הדס יולדוס - טיפול רגשי הוליסטי

01/06/2025

כשילדתי את רותם מאוד רציתי להניק אותה. למדתי את כל הסגולות והיתרונות של ההנקה ומאוד רציתי להצליח בזה. ודווקא בגלל זה, ניגשתי להנקה עם המון קריטיות ומשקל, ניגשתי אליה בעיקר מהשכל ופחות מחוכמת הלב והגוף שלי שיודע להניק. וככל שהייתי חייבת להצליח בזה, ככה זה יותר חמק ממני.

החל מתחושת כאב בזמן ההנקה ועד למעט חלב או יותר מדי חלב, רותם לא ינקה כמו שצריך ולא עלתה מספיק במשקל ואני הרגשתי שנכשלתי במשימה הראשונה שלי כאמא.

מה שכן, היה בי קול פנימי שידע שאני יכולה לעשות את זה ובאמת שניסיתי את כל מה שיכולתי. ייעוץ הנקה ועוד ייעוץ הנקה וסרטונים ביוטיוב בין החלפת חיתול לעוד אחת. ואז הגיעה האחות בטיפת חלב, לא זו שהלכנו אליה באופן קבוע, אלא אחות מחליפה. ואני קוראת לה, האחות המחליפה הקוסמית שלי, כי היא הגיעה אליי משמיים.

היא הסתכלה עליי ועל הקושי שאני חווה ואמרה לי, "נראה לי שאת פשוט צריכה חיבוק". היא חיבקה אותי ואמרה "את אמא טובה. את עושה את כל מה שאת יכולה בשביל הבת שלך. את בלמידה ורותם בלמידה, תני לכן קצת זמן. ואת בסדר, הכל בסדר". היא גם הציעה שעד שההנקה תתייצב ניתן לה בקבוק אחד של תמ"ל ביום, כדי לתמוך בעליה במשקל ולשחרר קצת מהקריטיות. עוד שיעור חשוב בלבקש עזרה.

מיותר לציין שהתפרקתי בבכי מול המלאכית הזו. ואולי בכלל לא מלאכית, אלא דמות נשית ומאוד אנושית ומכילה, שידעה להעניק לי בדיוק את המבט החומל והרכות שהייתי צריכה באותו הרגע. וברכות שלה היא חיברה אותי לעוצמה שלי.

באותו שבוע, כמו שהאנרגיה בגוף שלי התרככה והשתחררה, ככה גם החלב זרם לו בשפע ובאיזון ומאותו הרגע רותם החלה לעלות יפה במשקל והשלימה את הפערים. וההנקה, שהייתה בעיה גדולה עד לא מזמן, הפכה להיות מעשה מאוד אינטואיטיבי וחלק בלתי נפרד ממני ומהקשר שלי ושל רותם.

לאט לאט את החלב מחליפים המוצקים. ואוטוטו, אני סוגרת שנה של הנקה, שנה מהשפע הזה שגדל ככל שנותנים ממנו יותר. שנה להיות אמא מניקה ומעניקה, שמעניקה קודם כל לעצמה את האישור שלפני הכל אני בסדר. הכל בסדר.

אז מה הקשר בין השיתוף האישי הזה לחג השבועות?
חג שבועות, חג מתן תורה. עבורי, ההסכמה הזו לקבל את הכישלון, את הפחד שבחוסר הוודאות והשליטה ובאותה העת גם להרפות ולסמוך, אפשרה לי להתחבר למקום הפנימי בתוכי שיודע להניק ולקבל את השפע הזה שרוצה לזרום דרכי אל הבת שלי.
זו התורה שאני קיבלתי השנה.

ומה איתך? איזו תורה ניתנה לך השנה?
איזה שיעור משמעותי עברת שדרכו התגלה בפנייך שפע חדש?

חג שמח 🌸
ובשורות טובות🙌

23/03/2023

צורך בביטחון? בשייכות? בהבנה? במרחב?
כעס ותסכול הם רגשות שמתעוררים כשיש פער בין הרצוי למצוי, כשמשהו שקורה בסיטואציה מסוימת לא תואם את הציפיות שלנו או חוצה את הגבולות שלנו.

