ייעוץ זוגי מבוסס מיינדפולנס - mbcc

16/09/2025

הילל הזקן, שהיה בעל אופי רך ואהב את הבריות (ככה עולה מציור דמותו במקורות, בכל אופן), הצליח לסכם את התורה על רגל אחת (של מישהו אחר) כשהתבקש לעשות את זה, ואמר, כפי הניראה בלי לחשוב הרבה, משפט בארמית שמשתמע ממנו:
"מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך".
היום, דרך העיניים ה"הילליות", אפשר להגיד שבראייה צרה כל שאר הציוויים המוסריים בתורה באים לפרש את הציווי הבסיסי הזה.

לא שאני משווה, ממש לא, אבל אם אני חושבת על זה, גם אני יכולה לסכם את תורת הזוגיות היעילה, הפורה, המטופחת במשפט אחד, והאמת? זה יישמע די דומה:

*זוגיות היא מרחב שבו שני אנשים (במקום רק אחד) משקיעים משאבים ותשומת לב ברווחת כל אחד מבני הזוג*

בואו נדבר על זה רגע.

בכלכלה פשוטה, עיקרון המשאבים המוגבלים (או מצב משחק סכום אפס) אומר שכשאני נותן לך משלי, לך יש יותר ולי יש פחות, מה שאומר שאנחנו, אתה ואני, מתחרים על משאבים.
אבל ברור שבעולם הרגש והאנרגיות החוק הזה לא תקף. אם אני שמחה ושימחתי אותך, יש מצב שעכשיו אני שמחה יותר - כלומר הגברתי את רמת האושר בבית שלנו.
אם אני אוהבת אותך ובחרתי להזליג את זה לכיוון שלך, ועכשיו אתה ער לאהבה שלי ומרגיש יותר קרוב אליי - הגדלתי את האהבה והאינטימיות בינינו. שנינו הרווחנו, ואף אחד לא הפסיד.

כשבן הזוג שלי צריך משהו - לא תמיד אני יכולה לראות את זה בעיניים נקיות.
אולי זה מאיים עליי.
אולי אני מרגישה מופסדת - במשאבים, באגו, בעמדת כוח.
אולי מופעלים אצלי אוטומטים שדווקא פוגעים ברמת האושר המשותפת שלנו, שכמו שאמרנו למעלה, היא גם מורכבת מרמת האושר של כל אחד מאיתנו והיא גם סינרגטית, בהגדרה.

מה שזה לא יהיה - באותו הרגע, מסיבות ממש מובנות, אני עשויה שלא לפעול מתוך העיקרון הבסיסי של טיפוח מערכת היחסים, ולא לשרת את הרווחה של שנינו.

כשחבר בא אליי עם צורך - הרבה יותר קל לי (לפעמים) להיענות לצורך הזה, כי אין בינינו מרחב של אינטימיות שמסכן אותי. אני לא נחשפת, אני לא מפחדת באיזו שהיא רמה שהוא יילך, אני לא חולקת איתו משאבים - אני די בטוחה, ולכן, קל לי להכיל אותו.
עם בן הזוג שלי, הסיפור הוא לגמרי אחר, ולפעמים זה דווקא מרחיק אותי מטיפוח זוגיות טובה ממש.

אם בן הזוג שלי מבקש, סתם לדוגמה, שאכבד את היכולת שלו להכיל את הרגש שלי. לפעמים לא מתאים לו שאני משתפכת, והוא צריך להגיע לזה מוכן ומווסת. אני יכולה להתעצבן. אני יכולה להרגיש שהצרכים שלי לא נענים. אני יכולה לעמוד מולו מתוסכלת ולהרגיש שקופה בקשר הזה.
אני גם יכולה לחשוב שניה, מה הייתי אומרת לחבר. או מה הייתי רוצה לשמוע לו אני בנעליו.
איפה עובר הגבול שלי? אני רוצה להישמע.
איפה עובר הגבול שלו? הוא רוצה שאבקש ממנו רכות כשהוא מסוגל לתת אותה.
האם יש פה פשרה מסוג Win-Win? בטח!
מה הפריע לי לראות את זה? הדחף האוטומטי שלי להרגיש שאני משלמת מחירים בעד הצרכים של בן הזוג שלי.

איך עושים את זה?
קודם כל, מפעילים מלא חמלה. על המקום שלי, על מה שאני יכול ולא יכול לתת במערכת יחסים. על ההכרה שקשר זוגי מפעיל אצלי דפוסי היקשרות זקנים שלא תמיד הם באור ולא תמיד יש לי שליטה עליהם. ואותו דבר גם אצל בן.בת הזוג. הכל בסדר, לאט לאט. כשתיגמר לכם העבודה, יהיה משעמם :)

אחר כך, עובדים על להכניס נשימה אחת בין רגש לתגובה. לפעמים בנשימה הזו נכנסות מחשבות רכות יותר, פחות מגוננות או לחוצות, ולפעמים לא - וגם זה ממש בסדר.
ואם זה לא עוזר - עושים אליי טלפון ובאים לעבוד. שום דבר הוא לא השקעה מוצלחת יותר מאשר ההשקעה בקשר שלכם, אם אתם בונים זה על זה לטווח ארוך.

בהצלחה :)

03/09/2025

במערכת יחסים מונוגמית - אנחנו אחראים לסיפוק של בן.בת הזוג שלנו.

כמה כואב זה, כשבן.בת זוג לא מצליחים לבטא את עצמם במיניות שלכם או כשאתם מרגישים שהניצוץ אבד, שהייתם רוצים את זה אחרת, שהייתם רוצים יותר.
כשהזוגיות שלכם, שפעם היתה מקום בטוח של עונג ואהבה, הופכת להיות כלא מבחינה מינית. כשאתם מרגישים שאם לא מספיק, או כשאתם מרגישים שבן.בת הזוג הם כבר לא מספיק. אולי פעם היו - עכשיו, הם לא.

