או בתרגום חופשי 'מרגישי על'), אין דבר שעובר ליד ולא נוגע. התגובה לכל גירוי היא עוצמתית והחזרה למצב עוררות בסיסי היא איטית וממושכת. החיים, כמעט תמיד, נשלטים בידי רגשות. קשה להבליג, בלתי אפשרי להישאר אדישים ואין מצב לא לעשות עניין מכל דבר קטן. זה כמו לבקש מחולה אסטמה להתאפק ולא לעשות התקף או לכעוס על התקף האפילפטי שמופיע בדיוק בזמן הלא מתאים.
אז אם אנחנו "מרגישי על", מה בכל זאת יכול לשחרר אותנו מהשליטה של רגשות בחיינו?
בטיפול DBT אנו יוצאים מנקודת הנחה שלרגשות יש תפקיד חשוב והכחדתם איננה רצויה לנו כלל וכלל. יש יתרונות רבים לרגישות גבוהה ועם זאת, וויסות הרגש ותיעולו לבניית חיים ששווה לחיותם, כלומר חיים משמעותיים, המבוססים על הרצונות והערכים שלנו, יסייע לנו ויקל את סבלנו.
קושי בוויסות רגשי או חיים הנשלטים ע"י רגשות, קשורים באופן מובהק לחשיבה דיכוטומית של שחור/לבן. למה בעצם?
כפי שציינתי רגשות שולטים בהתנהגות, ובין היתר במחשבות. כשהרגש עוצמתי, מערכת העצבים עוברת ברגע מ-0 ל-100. הטוב הופך לנורא, האור הופך לחושך וחבר הופך לאויב. אנו שופטים את המציאות בהתאם לעוצמת הרגש. משהו במציאות קרה -》רגש עוצמתי התעורר -》החשיבה הפכה קוטבית ודיכותומית. במצב כזה קשה להבחין בין הנחות שיפוטיות ובין עובדות וזה מבלבל נורא. החלטות שמתקבלות ברגע כזה, עלולות לקלקל ולהרוס את מה שבזמן רגיעה לא נרצה לאבד.
זה קורה פעמים רבות במערכות יחסים. מילה אחת לא במקום, התנהגות אחת, מאכזבת או מכעיסה, יכולה להפוך את הקערה על פיה. הרגש משתלט ואדם שהיה מוערך ורצוי הופך ברגע לחסר ערך ובלתי נסבל. שינוי קיצוני מ-100 ל-0. הכל נחרב ואין יכולת להחזיק את הטוב והרע יחד. אין מקום למורכבות. האור נכבה בבת אחת. המסך יורד ואבדה הדרך חזרה. מצבים חוזרים ונשנים אלו הם מקור לסבל נורא, הן עבור 'מרגישי העל' והן עבור הסובבים אותם.
לא תמיד נכון ללכת אחרי הלב (אם לב מייצג רגש בלבד). נכון ללכת עם מה שנכון לנו, ואת זה יהיה קשה לגלות בלב סערה רגשית. בזמן כזה נשאף לווסת את הרגש (מעבר מאני רגשי - לאני יודע) כי במצב רגיעה אנחנו חופשיים יותר לבחור. התודעה בהירה וברורה, הערפל התפוגג ומתאפשר לנו לבדוק מה חשוב לנו יותר.
לפעמים פעולה מתוך רגש יכולה גם לקלקל.