כשאנחנו לומדים לעבוד נכון עם הכעס והתסכול, ולעיתים גם עם האכזבה שמתלווה אליהם, אנחנו מבינים שהאש הזו שמתעוררת בנו באה להזכיר לנו שיש פה מישהו או מישהי חשובים שקוראים לנו, אנחנו.

כדי להבין מהו הצורך או הבקשה הפנימית מאחורי הכעס והתסכול, אנחנו מתחילים בלהכיר בכך שיש לנו צורך ושאנחנו אנושיים. זה הרגע שבו אנחנו משחררים כל השלכה, האשמה, תלות או קורבנות מול האחר ולומדים לראות אותנו.

היכולת להכיר ולבטא את הצרכים שלנו מול עצמנו מזכירה לאותו ילד או ילדה פנימית בתוכנו שהם חשובים וראויים לקבל מענה. הכרה זו היא המפתח להצליח לבטא ולעשות לצורך שלנו מקום אוהב גם מול האחר.

20/03/2023

יש הרבה אהבה גם במורכבות של הדברים.

כשמציאות מסוימת לא מוצאת חן בעינינו,
דווקא מתוך הקבלה של המורכבות של הדברים
אנחנו יכולים לדייק את עצמנו
ואת הרצון האמיתי שלנו.

בעצם קבלת המורכבות,
אנחנו נפתחים לגלות את השיעור ואת הטוב
שיש באותה מציאות להעניק לנו.

כל צעד של קבלה,
מאפשר לשפע שלנו להיכנס
בקצב הנכון
ובאופן שימלא אותנו באמת🌾

#טיפולרגשי #פסיכותרפיה #גוףנפש #פסיכולוגיה #יצירתמציאות #השראה #התפתחותאישית #גוףנפשנשמה #אהבהעצמית #שפע

16/03/2023

חוויה של עוגן פנימי היא תחושה של יציבות וביטחון בעצמנו ובעולם, מעבר לנסיבות ולאתגרי החיים. מעין ציר פנימי של נוכחות, שמשאיר אותנו יציבים אך גמישים, נחים במרכז עצמנו, גם אל נוכח נסיבות החיים המשתנות.

כל מדרגה של התפתחות בדרך, מביאה איתה בקשה פנימית לגדילה והתרחבות על מנת שנוכל להכיל יותר. יותר נוכחות, יותר אור, יותר השפעה, יותר שפע, אהבה, שמחה, עשייה, בריאות. וכמו כל התרחבות היא מביאה איתה גם כאבי גדילה, חוסר וודאות ולעיתים מצבים של לחץ או חרדה.

חיבור לעוגן הפנימי שלנו, או במילים אחרות למהות שלנו, פותח בפנינו את כל המשאבים, היכולות והמסוגלות להכיל ולהתמודד עם מה שהמציאות מביאה. ובכך, אנחנו נעים ופועלים בעולם עם הרבה יותר ביטחון, חופשיות ואמונה שמה שמגיע מגיע לטובתנו ולהתפתחותנו.

כלי מדהים למציאת עוגן פנימי, קרקוע והשתרשות, שמזכיר לנו את עצמנו- הוא דרך הנחת כפות הידיים על אזור בגוף שבו אנחנו מרגישים אי נוחות ברגע זה ומיקוד תשומת הלב והנשימה בו למשך 10 דקות רצופות. ללא הפרעות והסחות דעת מבחוץ, לפנות לעצמנו זמן, ורק להעביר את הקשב פנימה ולנשום.

#טיפולרגשי #פסיכותרפיה #גוףנפש

14/03/2023

13/03/2023

כדי לגלות את הפער בין המקום שבו אנחנו נמצאים למקום שבו אנחנו רוצים להיות, עלינו להסכים לחזור לתחילת הסיפור ולהקשיב.

אל אותו ילד או ילדה שהיינו, אל הכאבים, הטראומות, האתגרים, התקוות והחלומות.. וגם, אל מה שריגש, הדליק ושימח אותנו בפשטות. לפני שהפנמנו את הקולות הביקורתיים והשיפוטיים לגבי מי שאנחנו, ולגבי מה אפשרי עבורנו ומה לא.