דיברתם על זה? בצורה פתוחה, לא ביקורתית, שמזמינה שינוי אמיתי?

אם אתם במערכת יחסים שהגדרתם כבלעדית, ואין בעיה פתולוגית ברקע שאתם מתמודדים איתה, ככלל - בחרתם לשים את יהבכם על בן.בת הזוג, והוא בחר את אותו הדבר, וזו מחוייבות רצינית, בעיקר מפני שבלי טיפוח וכוונה, הסקס נשחק והופך ממקום של אינטימיות, קרבה, הרפתקה וכיף - למקום של מפגש טכני או אפילו של כאב רגשי.
אבל זו מחוייבות שכל כך קשה לעמוד בה, כשזה פשוט לא כיף.
כולנו יצורים מיניים במידה כזו או אחרת, וגם אם המיניות שלנו לא באה לידי ביטוי עם בן.בת הזוג שלנו - היא שם, מחכה ומבקשת.

סיפוק מיני הוא צורך, ובן.בת זוג שמסתובבים בעולם הזה לא מסופקים הם פצצה מתקתקת עבור הקשר שלכם.

על מיניות אפשר לדבר. אפשר לשנות אותה. אפשר להתקרב. אפשר להקשיב זה לזה אחרת, ולהתנסות. גם במערכת יחסים של עשרים שנה, אפשר בעבודת מודעות להחזיר את הקרבה, הכיף, זמן האיכות שלכם, המשמעות הרומנטית של החיבור הפיזי ביניכם והעוגן הפיזי והרגשי שאתם מעניקים זה לזה ומקבלים זה מזה דרך הסקס שלכם.

מיניות טובה ממש לא מתחילה בסקס שלכם. היא נטועה קודם כל באמון שביניכם, וממשיכה דרך חברות ואינטימיות. החלק הפחות טכני של הסקס שלכם הוא ביטוי של כל אלה.

אם הסקס שלכם כבר לא מה שהיה. אם ההבדלים במיניות שלכם היום הופכים לחומה ביניכם. אם אחד מכם לא מסופק - אל תוותרו על ההיבט הזה של הקשר. תעבדו על זה. תתקרבו. תגעו. תהיו חברים. תאהבו. תעשו כיף ביחד - ותנו מלא מקום להעדפות של בן.בת הזוג ולצרכים שלו.ה - ממש כמו שעשיתם, מתוך הרצון הטבעי לחזר, בתחילת הקשר (מה שאומר שאתם יכולים, וגם הוא.היא יכולים).

הנה טיפ להתחלת עבודה כבר היום: כל דבר שהוא לא ממש סקס בזוגיות שלכם, הוא משחק מקדים.

ההודעה ששלחת לה הבוקר "איזו יפה את היום". האוכל שהכנת לו שהוא ממש אוהב ויחכה לו כשיחזור מיומו הביתה, אלייך. זה שאתה כבר לא זורק את הבגדים המלוכלכים *ליד* סל הכביסה אלא לוקח את הזמן להניח אותם בתוכו (יצא קצת ממוגדר :)). חלוקת המשימות המתחשבת בשותפות שלכם. החיבוק כשחוזרים הביתה. הרגע שבו אפשר לספר איך היה ומה מציק. המקום שאתם עושים לתחביבים ולהעדפות של בן.בת הזוג.

אם זה לא הולך לכם לבד - פנו אליי ובואו נעבוד על זה ביחד.

03/07/2025

למי אתם לא יכולים להרשות לנווט את הקשר שלכם?

הקשר שלכם הוא כמו מפרשית, שהמפרשים שלה פתוחים.
אנחנו נמצאים בתנועה, זה נתון קבוע. התנועה מתרחשת - מהרוחות, מהזרמים, מהסביבה, ממשתנים שהם לא קשורים אלינו.
גם החיים עצם הם ככה.
אבל יש לנו הגה, ובעוד אנחנו לא יכולים (וגם ממש לא רוצים) להישאר במקום - אנחנו בהחלט יכולים להחליט לאן אנחנו זזים.

כאן המקום לקחת אחריות, בעיקר כלפי עצמי.
אני לא רוצה שמי שיקבע לאן אני שט, בקשר או בחיים, יהיו תחושות של כעס, תסכול, אושיות של ביטחון עצמי, אגו, או דפוסים אוטומטים.
למה, אתם שואלים?
כי אני לא אגיע לחוף מבטחים, פשוט.
כי אני אשים לעצמי רגליים בדרך לאושר של עצמי.
וזו הסיבה היחידה שבאמת תופסת לאורך זמן, לעבודה על הזוגיות שלי.

אז איך כן, אתם שואלים?
קחו תרגיל:
תסתכלו רגע על עוד שנה. דמיינו שכל העולם סביבכם הוא תפאורה עבור הסיפור שלכם, איפה אתם רואים את עצמכם, מבחינה זוגית, באופטימום?
עכשיו, כוונו את הספינה שלכם לשם. פעלו לטובת עצמכם ובלב נקי.
בדיוק כמו שמנווטים ספינה - עם חרטום ליעד :)

הנה דוגמה: יש לי צורך. למשל, הצורך שלי לקבל יותר אהבה, מגע, בטוחות ויציבות בקשר שלי.
אני מבטאת את הצורך הזה דרך כעס כלפי בן הזוג שלי, לפעמים אני אפילו לא אומרת לו מה חסר לי וגם כשכן, אני סוגרת את הלב שלי בתוך חומות גבוהות כל כך עד שאין סיכוי שהוא יתחבר לכאב שלי. כי זה ממש מפחיד אותי לחשוף את המקום הכואב הזה ואין לי וודאות שהוא ינהג כלפיי בחמלה, אולי כי אין לי מספיק ניסיון חיים חיובי עם אנשים שנהגו בחמלה כלפי הכאב שלי (אבל זה נושא לפוסט אחר לגמרי).
אני עושה ביני לביני את תרגיל הניווט ומגלה, שהמטרה שלי היא להיות במערכת יחסים אוהבת.
אני מספיק כנה עם עצמי כדי לגלות שההתנהגות שלי ממש מרחיקה אותי מהיעד שלי.
ואז אני בוחרת אפשרות אחרת: שיחה גלויה, הודעת וואטסאפ, בקשת עזרה - כל דבר שישים את החרטום שלי על היעד, יהיה מצויין.

