12/01/2023
**גירושים**
בין התפרקות המשפחה להרכבה מחדש.
״הרי את מקודשת לי בטבעת זו״.
לנצח נצחים, עד לימינו האחרונים. האמנם?
הקמתם בית, נולדו ילדים. אך לפחות בחצי מהמקרים הגיע שוב שלב הרבנות.
והפעם- ״מגורשת, מגורשת, מגורשת״.
אני נוהגת להסביר למטופלים/ות שלי כבר בתחילת הדרך שהשבר אותו הם מרגישים אינו מנת חלקם הבלעדית.
מחקרים מלמדים שלמרות השכיחות הגבוהה של גירושים, האירוע נמצא במקום שני בדירוג אובדנים טראומטיים במהלך החיים, כשלפניו נמצא רק המוות!!
ונשאלת השאלה, איך זה יכול להיות? אם האובדן כה קשה, מדוע אנשים בוחרים בו?
התשובות לכך רבות ומגוונות.
לעיתים צד אחד מרגיש שאינו ממצה את עצמו והשני נותר מאחור. במקרים אחרים נמצאת בגידה ברקע. זוגות שמתארים שהלכו יחד לאורך השנים בשני קווים מקבילים ולא הצליחו להפגש בשום שלב. ועוד ועוד..
ועדיין, גם הצד שכביכול יזם את הפרידה, חווה אובדן קשה.
הפנטזיה על החלום האמריקאי התנפצה.
הילדים, אלו שבחרנו להביא לעולם נאלצים לעבור בין שני בתים. מנסים להבין מה בדיוק קרה כאן.
ואנחנו? נותרים עם עוד קצת רגשות אשם.
המצב הכלכלי, רמת החיים שהורגלנו אליה, תופסת תפנית.
ואז, מתחיל הניסיון לבנייה מחדש.
יש מי שירצו ״לטרוף״ את העולם ויש מי שיתכנסו בתוך עצמם.
יש מי שיגלו את המיניות מחדש, ויש מי שתרגיש שסימני המתיחה מההריון שעד כה היו שמורים לאבי ילדיה, מרחיקים אותה ממציאת פרטנר ראוי.
אבל על דבר אחד קשה להתווכח- מתחיל פרק חדש בחיים.
אז קצת על עצמי..
עובדת סוציאלית בהתמחות קלינית ממוקדת טראומה. מלווה א.נשים בהתמודדות עם משברי חיים. ומדריכת הורים מוסמכת מטעם בית החולים שניידר.
פועלת מתוך אמונה שלמה, שהפרק החדש יכול להיות טוב יותר לכולם.
מוזמנים/ית לפנות בכל שאלה/ התייעצות ורצון לליווי.