כל עוד לא הקשבנו לילד שהיינו, הוא מתגלם יום-יום- בתפיסות ובמחשבות שלנו, בהרגלים שלנו, במערכת העצבים בגופנו שזוכר, ברגשות שמנהלים אותנו, במערכות היחסים שלנו ובאתגרי החיים שחוזרים כל פעם בנקודה נוספת בזמן.

הדרך לצאת מהלופ ולגשר על הפער- מתחילה בלהקשיב למה שיש לילד או לילדה בתוכנו להגיד.

ברגע שמקשיבים, הקשבה עמוקה ומרפאת, אפשר להתחיל ליצור סיפור חדש.

19/02/2023

לפעמים יש משהו שאנחנו מאוד רוצים להכניס לחיים שלנו ולהתמיד בו, למשל ספורט או תזונה בריאה ואולי אפילו משהו שאנחנו רוצים ללמוד לעשות ולהצליח בו בתחום המקצועי ואז, אנחנו עושים את הברית עם עצמנו שמיום ראשון מתחילים.

ביום ראשון אנחנו מלאי אנרגיה ומוטיבציה עם תחושת כיוון ומשמעות וכשמגיע יום שלישי, מוצאים את עצמנו עייפים וחסרי כוח, אחרי יום עבודה ארוך, ומוותרים בתירוץ של "רק הפעם". אז אנחנו מחליטים שביום חמישי נמשיך וזה "בטוח יקרה". וכמגיע יום חמישי חברה מציעה שנבוא לקפה וממש בא לנו ללכת... ובכך עובר לו עוד שבוע.

אז כשאנחנו רוצים ליצור משהו חדש בחיים שלנו, נשאל את עצמו 2 שאלות:
1.למה אני רוצה את זה?
כשמה שאנחנו רוצים מחובר למהות ולערכים שלנו, העיסוק בו יהיה מיטיב ורק נרצה ממנו עוד ועוד. בכל מקרה אחר, נתקשה להחזיק את זה לאורך זמן, אך תמיד אפשר להתנסות וללמוד.

2. איזו סביבה תתמוך במה שאני רוצה ליצור בחיים שלי?
בכל אינטראקציה עם הסביבה יש חילופי אנרגיה, אנחנו משפיעים על הסביבה והסביבה משפיעה עלינו בחזרה. בחירה בסביבה שתומכת במשהו שאנחנו מבקשים ליצור או להכניס לחיים שלנו נותנת לנו כוח רצון, אנרגיה ומוטיבציה ו"מחזיקה אותנו". השלם גדול מסך חלקיו ולכן הרצון הכללי גדול יותר מהרצון הפרטי ובכך מחזק ומקרב אותנו למהות שאנו מבקשים. סביבה תומכת יכולה להיות מקומות של אנשים שרוצים ומתעסקים בדבר שאני רוצה, מטפל או מאמן, ספרים, סרטים, מקומות שעוסקים בדבר ועוד.

שיהיה לנו שבוע טוב
עם בחירות טובות
הדס

21/07/2020

בסופו של דבר, מה שכולנו צריכים זה מקום מספיק אוהב ובטוח שבו נוכל לפגוש את עצמנו באמת. לגעת בנקודה הזו שאנחנו יכולים להסתובב סביבה ימים או אולי חיים שלמים, וברגע אחד של כנות אפשר לנוח שוב בפנים. ברגע אחד של אישור להיות, חוזר לו שוב הטעם של האושר.

בעולם של חוסר וודאות
הוודאות היחידה שיש
היא זו שנמצאת עכשיו בלב
מהדהדת בגוף
מחכה שנתייחס אליה

בעולם של חוסר וודאות
הבחירה היחידה שיש לנו באמת היא לקחת אחריות על האמת שלנו. לא צריך לחפש רחוק מדי, היא חיה בתוכנו ברגע הזה.

לשאול את עצמנו בכנות, מי זה אני שאומר את הדברים האלו או עושה את הפעולה הזאת עכשיו?

האם זה אני שמפחד או אני שאוהב?