לא תמיד זה קל לשים לב, שאני פועל ממקום פגוע. ממקום שצריך חיזוקים בצורה לא הוגנת מבן הזוג, ממקום שגורם כאב לאהוב.ה שלי או שלא מאפשר ליעד שלי להתממש.
כי זה נכון, שציפיות נוטות להגשים את עצמן, וגם פחדים.

אם אתם צריכים מראה או עזרה, אתם יותר ממוזמנים לעשות לי טלפון. לא תמיד קל לזהות את המכשלות האלה לבד - וגם לא תמיד קל לשקף אותם לבן.בת זוג בלי לדרוך על המוקשים שבדרך :)

אין בחיים האלה עבודת טיפוח יותר שווה מזו של הזוגיות. ואין עבודת ניווט יותר משתלמת.

09/06/2025

מה זו אהבה?
כל כך הרבה שירים נכתבו עליה, מיליארדי אנשים בעולם חולמים עליה בכל לילה. היא נחשבת מהמשפרים הבולטים של איכות חיים כמעט בכל מחקר בנושא, אבל המהות שלה לוטה בערפל.
כמה פעמים שמעתי את השאלה הזו: איך אני אדע אם אני באמת אוהב.ת?

בכל פעם, עם כל פרטנר, האהבה שלך היא קצת שונה, ויש המון שחקנים שלוקחים תפקיד במאגר הרגשות שלך, כולל מערכת העצבים, שפע של הורמונים שמרימים ומורידים לך, ועוד ועוד.

אז, איך תדע.י אם זו אהבה?

יש לי תשובה עבורך.

בואו נתחיל מיישור קו.
בתחילתו של קשר רומנטי אנחנו בדרך כלל חווים שלב שמכונה לפעמים "ירח דבש", למרות שכימית הוא נוטה לארוך קצת יותר מירח אחד: מחקרים מדברים על בין ארבעה לשישה חודשים. אתם יכולים לקרוא לשלב הזה התאהבות, כימיה, משיכה, בדרך כלל לא מדובר בתגובה למאפיינים פיזיולוגיים אלא על משהו קצת יותר הוליסטי שבו האדם עצמו נראה לך מלאך עלי אדמות, וכל תכונה בו מתאימה לך בול. בדיקת מציאות קצרה עשויה להזכיר לך שבעתיד, בדרך כלל, הראייה הופכת מפוכחת יותר והנטייה שלך להאדיר בשם האהבה עוברת נחיתה כואבת - שזה ממש בסדר - זה טבעי ונועד לאפשר לנו התחלה טובה.
אנחנו יכולים בוודאי להסכים שהשלב הזו הוא לא אהבה, למרות שבדרך כלל פה אנחנו מתחילים לדבר על אהבה וקל לבלבל בין השניים.

כשהשלב הזה, של ההאדרה נגמר, משהו חדש מתחיל. מעבר לרגשות הגואים, למשיכה החייתית וללב הפתוח, מתחילה להיווצר ביניכם אינטימיות.
אינטימיות נוצרת בכל פעם שאתם מתכרבלים ביחד - אבל ממש לא רק.
אינטימיות נוצרת גם בכל פעם שאחד מכם מבטא צורך, רגש או פגיעות, והוא מקבל הכלה על ידי הצד השני.
אינטימיות מתגברת בכל פעם שאתם שם אחד עבור השני. כשאתם מקשיבים זה לזה ומרגישים שאתם נראים בקשר שלכם.
אינטימיות נוצרת בכל פעם שמתעורר בכל פצע ישן ואיתו מגיעה בהלה קטנה, אבל האדמה לא רועדת מתחת לרגליים שלכם ואתם עדיין מקבלים אהבה ויציבות.
אינטימיות נוצרת בכל פעם שקורה לך משהו, ומה שבא לך לעשות זה להרים אליו.ה טלפון ולחלוק את זה.
היא גדלה ומתפתחת כשאתם לומדים לצפות זה את התגובות של זו, וכשמותר לכם לבקש מקום.
היא הופכת חלק גדול מהחיים שלך, כשאת.ה יודע.ת שהאדם הזה מכיר אותך מהרגע שהעיניים נפקחות בבוקר ועד שהן נעצמות בלילה, והוא לא יכול בלעדיך.
כאן, גדלה אהבה.

אהבה דורשת זמן. היא לא מתרחשת מאליה, היא דורשת טיפוח.
היא גדלה כמו תינוק שמטפלים בו והופכת לייצור בפני עצמו, שיש בו את שניכם.

יובל היה אומר לי - אהבה עושים.
וכמה שהוא צדק.

חושבים שהדשא של השכן יותר ירוק?
הוא כנראה משקה את הגינה שלו.
תתחילו להשקות את גינת האהבה שלכם, אין השקעה משתלמת מזו.

26/05/2025

ייעוץ זוגי, זה עובד?

(הפוסט הזה נכתב לכל המגדרים, הבחירה המגדרית רק לשם רצף הקריאות. הזוגיות שלכם, היא והוא, היא והיא, הוא והוא, יכולה להתאים לטקסטים האלה, רק תקראו בהתאם :))

אני יודעת שהתהליך של ייעוץ זוגי הוא מחייב.
זה לא זול, זו עוד הוצאה לתקציב,
אתם עמוסים ממילא, ולהכניס עוד שעה שבועית זה מה זה לא צחוק.
ואם כבר מתחילים - אז צריך להתחייב לתהליך ולהמשיך, אחרת סתם בזבזנו זמן וכסף.
,
והזוגיות הזו, היא שווה את המאמץ?
אני יכולה להשתנות?
והוא? הוא שווה לי את הזמן והכסף האלה? הוא ייקח את זה ברצינות? הוא יעשה שיעורי בית?
הרי אמרתי לו כבר אלף פעם. איפה המצוקות שלי, מה רע לי, מה אני צריכה ממנו.

אולי אנחנו בכלל יכולים לבד? אולי במקום לשרוף חצי שעה על נסיעות ואת כל הכסף הזה, נצא ביחד לבית הקפה השכונתי, ופשוט נדבר?

ומי היא בכלל אותה אשת מקצוע, שתגיד לי יותר טוב ממני (או ממנו), מה אני צריכה לשנות?

מעולה שאתם שואלים את השאלות האלה!
תשאלו את כל השאלות, תבדקו עם עצמכם שאתם באמת מוכנים לתהליך - ורק אז תתחילו.
כי אתם צודקים. זה תהליך מחייב שידרוש מכם משאבים. לא רק במפגשים שלנו אלא גם, בעיקר, ביניהם.

הייעוץ הזוגי שתקבלו פה נשען על שלושה עשורים של מחקרים קליניים של מאות זוגות (מבית מכון גוטמן האגדיים, שם, בין השאר, למדתי ייעוץ זוגי).
והוא מכיל כלים ופרקטיקות שיעזרו לכם לטפח את הזוגיות, לנהל קונפליקטים בצורה יותר יעילה, ולהחיות את האינטימיות, הרומנטיקה, וגם הכיף בזוגיות שלכם (כי הרי פעם היה לכם בשפע מאלה, לא?)

יש לי המון ידע להעניק לכם. אני יכולה להקשיב לכם, לזהות דפוסים פחות יעילים ולהציע לכם אלטרנטיבות, שינויים קטנים שתתרגלו בבית בין המפגשים ותצמחו להיות זוג אחר.

אבל זה יצליח, רק אם אתם אפויים לייצר שינוי.
כן כן, ממש להשתנות.

אני מאמינה שאני יכולה לבקש מכל אחד מכם להשתנות בתוך הזוגיות שלכם רק אם זה מועיל לכם גם באופן אישי
או במילים אחרות, אני משתדלת לקחת אתכם בדרך של שינוי זוגי לצד שינוי אישי.
אתם תקבלו שיעורי בית.
ותוכלו לשתף זה את זה ואותי במהלך השבוע בהתקדמות. ברגעים שבהם הדברים קורים אחרת וגם בתסכולים, כי הם חלק מהדרך.

אתם צריכים משאבים פנויים. לא רק זמן וכסף, גם תשומת לב, חמלה לעצמכם ואחר כך לבן.בת הזוג שלכם, אמונה, התמדה. אנחנו לא ילדים, ולהשתנות זה לא קל.

אבל בשורה התחתונה, זוגיות היא בעיני הנכס שהכי שווה לכם להשקיע בו.
אם אתם חוסכים לפנסיה - תחסכו גם בזוגיות. שיהיה לכם גם עם מי להזדקן. מישהו ישן בחיים שלכם, שמכיר אתכם מלפני ולפנים ועבר איתכם כברת דרך. זה כל כך שווה.

שכנעתי אתכם שהגיע הזמן להשקיע בכם?
שמה שאפשר לעשות פה בקליניקה לא תמיד אפשר לעשות בבית קפה?
יופי!
צרו איתי קשר, אנחנו יכולים להתחיל כבר עכשיו.

21/05/2025

האם את.ה חווה דחייה, הימנעות או חוסר יציבות רגשית במערכת היחסים שלכם?

(תסלחו לי על הפניה המגדרית, אני לגמרי מתכוונת גם אליך, גם אלייך, בכל תצורה של מערכת יחסים, ובוחרת פניות מגדריות רק לשם רצף הקריאות)

אם בן הזוג או האהוב שלך נכנס ויוצא ממערכת היחסים, מתקרב ומתרחק, חושש להתחייב, מפציץ באהבה ואינטימיות ואז לוקח צעד אחורה, אם יש לך חשש שהוא לא מתמודד היטב עם חשיפה רגשית, נבהל כשעולים נושאים גדולים במערכת היחסים או שאת בעצמך מרגישה לא מבוססת, לא רגועה או לא מספיק יציבה ואהובה בקשר הזה - אולי הגיע הזמן שמישהו יגיד לך, שמגיע לך יותר.

העניין עם מערכות יחסים כאלה, שבהן אחד מהשניים (הוא, היא, הם) סובל מקושי להתמודד עם מחוייבות או אינטימיות, הוא לא (רק) אהבה. העניין הוא גם התמכרות. כי חשוב להבין, שהדינמיקה הזו של "עד הסוף בפנים" ואז "לא בטוח שאת עושה לי את זה" שומר אותך חמה בדיוק מספיק כדי לא לנטוש אבל לא מסופקת, ורעבה תמיד לעוד.

זה לא בהכרח האהבה אליו.ה שגורמת לך לרקוד לפי החליל שלו, זו תגובה נוירולוגית אינסטינקטיבית של מערכת העצבים שלך שמחכה לפרס הבא, ליחס הבא, לסימן הבא ש"עברת את המבחן" ושמגיע לך לקבל אהבה - וזו לא אינטראקציה בריאה או מספקת בתוך זוגיות.
גם אם סגנון ההתקשרות שלך הוא בריא, את בוודאי סובלת מחוסר היציבות הזה, ואולי אפילו מרגישה שאת אחראית לו או שהנפש הטיפולית שלך מתעוררת שם ומוכנה לעזור, גם במחיר של מצוקה רגשית עזה, על סף תסמיני גמילה, בכל פעם שהוא מתרחק ונסוג.