האם אני מוכן לתת אמון באמת שלי ולאפשר לה לגלות לי את הדרך שלי? לראות עד כמה היא רוצה בטובתי

מה שבאמת מפחיד בבחירה באמת שלנו, זה הרגע עצמו של הבחירה. אחר כך זה כבר כיף. כמו הילד הזה שיושב למעלה במגלשה, מפחד להתגלש, וכל מה שהוא צריך זה את ההסכמה ללכת על זה. לדעת שהוא יכול. אחר כך זה כבר כיף. עד שמגיע הרגע לעלות על המגלשה הבאה 🏄‍♂️🏄‍♀️

10/05/2020

הדרך לשינוי שאתה רוצה עוברת דרך מערכת העצבים שלך.

מכיר את זה שאתה רוצה לעשות שינוי מסוים בחיים שלך, ולמרות ששינית את החשיבה והבטחת לעצמך שמעכשיו זה יהיה שונה ואפילו ניסית להתנהג בדרך אחרת.. בסוף קיבלת את אותה תוצאה?

כמה שזה מתסכל..
מתסכל.. ואנושי.

אז איפה כאן הבעיה ואיך מתחילים לייצר את השינוי המיוחל?

הדבר הזה שמאתגר אותנו ושאנחנו רוצים לשנות, תמיד מעורר בנו מחשבות שמלוות ברגשות ובתחושות בגוף. יכול להיות שמדובר בתחום מסוים שאנחנו מאוד רוצים להגשים אבל מתקשים לפרוץ בו דרך או אולי במפגש עם אדם מסוים שתמיד נגמר באותה תוצאה לא רצויה.

ויכול להיות שהחלטנו שהפעם זה יהיה אחרת, אבל.. המציאות חוזרת על עצמה ולמה? כי הגוף שלנו, איך לומר במילה אחת.. מכור 😏

הגוף שלנו מכור להרגיש את אותן רגשות ותחושת מול האדם הזה או הסיטואציה הזאת, פשוט כי זה המנגנון ההישרדותי שהוא למד שיכין אותו להתמודדות עם האתגר ובעיקר- כי זה ידוע ומוכר לנו ובכך נותן תחושת ביטחון מדומה.

אבל..כשאנחנו מתמקדים במה שאנחנו *כן* רוצים ומזרימים את האנרגיה החסומה בתוכנו בצורה שתאפשר לה להשתחרר ולהתחדש, אנחנו יכולים ברגע אחד לשנות את כל ההסתכלות שלנו על הסיטואציה, מה שיגרום לנו גם להרגיש אחרת ולהגיב אחרת- ולשינוי המיוחל להשתקף במציאות שלנו.

אפשר לייצר שינוי בתהליך מודעות ממוקד ו..
אפשר גם להתחיל ממש עכשיו ביומיום.

במקום להגיב באותה דרך או לחסל את התסכול בחבילת עוגיות, אנחנו יכולים לעשות פעילות שאנחנו אוהבים, שמחברת אותנו לעצמנו ומאפשרת לאנרגיה העצורה בתוכנו להתפרק ולזרום בחופשיות..

ריצה, ריקוד, ציור, מדיטציה..כל דבר שמחזיר אותנו לנוכחות. וכמו כל דבר זה דורש אימון, אבל זה אימון ששווה להשקיע בו והשינוי..לא יאחר לבוא.. 🌈

13/03/2020

מחלה פרטית או נגיף עולמי- מטרתה היא תמיד להחזיר אותנו לאיזון. זו לא המחלה שמוציאה אותנו מאיזון, להיפך- המחלה היא הדרך חזרה לאיזון שיצאנו ממנו עוד קודם לכן.

רצנו מהפרויקט הזה לפרויקט ההוא, העמסנו על עצמנו עוד ועוד, לא היינו קשובים לעצמנו או דאגנו לתזונה ושינה טובה והופ הגוף קורס. ומה המחלה מבקשת? ראשית כל, שנקבל אותה כי היא כבר כאן.. ובדרך כלל מה שקורה כשאנחנו מסכימים לה ומפסיקים להתנגד, הוא שאנחנו נחים וחוזרים שוב פנימה למרכז עצמנו..וזהו חלק משמעותי ביותר בריפוי הפיזי.

וברמה הלאומית עולמית?
גם העולם מבקש עצירה ויצירה של סדר חדש. אז במקביל לכך שאנו פועלים במישור הפיזי ועושים כל שביכולתנו לשמור זה על זה ועל הבריאות שלנו, יש מימד חשוב נוסף להחלמה והוא בפשטות- אהבה למה שיש. אותן פעולות של מניעה והתנהלות חכמה יראו אחרת אם נעשה אותן מתוך סבל ומלחמה או מתוך קבלה של המציאות והכרת הטוב בה.

אלו הרגעים שהטבע מוכיח לנו שהוא יותר חזק מכל מטוס או טכנולוגיה. הטבע חכם ויש לו תכלית גבוהה, גם אם איננו רואים אותה כרגע, ויש לו גם חוקים ברורים. ביניהם- חוק התמרת האנרגיה- שאומר שיש לנו את היכולת להפוך אנרגיה נמוכה לאנרגיה גבוהה ובאותו האופן, למגר מחלה או לשנות מצב פיזי נתון באמצעות מיקוד ושינוי התדר הפנימי שלנו!

אז בואו נשתמש בפחד כמנוף להתנהלות אחראית וחכמה, אך לא נהפוך שבויים שלו. בואו נבחר להתמקד בתדר גבוה של הודיה, של אחדות, של עזרה הדדית או פשוט בדברים שמשמחים אותנו. השמחה הזו תדבק גם אחרים.

הטבע מלמד אותנו גם שאין רע בלי טוב, שאין קללה בלי ברכה. משמעות הדבר היא שיש כאן פוטנציאל אדיר לברכה ולפריצת דרך, וגם כאן באפשרותינו לבחור במה אנחנו מתמקדים. אז חשבו בינכם לבין עצמכם (אחרי שסיימתם לקלל😉), מה טוב במצב הזה? מה מתאפשר לי פתאום שלא היה קודם? אילו דרכים יצירתיות זמינות עבורי כרגע?

ולבסוף, בתוך כל הבלגן, הבהלה, הבידוד והחרדה.. מצאו רגע אחד להסתכל סביבכם וראו כי טוב. יש לכם קורת גג, משפחה טובה, בגדים חמים, מזון, שפע שמקיף אתכם. ממש עכשיו, יש לכם את כל מה שאתם צריכים ❤

19/01/2020

בא לך להיות בעשייה שנותנת לך תחושת משמעות, סיפוק, מימוש עצמי ושמחה? להתפרנס בכבוד ממה שאת/ה אוהב/ת?

אם כן, אז זה בשבילך!

לכל אחד מאיתנו יש מהות פנימית, הקול הייחודי של הנשמה שלנו, שאותה באנו לממש בעולם. ועם המהות הזו, גם סל יכולות וכישורים, טבולים בצבע הייחודי שלנו, שמאפשרים לנו לממש את מי שאנחנו ולתת לאחרים.

יש אנשים שנולדו עם מהות יצירתית, שמבטאים את קולם דרך האמנות שלהם ובכך מעניקים גם לאחרים השראה ואהבה. יש אנשים עם מהות טיפולית, שנועדו לסייע ולתמוך באחרים. יש את מי שמביאים יופי לעולם ואת מי שמעניקים הגנה וביטחון. יש את אלו שנועדו להנהיג ולהוביל ויש את מי שמביאים איתם צחוק והומור ומכניסים קצת קלילות לכל העסק פה..😉
ועוד ועוד.

ככל שאנחנו לומדים לזהות את המהות שלנו ובוחרים בעשייה שיותר מדויקת לנו, שבה נוכל להגשים את עצמנו, שבה יש לנו מרחב לבטא את מי שאנחנו, ככה אנחנו מרגישים יותר שמחה, סיפוק ומשמעות. נכון, תמיד יש אתגרים, התמודדויות וצמיחה, אבל כשאנחנו נמצאים במקום שאנחנו מחוברים אליו בבסיס, יש לנו גם קרקע טובה ואנרגיה כדי להתפתח בו.

אז מתי בפעם האחרונה היה איזה רגע פשוט שהרגשת בו חיבור לעצמך, שמחה, אנרגיה מתמלאת ומתחדשת..? גם אם נראה שהוא לא רלוונטי, קטן או פשוט, זה בדיוק זה. זה רגע שהמהות שלך מתפקדת דרכך.