לפעמים, כשאת.ה נמצא.ת במצב כזה של מערכת יחסים שהיא רכבת הרים - כל מה שצריך הוא שמישהו יזכיר לך מה את שווה. שמישהו יאיר שם עם פנס ויראה לך, שזה לא שלא מגיע לך יותר, זו לא אשמתך.
שיזכיר לך שאת הפצעים של האחר - לא אחריותך לרפא.
שיגיד לך שאת ראויה לאהבה כשאת למעלה וכשאת למטה, ליציבות, לנוכחות, למישהו שיוכל גם לשאת את הרגישויות שלך ויקבל אותך כמו שאת.
שאם את הולכת על קליפות ביצים כדי לא לגרום לריחוק הבא - זה לא אמור להיות ככה. את אמורה להביא את עצמך לזוגיות שלך ולדעת שבן.בת הזוג שלך יאהבו אותך ויהיו שם בשבילך.

האם זה אומר שמערכת היחסים הזו לא עובדת?

אני לא יודעת, תגידי לי את.
אם הוא.היא מכירים בדפוס המפוחד הזה שהם מביאים לקשר ומוכנים לקחת אחריות על הפצעים הישנים שלהם,
ואם את מוכנה להיות שם איתם,
לכי על זה.
אבל תדעי, שמדובר בעבודה קשה - ושהיא לא שלך. כלומר, את לא אחראית עליה ואת לא מנהלת אותה. זה שלו.
אם אין לך שותף שמכיר בקושי ורוצה שזה יהיה אחרת, לנהל את הקשר ממקום פחות מפוחד ולתת לך את המענה הרגשי שאת צריכה, גירל, תעמדי על הרגליים שלך ולכי.
את כלואה במערכת יחסים שתרעיב אותך רגשית. זה לא בריא לך.

לפעמים, ייעוץ זוגי הוא בעצם תהליך אישי.
ולפעמים, ייעוץ זוגי הוא גם ביני לביני, מעין טיפוח הזוגיות שלי עם עצמי.
אם אין לך את הכוחות להסתכל לזוגיות שלך ישר בעיניים, לבחון את הערך שלה עבורך ולקבל החלטות ישירות - צרי איתי קשר, ותני לי לעזור לך להגיע למקום אוהב יותר, למקום שאת ראויה לו. השינוי מתחיל ללא ספק ממך.

13/05/2025

אני כועס.ת, תבין.ני אותי

(תסלחו לי מראש על כל פניה מגדרית, כשאני שומרת על הקריאות, המגדר משלם מחירים - אבל כל פניה שתבחרו בה תעבוד פה)

פרויד ויונג שניהם ביססו את ההנחה שעצם ה"איוורור", הדיבור על בעיה כבר משפר את המצב - עוד לפני שמישהו בכלל הציע "פתרון" או כלים לצאת ממנה.
מה שהופך את ה"אוורור" לצעידה נחושה בדרך להקלה מבחינתי, הוא לא העובדה שאני יכול לדבר על זה, אלא ההרגשה שלי שמי ששומע אותי - רואה אותי באמת.

רק שזה לא כזה פשוט, אנחנו יודעים.

לפעמים, בזוגיות שלי, זה מה זה לא מה שקורה. בטח לא כשאנחנו חושפים רגשות שיותר קשה להכיל, כמו עצב, כעס, תסכול, אכזבה וכו'.
למה, בעצם?
אולי בן הזוג שלי מרגיש אשמה כלפי התלונות שלי. אולי הוא למד בעברו שכעס זה רגש שצריך להימנע ממנו או חולשה שלא חושפים. אולי כרגע אין לו כוח לרגשות השליליים שלי. אולי הוא מרגיש שבזוגיות הזו אין מקום לרגשות כאלה, אנחנו מעבדים אותם כל אחד עם עצמו. אולי תפישת העולם שהוא הגיע איתה אלי היא שלא מתעכבים על רגשות, אם תתעלם מהם מספק זמן הם יעברו. אולי יש לו שם אוטומטים שהוא לא רוצה לפגוש - מי יודע למה. העובדה היא, שלא טריוויאלי לבוא לבן הזוג - או לכל אדם - לספר לו סיפור על הכעס שלי ולשמוע ממנו תגובה מכילה כמו "ווי, מאמי, נשמע שהיה לך ממש קשה! איך הרגשת שם? מה עשית? ספרי לי עוד!"

מה יכול לעזור לנו שם?

1. לבדוק שהוא בכלל פנוי להכיל אותי עכשיו
אם אני צריכה את תשומת הלב שלו, זה לא הגיוני "ליפול" עליו. יותר יעיל להתחיל עם משפט כמו "מאמי, אני רוצה לספר לך משהו שקרה לי היום, אתה פנוי?" ולקבל בהבנה את כל מגוון התשובות, ביניהן: "בטח מאמי שלי, דברי אלי!" או "אני מעדיף פנים אל פנים על פני טלפוני, זה יכול לחכות עד שאגיע הביתה?" או "אני בדיוק באמצע המשחק מחשב שאת שונאת, אפשר עוד שעה?"
העיקר שהתשובה שלו תכיל גם התייחסות לזמן שבו הוא יוכל להתפנות, כדי שאני לא ארגיש תלושה.

2. אני + רגשות וצרכים.
כשאני מספרת לבן הזוג שלי על הרגשות שלי, אני מקפידה מאוד לא להפעיל אותו בטעות לכיוון של מגננה. אני עושה את זה על ידי דברור נקודת המבט שלי ("אני"), ושיח על הרגשות והצרכים שלי (אז זה לא "אני מרגישה שאתה מעצבן", אלא יותר משהו כמו "אני מרגישה בודדה. חסר לי זמן איכות איתך. אין לי עם מי לדבר לפעמים", וכו).
אני לא ביקורתית, כי יהיה לו קשה להכיל את זה. גם לי היה קשה אם המצב היה הפוך ואולי גם אני הייתי מתגוננת.

3. בנו לעצמכם מערך כלים לשיחות האלה
אם את לא צריכה עצה אלא רק הקשבה אמפאטית - דברו על זה מראש. את יכולה להגיד לו "אני רק צריכה לאוורר, בסדר? אין לי ציפייה לפתור את הבעיה עכשיו".
אם את יודעת שהוא ינסה להקטין את הקושי שלך או למזער את ההיבטים הרגשיים בגלל קושי או הרגל - אפשר לדבר גם על זה. להגיד משהו כמו "מאמי, ה כל כך עוזר לי פשוט לספר לך מה עבר עלי, זה כאילו משחרר לי את זה מהסיסטם תודה שאתה מאפשר לי את זה" יכול לעזור.

4. שימו לב שיש הדדיות.
אולי הוא צריך ממך שתשימי לב לדברים שהוא כן עושה. אולי הוא צריך הערכה. אולי הוא צריך שתקשיבי לצרות שלו בלי שיפוט. אולי הוא צריך שתעזרי לו לשמור על קשר עם אמא שלו או עם הילדים שלו. אולי אפשר לשאול אותו, אולי את כבר יודעת מה חסר לו.
כשאנחנו יודעים לבקש את מה שאנחנו צריכים, זה כל כך עוזר שאנחנו מבקשים את זה ממישהו שיודע שהיינו עושים עבורו את אותו הדבר. זה לא פרקטית מתבטא באותן פעולות - אבל קחי טיפ ששווה זהב: המקום שלך בחיים שלו, והמקום שלו בחיים שלך, הם דברים ששומרים עליהם כמו כלב שמירה סופר ממוקד. אם את יודעת למה הוא זקוק ממך, גם אם קשה לך להבין מדוע דווקא לזה הוא זקוק - קחי את ההזדמנות להיות שם עבורו ואל תכזיבי.

זוגיות, ממש כמו גינה, צריכה טיפוח. לא תטפחו - היא אולי תחזיק מעמד אם בדיוק נפלתם על תקופה גשומה, אבל בטווח הארוך - אתם תשלמו מחירים. אם שכחתם איך לדבר זה עם זו, אם יש ביניכם נושאים שאתם מתקשים להגיע להסכמה בנוגע אליהם. אם הבסיסים של הזוגיות שלכם נשחקו - אתם מוזמנים לעשות לי טלפון ולהתחיל ביחד דרך חדשה ופורחת יותר. פנו אלי עכשיו, ובואו נתחיל לעבוד!

05/05/2025

אתם יותר דומים ממה שנדמה לך.
כן, את ובן הזוג שלך, אתה ובת הזוג שלך
כשאת עומדת מולו מיואשת. כאובה. עצבנית פחד. כשאת לא מבינה איך הוא לא מבין אותך, איך הוא לא נותן מענה לצורך שלך.
כשאתה כולך מבולבל, מנסה להבין מה הרגע קרה פה. הנה כמה נקודות שאולי יעזרו לך להבין את זה:

(תסלחו לי על המגדור - כל צירוף הוא סבבה, זה נועד רק על מנת לשמור על רצף הקריאה).

* הוא, בדיוק כמוך, מחפש את הדרך הכי טובה לפעול כאן.
הוא מגיע עם מערכת הפעלה שונה משלך. לאורך החיים שלו הוא למד מניסיון מה עובד לו, וזה מה שהוא יודע להציע. הוא ממש לא מתכוון לפגוע בך, יכול להיות שהוא בכלל לא ראה את הצורך שלך. הוא רק מנסה להתמודד עם אתגרי החיים שלו בדרך שהוא הבין שעובדת לו ושתייצר עבורו הכי פחות חיכוך (מהסוג הפחות טוב).
* הוא רוצה זוגיות רגועה, מאושרת ומספקת
זה אולי נראה לך שהוא "נלחם בך", שהוא חוזר על טעויות כי לא אכפת לו, שהוא מתעלם מהצורך שלך. את יכולה לראות איך היה לך כיף אם הוא היה מפסיק ליפול לאותם בורות - ואני בטוחה שהוא חושב בדיוק אותו דבר עלייך. הוא בן אדם מבוגר, עם אופי מובנה, יתרונות, חסרונות, רצונות, הצלחות וכשלונות, והוא לא מראה שלך. הוא יכול מה שהוא יכול, אוהב מה שהוא אוהב וצריך מה שהוא צריך. הוא משתדל, אבל מעצם היותו לא את - הוא יצליח רק כמה שהוא יצליח.
* הוא רוצה את האהבה, הקבלה והחום שלך
אולי כבר הגעתם למקום שבו הזוגיות שלכם קשה, ביקורתית, צועקת. אבל זו לא סביבה אופטימאלית לחיות בה. שניכם הייתם מעדיפים את איך שזה היה פעם, כשהייתם מסתכלים זה על זו עם כוכבים בעיניים. רואים את היופי, את הערך, נמשכים זה לזו. אם שניכם מעדיפים את זה, למה זה לא ככה?
* הוא רוצה להסביר לך את העמדה שלו, הוא פשוט לא יכול.
אולי הוא משתמש במילים שאת מפרשת אחרת. אולי סגנון ההתמודדות שלו עם קונפליקט הוא שונה משלך. אולי הוא נבהל ונסגר, אולי הוא צועק עלייך שטויות. הוא היה כל כך רוצה שתביני אותו, בדיוק כמו שאת היית רוצה שהוא יבין אותך. זה פשוט שהתקשורת שלכם, על שני תדרים שונים.
* הכי בעולם, הוא רוצה שתהיי שמחה ומאוהבת, והכי הכי בעולם, הוא רוצה להיות זה שמאהב ומשמח אותך
אם זה פעם היה ואתם ביחד, זה שם, צריך רק לגלות את זה.
רק תפתחי לו דלת.