אם אין לך מושג עדיין מה את/ה רוצה לעשות בחיים, או שיש לך כמה אפשרויות וכיוונים וקשה לך לבחור, או שאולי כן ברור לך אבל אין בך מספיק אמונה שזה אפשרי עבורך להגיע לשם..

אז אני רוצה להגיד לך, שבפנים יש בהירות שמחכה לך, וכל מה שצריך זה לפזר את הערפל כדי שתוכל/י לראות את הדרך שלך🍃🌼

אני מזמינה אותך להתחבר לדרך שלך ואלייך.
בעזרת תהליך ממוקד:
◇נתחבר למהות ולרצון הפנימי שלך
◇נשחרר את מה שחוסם או מעכב אותך
◇נגדיר מטרות ויעדים ברורים
◇ונתקדם בצעדים להגשמה

זה אפשרי בשבילך.
ניפגש 💛

17/12/2019

לאחרונה גיליתי את הפילאטיס והיוגה. פעם הייתי מחכה שכבר יגיע סוף השיעור באימונים מהסוג הזה. הייתי צריכה קצב ושליטה מהירה. כנראה שהגיעה בי איזו מוכנות לגלות עולמות נוספים ואני מוצאת את עצמי לומדת תנועות שהדרך היחידה להיות בהן היא בתשומת לב ובנוכחות. מגלה שרירים שלא ידעתי שקיימים בגוף.

כשהמורה אומרת להימתח כמו ברבור, מגיע הרגע הזה שהשריר שנמתח כבר מתחיל להתנגד ולרעוד, כי הרחבתי אותו מעבר לגבול שלו, ולי ממש בא להפסיק מבלי שהיא תשים לב. אבל ברגע שאני מסכימה להישאר שם עוד קצת, מרחיבה את הסף שלי, ההתנגדות משתחררת מעצמה ומתגלה בפניי מרחב תנועה חדש. אחחח מי היה מאמין.

כמו הכיווץ וההתרחבות של השריר, כך גם אנחנו מתכווצים ומתרחבים במחשבה, בלב ובגוף במפגש שלנו עם התנועה המשתנה של החיים. רגע אחד אנחנו מתכווצים מול משהו וברגע הבא מתרחבים, ואז שוב פוגשים משהו שגורם לנו איזה כיווץ בפנים ואיתו שוב הזמנה לגדול ולהתרחב.

ובדיוק שם, בנקודה הזו, כשממש בא לנו להתנגד למה שיש, להיאחז בסיפור שלנו או בדרמה על מה שהיה אמור להיות, או אולי פשוט לוותר לעצמנו ולפרוש בשיא, החיים שולחים לנו הזמנה- האם אתה מסכים להיפגש עם מה שיש ולנוע דרכו ולא נגדו?

להסכים שאתה מפחד להיכשל ולשאול איזה צעד זמין עבורך כרגע? לקבל שאת לא יודעת ולהקשיב לדרך שמבקשת להתגלות? לקחת את ההזדמנות שכל כך חיכית לה גם כשהתוצאה לא וודאית? או להעיז ללכת אחרי התשוקה שלך עם ולמרות הפחד?

אנחנו יכולים לחוות את החיים במלואם, לנוע בתוכם, עד הנקודה שבה אנחנו מוכנים לפגוש אותם, להרגיש אותם.

ובכל פעם שאנחנו מסכימים לעבור דרך הדבר שהכי גורם לנו להתכווץ, חוסם אותנו או מגביל אותנו, אנו מפחיתים את היכולת שלו לנהל אותנו, ומחזירים לעצמנו את הכוח. אנחנו מגדילים את יכולתנו לנוע בחיים לעבר מה שאנחנו רוצים.

הרגע הזה שבו הסכמנו לשחרר את ההתנגדות למה שיש ולהרחיב את הסף שלנו, הוא הרגע שבו אנחנו מאפשרים לתנועה ופעולה חדשה להיווצר, אך הפעם כזו שעובדת עם כיוון החיים ולא נגדם. זוהי גם נקודת המפגש- בין הפוטנציאל שלנו לבין מה שקיים עכשיו- ליצירה של משהו חדש💎