הזוגיות שלכם היא כוח על, יש לכם איש בוגר שבחרתם בו (והיו לכם סיבות טובות לזה, גם אם אתם לא זוכרים אותן כרגע) והתפקיד שלו הוא לעמוד לצידכם, לחזק, לספק עוגן ועונג בחיים שלכם. זה הולך לאיבוד כשאתם נכנסים "ראש בראש" זה בזה, כשאתם מסתכלים מקטן ומקרוב על כל מקום שלא עובד לכם, כשאתם שוכחים להכיר תודה על כל הדברים המופלאים שיש בחיים שלכם בזכותו.ה, על האהבה, על השותפות, על החברות, על מה שכן עובד.

אם אתם מותשים, אם שכחתם איך לעבוד היטב ביחד, אם הויכוחים שלכם רק מובילים לעוד תסכול - אל תישארו עם זה לבד. בואו לקליניקה ותלמדו כלים שיעזרו לכם, לטפח את החברות שלכם, לחזור לאינטימיות, לבנות מחדש את האמון והתשוקה, ליהנות ביחד, לסמוך זה על זו, ולתכנן עתיד משותף שיש בו ערך, עבור שניכם.

תעשו לי טלפון, ובואו נתחיל לייצר שינוי.

25/03/2025

# # מהו הסטטוס היחיד בזוגיות שקשה מאוד לצמוח ממנו - ומה אפשר לעשות עם זה? # #

* תסלחו לי על הבחירה בניסוחים מגדריים, זה רק בשביל להקליל את הטקסט, זה יכול להיות הוא והיא, היא והוא, היא והיא או הוא והוא, הבחירה היא ממש אקראית :)

במהלך הסופ"ש היתה לי שיחה מרתקת בנושא הדומה והשונה בין בני אדם. אנחנו רוצים לחשוב שאנחנו פתיתי שלג, אבל האמת היא שהמנגנונים האנושיים חופפים כל כך עד שאפשר להמציא תחומים טיפוליים כמו "פסיכולוגיה" ו"ייעוץ זוגי", כי בסוף, ברור שאנחנו יצורים ייחודיים שהתעצבו דרך כל האירועים הייחודיים שקרו לנו וכו' - אבל אנחנו גם אותו דבר. השטאנץ האנושי. לכולנו יש צרכים דומים שמפעילים אותנו, אמנם, התגובות והדרך שלנו לשם היא שונה ואישית.

אז מה שולח אותך לטיפול זוגי?
מה מוציא אותך מהכלים בזוגיות שלך?
עם מה מבחינתך כבר אי אפשר לחיות?

אנחנו מתקשים להתמודד עם כעס, עם ביקורת. קשה לנו עם בן זוג שמזעיף פנים, שלא מקבל אותנו כמו שאנחנו. ובצדק. זה ממש לא נעים להיות בסטטוס של "זה שלא מספק את הסחורה", ועוד עם בחיר ליבך.
אבל מבחינתי, המקום הזה הוא מקום מושלם לעבודה. אם לא היה רצון, לא היה כעס. אם לא היו זכרונות מפעמים של איך שפעם הייתם - לא היתה אכזבה.
דווקא המקומות של צעקות עד לב השמיים (ממש לא קול!), "ענישה", שיחות ושוב שיחות, וניסיונות תיקון - הוא מקום חי, שכשחושבים עליו רגע, ממש כדאי להעריך אותו.

יודעים מה בא אחר כך?
אחרי שנים של ניסיונות להאיר על נקודות כואבות, של בקשות להכיל את "מערכת ההפעלה" הייחודית של כל אחד מאיתנו בתוך הקשר הזוגי שלנו?
אחרי הצעקות, הכעס והמריבות שנראות אינסופיות והופכות את הבית שלכם לשדה קרב
מגיע שקט
השקט הזה עשוי להטעות כי אולי זה דווקא נעים, שכל אחד בפינה שלו, שאין אווירת מלחמה, שמותר לך לבוא הביתה, להתקלח בשקט ולגשת למחשב בלי "לחטוף על הראש" - אבל המחירים שלו כבדים.
כי כשאנחנו מוותרים על האמונה שהזוגיות שלנו תשמור אותנו מסופקים,
אנחנו מתחילים לתכנן את הדרך שלנו החוצה, מבחינה רגשית,
וזה - לא מצב טוב להיות בו.

עכשיו, קחו בחשבון
שהזוגיות שלכם, כשהיא מטופחת,
היא פלא של מקום להיות בו.
בסופו של דבר, כולנו חיים חיים עמוסים בשלבים הראשונים של גידול משפחה.
עד שהילדים הופכים גדולים - ואז אנחנו לא רק מקבלים את החיים שלנו בחזרה, אנחנו גם מקבלים אותם אחרי שכבר עשינו צ'ק על כל המטרות הגדולות שלנו, אחרי שגידלנו ילדים, בנינו קריירה, טיפחנו בית, יצרנו משפחה, טיפלנו בהורים, ומי יודע מה עוד. אחרי כל אלה - אתם מגיעים לשלב הכי שווה של החיים, וכדאי להגיע אליו בתוך זוגיות מטופחת, פשוט, כי זה הרבה יותר כיף, מכל בחינה.

אז תכלס, מה עושים?

החוק הראשון של הזוגיות: יש לכם תפקיד זה בחיים של זו, וכדאי שתתייחסו אליו ברצינות הראויה.
את ראויה לבן זוג שעובד עבור האושר שלך.
אתה ראוי לבת זוג שדוחפת את החלומות שלך קדימה.
ושניכם תרוויחו המון מלחלוק את החיים שלכם עם בן זוג מסופק, שממצה את החיים שלו ואוהב לחזור הביתה.
אם אתם מתפתים לצפות שבן הזוג שלכם צריך אותו דבר כמוכם - תחשבו שוב. תפתחו אוזניים. תשאלו. בחרתם אותו כי הוא שונה, משלים אתכם. הוא צריך משהו אחר לגמרי. תלמדו לתת לו / לה מה שהוא צריך ואם אתם לא יכולים לבד - אז בואו ללמוד פה בקליניקה, איך לשמור על בן הזוג שלכם מסופק. זו האחריות שלכם! (וגם שלו, מהצד השני).

המלצה שניה שאתן לכם היא לזכור, באיזה חלק קטן של המוח, שהמריבות שלכם מגיעות מתשוקה, שיש עוד תשוקה שהדברים ייראו אחרת, וזה דבר טוב.
אולי תמצאו בעצמכם את הכוח להתנגד פחות ולהקשיב יותר - ואם אתם לא מצליחים לבד, אז שוב - בואו.

וההמלצה השלישית והאחרונה: כשבן הזוג שלכם מפסיק לבטא את הצרכים שלו, זה לא הופך את הבית שלכם לגן עדן של שקט, זה אומר שאתם עמוק בתוך תהליך של היפרדות, וזה לא משהו שאתם צריכים להשלים איתו.
כשאתם מרגישים שמה שפעם היה חשוב לכם לקבל מבן הזוג היום כבר לא כזה חשוב, שמצאתם אפיקים אחרים שעונים על הצרכים שלכם או למדתם לחיות בלי - זה לא סימן טוב, וגם אם אתם "על הנייר" נשארים ביחד, זו פרידה.
אל תחיו עם השקט הזה.
צרו איתי קשר, ובואו נעבוד.

20/02/2025

מה עושים כשהחיים עמוסים והזוגיות נדחקת לתחתית הלו"ז?

"אנחנו לא מבלים ביחד", היא אמרה לי. "אנחנו גרים באותה דירה כמו שותפים. אין בינינו חיבור פיזי, אין בינינו אינטימיות, אני לא מבינה מה השתבש".
יש זוגות שבהם אחד נמצא על קצה גבול היכולת מבחינת המענה שהוא מקבל בנושאים כמו מגע, חיבה, תשוקה ורומנטיקה. לפעמים זה נובע מסיבות אישיות, כמו הבדלים בצרכים או פגיעה באמון, ולפעמים בן הזוג שנעדר מבחינה זוגית עסוק מאוד ב"פרוייקטים" שגם הם משרתים את הזוגיות, למשל, הוא עובד קשה, או שקוע בהורות.
ראיתי בני זוג שישבו מולי, אחד מבטא רעב לאינטימיות בקשר, והשני מופתע ש"באים אליו בתלונות", עם כל מה שהוא עושה עבור המשפחה.
ראיתי זוגות שבהם הייאוש, שקשה להתאושש ממנו, מתגנב בהפתעה עבור מי שהזניח את הקשר. כשכבר אין כעס, כשכבר אין ציפייה, הרבה יותר קשה להתאושש.

אז מה עושים?

המפתח, לראייתי, טמון בהקשבה אמיתית לבן.בת הזוג.
אם נראה לכם שאתם מבינים משהו על בן.בת הזוג, שלא נאמר לכם,
אם מה שכן נאמר מתפספס -
יכול להיות שהגיע הזמן לבדיקת מציאות.
מה אתם צריכים בקשר הזה?
מה חסר לכם?
מה בן הזוג שלכם אומר כשהוא נשאל את השאלה הזו?
אחרי שברור לכם מה נקודות הכאב בזוגיות שלכם - אל תזניחו את זה ואל תוותרו על עצמכם.
הזוגיות שלכם אמורה ללוות אתכם עד הפנסיה, ולהישאר מקום בטוח, אוהב ומחזק.
אבל היא צריכה טיפוח.
תמצאו זמן, תעשו מקום, תפתחו את הלב, תקשיבו, תחבקו, תעשו סמס קטן של געגוע.
תבחרו יום אחד בשבוע שבו אתם עושים דייט, אפילו שעה, גם בבית אם אין ברירה, ושימו את הטלפונים בצד.
אל תוותרו על התכרבלות לפני השינה.
אלו הם רק רעיונות - אתם תמצאו את מה שמתאים לכם, אבל תמצאו.

# #
צריכים עזרה עם זה? מישהו שיקשיב ויעזור לעשות סדר בדברים?
מוזמנים לקליניקה, נתכנן ביחד איך לקחת את הזוגיות שלכם לשלב הבא :)

הקליניקה לייעוץ זוגי מציעה לכם תהליך שהוא כולו שלכם, שישלב כלים מעולם הקשיבות, וגם מתוך 30 שנות מחקר מוביל בתחומו של מכון גוטמן. מכל מפגש תצאו עם שיעורי בית, ותלמדו להתקרב, לכבד זה את הצרכים של זו, לשים את האושר, הסיפוק והעונג שלכם גבוה בסדר העדיפויות

05/02/2025

שלוש דקות על ניהול קונפליקטים בזוגיות

26/01/2025

כמה זמן יארך התהליך? כמה פעמים נגיע אלייך? כמה כל זה יעלה?
זוגות שואלים, ובצדק. בעולם עמוס, יקר, מרובה משימות, זה לא פשוט להחליט שהנה, אנחנו לוקחים על עצמנו עוד מטרה.
🌷אבל🌷
המטרה שלשמה אנחנו מתכנסים, שווה את המאמץ
כי אין מחיר לקשר טוב, מספק, חברי, אינטימי, קרוב ואוהב
כי קשה להעריך את התחושה שכיף לחזור הביתה, אליו / אליה.
גם אם אתם מלא זמן ביחד
גם אם הילדים קטנים ובקושי יש לכם זמן לנשום
זה שווה.
אני מבטיחה להיות הכי פרקטית, להקל כמה שאני יכולה על קיום התהליך, ולספק מסגרת ברורה של יעדים שייגזרו מהשלב האבחוני שלנו.
אתם, מצידכם, תבטיחו לעשות שיעורי בית 😊